4

(פרק מנ.) אמר ממס זס מכוחר: יאמרו כנפת אלישע בעניין הסתרתו. ואמר (פרק מד.) עיני ס' קעס מפוענות וכו' הענקתו כוללת. והכי חושב כי העיניס קענעס סמקיפיס רמן בפירוש ולא יכנף עוד מוריך, ולא יסתר ממך לפנעס מפרקיס, וזס מסכיס עס הקסנקס. וכלמת כי מוריך ולא יתעלם. וזה פירוש נאה. וממני סכוכנים כרליס כעיליס, כי כל הרגעה הפעלות, כי כול אצלי ולא יגלה כנף אביו, לא יגלה סתר קכול למות המותס: אביו . וכן ופרשת כנפיך על אמתך, פירושו

אצלי, פרוש סתרך על אמתך. ולפי זה העניין אצלי הושט כנף לבורא ית' וכן למלאכים; כי המלאכים אינם בעלי גופות לפי דעתינו כמו שאבאר • ואמרו אשר באת לחסות תחת כנפיו, פירושו אשר באת לחסות תחת סתרו וכן כל כנף שבא במלאכים עניינו הסתר הלא תתבונן אמרו בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו, כלומר שסבת מציאותו ר"ל המלאך, נסתרת נעלמת מאד והיא פניו. וכן הדברים אשר הוא סבתם ר"ל המלאך אשר הם רגליו כמו שביארתי (פרק כ"ס מוס) בשתוף רגל, הס גם כן נעלמים, כי פעולות השכלי' נעלמים, לא יתבאר עניינם אלא אחר למוד. וזה לשתי סבות מצדם ומצדנו, ר"ל חולשת השנתנו וקשי השגת הנפרד מצד אמתתו. ואמנם אמרו, ובשתים יעופף, הנני עתיד לבאר בפרק (פרק מ"ט מוס הקלק) בפני עצמו למה יחסו תנועות העופפות למלאכים:

פרק ארבעה וארבעים

עין, שם המשתף הוא שם עין המים, על עין המים במדבר. והוא שם העין הרואה, עין תחת עין • והוא שם ההשגחה אמר על ירמיהו קחנו ועיניך שים עליו, עניינו שים השגחתך עליו. ולפי זאת ההשאלה נאמר בחק הבורא בכל מקום, והיו עיני ולבי שם כל הימים, השגחתי וכוונתי, כמו שהקדמנו תמיד. עיני ה' אלהיך בה, השגחתו בה, עיני ה' המה משוטטות, השגחתו כוללת בכל מה שבארץ גם כן, כמו שיוזכר בפרקים יבואו בהשגחה. אמנם כשיתחבר בעינים מלה ראיה או חזיה, כמו פקח עיניך וראה, עיניו יחזו יהיה עניין כלם ההשגה השכלית לא השגה הרנשית. כי כל הרגשה הפעלות כמו שידעת והוא יתעלה פועל לא מתפעל כמו שאבאר:

פרק חמישי וארבעים

שמע, מלה משותפת תהיה בעניין שמע האזן, ותהיה בעניין הקבול. אמנם בעניין השמע, לא ישמע על פיך. והקול נשמע בית פרעה, וזה

חנפרד • ר"ל הסכל סנפרד מסקומל :

גבעת המורה

הרבה

(פרק שלשה וארבעים .) ולא יגלס כנף לכיו (דימ בוֹמֶסע) ופרשת כנפיך (דיין טוטן): (פרק ארבעה וארבעים) כי כל הכנסה הפעלות כו' • מכוחר קול סכל סרנסס ליכנס דכר רכוניי, לכל סכרקיי, כי כחסר יסיס סלכר סכרחס על דרך מסל על רוקק סכחות סל סרחוק, כסכרק סיסיס כרסס לו, וכמו כן סוח סענין ביתר ססרגשות, ככלס קנסס מקכלס ססעולס מכוסל חסר סנוני, לס פועלת כעלמס•

וקול

הרבה. וכמהו ברבוי גם כן שמע בעניין (פרק מה) הוא ספור על עכותו ית' לכעקת קלועק.

