את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו (דכריס ט"ו ק') • גם תצוונו התורה לתת לעניים פאה, לקט שכחה, ומעשר עני, (לא). והכהנים והלוים יען לא היה להם חלק ונחלה בארץ, גס הם החלפה והקלס 6סר עסו לכו חלק ניחורי סול ותפל, המפרידיס לכות כני קללס • לס כן קול עמרי, הרניקי לקרל 6ת ספרי קכמי ישרחל כלתי על קיסול כס, ולכריל מקס לי לס הטוב והמועיל, גס 6ל ספרי קכמני העמיס נתתי חת לכי לסמוע מה גפיקס ולרחוק חת הדרך חסר הלכו כו קס מלי יכללו לת כתבי הקודס וחרס כי מחר מלך יגדל המוסר קיוכס מכתבי סקולס על פי כלורס • תנו תולס סיס ככל כיחוריכס סמככיריס עד ללין מספר לקח טון ומועיל מיוסל על ישר הולך כחסר הסמעתיכס קיוס מפי מיכסליס ? וכחלק לין מספר למכחרי עמיס לקריס • על כן הודעתיכס 6ת לכריו הנחמניס חולי תסכילו גס לקס * להכין כמקרס מפורס וסוס סכל ללכת ככוחות : (לא) פלה ולקט כתוכיס (ויקרס י"ט ט'), סכסס כתוכס [לכריס כ"לי"ט וגומ'] ודין פלס כוסג גס כחילנות (עיין. רמכ"מ הלכות מתנות ענייס פרק 6' סלכס ל' וגומ') (חנוך מכות רכ"ח) • וסיון מעשר עני מקורו מן מקנס סלס סניס וגו' (דכריס • " י"ד כ"ס) • חינוך תע"ר - ולערכה לפני הקורס, סלר תרומות כחסר קס כרמכ"מ, יען כעלס קלנר קזס גס מסרכס לכסיס יודעי ספר, חקר סקכר כעל הסלק זרע החרן ותגמר מלחכתו מפריס ממכו לסך מן החמסיס וזקו הנקרס תרומס גדולס, וכותנס לכקן, ועל זס כחמר כתורס רחסית דגנך תירושך וינקרך וגו' [לכריס י"ק ד'], (מכוק תק"ז) וחסר כך מפריס מן הסחר חקר מעסרס וזסו הנקרס מעסר רלסון וכותנו ללוי, ועל זס כחמר כתורס, כי לס מעסר כני יסרחל וגומר (במדבר י"ק כ"כ), (מכוס סכ"ק), וכחמר ולכני לוי הנה נתתי חת כל מעסר כיסרחל [סס כ"ח], ולקר כך מפריס מן קסלר חסר מעסרק, וקול הנקרח מעסר סני וקול לכעליו ולוכלין לותו נירוסליס ועליו כחמר ולס גלל יגחל חיס ממעסרו (ויקרס כ"ז ל"ח), ועליו נחמר עשר תעשר וחכלת לפני ה' 6לסיך (דכריס י"ד כ"ג) נמכות תע"ג], על הסדר הזה מפריסין כסנס רקסונה מון הסכיעית וכסניס הם כעניים יִחָשבו, לכן מחויב העם לתת להם מתנות (לב) • וסבת כל זאת למען יהיה השבט כולו מיוחד וסבתכל לעבודת המקדש - ולהורות לעם את משפטי אלהים כאמור יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל (דכריס ל"ג), וקצת המתנות האלה מלבד תועלתן לנהל את נותניהן אל מדת הנדיבות, הנה איכות הנתינה תועיל להעיר את הנפש אל מדת הענוה, כמו מקרא הבכורים (לכריס כ"ו 6' וגו'), הלא בקחת המביא את הסל על כתיפיו, ויגיד בקהל עם את חסדי אלהים, אשר הפליא לעשות לאבותינו, בהתהלכם מגוי אל גוי עד הוציאם ממצרים, אז הוא וכל השומעים יחד ישיבו אל לבם כי אלהים הוא המושיע לעתות בצרה . ובמקומות רבים תלמדנו התורה שראוי לאדם, לזכור בימי הטוב את ימי עניו ומצוקתו, למען לא ירום לבבו . ולבלתי וכסניס וכרכיעית וכקמיסית, לכל כסליסית וכסכיעית מן הסכוע חסר סמפריסין מעסר רחסון מפריס מן הסחר מעסר חקר וכותנו לענייס, וקול הנקרס מעסר עני, ולין נסתי סניס החלו מעסר סני חלס מעשר עני [רמכ"מ הלכות מתנות ענייס פרק ססי קלכס 