תמונות בעמוד
PDF
ePub

ועל האויר העז לברו , והיראה אשר נתן על פניהם השיבה הבמים אחור ולא שאלוהו השאלה אשר אין עליה תשובה לאמור מדוע לא תמו הצרפתים בקרח בשנת 1807 בהיותם על אדמת פרייסען היושבת באזור אהר עם נגב רוסיא, ותכונה אחת להן כמעט ? ועוד ביום ההוא צוה את הזענאט למנות לו חיל חדש כחיל הנופל במלחמת רוסיא, והמה לא שנו אחר דברו, ויתנו בידו למלחמה בהוץ למדינה את מאות אלף השומרים אשר עתדו לשמור את הארץ פנימה ביום צאת הקיסר למלחמת רוסיא, ואת עם הארץ צוו לחלוץ מהם לצבא מאתים וחמשים אלף בחורים, לחזק בידי הקיסר את השלטון על אשכנז ואיטאליה, הגדיל נאפאלעאן לעשות !. ...

אולם בשרידי המחנה אשר הניח אחריו על אדמת רוסיא היה צלמות ולא סדרים - ראשי הצבא לא קבלו את מרות מוראט עליהם, ושומרי ראש הקיסר אשר התנהגו עוד בסדרי מלחמה כל ימי היותו בתוכם , השליכו את כלי זייניהם גם המה בשמעם כי עזבם אדונם ויפוצו כיתר העם. דבר אחד בפי כולם לאמור, הצילו איש את נפשו כפי אשר בכחו, אין פקיד ואין שומע קול פקודה , אין חברה ואין רֵעות, איש איש הושב מחשבות להחיות את נפשו בדם רעהו , החזקים קמו על החלשים ויגזלו את המזון מכליהם ואת הבגדים החמים מעל עצמיהם, על סוס נופל התנפלו עשרה

אנשים בכלבים רעבים ויבתרוהו בידיהם ובשניהם, וגבר כי יחלש . לא הוחילו עד צאת נפשו ממנו ויפשטו את בגדיו, בעודו מפרפר ,

כי הרעב והקרח הנורא אסף מהם את החסר את הרחמים ואת כל מדה אנושית , ער כי היו כחיות טרף אשר אין להם כל חֵפץ אחר בלתי אם להחיות נפשם, האומללים אשר הרגישו כי קרב

קצת נפלו על ערמות השלג וידמו וימותו, לא התגוררו ולא השמיעו . קול יללה, כי ידעו כי אין מרתם, ואחיהם עברו על גופת המתים

-

(107)

שחורים כפתם מעשן המדורות אשר התחממו בהן, תלתלי קרח בראשם, בזקנם, ובגבות עיניהם, ודמם נקפא בעורקיהם, בבואם אל הבתים ואל המלונים אשר על הדרך, הגיחו הראשונים אל הבית פנימה, והבאים אחריהם הרסו את גג הבית ואת דלתותיו. ויעשו מדורה להתחמם, ולעשות להמם עליה, והבאים באחרונה הציתו את כותלי הבית חוצה וישרפו אותו ואת כל אשר בו באש, ומקצתם התמלטו מעברת הקרח אל חמת המדורות וישרפו . ואבריהם המחירָכים היו לברות אל שְׁנֵי רעיהם הרעבים, וילכו וישוחו ויצערו עד בואם בט' דעצעמבר לווילנא העיר העדינה, האוצרת בקרבה את אפמיהם ואת כל צרכי חֶיתָם, בששים אלף נפש עברו את מעבר הבערעזינאה , ובדרך אשר הלכו התחברו אתם עשרים אלף איש, ומכל ההמון הזה לא באו לווילנא בלתי אם ארבעים אלף נפש , ...

