תמונות בעמוד
PDF
ePub

הבערעזינא אצל העיר באריס אור Borisoft, ועוד ביום ההוא - הוא י"ט נאוועמבער - שלח דברים אל ראמבראווסקיא המתגרה את ערטעל שר גדוד רוסיא במסבי באבראָיִסק, ויצוהו לתקוע יתדו בבאריסאָוו, גם את אודינאָט צוה למהר אל המקום ההוא טרם יקרימוהו הרוסים ולשוב וללכור את מינסק, ואת וויקטאר צוה להגן עליו בלכתו בדרך, ואחרי עשותו את כל אלה העתיק את מהנהו מדובראוונא עד אָרשא, וימצאיה משופעה במזון בבלי תותח ובצרכי מלחמה לרוב, ויאכלו ויותירו וישימו בכליהם, את כלי התותח חלקו לגדודיהם, ואת יתר צרכי המלחמה בערו באש, כי לא יכלו הצרפתים שאתם, כי נמעטו ונצערו במלחמה ובתלאות הדרך, עד כי לא נשאר לנאפ אלע אן מחמשה ושלשים אלף שומרי ראשו בלתי אם ששת אלפים נפש, לא יישען אלף ושמונה מאות נפש יתר פלטת שנים וארבעים אלף בני חילו , לו אוואוסט ארבעת אלפים נפש שְׁיָרֵי שבעים אלף איש, ספו תמו מן בלהות בחרב, ברעב, ובקרוז, וגם שרי צבאיהם דַלו מאנוש וינָגעו עם בני חילם בלחץ השפטים הרבים האלה, וזה האיש דאוואוסט אשר ראהו מלכים וקמו, בא בדובראָוונע עטוף ברעב ובשלג, כפור שמים כסה פניו, ותלתלי קרח עוטרים את ראשו ואת זקנו, וכראותו ככר להם מרחוק עָט עליו כארי על טרפו . ויבלעהו בעודו בכפו, ויאמר לאמור לאנשי ברזל ולא לאנשי בשר, הכח לשאת תלאות כאלה, כי גבול שמה הטבע לכח אנוש ואנחנו פרצנו עברנו את הגבול ההוא, •

ולא מעון ומחיה חום ושובע לברם מצאו הצרפתים בארשא להשיב נפשם, כי גם נייא מעוזם אשר נואשו ממנו נמצא להם בעיר ההיא למנוחת לבבם, כי בעזוב נייא את סמאלענסק בי"ז נאוועמבער, הלכו אתו ששת אלפים אנשים מווינים ושנים עשר

[ocr errors]

בלי תותח , ועליהם כשבעת אלפים נפש ארם מנופצים הולכים בלי סדרים איש לדרכו, עמוסים בשלל מאסקווא משא לעיפה . ילכו בעקבי ההולכים לפניהם בדרך העולה לקראסנא, עד בואם אל המקום אשר הרוסים אורבים עליהם, ופתאום ראו את ההרים סביב להם עטופים בכלי תותח, ועם רב ערוך למלחמה , ואחד מפקידי הרוסים ירד אליהם בתור ציר, ויעורר את נייא ברברים נחומים וברברי כבוד לתת לשבי עוזו, פן יִרְא ברע אשר ימצא את בני עמו אלה , אבל עוד הוא מהפך ברבריו וארבעים כלי תותח פתחו פיותיהם כאחד ויקיאו אש ומות על הצרפתים ועל הפקיד הרוסי הרובר אתם, עד כי היה הציר בעיני נייא כמתעתעֲ הדובר דברים מלבו אשר לא שלחו שר צבאו, וישפטהו למות או לשבי, וגם הציר בנפשו עמד משמים ויצדק עליו את הדין לקבל שביה על נפשו, ואף כי לא נבצרה ממנו להמלט פעמים רבות, כי נטרדו הצרפתים בצרת נפשם, ולא שמו עליו משמר, בכל זאת לא שקר בדברו, ויתגלגל אתם בתלאות הדרך, ויתענה בכל אשר התענו המה ער בואם אל קאָונע מקץ עשרים יום לשביתו .

