תמונות בעמוד
PDF
ePub

עליו, וישב למאסקויא אל מקומו הראשון אשר נתן משכנו בו

בקרעמלין, כי היא נמלטה מתוך ההפכה

משך

וקוטוזאוו אשר מסר את עוזו ואת תפארתו ביד צר את מוראט אחריו בדרך העולה לקאָלאָמנא Kolomna עד המקום אשר יפסיק נהר מאָסקווא את הדרך ופתאום הפך פניו תימנה ויחזק בדרך העולה פאָראָלה Podol לקבוע מקומו בין מאָסקויא ובין קאלוגאה faluga, וילכו חשכים כל הלילה לאור מאסקויא הבוערה באש, זעם בלבם עשן באפם ואפר בעיניהם הלוך ודמום, אין דובר דבר כי גדול כאבם מאוד, ורק קוטוזאוו לא אבד נצחו, ויכתוב להקיסר אלכסנדר ברוח נכון כי משך ידו ממאָסקוא להגן על נָפות הנגב אשר מֵהֶן תוצאת להם רוסיא, ולחזק

צר

את ההתחברות עם טשיטשאַקאָף ועם טאָרמאַסאָף, וינהם את אדונו בדברים האלה לאמור הן רק מאסקויא הַמֵתָה וְלֹא הַחַיָה נפלה בידי כי העם הנותנים נשמה עליה ורוח באפה עזבוה ויטשוה, ובכל ,מקום אשר העם הזה נמצא, שם מאסקויא ושם ארץ רוסיא ,העיר מאָסקויא היא רק עיר פרטית אחת מערי המלוכה ,לקנות את טובת הכלל ברעת הפרט, ובסוף דבריו ראה את הנולד וינבא כי לא יארבו להצרפתים הימים במאסקויא .

[ocr errors]

וזאת

והמשפט

שמע אלכסנדר את הדבר הרע הזה וירגז אפס כי לא הפיל אור פניו, ויתנשא בנפשו הגדולה על ויתנשא בנפשו הגדולה על הרעה אשר מצאה את עיר תהלתו, וידבר אל עמו דברים היוצאים מן הלב ובאים אל הלב, ויחזק את לבבם להחזק מלחמתם על הצרפתים אשר הצבו להם בחייהם קבר עולם במאסקויא, שמעו עמי רוסיא את דבר מלכם ויתנחמו, ורובם מריצים את כספם את תבואתם ואת בניהם אל הצבא, כי התקוממה כל הארץ על הצרפתים .

[ocr errors]

וקוטוזאון רמה את מוראט בשנותו את דרכו בלילה ההוא עד כי חפש מוראט אותו ולא מצאו שלשת ימים, ובמשך העת ההיא בקשו הרוסים וימצאו מקום בטוח כלבבם ויתבצרו בו, ויהי כאשר הגיעו חלוציהם עד וואָראָנאָוואַ אחד ממבחרי הנכסים אשר לראשטאפטשין נגיד מאסקויא והוא. אתם במחנה

וימהר

ראשטאפטשין לפניהם אל טירתו ויצת אותה באש לעיניהם, לא השאיר שריד לנכסו זה בלתי אם את בית התפלה לבדו, ויתו על פתחו בהרט אנוש לאמור שמונה שנים הרביתי בתפארת הנכס הזה, ואחי בו חיים נעימים עם משפחתי, ועתה רחקו ממנו שמונת אלפים גָרֵי נכסי כי קרבתם אתם לבוא ואני הנני מצית את נכסי ,זה בידי לבל יחולל בידכם ואתם צרפתים ! בידכם נתתי את שני ,ארמנותי במאסקוי, ואת כל אשר בהם, אשר היו שוים במחירם ,כדי מילליאן רובעל, וגם במקום הזה לא תמצאו בלתי אם עפר ואפר הגדיל האיש הזה לעשות !

