תמונות בעמוד
PDF
ePub

ויבשר לו את דבר האוצרות הגדולות במזון בבגדים ובכל צרכי מלחמה הצבורים תחת ידו בווילנא, אז רחב לבב נאפאלעאן ויאמר ,רוח חיים חדשים נפחת באפי , צו את מוראט בשמי לעצור את ,המחנה בווילנא שבוע אחד, להספיק להם מזון, בגדים, וכלי מלחמה, ,עד אשר יכונו לסגת אחור כאנשי מלחמה מן המקום הזה והלאה, .

ממעדניק נסע הקיסר לדרכו ויסוב את ווילנא דרך מגרשיה. לא ראה את פניהעיר , ויסע במרכבתו הלוך ונסוע עד ווילקאוויסק , שמה נעצרה המרכבה בערמות השלג וַיְמַר אותה בעגלת החורף , ויעש דרכו עד בואו בעשירי לחודש אל ווארשויא, שמה דבר את ראשי הפולין ויחזק את ידיהם בהבטחתו אשר הבטיח לשוב אליהם מצרפת בעוד ירחים אחרים בראש שלש מאות אלף איש, ואותם צוה לשוב ולחלוץ עוד עשרת אלפים רוכבים , מווארשויא נסע דרך שלעויען וזאקסען וידבר עם מלך הארץ ההיא היושב לבטח עמו , ומשם דרך האנויא ומיינץ עד בואו בי"ט דעצעמבר לפאריז עיר מלכותו .

ממאסקויא ער סמאלענסק היה דרכו דרך שר צבא הנסג אחר על דבר אשר לא עמדה לו השעה במלחמה, מסטאלענסק עד ווארשויא היה בתור נס לפני אויב והוא רודפו , מווארשויא ער קצה גבול צרפת היה גורלו גורל בורח בסתר דרך ארצות אויביו , אבל כמעט הציג כף רגלו על אדמת צרפת הָהפך עליו הגלגל, כי חרדו הצרפתים לקראתו ויקבלוהו בתור אדוני הארץ אשר בידו עתותי איראפה כקדם, וזקני הזענאט וראשי המדינה והעם הסתופפו בהיכלו ויציקו לרגליו ענוה, ויראת מעלה, עד כי מצא נאפאלעאן עוז בלבו להראות להם פנים נזעמים ולדבר אתם קשות על דבר אשר לא מסרו נפשם בקשור עליו מאללעט להעביר את המלוכה ממנו - את דבר האסון אשר קרה למחנהו ברוסיא גלגל על הקור

ועל האויר העז לברו , והיראה אשר נתן על פניהם השיבה חכמים אחור ולא שאלוהו השאלה אשר אין עליה תשובה לאמור מדוע לא תמו הצרפתים בקרח בשנת 1807 בהיותם על אדמת פרייסען היושבת באזור אחר עם נגב רוסיא, ותכונה אחת להן כמעט ? ועוד ביום ההוא צוה את הזענאט למנות לו חיל חדש כחיל הנופל במלחמת רוסיא, והמה לא שנו אחר דברו, ויתנו בידו למלחמה בחוץ למדינה את מאת אלף השומרים אשר עתדו לשמור את הארץ פנימה ביום צאת הקיסר למלחמת רוסיא, ואת עם הארץ צוו לחלוץ מהם לצבא מאתים וחמשים אלף בחורים, לחזק בידי הקיסר את השלטון על אשכנז ואיטאליה, הגדיל נאפאלעאן לעשות !.