, פעמים אחדים נסה נייא לפרוץ את מחיצת הרוסים ויפול ממנו רב, אף כי גם בפעם הזאת החזיקו הרוסים בשטתם להלחם את אויביהם רק מרחוק ולא מקרוב, עד אשר עבר הרוח על נייא לעת ערב, ויצו את עמו להפוך פניהם לעומת סמאָלענסק ולשוב בדרך אשר באו בו, המה שבים אל אחר הנקיקים העמוקים , וגייא כבר את השלג ממקום רגליו ויבקע את הקרח תחתיו וימצא כי נחל קטן הוא, אז עבר עליו הרוח לשפוט מישרים כי הנחל הזה משתפך אל הנהר הגדול הוא נהר דנעפער, ויאמר אל עמו לאמור ,הבה נלכה בעקבי הנחל הזה ער בואנו אל הדנעפער ועברנוהו בשלום, ויתהלכו באשר התהלכו דרך שרות ויערים,

דרך כצות וּגְבים אל כל מקום אשר הנחל הזה מתעקל, עד אשר פגעו באַכָר פּסַחַ וישמעו מפיו כי רחוקים המה מהדנעפר דרך פרסה אחת, ואף כי הגיד להם כי לא קפאו מימי הנהר ההוא עוד , ער כי אין דרך לעבור אותו ברגל, בכל זאת החזיק נייא בתקוָתו וילכו אחריו עד בואם אל שפתו , והנה חלקה אחת קטנה מהופה בקרח מוצק מן השפה אל השפה, ולפני החלקה ההיא ולאחריה מי הנהר שוטפים וזורמים כמשפטם בימי הקיץ, וגם בחלקה ההיא לא ערבו את לבבם לעבור, עד אשר מסר אחד מפקידי החיל את נפשו לטובת אחיו ויעבור אותה בשלום, וישב ויודיע. לנייא כי מוצק הקרח בְּרֵי מדרך רגלי ארם ופרסות בהמה ; אבל לא ברֵי עגלות וכלי תותח - אז צוה נייא להניח אחריהם את כלי התותח ואת כל הכבודה הגדולה אשר אתם, גם החולים והנשים וכל אשר אין לו כח לעבור את המעבר הקשה ההוא יעמדו תחתם, והיו לשבי בידי הרוסים, וכל אשר לא צר כחו עוד עבר ברגליו על הקרח, ויקפצו כצפרדעים מעשת אל עשת, עד עברם את הנהר ובאחרונה עבר ניא ויפקוד את עמו וימצא כי לא נשארו אתו בלתי אם אלף וחמש מאות איש , ויתרם מתו במלחמה ויפלו שבי בידי הרוסים, על הדרך הזה גאל נייא את כבודו, ויקן את חפשיותו בדם רבים מבני עמו, כי גם בעבר הרנעפר מערבה אפפו אותם הקאזאקין כרבורים וישחיתו מהם רב, שלשה ימים רצופים הלכו הצרפתים בין אבני אש וכדורי הקאזאקין עד אשר באו יתרם בכ' נאוועמבער אל אָרשא בשלום.

מעבר הבערעזניא בכ"ב לחודש ההוא יצאו הצרפתיס מאָרשא עיר מנוהתם, וישובו לענות בהם בדרך העולה באריסאווה, ועוד ביום ההוא