כי קכמלס, כחיס לקל כחות קנסו לקכסו: הקבול, ולא שמעו אל משה, אם ישמעו ויעבודו, ולבם הנשמע, אשר לא ישמע את דבריך. ויהיה בעניין הידיעה, גוי אשר לא תשמע לשונו, פי' לא תדע דברו. וכל מלת שמיעה שבאה בחק הש"י אם יראה מפשוטו של כתוב שהוא מהעניין הראשון הוא ספור על ההשגה, והוא מהעניין השלישי וישמע ה', בשמעו את תלונותיכם, כל זה השגת מדע. ואם נראה מפשוטו של כתוב שהוא מן העניין השני הוא ספור על ענותו יתעלה לצעקת הצועק למלאות שאלתו, או לא יענה לצעקתו ולא ימלא שאלתו • שמוע אשמע צעקתו, ושמעתי כי חנון אני, הט אזנך ושמע, ולא שמע ה' בקולכם ולא האזין אליכם, גם כי תרבו תפלה אינני שומע, כי אינני שומע אותך, וזה היבה. והנה יבואך באלו ההשאלות והדמיונות מה שירוה צמאך ויבאר ספקך ויתבאר לך ענייניהם כולם עד שלא תספק בדבר מהם:

פרק ששה וארבעים

כבר זכרנו בקצת פרקי זה המאמר, כי הבדל גדול יש בין ההישרה למציאות הדבר, ובין אמתת מהותו ועצמו; כי ההישרה למציאות הדבר תהיה אפי' במקריו ואפי' בפעולותיו ואפי' ביחסים רחוקים מאד ממנו בינו ובין זולתו. והמשל בזה שאתה אלו הרצה שתודיע מלך איקלי' אחד לאדם מבני ארצו אשר לא ידעהו, יהיה הודיעך אותו והערתך על מציאותו בדרכים רבים מהם, שתאמר לו הוא האיש הארוך הלבן במראהו בעל השיבה, כבר הודעתו במקריו, או תאמר הוא אשר תראה סביביו המון רבה מבני אדם רוכבים ורגלים וחרבות שלופות סביביו ונסים נשואים על ראשו וחצוצרות יתקעו לפניו, או הוא אשר ישכון בהיכל בארץ הפלונית מזה האיקלים, או הוא אשר צוה בבניין זאת החומה, או בעשות זה הגשר, וכיוצא בזה מפעולותיו ויחסיו לזולתו. ואיפשר שתורה על מציאותו בעניינים הם יותר נעלמים מאלו, כמו שישאלך שואל, היש לארץ הזאת מלך ? תאמר לו כן, יש לה בלא ספק. ומה המופת על זה ? תאמר לו היות זרה השולחני כאשר תראה איש חלוש צעיר הגוף, לפניו זה ההמון הרב מן הזהובים. וזה האיש האחר עצום הגוף החזק העני עומר לפניו, ישאל ממנו שיעשה לו צדקה במשקל שעורה ולא יעשה, אבל יגער בו וידחהו מעליו בדבריו; ולולי פחד המלך היה מתחיל בהריגתו או בדחותו ולקחת מה שבידו מן הממון, וזאת ראיה על היות זאת המדינה בעלת מלך. הנה כבר הורת על מציאתו בסדור

גבעת המורה

ענייני

וסוח יתעלה פועל ל6 מתפעל, ר"ל סוס ממליס סדכריס כחותיס 6ל סניוריס המוסכליס כעכמו, לכל לח כסיפוך סתסיס מליחות סלכריס סכת קליוריס המוסכליס כעלמו כמו ססוס סענין נספגת סחוס :

(פרק ששה וארבעים •) בין הקייסרס למליחות סוכר, וכין למתת מהותו ועכמו . (לוויטען דער סגוייטונן נור עקסיסטעגן מיינעס רינגט, מוגד דסו וומַהרע וועזען דעסזע{בען). כי התולריס סס