ובקרבת המקום הזה שב מוראט ומצא את הרוסים בכ"ט זעפטעמבר ויתגר בם מלחמה, ולא יכלו הצרפתים קום לפני הרוסים ביום ההוא , ותפרץ בם מגפה ולולא מסר פאניאטאווסקי ובני הפולין את נפשותיהם להציל את טוראט מידי מכיו כי עתה לא היתה לו שארית במלחמה ההיא

גם אצל ווינקאווא winkova היתה מהומת השם רבה בהצרפתים בד' אקטאבער, כי השתער מילאָראַראָוויטש בראש שנים עשר אלף רוכבים על זעבאַסטאַניאָ וירעץ וירוצץ את הצרפתים, עד כי סר מעל מוראט רוח המלחמה אשר הוא מלובש בו תמיד ויכנע בלבבו לבקש מאת קוטוזאון ברית מנוחה, אבל גם במקום הזה בא פאניאטאווסקיא בעתו, ויהי להצרפתים למלאך ובכל אלה לא היה נאפאלעאן את עמו במחנה, כי ישב

מושיע

כבוד בהיכלו בקרעמלין, ויעש את משפט צרפת ארצו ומשפט עמי איראפה בדברים הנוגעים אל המדינה, כי טוב בעיני כבודו להראות

כי הוא היתר אשר הכל תלוי בו, ובכל מקום אשר הוא שם כל כבוד איראפה בידו

[ocr errors]
[ocr errors]

ויהי כאשר נשלמה מלאכת המרינה בידו, וירא כי אין מענה מפי קיסר רוסיא על מכתב שלומו אשר שלח אליו ממאסקויא, וַיָּשָׁב לחרוש מחשבות מלחמה, ובג' אקטאבער אסף את שרי צבאיו ויגד להם כי נוסד למשוך אליו את חיל מאקדינאל הקופאים על שמריהם לפני ריגא ולא הריחו את ריח המלחמה עד כה, ולבקוע דרך טווער Twer אל פטרסבורג, אבל המה שמעו כן תמהו ויוכיחוהו על פניו כי נפלאות הוא מבקש, ואיך יעוז לעבוד את העבודה הגדולה הזאת, והמה חסרים כל ? לחם לאכול כסות בקרה, עזרה בצרה, הדרכים מקולקלים, החולים מתגלגלים, וקוטוזאָוו כרוב אורב מאחוריהם והחורף רובץ על פתחו, אז שנה נאפאלעאן את טעמו ויתן דברי' בפי קאָלינקאָרט Caulincourt שר הָאַרְוָיָה

(טטמייסטער) ללכת אל אלכסנדר ולהטות את לבבו לבקש שלום כי את קאָלינקאָרט אהב אלכסנדר מאוד, ונאפאלעאן רחק לבו ממנו על דבר אשר העיר בו פעמים רבות כי מרה תהיה אחרית המלחמה הזאת, והוא איש אמת אשר לא ידע חונף ויגד למלכו בפניו כי עז אלכסנדר כנמר ועומד על דעתו הישרה כארז, לא ידבר דבר שלום לצרפת כל הימים אשר פרסת סוס צרפתי אחד דורכת על אדמת רוסיא, ומה גם עתה כי קרב אליו בעל ברית ארצו הטבעי הוא החורף העז, וירף נאפאלעאן ממנו וימלא את יד לויניסטאן Lauriston אל העבודה הזאת. בה' אקטאבער בא לויריסטאן אל מחנה רוסיא ויציע לפני קוטוזאוו את פרשת דבר מסעו, ויבקש ממנו לתת משמר ובטחון בידו לעשות דרכו לעיר המלוכה, והנה לא מצא בפי קוטוזאוו את

המענה אשר הוא מבקש כי ענה אותו כי הדבר הזה רב מכחו ועובר

למנוחה

רוחות

[ocr errors]