6' וגו'], ומעסר סני גס קול מענין כדקס כי מפני סלח יוכלו הכעליס להוכיח כסף המעסר נירוסליס כי לס כמזון לכך, תסיס זלת סנה לעסות ממנו כלקס : [לב] מתנות כסונס קן עסריס ולרכעס וכולן מנויות כרמכ"מ הלכות ככוריס פרק רלסון קלכס 6' וגו' ולנכי חוכר לך על המתנות חסר הזכירן המורה כזס ספרק, ולנכי לל הנחתיס כסעיף, וקן כסף פריון ככור לדס, סס קמורת פטר קמור וככורי כקר וכחן (שמות י"ג י"ח וגו'), קלה, (כמדכר ט"ו כ') ורחסית לגן תירוס וילקר וקיס כקרח' תרומס גדולס (לכריס י"ק ד') וטעס קכדלת כל חלק יען נתת קלוס רחסית כל סדכריס לחלקיס ולבלתי יסור מאלהיו, כאמור וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים (דכריס ס' ט"ו). ועוד מזה הענין (שס ו'י' וגו') (סס ס' 6' וגו') (לג) ומצות שמיטה - גם היא לחמלה על בני אדם כאמור ואכלו אביוני עמך (שמות כ"ג י"ל) (לד) • והמצוה לבל נחבול רחים ורכב לחלקיס תחזק כלככו מדת הנדיבות וקמעט קמות הרכות כסף וולס קיס גס כן סכת הנתינס לכקן לת הזרוע וקלקייס וסקינס [לכריס י"ס ג'], כי הלחייס קס רחסית גוף כעל חי וקזרוע, וקול הימין, קול תחלת מס סיסתעף מן הגוף וקינה רחסית כני מעיס כולס, כן דעת המורה • ולחינוך [מכוס קק"ו], טעס חקר נסכדלת החלקיס קללס • וטעס סיות לך הבקר והכלן וסקמור מיוקליס לסקרסת ככוריס קול כעבור סחלו סס סכסמות הנייקות סמגדליס חוקן כני קללס וקס כמכחיס כרוב ככל המקומות, וכפרט כחרן יסרחל סיס עיניך כסלל מדין [כמדכר ל"ס כ"ג וגומר] ולס תמכס כס מכעלי קייס רק כקר וכחן, וסטעס סקרומק נוהגות לך כרגן קירוס וינקר, כקן החינוך, לפי ססלגן וסקירוס וסינקר קס עיקר מקייתן סל הבריות, וסעולס כולו קול לחלקיס, על כן רלוי לחלס לזכור לת כורחו על הכרכס לסר כרכו, וסיפריס קנת ממנו לסמו כרוך קול ויתכנו למסרתיו, סקס סכסניס העוסקיס תמיר כמלחכת סמיס, טרס יגע בו יך ללס ויפנק ממנו כלל, (מכוס קק"ז): [לג] לך סנעת קמיניס סנסתנסס כסס לרן יסרחל, וסס קטס וסעורס גפן תחנה ורמון קייכיס כככוריס, [חיכוך מכוס כ"ח] וקס נתוניס לכסניס סכמסמר [רמכ"ס פרק רחסון קלכס י'], וטעס הנחת הככוריס לפי דעת המורק לפי סקס רחסית : [לו] וסנת קסמיטס סיס גס קנינס לעכדיס כחמור וכסנס הסניעית תסלחנו קפשי מעמך [לכריס ט"ו י"ג]• למען וטעס סניקת החרמס ככל סכע סניס לדעת סמורס תתחזק החלמה כעמלק סמוטה ותוסיף לקרי כן תכולתה וטעס הסמטת כספיס גלוי לעין כל וקיל מפני סתכולת החרמה היתה כל עוסר לכותינו לעת כחלו לק לרן כנען, ומלין יסלס כעל קסלס נסיות לרמקו סממס ? - ולחינוך טעס לקר כמכות סמיטה מכות • )לה( ורכב (לכריס כ"די"ז) - ולבל נסגיר עבד אל אדניו גם הם, לחמול על עניים ולהושיע למדוכא (סס כ"ג ט"ז) וכאשר צותה התורה לחוס ולרחם על כל נפש נענה, כן תצונו גם כן ליסר את החוטאים גם אם ינוסו אל אחד המקומות הקדושים (שמות כ"חי"ד) : סעיף י"ג במורה חלק ג' פרק מ' הכלל החמישי כולל המשפטים אשר תכליתם להסיר מבני האדם העול - ולמנוע את איש (מכוס פ"ד) וקסמיטס וקיוכל גס קס טוכיס ומועיליס לתקון הפרנסה להעמיל לס קסלות בידי כעליסס (ויקרס כ"ק ט' כ"ג) והערכין