המשך. מעבר הניעמען ויהי בראותם את העיר ומרקו את שארית בתם לבוא אליה , ובלבם דמו כי בה יהי קץ לעמלם, ובפחזותם לחצו איש את אחיו עגלות ואנשים יתר ער כי נסתם מבוא העיר בגללם , וגם כאשר נפתחו המבואות מתו רבים מהם על יד השערים ועל יד הבתים , פי סנרו יושבי העיר את בתיהם ולא נתנום לבוא, כי היה מראיהם מורה מאוד, בולם שזופי עשן, רבי עינים, וסמורי קרה, והפקידים הממונים על המחיה שמרו סררים בלא עת, ולא נתנו מאכל. להרעבים עד אשר יתלקטו על רגליהם לרגלי פקיריהם ויתנו להם שטרי פטורים (קוויטונגען) בכתב על המזון אשר יקבלו מהם - לשוא התגלגלו האומללים האלה בשלג ויוציאו רוחם ונשמתם על שערי האוצרות , בי יצאה נפשם ואין עונה, וכח לא היה בידם עוד

לשבור את דלתות האוצרות ולקחת אוכל בחזקה, עד אשר באו איישען ודאווסט גם המה העירה ויפתחו להם את שערי הבתים והאוצרות, אז מצאו האומללים האלה את אשר המה מבקשים , לחם אנשים, בתים חמים , כסא למושב, ומטה לנוח , ותהי. רוחם עד ארגיעה, אבל רבים גוועו בעת אשר בא האוכל אל מעיהם" החמרמרים, ורבים אשר התלהטו אבריהם הסמרים בקרח מחום האש וימותו , אין בית אשר אין בו מתים וחולים מטים למות , וגם הבריאים בהם לא ששו על סיר הבשר בלתי אם שעות מספר , כי עוד ביום ההוא נשמעו דהרות אבירי הרוסים לפני שערי העיר , חלוצי קוטוזאון באן מאחור וחול וויטטגענשטיין מצדם מפאת קאַמען Iiamen ווילייק א ה Wileiha הלוך ורדוף את וורעדאַ אשר לא נשארו לו מכל צבא הבייערים בלתי אם כאלפַיִם איש, ופתאום נשמע בעיר לאמור הנה הקאזאקין באים, , וגם וורעדא מהר העירה ויבשר למוראַט כי הרוסים באים מאחור זכה אין בידו לעמוד לפניהם, לקול ההמולה הזאת עזבו הצרפתים אשר היה עור כח בם להחזיק בדרך את מנוחתם וינוסו בדרך העולה לק אָוונא Koyuna, אך כעשרים אלף איש מהם קצו בעמל הדרך; ויתמכרו לעמוד תחתם בעיר אם למות ואם לחיים, עד אשר ידעו מה יעשה השם בם - גם מוראט היה נחפז לברוח ער כי לא הספיק לאסור מרכבתו , וינס רגלי דרך העיר בין המון הפלטים , ואחריו נמשכו כל המרכבות וכל העגלות ואוצר רב בכסף ובזהב אשר היה אצור בווילנא, ותהי העבודה רבה מאוד, עד כי אץ להם הדרך, והרוסים באו תחתם בעשירי להודש ויירשו את ווילנא ואת אוצרותיה המשופעים במזון ובצרכי מלחמה לרוב, ואת הצרפתים הנשארים בה לקחו בשבי. אפס כי מרביתם מתו ממותי תחלואים קשים, ומהם יצאה המחלה ותדבק ביושבי העיר , וימותו גם המה המונים המונים . . .

הצרפתים יצאו מאת פני העיר לא הרחיקו ללכת, והנה הררי פאָנאַרי Ponary המחופים בקפאון עוצרים את הנכשלים במנוסתם, לשוא נלאו העגלונים ובעלי הרכב להביא את הכבודה אל ראשי ההרים, כי נחלקו רגלי הסוסים בחלקלקות הקרח ולא יכלו למוש ממקומם, עד אשר תם לריק כחם ויראו כי אין דרך להמלט , עוד מעט ויבואו הרוסים ויאספו את השלל הגדול הזה כאסוף בצים

עזובות, אז עבר עליהם הרוח ויפללו כי להם משפט הבכורה . בבזה הזאת, וכי טוב תת אותה להצרפתים מתת אותה בידי

