תבנית שם נגזר מן בנה ועניינו בניין הדבר (פרק שלישי) ויאמר על קלמס, ירלס העלמות, לער קול חיותת סכמכס כלמת. ותכונתו, ר"ל תארו בריבוע והעיגול והשילוש, וזולתם מן התארים. אמר, את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו, ואמר, כתבניתם אשר אתה מראה בהר. תבנית כל צפור, תבנית יד, תבנית האולם, כל זה תאר • ולזה לא הפיל לשון העברים אלו המלות בתארים נתלים באלהים בשום פנים. אמנם תמונה הוא שם נופל על שלשה עניינים בספוק • וזה שהוא יאמר על צורת הדבר המושגת בחושים חוץ לשכל, ר"ל תארו, והוא אמרו, ועשיתם פסל תמונת כל סמל, כי לא ראיתם כל תמונה ויאמר על הצורה הדמיונית, הנמצאת בדמיון באיש אחר העלמו מן החושים והוא אמרו בסעיפים מחזיונות לילה וגו". וסוף הדבר, יעמר ולא אביר מראהו, תמונה לנגד עיני . ר"ל דמיון לנגד עיני בשינה. ויאמר על עניין האמיתי המושג בשכל, ולפי זה העניין השלישי יאמר בו יתעלה תמונה. אמר ותמונת ה' יביט עניינו ופירושו, ואמתת השם ישיג :

גבעת המורה

יחמר מעלס ומורכב ככקינת סלר וערך סקלקיס 6סר מסס סולכס זס 6ל זה, כגון תכנית לפור, תכנית "", תכנית חולס וכיוכס כזס • ולfולס תמונה יחמר מהכיור סקייוכי המניע חליכו מעלס פסוט, לו מעלס מורכב, כחסר יסיס סדר וערך סקלקיס 6סר מקס מורכס כלתי מוסג 6ל סקוס כגון ועסיתס פסל תמונת כל סמל, כי סייל סול סס סכוכס, ססוס כלתי מולכס מקלקיס כיסס 6ל סקוס • וכן כי לס לחיתס כל תמונס, לקזק הענין ר"ל סחפילו תמונס ססוס דכר מוסן 6ל סקוס ככלל לפי ססוללס סרלסונס, עס סיותו מוסג כלתי מורכב מקלקיס לח רחיתס, כל סכן תכנית ותחר, ענין החמתי סמוסג כסכל. ל"ל הכיור המוסג כסכל ככקינת היותו דכר זולת המכוייל הנמכס כפעל הון לסכל • וכזס יסול סספק 6סר העירו המפרסיס על דברי הרב המקכר ז"ל, כיוס סיfמר ככלן ותמונת ס' יביט, ענינו ופירוסו וחמותת ססס יסיג • וכפרק ל"ז מרחסון חמר ככחול מfמר: ופכי לס יריו וחנותת מליחות • כפי מס ססיל לס תוסג כי ככלן ירמוז על חמתת ספס ככקינת הסנגס, וסס כפרק' ל"ז ירמוז על חמתת ססס ככקינת המוכיחות כפעל, כמו סקול מכוחר למי סילקלק סיטיס כלכרי סרב ז"ל • וסנני חוסיף כזה כחול • ידוע סיס סכי מיני כייוריס, מוסכליס, ל"ל כיור ככלס, וכיור כלתי כסלס • והמפל כזס ליור סעגילה הול כסלס על ידי כיול קו לקל יסל סנס כקלסו סלקל ככקולס מונקת, ומתנועע נקנסו ססני, כחוכן ססוס רוסס העגולה סכין סנקודס סנזכרת • כי תכלי כיור הכנולס קולf סכל הקוויס סלfפסר סימשכו מכקולס מונקת 6ל סענולה יהיו שווים זה לזה, ועל ידי כיור קו יסר המתנועע על הדרך הנזכר כסלס סתכלי החמור • וחולס לפעמיס יתקיים מעלס סתכלי סלf יסיס כסלס לעולס, עס סייוקנו יודעיס דרך הסכמתי, וסמסל כזס כיול קרוזות (רייה") מספריס כלתי כעלת תכלית, סכל מספר מקס קול הכי סקולס חליו כגון א. קלי, רביעי, סמינית, וכן לכלתי תכלית • קנס ככלן לכחנו יודעיס כסמת סדרך סמיוקל להשלמת התכחי הנזכר ר"ל סכל מספר חסר נוסיף יהיה הכי סקודס חליו, ועס כל זס לי ספסל סנגיע להסכמתו לעולס, מכל סייותנו כעלי תכלית כסכרה • ועס זס יסיס סניור חלמתי כעכמו • כלופן סנוכל להקים כיני, וכין כיול לקר כסלס, על סנדע סיות קכון קרוזת מספריס כללו סווס ליוססר סניס, כמו סכתכסר כמופת כסכמת המספר (פריטטעטיק) • וכן סול כענין ססני קוויס סזכר הרב ז"ל כפרק ל"ו מרחסון כמו סכתכסר כקכמת ססנדסס סעליונס (ריח החהערע געpגעטריע) • וסנס כיור ספס יתכרך ל"ל סעלס ססלס לכלתי תכלית, קול מניע חלינו מכיול עלמינו, כי ככלס לסיס עסס חת החלס, וכיור החדס כסלילות הגבול, סול כיור סעלס סנזכר • וחולס קכיור הנזכר סולן לכר זולת סעלס סנזכר כפי מס סקול כמכס כפעל קון לסכל, לכל עס כל זה הכיור חמתי כעכמו, מופני היותנו יודעיס דרך ססגעה מסכיור הנזכר 6ל סעלס הנמכס כסעל קון לסכל, ל"ל על ידי תוספת פלימות תמיד על סלימותנו, על דרך מסמלס נ"ל תלמידי קכמיס לין לסס מנוקס לס כעולס סזס ולס כעולס סכל, סכסמל ילכו מחיל חל קיל ירחס 6ל חלסיס כליון, למזו כזס 6ל ססלמת סניול הכלתי כעל תכלית • חס סיות סכלמת להיותנו כעלי תכלית חי 6פסל סנגיע להסלמותו לעולס וסכן זה•