אולם בשרידי המחנה אשר הניח אחריו על אדמת רוסיא היה צלמות ולא סדרים - ראשי הצבא לא קבלו את מרות מוראט עליהם, ושומרי ראש הקיסר אשר התנהגו עוד בסדרי מלחמה כל ימי היותו בתוכם, השליכו את כלי זייניהם גם המה בשמעם כי עזבם אדונם ויפוצו כיתר העם, דבר אחד בפי כולם לאמור, הצילו איש את נפשו כפי אשר בכחו, אין פקיד ואין שומע קול פקודה , אין חברה ואין רֵעות, איש איש חושב מחשבות להחיות את נפשו ברם רעהו , החזקים קמו על החלשים ויגזלו את המזון מכליהם ואת הבגדים החמים מעל עצמיהם, על סוס נופל התנפלו עשרה אנשים ככלבים רעבים ויבתרוהו בידיהם ובשניהם, וגבר כי יחלש לא הוחילו ער צאת נפשו ממנו ויפשטו את בגדיו, בעודו מפרפר , כי הרעב והקרח הנורא אסף מהם את ההסד את הרחמים ואת כל מדה אנושית, עד כי היו כחיות טרף אשר אין להם כל חפץ אתר בלתי אם להחיות נפשם, האומללים אשר הרגישו כי קרב קצם נפלו על ערמות השלג וידמו וימותו, לא התנוררו ולא השמיעו קול יללה, כי ידעו כי אין מדחס, ואחיהם עברו על גופת המתים

שחורים כפחם מעשן המדורות אשר התחממו בהן, תלתלי קרח • בראשם, בזקנם, ובגבות עיניהם, ודמם נקפא בעורקיהם, כבואם

אל הבתים ואל המלונים אשר על הדרך, הגיחו הראשונים אל הבית פנימה, והבאים אחריהם הרסו את גג הבית ואת דלתותיו ויעשו מדורה להתחמם, ולעשות לחמם עליה, והבאים באחרונה הציתו את כותלי הבית חוצה וישרפו אותו ואת כל אשר בו באש, ומקצתם התמלטו מעברת הקרח אל המת המדורות וישרפו, ואבריהם המחירָכים היו לברות אל שְׁנֵי רעיהם הרעבים, וילכו וישוחו ויצערו עד בואם בט' דעצעמבר לווילנא העיר העדינה, האוצרת בקרבה את אסמיהם ואת כל צרכי חַיתָם, כששים אלף נפש עברו את מעבר הבערעזינאה, ובדרך אשר הלכו התחברו אתם עשרים אלף איש, ומכל ההמון הזה לא באו לווילנא בלתי אם ארבעים אלף

נפש .

. המשך. מעבר הניעמען

ויהי כראותם את העיר ומרקו את שארית כחם לבוא אליה , ובלבם דמו כי בה יהי קץ לעמלם, ובפחזותם לְחצו איש את אחיו עגלות ואנשים יחד עד כי נסתם מבוא העיר בגללם, וגם כאשר נפתחו המבואות מתו רבים מהם על יד השערים ועל יד הבתים , כי סגרו יושבי העיר את בתיהם ולא נתנום לבוא, כי היה מראיהם מורה מאוד, כולם שזופי עשן, רכי עינים, וסמורי קרח, והפקירים הממונים על המחיה שמרו סדרים בלא עת ולא נתנו מאכל להרעבים ער אשר יתלקטו על דגליהם לרגלי פקיריהם ויתנו להם שטרי פטורים (קוויטונגען) בכתב על המזון אשר יקבלו מהם - לשוא התגלגלו האומללים האלה בשלג ויוציאו רוחם ונשמתם על שערי האוצרות, בי יצאה נפשם ואין עונה, וכח לא היה בידם עוד

לשבור את דלתות האוצרות ולקחת אוכל בחזקה, עד אשר באו איישען וראווסט גם המה העירה ויפתחו להם את שערי הבתים והאוצרות, אז מצאו האומללים האלה את אשר המה מבקשים , לחם אנשים, בתים חמים, כסא למושב, ומטה לנוח, ותחי רוחם עד ארגיעה, אבל רבים גוועו בעת אשר בא האוכל אל מעיהם החמרמרים, ורבים אשר התלהטו אבריהם הסמרים בקרח מחום האש וימותו , אין בית אשר אין בו מתים וחולים מטים למות . וגם הבריאים בהם לא ששו על סיר הבשר בלתי אם שעות מספר , כי עוד ביום ההוא נשמעו דהרות אבירי הרוסים לפני שערי העיר , חלוצי קוטוזאון, באו מאחור וחיל וויטטגענשטיין מצדם מפאת קאַמען karnen ווילייק אה Wileika הלוך ורדוף את וורערן אשר לא נשארו לו מכל צבא הבייערים בלתי אם כאלפַיִם איש - ופתאום נשמע בעיר לאמור הנה הקאזאקין באים, , וגם וורעדא מהר העירה ויבשר למוראַט כי הרוסים באים מאחור וכח אין בידו לעמוד לפניהם, לקול ההמולה הזאת עזבו הצרפתים אשר היה עוד כח בס להחזיק בדרך את מנוחתם וינוסו בדרך העולה