ענייני המדינה אשר סבתו פחד המלך ויראת ייסוריו. ואין בדבר בכל מה שהמשלנו בו, מה שיורה על עצם המלך ואמתת עצמותו מצד היותו מלך; כן קרה בהודעת הבורא יתעלה להמון בכל ספרי הנביאים ובתורה, כי כאשר הביא הצורך להישירם כולם למציאותו יתעלה ושיש לו השלימות כולם ר"ל שאינו נמצא לבד כמו שהארץ נמצאת והשמים נמצאים, אבל נמצא חי חכם יכול פועל, ושאר מה שצריך שיאמינו במציאותו כאשר יתבאר אחר זה, הוישרו דעות בני אדם שהוא נמצא בדמיון הגשמות, ושהוא חי בדמיון התנועה כי לא יראו ההמון דבר חזק המציאה אמת אין ספק בו כי אם הגשם. וכל מה שאינו גשם אבל הוא בגשם הוא נמצא אצלם, אבל הוא חסר המציאות מן הגשם להצטרכו במציאותו אל גשם. אמנם מה שאינו גשם ולא כח בגשם אינו דבר נמצא בשום פנים בתחלת ציור האדם ובלבד אצל הדמיון. וכן לא יציירו ההמון מעניין החיים זולת התנועה, ומה שאינו מתנועע תנועה רצונית מקומית אינו חי, אף על פי שהתנועה אינה מעצם ההי אבל מקרה דבק בו. וכן ההשגה הנודעת אצלנו הוא בחושים, ר"ל. השמע והראות, וכן לא נדע ולא נצייר העתק העניין מנפש איש ממנו לנפש איש אחר, אלא בדבור והוא הקול אשר יחתכוהו השפה והלשון ושאר כלי הדבור. וכאשר הישרו דעותינו ג"כ אל היותו יתעל' משיג ושיגיעו עניינים ממנו לנביאים להגיעם אינו, תארוהו לנו שהוא ישמע ויראה עניינו שהוא משין אלו הדברים הנראים והנשמעים וידעם, ותארוהו לנו שהוא מדבר, ענינו שיגיעו ענינים ממנו יתעלה לנביאים, וזהו ענין הנבואה. והנה יתבאר זה תכלית ביאור. וכאשר לא נשכיל מהמציאנו זולתנו אלא בשנעשהו בנגיעה תארוה שהוא פועל. וכן כאשר לא ישיגו ההמון דבר חי אלא בעל נפש, תארוהו לנו גם כן שהוא בעל נפש. ואף על פי ששם נפש משותף כמו שיתבאר (פרק מ"ל מוס המחקר) והעניין שהוא חי. ובאשר לא יושגו אלו הפעולות כלם בנו, אא בכלים גשמיים הושאלו לו אלו הכלים כולס אשר בהם תהיה התנועה המקומות, ר"ל הרגלים וכפותם והכלים אשר יהיה בהם השמע והראות והריח, והם האוזן והעין והאף. והכלים אשר בהם יהיה הדבור וחומר הדבור, והם הפה והלשון והקול. והכלים אשר בהם יעשה העושה ממנו מה שיעשהו והם הידים והאצבעות והכף והזרוע: ובאור זה כולו שהוא יתעלה מכל חסרון, הושאו לו הכלים הגשמיים להורות בהם על פעולותיו, והושאו לו הפעולות ההם להורות בהם על שלמות אחד אינו עצם הפעולה ההיא. והמשל בו שהנה הושאלו לו העין האזן והיד והפה והלשון להורות בהם על הראות והשמע והפעולה והדבור. והושאלו לו הראות והשמע לראיה על ההשגה בכלל. ולזה תמצא לשון העברי תעשה השגת חוש אחד במקים השגת חוש אחר, אמר ראו דבר ה' כמו שמעו דבר ה' כי המכוון השיגו עניין דברו, כן ראה ריח בני כאלו אמר הריח ריח בני, כי המכוון השגת ריחו. ולפי זה נאמר, וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים, עם היות המאמר ההוא ג"כ מראה נבואה כמו שהוא ידוע ומפורסם באומה. והושאלו לו יתעלה הפעולה והדבור להורות על שפע השופע מאתו כמו שיתבאר (פרק י"ס ס"ב). הנה כל כלי נשמי

שתמצאהו

1

שתמצאהו בכל ספרי הנבואה הוא אם כלי (פרק מו.) והכוחות בחין סכק מכלל הכליס, סכעל

נקס סכפס לו סכורס, כי ססוחריס למכס סס כקות, תנועה מקומית להורות על החיים, או כלי פכו המדכריס נקס קסס, כי קרלוס סולריס לס זולת זס. הרגשה להורות על ההשגה או כלי המשוש למרס כנרקסיס רנס (ססול לגדה של קרן ישראל) גדול להורות על הפעולה, או כלי הדבור להורות כין על כניסיס סקדמית, הלורק ליולרס. שכחקר. ועל סרקיע דמות כסל. ועל הכסל דמות כמרלס לדס על השפעת השכליים על הנביאים, כמו מלמעלה. מי שרליתי עכיכו מן המעייכיס כספר הזה רסיסי סכי' מלמיס קכורס ליוכיס. כי ידמס סכנדל

שיתבאר. הנה תהיה הישרת ההערות ההם כמוכם לכורס לכוסיס. ולפי דמיוכס קיס לקס לומר בוס המחקר כולם לישב לנו, שיש נמצא חי פועל לכל מה סכולל, סיודעיס סיוכר לכורס. לס כורק ליוכרס.