וקרמין [ויקרס כ"ז 6' וגו'], כולן הולכיס על דרך הכדקות וקס כדריס מכלל כללי הקלס, ויס סכלל כין קלומר ערכי, לו ערך פלוני עלי, לחומר דמי, לו דמי פלוני עלי החומר כלסון ערך נותן כסעור הקנון כתורת, וקחומר למיס נותן כמו סקול סוס כחלו קול עכר נמכר כסוק, וחין משגיחין כלל כסניס והערכין כולס וקרמין סתמן לכלק הכית ויפלו ללסכס ססיקס כמקרס מוכנות לקדסי כדק הבית [רמכ"ס הלכות ערכין וחרמין פרק 6' סלכס ט'], וקתס קרמיס לכקן סנfמר כל קרס כיסרחל לך יקיס [כמרכר ייק י"ל], (רמכ"מ הלכות ערכין פרק ססי קלכס 6'), ולדעת מיכחליס עוד טעס חקר למכות סמיטה, וקול למען לס יוכיס ליס יסרחל העובר לרמתו, 6ת תכולתו ללס הועיל, כי כחסר ידע סכסנה הסכיעית תסכות החלמה, חן יקוס מלך מלך על תכולתו ויסיס עיניו לדלג לימיס קכליס, ולת כל הנותר חסרי מחית ביתו יכיל כחוכר, לסיות סמור לסנס הסכיעית ועוד זלת התועלת לנעל קסלס סלס ירכס מחיר התכולה רלת מטה מטה, וולת לס תיטב כי חן תרפינה ידי החכריס מעכול לת סלמתס, וכספרו מספטי מסס סעיף 74 קרנס עול לדבר על הענין הזה : [לה] לס לכל סלסור לכו להסגיר 6ת סעכר 6ל סלוניו לך גס קייכיס לנסכו לסיטיב לו ולכל ככחיס לככו כדכריס כחמור, עמך יסן כקרכך כמקוס לסר ינחקר כחסל סעריך כטוב לו איש ואיש מסבב נזק לרעהו וגם אלה הרברים מיוסדים על הצדק והיושר והנה כל משכיל יודע, כי כאשר האדם מחויב להשמר מאד מהביא הוא לבדו רעה על עמיתו , כן מחויב לשום עין על קנינו לבל יאונה על ידם כל פגע רע . לכן האיש החופר בור בשוקים וברחובות, ובכל המקומות אשר שם מדרך רגל כל אדם, ולא יכסה את הבור, ובזאת יקרה נזק לרעהו, בעל הבור מחויב לשלם [סמות כ"ס ל"כ ל"ל], כי לא יבצר ממנודבר לכסות בורו גם המבעיר בערה ותצא אש ותאכל קמה שלם ישלם המבעיר את הבערה, על דבר אשר לא נזהר לשמור את האש לבל יבוא ממנה כל נזק, (סס * כ"כ ק') אפס אם בהמת אדם תזיק ברשות הרבים דבר מה, בלכתה ברגלה, או תאכל איזה מאכל המונת שם לה תוכנו [שס] • ומגולל קמלת התורקועל עכליס כותס סכל סמכס חת עכלו, גס לס קול עכר כנעני, ער סמת העכר תחת ידי חלוניו נקס ינקס העכר וסלדון יומת כסייף [סמות כ"ח כ'], וטעס המכוק קזלת כתב החינוך סרנה החל לעקור מתוך עמו רוע קלן והחכזריות הגדולה, ועל כן כותס סכל מי סיגנר עליו כעס גדול כל כך סיכס סכלת מיתס לעכלו סקול ככיתו ולין לו מופיע סיומת " העוסק זס 6ף על פי ססעכר קנין כספו ולכר 6ת ממוכו כמותו חף על פי כן יקרג, חקר סקגכיר כעסו על כפסו כל כך, ודין רחוי וכסר קול, מספטי קסס חמת כדקו יחדיו (מכוס כ'), וכל סמכות החמורות כרמכ"ס קלכות עכריס כולן קמלה ורקמנות וסנינס על החביוניס, וכרוב הרחמנות יכילת עכר כנעני ספסי כחסרון חקר: מחיכריו, גס כספלת סן [סמות כ"ס כ"ו וגו'] לו חקר מסחר החכריס • מיכסליס כתב על סמכוס קזלת, לס תסגיר עכר חל חרוכיו (דכריס כ"ג ט"ז), דיזעס מיוט חוג געפֿעהר מיין זעוכעס רעכט, 6נס ווען בייח חונס מיין דעוערטער ניכט 6ויסגעניעפֿערט טירר • ווען 6%ן ניכט איט דעס בענחככחרטען {מנדע מיין קמרטען [חוק וכרית להסגיר 6ת הפליטיס] החט " |