את המצוה אשר צְוָה מאת אדונו ביום אשר מלא את ידו לפקד צבא מלחמה, אך את זאת יעשה למען השלום, שלוח ישלח את מכתב נאפאלעאן ביד וואָלקאָנסקי שלישו אל עיר המלוכה, ועד אשר ילך הציר הזה וישוב יכרתו שני שרי הצבאות ברית מנוחה, וכל עם המלחמה איש על מקומו יעמוד בשלום, ויהי כאשר לא היה לבב לוריסטאן אל הדבר הזה, ויסכם עליו מוראט מדעתו, וגם נאפאלעאן נרצה לו וישמה עליו שמחה גדולה, ויבשר במקהלות שרי צבאו כי בעוד ארבעה עשר יום יתענגו על השלום אשר המה מתרפקים עליו. וברית המנוחה הזאת לא היתה כרותה בלתי אם בין שתי המחנות הגדולות העומדים במערכה פנים מול פנים, והחיל העומר בצדדי המחנות לא זכו בו, על כן לא היה להצרפתים דבר מלכם זה כי הקיפום הרוסים במלחמות קטנות ורצופות משלש עד כי לא יכלו לקבוץ אוכל בלי מלחמה, כי ארבו הקאזאקין והכפרים על כל מובילי דבר מחיה להצרפתים ויהרגום לא היתה גם המחנה הגדולה בטוחה בבריתה בלתי אם ממיתת חרב ולא ממותי רעב - ועוד ביום השלישי לימי הברית ארבו הקאזאקין בדרך העולה למאזאיסק - במקוס אשר ראה את גדולת הצרפתים ואת ידם החזקה - וימיתו מאה וחמשים פרשים משומרי ראש הקיסר כאיש אחד, ושני כבודות גדולות נושאות בר ומזון אשר הלכו כמו כן בדרך ההוא נפלו עם הלויה ההולכת אחריה בידי הקאזאקין ובכל יום ויום רוכבי צרפת יוצאים ונפוצים לעשרים ולמאות דרך יום ויומים ממאסקויא לקבוץ בר ומזון, אך יצוא יצאו ושוב לא שבו כי על כל פת לחם על כל מלא כף מספוא נאנסו להלחם מלחמת חיים ומות ולהביא לחמם בנפשם, ומדי יראו הכפרים כי רב כח הצרפתים מכהם, יציתו את כפריהם ואת כל אשר בהם באש, כי בחרו לתת

[ocr errors]

.

מאוד

את יגיעם לאש מתתם אותם לאויביהם; וידל כח הצרפתים במאסקויא כי היושב בעיר חסר לחמו והנודד ללחם היה צפוי אל חרב, לא ירשו הצרפתים ברוסיא בלתי אם את רצועת הארץ הקצרה אשר עברו עליה מקאוונע עד מֵאָסקויא, ויתר הארץ לימינה ולשמאלה היתה בירי אדוניה הראשונים וגם את הרצועה ההיא הפסיקו הרוסים פעמים רבות באחור המחנה הגדולה ויזנבו את המאחרים ללכת, ואת הרצים המריצים מכתבי נאפאלעאן לצרפת והמביאים מכתביהם אליו, זאת אחרית הפעולה הנמהרה אשר עולל קיסר צרפת לעמו.

אף שמע נאפאלעאן בעת ההיא דברים יורדים חדרי בטן אשר פקידי הרוסים דוברים אל פקידי הצרפתים היושבים אתם כאחים בימי ברית המנוחה, כי המה ספרו לתומם כי צבא קוטוזאוו הולך זרב מיום אל יום ברגלים ובפרשים, וכי קרובה המלחמה לחדש כחה בקדם, ובאהבת הפקידים האלה את הבריות שאלו אותם לאמור ,למה תתראו ? ומדוע אינכם ממלטים את נפשותיכם בטרם יבואו ימי וכלי

החורף ? כי בימים ההמה יפלו צפרניכם מעל אצבעותיכם ,זייניכם ימוטו מידיכם ואבריכם יתקשו באבנים, ופקידי הקאזאקין

החזיקו שאלותיהם עליהם לאמור המבלי אין לחם וְאָוִיר וקברים בצרפת לחיות ולמות שם באתם הֵנָה, לְזַבֵל ארץ נכריה בגויותיכם ?

,הן זאת חובת האדם לארצו, בחייו יעבוד את אדמתה ויגן עליה ,ובמותו ישיב את נויתו אל האדמה אשר נוצר ממנה כי היא כִלְכְלַתִּי בחייו והוא יכלכלה במותו, את גויתו אשר לָוָה ממנה אותה ,ישלם לה, ואתם מבקשים מות על אדמה אשר לא נוצרתם ממנה! את אשר לא שאלתם אתם משיבים, שמעו הצרפתים את דבריהם ואותם לא עשן כי הגאוה היתה מסיה על עיני נאפאלעאן ורשת לפעמיו, אף ירא לסגת אחור פן יאמרו מלכי איראפה בורה הוא

[ocr errors]
« הקודםהמשך »