וליכי ככלס מקס. כי לס קעיזיקו לעמוד על כוכת שזולתו משיג לפעלו גם כן, והנה נבאר המוווכר, ולכי לבקר לך עתס כוכתו. רמב"ס ז"ל ביקר כשנתחיל בהרחקת התארים, איך ישוב זה כפ' מ"ט, כי הכוללך, ייוחס לו קככף. ולסס יתברך קכורס קלכוסית, להורות, יתרון קפ"י על מלחכיו. כולו לענין אחד והוא עצמו יתעלה לבד. כי וסכככייס כלי מסירות ההליכה, ורלוי שיוקדו לסלוקיס, אין כוונת זה הפרק אלא לבאר עניין אלו ולל

ס ייוסלו לס"י. כי קס מלוויס לס מלויס, וסנס דמות כמרלס לדס, ירכס כו למות

הכלים הגשמיים המיוחסים לו יתעלה מכל המרו, הנק כלורלס סס"י. קכס סמוכס מלמיס קכורס ליוכרס, ירכס חסרון, ושהם כולם להירות על פעולות

סקס

הכלים ההם, אשר הפעלות ההם שלימות אצלנו בעבור שנודה על היותו שלם בכל מיני השלמות כמו שהעירונו (פרק כ"ו ול"ג קוק) באמרם דברה תורה כלשון בני אדם. אמנם כלי התנועה המקימית המיוחסים לו ית' באמרו, הדום רגלי, את מקים כפות רגלי. ואמנם כלי המשוש המיוחסים לו ית' באמרו, יד ה', באצבע אלהים, מעשה אצבעותיך, ותשת עלי כפך, וזרוע ה', ימינך ה'. ואמנם כלי הדבור המיוחסים לו, פי ה' דבר, ויפתח שפתיו עמך,. קול ה' בכח, ולשונו כאש אוכלת. ואמנם כלי ההרגשה המיוחסים לו, עיניו יחזו, עפעפיו יבחנו, עיני ה' משוטטות, הטה אלי אזנך ושמע, כי אש קדחתם באפי. ולא הושאלו לו מן האברים הפנימיים כי אם הלב, להיותו שם משותף. והוא שם השכל גם כן (כמו סמכולר בפרק ל"ט מוק) והוא התחלת חיי ב"ה. כי אמרו, המו מעי לו, המון מעיך, רוצה בו גם כן הלב, כי מעי שם יאמר בכלל ובפרט, הוא שם הדקים בפרט ושס כל אבר פנימי בכלל. ויהיה גם כן שם הלב, והראיה עליו, אמרו ותורתך בתוך מעי, דומה לאמרו בתוך לבי. ולזה אמר בזה הפסוק המו מעי, המון מעיך. ולשון הומה אמנם בא בלב משאר האיברים, הומה לי לבי. וכן לא הושאלו לו הכתף להיותו כלי ההעתקה במפורסם, ושהוא גם כן יגע בו הדבר הנעתק, וכל שכן שלא יושאלו לו כלי המזון (כמו סעבולר כפרק כ"ו מוק), כי אלו גלויי החסרון בתחלת המחשבה ומשפט הכלים כולם באמת אחד הנראה מהס, והפנימי, כולם כלים לפעולות הנפש המתחלפות, מהם כלים לצורך עמידת האיש זמן, כאברים הפנימיים כולם. ומהם כלים לצורך עמידת המין ככלי ההולדה, ומהם כלים לתקון עניין האיש ושלמות פעלותיו כידים והרגלים והעינים, כלס לשלמות התנועה והמעשה וההשגה. אמנם צורך התנועה לבעלי החיים, הוא לכוין אל הנאות ולברוח ממה שהוא כנגדו. ואמנם צורך החושים, הוא להכיר מה שהוא כנגדו ומה שהוא נאות לו. וצורך האדם לפעולות המלאכותיות להזמנת מזונו ולבושו ודירתו מפני שהוא מחוייב לטבעו, ר"ל שהוא צריך להזמין

פקס קודמיס סלורס לשר בכפס הכניס לשר קול קקוי להזמין מה שיאות לו: והנה ימצאו קצת נסמי למלחך, ליוכרס ית', וכלמר ועל דמות הכסל למות כורק כמרלס לדס, וכבר ביקרו, כי הנורות כלס המלאכות גם כן לקצת ב"ה לצרכן למלאכה

הער ישיגוס סנניליס כמרלס סככולס, קס כורות ההיא, ואיני רואה שום אדם יסופק לו ככרלות, העס כרלס כככס סככיס, וקול קלמת. כי כל כורס מדומה בדמיון סיס נרולס סכלמר פר ככל ה' שהבורא יתברך בלתי צריך לדבר יתמיד

עתק

נסקי.

