תמונות בעמוד
PDF

המענה אשר הוא מבקש, כי ענה אותו כי הדבר הזה רב מכחו ועובר את המצוה אשר צוה מאת אדונו ביום אשר מלא את ידו לפקד צבא מלחמה, אך את זאת יעשה למען השלום, שלוח ישלח את מכתב נאפאלעאן ביד וואלקאנסקי שלישו אל עיר המלוכה, ועד אשר ילך הציר הזה וישוב יכרתו שני שרי הצבאות ברית מנוחה, וכל עם המלחמה איש על מקומו יעמוד בשלום, ויהי כאשר לא היה לבב לויריסטאן אל הדבר הזה, ויסכם עליו מוראט מדעתו, וגם נאפאלעאן נרצה לו וישמה עליו שמחה גדולה, ויבשר במקהלות שרי צבאו כי בעוד ארבעה עשר יום יתענגו על השלום אשר המה מתרפקים עליו.

וברית המנוחה הזאת לא היתה כרותה בלתי אם בין שתי המחנות הגדולות העומדים במערכה פנים מול פנים, והחיל העומד בצדדי המחנות לא זכו בו, על כן לא היה להצרפתים דבר מלכם זה למנוחה , כי הקיפום הרוסים במלחמות קטנות ורצופות משלש רוחות , עד כי לא יכלו לקבוץ אוכל בלי מלחמה, כי ארבו הקאזאקין והכפרים על כל מובילי דבר מחיה להצרפתים ויהרגום, לא היתה גם המחנה הגדולה בטוחה בבריתה בלתי אם ממיתת חרב ולא ממותי רעב – ועוד ביום השלישי לימי הברית ארבו הקאזאקין בדרך העולה למאזאיסק – במקוס אשר ראה את גדולת הצרפתים ואת ידם החזקה – וימיתו מאה וחמשים פרשים משומרי ראש הקיסר כאיש אחד, ושני כבודות גדולות נושאות בר ומזון אשר הלכו כמו כן בדרך ההוא נפלו עם הלויה ההולכת אחריה בידי הקאזאקין – ובכל יום ויום רוכבי צרפת יוצאים ונפוצים לעשרים ולמאות דרך יום ויומים ממאסקויא לקבוץ בר ומזון, אך יצוא יצאו ושוב לא שבו , כי על כל פת לחם על כל מלא כף מספוא נאנסו להלחם מלחמת חיים ומות ולהביא להמם בנפשם, ומדי יראו הכפרים כי רב כח הצרפתים

מבהם, יציתו את כפריהם ואת כל אשר בהם באש, כי בחרו לתת

[merged small][ocr errors]

את יגיעם לאש מתתם אותם לאויביהם; וידל כח הצרפתים במאסקויא מאוד, כי היושב בעיר חסר לחמו, והנודד ללחם היה צפוי אל חרב, לא ירשו הצרפתים ברוסיא בלתי אם את רצועת הארץ הקצרה אשר עברו עליה מקאוונע עד מאסקויא, ויתר הארץ לימינה ולשמאלה היתה בירי אדוניה הראשונים, וגם את הרצועה ההיא הפסיקו הרוסים פעמים רבות באחור המחנה הגדולה ויזנבו את המאחרים ללכת, ואת הרצים המריצים מכתבי נאפאלעאן לצרפת, והמביאים מכתביהם אליו, זאת אחרית הפעולה הנמהרה אשר עולל