לק אָוונא A0wna, אך כעשרים אלף איש מהם קצו בעמל . הדרך , ויתמכרו לעמוד תחתם בעיר אם למות ואם לחיים, עד אשר

ידעו מה יעשה השם בס - גם מוראט היה נחפז לברוח ער כי לא הספיק לאסור מרכבתו, וינס רגלי דרך העיר בין המון הפלטים , ואחריו נמשכו כל המרכבות וכל העגלות ואוצר רב בכסף ובזהב אשר היה אצור בווילנא, ותהי הכבודה רבה מאוד, עד כי אץ להם הדרך , והרוסים באו תתתם בעשירי לחודש ויירשו את ווילנא ואת אוצרותיה המשופעים במזון ובצרכי מלחמה לרוב, ואת הצרפתים הנשארים בה לקחו בשבי, אפס כי מרביתם מתו ממותי תחלואים קשים, ומהם יצאה המחלה ותרבק ביושבי העיר , וימותו גם המה המונים המונים .

הצרפתים יצאו מאת פני העיר לא הרחיקו ללכת, והנה הררי פאָנאַרי Ponary המחופים בקפאון עוצרים את הנכשלים במנוסתם, לשוא נלאו העגלונים ובעלי הרכב להביא את הכבודה אל ראשי ההרים, כי נחלקו רגלי הסוסים בחלקלקות הקרח ולא יכלו למוש ממקומם, עד אשר תם לריק כחם ויראו כי אין דרך להמלט , עוד מעט ויבואו הרוסים ויאספו את השלל הגדול הזה באסוף בצִים עזובות, אז עבר עליהם הרוח ויפללו כי להם משפט הבכורה בבזה הזאת, וכי טוב תת אותה להצרפתים מתת אותה בידי אויב, מהרו שברו את דלתות האוצר המכלכל בתוכו כעשרה מילליאן בכסף ובזהב, וימלאו את אמתחותיהם במזומנים כאשר יכלו שאת , ויתר אנשי המלחמה אשר היו מזוינים עוד השליכו את כלי מלחמתם גם המה ויעטו אל השלל. אבל עוד יריהם באמתחותיהם והקאזאקין באו ויקחו את שארית האוצר ואת כל כלי התותח העגלות והכבודה בשבי, לא נשאר כלי תותח ועגלת מלחמה אחת בכל מחנה צרפת , ומעת ההיא והלאה לא היו הצרפתים הנשארים ברוסיא כאנשי מלחמה הנסים מפני אויב, כי אם כגנבי לילה הבורחים מפני אדוני הבית, כי לא נמצאו אנשים מזוינים במחנה צרפת , בלתי אם כששים איש ההולכים לרנלי וורעדע ונייא לשמור את עקב הפליטים וגם המה ראו להם מועד בהיות פקידיהם אלה הוזים שוכבים

בוועוויע Evie ויעזבו אותם ואת כלי זייניהם וימלטו לנפשם . ער כי באו וורעדע ונייא בגפס אל קאוונע עיר קצה גבול רוסיא ,

גם הרוסים לא שקדו עוד לרדוף אחרי הצרפתים בחזקה, ויתנו ירים להם לברוח, ולמקצתם הושיטו עוד מזון ובגדים וייטיבו אתם טובת אמת, כי לא נחשבו בעיניהם כאויבים עוד ...

בעשרים אלף פליטים רעבים ועיפים ערומים וסטורי קרח

« הקודםהמשך »