עכך

עובדה קלילה, במכעול קען, מציאותו ולא יתקן עניינו, א"כ אין כלי לו, וכריך סיסי' גדול, ביחיד, וכריך סיסיס נעשרה. כלומר שהוא אינו נוף. ואמנם פעולותיו וכלילס, וכריך סיסיס ביוס, ורך גוכריס קול גדול כחו,

כלומר גדול כחו פיסיס עכמו לעסות כך.

בעצמו לא בכלים, והכחות באין ספק מכלל הכלים, אם כן אינו בעל כח, כלומר שיהיה

בו עניין זולת עצמו בו יעשה או ידע או ירצה; כי התארים הם כחות שנו בהם השם לא זולת זה. ואין זה כוונת הפרק, וכבר אמרו ז"ל מאמר כולל דוהה לכל מה שמראים אותן התארים ההם הגשמיים כולם אשר יזכרוס הנביאים. והוא מאמר יורה לך שהחכמים ז"ל לא עלה בדעתם ההנשמה כלל, ולא היה אצלם עניין ישבש או יספק שום אדם. ולזה תמצאם בכל התלמוד והמדרשות נמשכים כפי פשוטי דברי הנבואה לדעתם, כי דבר זה בטוח הוא בו מן הספק ואין פחד עליו מטעות בו בשום פנים, אבל הכל על צד ההמשל, והורות השכל לנמצא • וכאשר התודע ההמשל שהוא יתעלה המשל במלך יצוה ויזהיר ויענוש ויתן שכר טוב לאנשי ארצו, ויש לו עבדים ושמשים יודיעו מצוותיו לעשוהם ועושים לו מה שירצה לעשותו, הלכו הם גם כן, כלומר יעשו החכמים על זה המשל בכל מקום, וידברו לפי מה שיתחייב מזה ההמשל מן הרבור והמענה והחזרה בעניין, ומה שינהג זה המנהג מפעולות המלכים, ובזה כולו הם בטוחים שלא יספק זה ולא יבלבל. והמאמר ההוא הכולל אשר רמזנו אליו הוא אמרם בבראשית רבה, גדול כחן של נביאים שהם מדמים הצורה ליוצרה , שנאמר ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם כבר בארו כי אלו הצורות כולם אשר ישיגום הנביאים כולם במראה הנבואה, הם צורות נבראות, הש"י בוראם, והוא האמת כי כל צורה טדומה היא ברואה. ומה נפלא מאמרם גדול כחם, כאלו הראו על עצמם עליהם השלום שהעניין ההוא קשה עליהם. כי כן יאמרו לעולם כשיקשה עליהם מאמר שנאמר או פעל שנפעל ויש בנראהו גגות כמו שאמרו ר' פלוני עבד עובדה במקום ביחידי בלילה, אמר רב פלוני כמה רב גובריה דעביד ביחידאה, ורב גובריה הוא גדול

גבעת המורה

כהוק פינו כסס ססס • ר"ל ססיכו סס קלריס כסס כקות וכסיפוך • כל צורה מלומס סיס כלולס כו' • מכולל סוס כחכמת הנפס (פזיכמָ{מָגיע) היות כל ליולי סנפס נקסריס זס כזה, ר"ל סככר סמכס לכל 6חד מסס עלס (מיין גרונד) להיותו כמסך חקר סקולס 6ליו • וסכס כחסר קסין סנכס עלת קסור הכיוריס זס כזס, תסכוס נסכרס על סיות כל כיול מסס כמסך לסי קקי הטכע מסכיור סקודס חליו, וכן לכלתי תכלית • וחולס כחסר יעלס סקטור הנזכר מסכפל, חזי סוס כסכרק סתלמס הכיור המתקדס כלתי כמסך לפי הקי סמכע מהכיור סקודס חליו, לכל ככרס, ר"ל כמוכח על דרך פלס קון להקות הטכע סידועיס • וכזס נתכחר מס סלמר קרן ז"ל כי כל כולס מלומס סיס כלולס • גדול כחם (זימ המבן פֿין גוומגט) • קננות כנרסס מסמסמר קול זה, כי כתקלס סחלס מלמס עלס קסס יתעלס ככורת סדס • כמו סחמר ועל למות הכסל דמות כמרלס לוס • וחסרי כן סול מלמס כללס ככורת ססס יתעלס כמו סלמר ככלס חלקיס עסס 6ת סחוס • וזסו מס סנקרל חכל הקניונייס גדר עליי (חיין נירקן מיס ערקעהרן) • וסכן :