- - .קיסר צרפת לעמו

אף שמע נאפאלעאן בעת ההיא דברים יורדים חדרי בטן אשר

פקידי הרוסים דוברים אל פקידי הצרפתים היושבים אתם כאחים בימי ברית המנוחה, כי המה ספרו לתומם כי צבא קוטוזאוו הולך ורב מיום אל יום ברגלים ובפרשים, וכי קרובה המלחמה לחדשכחה בקדם, ובאהבת הפקידים האלה את הבריות שאלו אותם לאמור למה תתראו? ומדוע אינכם ממלטים את נפשותיכם בטרם יבואו ימי החורף? כי בימים ההמה יפלו צפרגיכם מעל אצבעותיכם, וכלי זייניכם ימוטו מידיכם ואבריכם יתקשו כאבנים, ופקירי הקאזאקין החזיקו שאלותיהם עליהם לאמור המבלי אין לחם ואויר וקברים בצרפת לחיות ולמות שם באתם הנה, לזבל ארץ נכריה בגויותיכם? הן זאת חובת האדם לארצו, בחייו יעבוד את אדמתה ויגן עליה, ובמותו ישיב את נויתו אל האדמה אשר נוצר ממנה, כי היא כלכלת בחייו והוא יכלכלה במותו, את גויתו אשר לוה ממנה אותה ישלם לה, ואתם מבקשים מות על אדמה אשר לא נוצרתם ממנה! את אשר לא שאלתם אתם משיבים, שמעו הצרפתים את דבריהם ואותם לא עשו, כי הגאוה היתה מסיה על עיני נאפאלעאן ורשת לפעמיו, אף ירא לסגת אחורפן יאמרו מלכי איראפה בורה הוא,

על כן הקשה את לבבו להוחיל במאסקוי אולי ירך לבב קיסר רוסיא לבקש שלום, עד אשר ירד השלג הראשון מן השמים ויכס את הצרפתים בכסות קרה תחת כסות בקרה אשר המה חסרים. אז נמס לבבו כשלג מפני אש, ויתמלטו מפיו מלים המעידים כי נכנע בלבו לסגת אחור, ובכל אלה כרת ברית לשפתיו ולא הוציא את הדבר הרע הזה מדלתי שפתיו החוצה.

ובעוד הוא מתמהמה במאסקויא היה ידים לקוטוזאוו לעשות

חיל, ולצבור בר לשובע וצרכי מלחמה לרוב, את הפצועים שלה איש לביתו להתרפא בנחת ובשפע, ואת כל איש בריא ואיש חיל אסף אליו, ואנשי התרים אשר לו הגיעו עד מאסקויא ויוציאו לאורה את כל אשר הצרפתים אורגים בחושך, עד כי לא אנסו לו כל רזי נאפאלעאן , אז הרחיב פיו על אויבו ויספר במקהלות כי שחה לעפר נפש הצרפתים, ומאסקויא אשר היתה להם עד היום לבית האסורים תהילהם בקרוב קבר עולם, ממאסקויא תצא אש ותאכל את צרפת.

ונאפאלעאן כראותו כי אפס תקוה אל השלום צוה את שונאט 1unat לבער באש את כלי הנשק ואת העגלות הצבורים בקאלאטסקאי ואת ה י ל י ע ר ס Hilliers צוה לקבוע מקום בעלניא ולהכין צידה בה, את שלל מאסקויא ואת החולים אשר היה כח בהם להחזיק בדרך הנים למאואיסק, ויתרם הניח במאסקויא בין חולי הרוסים אשר היו שבי בידו, עוד הוא עושה הנה והנה וקול רעם הרוסים נשמע אצל ווינקאווא, כי שמה התנפלו בח"י אקטאבער על מוראט וישחיתו ממנו ארצה כארבעת אלפי איש, ושני שרי גדודים היו בנופלים, ומוראט נפצע, שנים עשר כלי תותח ועשרים עגלות עפר שרפה וכבודה רבה נפלו שבי בידם, ויתום לריק כח מוראט , כי מרבית רוכביו היו לבז בימי המנוחה, ויתר הבז אכלה החרב במלחמה ההיא, ויתר החרב היו נמוגים ברעב וילכו בלא כח לפני רודף.

והשמועה באה ער נאפאלעאן ותפעמהו רוח גבורתו מכף רגלו עד קדקדו, חיש קל עפו פקודות כצפרים עפות מפיו, ורבבות אלפי ידים הוציאו את פקודיו לפעלם, ועוד ביום ההוא יצא בראש חילו ממאסקויא, וכצאתו אמר אל ראשי חילו, הבה ונלכה אל קאלוגאה, ואוי לצבא אשר נפגע בו !.