אויב, מהרו שברו את דלתות האוצר המכלכל בתוכו כעשרה מילליאן בכסף ובזהב, וימלאו את אסתחותיהם במזומנים כאשר יכלו שאת, ויתר אנשי המלחמה אשר היו מזוינים עוד השליכו את כלי מלחמתם גם המה ויעטו אל השלל . אבל עוד ידיהם באמתחותיהם והקאזאקין באו ויקחו את שארית האוצר ואת כל כלי התותח העגלות והכבודה בשבי, לא נשאר כלי תותח ועגלת מלהמה אחת, בכל מחנה צרפת , ומעת

ההיא והלאה לא היו הצרפתים הנשארים ברוסיא באנשי מלחמה : הנסים מפני אויב, כי אם כגנבי לילה הבורחים מפני אדוני

הבית, כי לא נמצאו אנשים מזוינים במחנה צרפת , בלתי אס כששים איש ההולכים לרגלי וורעדע ונייא לשמור את עקב הפליטים וגם המה ראו להם מועד בהיות פקידיהם אלה הוזים שובבים בוועוויע Evie ויעזבו אותם ואת כלי זייניהם וימלטו לנפשם ער כי באו וורעדע ונייא בגפם אל קאוונע עיר קצה גבול רוסיא 1 גם הרוסים לא שקרו עוד לרדוף אחרי הצרפתים בחזקה, ויתנו ידים להם לברוח, ולמקצתם הושיטו עוד מזון ובגדים וייטיבו אתם טובת אמת, כי לא נחשבו בעיניהם כאויבים עוד .

בעשרים אלף פליטים רעבים ועיפים ערומים וסטורי קרח

עברו את הניעמן אל גבול פולין , מקצתם על הגשר ומקצתם על הקרח , וזאת היתה שארית ארבע מאות אלף הגברים אשר עברו את הנהר הזה להפוך את כסא רוסיא, ובי"ד דעצעמבער באו הרוסים לקאָוונע עיר קצה גבולם , ולא יספו לרדִוף אחרי הצרפתים בעת ההיא, כי לא ידעו עוד את הדרך אשר יבואן בו בגבול פרייסען אם בתור. אויבים או אוהבים,

הקרן השמאלי נסג אחור , ו ומאקרינאל שר צבא הקרן השמאלי ומחנהו, אשר מרביתם היו בניפרייסין קפאו על שמריהם ויאכלו את חלב ארץ קורלאנד כל ימי היות הצרפתים בריגא, כי קו מלהמהם היה נמשך ממוצא הנחל אָה ער דינאבורג, והארץ רחבת ידיים לפניהם ורבת מזון , והרוסים בריגא ובמסביה היו מעטים ולא הרגיזו את אויביהם במלחמה גדולה, בלתי אם בתגרות קטנות לבדן, ואלה הנה התגרות הקטנות אשר התגרו זה בזה, בראשונה התגרו בין הנחל אַה ובין הריגא, שמה שגבו הפרייסים לקחת את עקקאוי מידי לעוויז שר גרור רוסיא המתחזק בתוכה, ומאקרינאל כראותו כי נחה רוח גבורה על הפרייסים וחמה נלחמים בלב שלם, השב מחשבה על ריגא , ויפרוש מצודתו על רינאבורג וילבדה, ובלי מצור גדולים הביא מדאנציג להבקיע את ריגא. '

ויהי כאשר נודע להרוסים בי בלי המצור באים, ויעשו להם שלשה ראשים, שניים מהם פרשו מצודות שוא על שפת הים המזוהי ועל מיטאוי, והשלישי תחת יד לעוויז לטש עינו באמת על עקקאוי לגרש את הפרייסים עד מעבר לנהל אָה, ולקחת את כלי המצור מירם, בראשונה היתה יד הרוסים רוממה, ויוציאו את מהשבתם לפעלה עד מעבר לנהל אָה, אבל שמה התעודדו הפרייסים תרת

« הקודםהמשך »