היושבים בחושך

אגממנון אדם אולם אותה אותו אחד אחת איוב אינה אינו אינם אלא אלוהים אפילו אפשר אצל לוין אשכבה באופן בדרמה בה בהצגה בו ביותר בכל במחזה במחזות בני בעולם בעצם בשר גוף דבר דווקא דמות האב האדם האלה האם האנושי הבמה הגוף הדמויות ההצגה הוצאה להורג הזה הזו הזקן החיים החיצוני הילד הילדות הילדי הכוח המאה העשרים המבט המוות המחבר המחזה המלחמה הממשי המציאות המת המתים הסובייקט העולם הפנימי הצופה הצופים הצחוק הקהל הקיבוץ המאוחד הקיום התרבותי ואילו ואת וכך ועל זיכרון חיי חייו חיים חלק חנוך לוין חפץ יותר ילדים יצירתו ירושלים כאשר כבר כוח כן כפי לאור לבין לו לי לידי ביטוי למשל לראות לראשונה מוות מותו מחזה מטפורה מיתוס מלחמת מלחמת ששת הימים מלכת אמבטיה מן מסה מצד משום מתוך נרטיב סאטירה סיפור סתיו עולה עולם על־ידי על־פי עלי שיח עמ פעור פעם ראו רואה שאין שבה שבו שבין שהוא שהיא שלא שני שתי תהליך תיאטרון תל־אביב