יציאת הצרפתים ממאסקויא

בי"ט אקטאבער הודיע נאפאלעאן את דרכיו לראשי חילו , כי בדעתו לפרוץ דרך קאלוגאה, מעדין , יוקנאוו , עלניא וסמאלענסק עד גבול פולין, וידבר אל לב החרדים על החורף העז דברים נחומים, כי הורה אותם על השמים הטהורים ועל השמש המאירה עוד בעצם תקפה ויאמר זה כוכבי וזה כבודי! ואת העם היוצאים לרגליו פקד ויהי מספרם יותר ממאת אלף איש רגלי, כולם אנשים אשר כח בם לעמוד בקשרי מלחמה, אולם חמשים אלף רוכביו וחמש מאות וחמשים כלי תותחו היו נרפים מאוד, כי לא היו סוסיהם מיוזנים לשטוף במלחמה, ואספסוף רב ובבודה רבה מאוד יצאה אתם בלי סדרים, מסובלה בטוב כל ארץ רוסיא ובשלל מאסקויא, ותהי המחנה כאהלי הקדרים וכמסעי ערבים במדבר.

ושני דרכים עולים ממאסקויא לקאלוגאה , משער אחד בדרום העיר יצאו שניהם, הדרך הישן עולה לשמאל איש בצאתו , הוא הדרך אשר בו נגף מוראט לפני קוטוזאוו, והדרך החדש עולה ימינה, ויהוק נאפאלעאן בדרך הישן ויוציא את הקול כי הולך הוא להשיב מכה אל חיק מכהו, אבל עוד לא הרחיק ללכת דרך איזה פרסה, ויהפוך פתאום את פניו ימינה וילך דרך שלשת ימים במרחבי. שדה, עד בואו בכ"ג אקטאבער אל הדרך החדש, ויעבור כמעט על פני קוטוזאזו אשר חכה אותו בחילו הגדול על הדרך הישן, כי

נייא ומוראט עמדו חמושים בימי מסעו, על יד מאטשע ובווארענאווא, ויתנו אפר בעיני הרוסים לבל יראו את נאפאלעאן בשנותו את דרכו, והצרפתים אצו לכלות דרכם עד מ א ל א י א ר י ס לא וויטש Malo-Iarisslawitz, כי שמה כלתה מחיצת קוטוזאוו, ובעברם את המקום המסוכן ההוא ופלא ממנו לעשות דבר להצרפתים הפורצים עד קאלוגאה, על כן היה לבב נאפאלעאן מלא רוגז עד אשר הודיעו אחד משרי גדודי איישען כי מצא גם את העיר ההיא גם את היערים החופפים עליה ריקים, אז שבה מנוחת נאפאלעאן לקדמותה, וילן

[ocr errors]

מחרת היום ההוא עברה מנוחתו, כי באו מלאכים ויגידו לו כי הרוסים מתעתדים לנשל את בני צבאו מן המקום ההוא ולסגור עליו את הדרך לקאלוגה , וצעדי הצרפתים צרים מחסרון סוסים קלים ומרוב כבודה אשר אתם, ומתנהגים בכבדות, לשוא האיץ נאפאלעאן בדאוואוסט למהר אל מקום המלחמה, פן ידיחו - הרוסים את הרעה על איישען ושחת לכל העם, כי אחר את המועד ולא בא עד לפנות ערב, אחרי אשר תמה המלחמה, ואיישען לבדו נשא את משא התגרה ההיא, הן אמת כי שם את מצחו נהושה ויתחזקו לקראתם כל היום וירפו ממנו, אפס כי נפל ממנו רב, ויותר מארבעת אלפים צרפתים ובתוכם שבעה שרי גדודים כסו את שדה המערכה, והרוסים התבצרו על יד הדרך, ויתעתדו לחדש את . המלחמה ביום השני, עד כי נואש נאפאלעאן מן הדרך אשר בחר , ויסוב ויעבור צפונה .

ויצאו הצרפתים מן המלחמה ההיא וידיהם על ראשם ,

ונאפאלעאן נפל בעינם מאוד על דבר אשר גבר הזקן קוטוזאוו עליו, עד כי נעד כפיו מארץ רוסיא כולה פעם אחת, וישב וינהה אחרי . פאריז עיר המלוכה, וכאשר עפה מהשבתו בראשונה מפאריז במועף

« הקודםהמשך »