חזקה יד הדרך עליהם מאוד , עגלות החורף אשר עתרו להם בסמאלענסק טבעו בבוץ, וההולכים רגלי חצו בשלג נמס ער ברכיהם, וכל אשר פגרו ללכת לרגלי המחנה נפלו בידי הקאזאקין השומרים את מספר צעדיהם, כל זאת בָאתָם ולא חטאו בלשונם ולא נתנו תפלה. במלכם, כי ראו אותו מתענה בכל אשר המה מתענים, וגם הוא וראשי שרי צבאיו הלכו רגלי בשלג ובטיט כאחד העם, אף כי היו מרכבותיהם נכונים אתם, אולם כאשר הגיעה לאזניהם שמועת מינסק ואסמיה אשר נפלה בידי הרוסים , אז לא שלטו ברוהם עוד, כי ראו כי נכונים להם בדרך ההוא ימי מחסור ועוני כימי צאתם מסמאלענסק עד בואם אל קצה ליטא , ובחמת רוחם החלו להטיח דברים על מלכס אשר מסר את משמר העיר 'הכבודה ההיא בידי איש אשר לא מבני הצרפתים הוא . כי חשד השרו את שווארצענבערג כי מאתו היתה שומה להפיל את העיר ואת אסמיה בידי הרוסים, וגם הקיסר אף כי לא במחשבת העם היו מחשבותיו על שווארצענבערג, גם הוא חרף את מערכות עסטרייך, על דבר אשר לא שקדו לשמור מכל משמר את העיר הזאת אשר ידעו כי עיני פליטת המחנה הגדולה עליה , אבל בפעם הזאת לא נשא שווארצענבערג את פני הקיסר, וישב הרפתו אל תיקו בהשאלות אשר שאלו לאמור, ראשונה איכה יצאה שגגה מלפני השליט בחכמת המלחמה להטיל עליו שתי משמרות סותרות זו את זו ? בצוותו אותו להגן על ווארשויא ועל מינסק כאחר, השנית מה ראה מאָרעט Maret להשלות אותו בבשורות כוזבות אשר לא נָהנו בלתי אם לשיחת יושבי קרנות בפאריז ? כי הודיעו מווילנא תמיד' כי המחנה הגדולה נסוגה אחור בכח גדול וביד חזקה, ויראת הצרפתים על פני הרוסים כל הימים, עד כי דמה שווארצענבערג כי אין חֵפֶץ להקיסר בעזרתו,

על כן לא מסר את נפשו להתחבר עמו, והשלישית איכה עשה הקיסר בנפשו שקר לחשוב בדרך כלל , כי יעצרו כ"ח אלף אשכנזים כח נגד טשיטשאקאף װאָקען ראשי פקודות ששים אלף רוסים, במקום פרוץ אשר כל מעצור טבעי אָיִן ! ובכל אלה לא היו האשכנזים כאנשים נדהמים, כי לא חתו להתרחק מגבול גאליציען ארץ מכורתם, מאסמיהם ומאוצר כל צרכי מלחמתם, ולנסות דבר. אל ההמון הרב הזה, אבל הרוסים שמו להם שני ראשים, הראש האחד תחת פקודת זאקען עמר נגד האשכנזים, והראש השני עשה לו ידים לרגלי טשיטשאקאָף נובח מינסק ובאריסאָוו, ובכל זאת לא הפיל שווארצענבערג את עוז לבבו, ויהץ את עמו גם הוא לשני גדודים את האחר תחת יד רעגניער העמיד נגד זאָקען, והוא ויתר העם מהרו אתרי טטיטשאקאָף, להציל את מינסק מידו, אבל הוא בדרך ומלאכים באו מאת רעגינער ויקראו אליו בחזקה להציל אותו מידי זאקען הלוחץ אותו מאוד, על כן נטש את דבר מינסק אל יד וויקטאַר װאָודינאָט אשר ידע כי קרובים המה אליה, וישב אחור להציל את רענניער מרעתו, אף גבורתו עמדה לו להכות את זאקען ולהבריחהו עד שפת הבוג, אבל הוא עושה הנה והנה וטשיטשאקאָף הגיח בט"ז נאוועמבר עד מינסק : ופקיד העיר ההיא לא הודיע דבר לאחר משרי צבאות הצרפתים , כי מהר לעזוב את העיר ואת שני מילליאן הסעודות הצבורות בהן . ויסג אתור עד באריסאוו, וגם שמה לא התנער לקרוא אל אודינאָט אשר לא היה רחוק ממנו בלתי אם דרך שני ימים, ואל דאמבראווסקיא השב מבאברואיסק להושיע לו, כי אם עמד כאיש נדהם עד אשר באו הרוסים גם אל העיר ההיא ואל הגשר אשר על ידה כמבוא עיר מבוקעה, ואך בליל כ"א לחדש בא דאמבראווסקיא לתומו, ייך את חלוצי הרוסים אחור, ואת הגשר לקח מירם , ויתחזק לקראתם כל היום ההוא , עד הערב השני, אשר אז גברו

« הקודםהמשך »