שלש עשרה עיקרים

אבלים אֵין אֵל אַל תִּזְכּוֹר אלא אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אליו אִם אָמַן אֱמֶת אָנָא זְכוֹר אֲנִי אֶרֶךְ אַפַּיִם אֲשֶׁר אֶת אֶתְכֶם בַּרִין בהם בו בְּכָל בני ארם בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ ברכת גוף גמול גַן עֵרֶן דבר דְּרָכָיו האנושי הארם הבורא הוּא היתה הנבואה הנביא הנביאים הנמצאים הנרמו אליו העיקר הענין הַצוּר תָּמִים הראשון השלישי השם התורה ואומר וְאֵין ואל ואמר וְאִמְרוּ אָמֵן וְאֶמֶת וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ והוא וְיָשָׁר וכבר וכי וכל וְלֹא ועיע יְיָ עֲשֵׂה וְעַל חֶסֶר טיט יָדֶיךָ יהוה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן יין ישראל יתברך כאחד כאשר כוס כח כִּי כָּל כלם כן לֹא לאבות לבו להאמין לו לובר לך לְמַעֲנָךְ לָנוּ מהם מלאך ממנו מן מְנַחֵם מַעֲשֶׂה מפי מציאות משה נאמר נביא נַפְשׁוֹ עוֹלָם עיקרים עַל עליו ענין עֲנִינַן דְעָנֵי ער עת פנים פִּתְחוּ לוֹ צַדִּיק צִיּוֹן קוֹל רַבָּא רבינו עה רַחֲמָנָא שֶׁאָכַלְנוּ שאמר שהוא שׁוֹפֵט שיתנבא שלא שָׁלוֹם שמות שְׁמָךְ שַׁעֲרֵי גַן תורה תפילות