6

(פרק רביעי) ועל זלס קססחלס כלמר, ויקנו לס פרק רביעי החלקיס וגו', ירכס כו הפגייס המסופרת עליקס בזק

הקלמר, סיס נסעגס ססכליס, כמו שיבחר בפרק המתוכק חל זה.

ראה, הביט. חזה, דע כי ראה והביט

פרק חמישי) בענינים עמוקיס מחד, זס כסכר העמיס וחזה, שלשה המלות האלה נופלות על ראות וסעולס כפירכס לכלר שתי עלילות ככללות, קלווס למס

והושאלו שלשתם להשגת השכל. קין סכוככיס סככוכיס. כל מוס סקול יותר קרוב מקס חל העין גלגל המזלות יתכועע סקכועות רבות, והרחוק סכועות אמנם זה בראה מפורסם אצל ההמון, אמר, מועטות וירא והנה באר בשדה, וזה ראות עין • ואמר,

ולבי ראה הרבה חכמה ודעת, וזה השגה שכלית. ולפי זאת ההשאלה הוא כל לשון ראיה שבאה בבורא יתברך. באמרו, ראיתי את ה', וירא אליו ה', וירא אלחים כי טוב, הראני נא את כבודך, ויראו את אלהי ישראל, כל זה השגה שכלית ; לא ראות עין ממש בשום פנים, כי לא ישיגו העינים רק נוף, ובצדו קצת מקריו גס כן, כלומר מראה הגוף ותארו, וכיוצא בהם. וכן הוא יתברך לא ישיג בכלי, כמו שיתבאר • וכן הביט נופל על ההבטה בעין לדבר. אל תביט אחריך, ותבט אשתו מאחריו, ונבט לארץ. והושאל אל הבטת השכל והשקפתו, על התבוננות הדבר עד שישיגהו והוא אמרו, לא הביט און ביעקב, כי האון לא יראה בעין. וכן אמרו, והביטו אחרי משה • אמרו חכמים ז"ל שבו עוד זה העניין ושהוא הגדה על היותם מדקדקים אחר פעולותיו ומאמריו ומסתכלים בהם. ומזה העניין אמרו, הבט נא השמימה, כי זה במראה הנבואה. ועל זאת ההשאלה הוא כל לשון הבטה שבאה בשם יתברך, מהביט אל האלהים: ותמונת ה' יביט, והביט אל עמל לא תוכל. וכן חזה, נופל על ראות העין, ותחז בציון עינינו. והושאל להשגת הלב, אשר חזה על יהודה וירושלים, היה דבר ה' אל אברם במחזה. ועל זאת ההשאלה נאמר, ויחזו את האלהים,

ודעהו:

פרק חמישי

כאשר החל ראש הפילוסופים לחקור ולעשות מופתים בעניינים עמוקים מאד, אמר מתנצל דבר, זה עניינו: שאין ראוי למעיין בספריו שייחסהו במה שיחקר עליו לעזות, או היותו משתבה ומתפאר והורס לדבר במה שאין יריעה לו בו, אבל ראוי לו שייחסהו לזריזות והשתדלות בהמציא והעמיד אמונות אמיתיות כפי יכולת האדם; כן נאמר אנחנו, כי צריך לאדם שלא יהרס לזה הענין העצום הנכבד מתחלת

-גבעת המורה

המחשבה

(פרק רביעי .) לא יסיג ככלי כו' ר"ל ככלי הקוס (קרגסכוס) לא הכיט פֿון כיעקב • ר"ל קול מעליס עין כנסיכת החון כיעקב (ער זיהט דורך דימ פֿינגער): להשגת הלב. לפנת סלס לכל סלב ז"ל היס פחותס מספגת ססכל, הסנת סלס סקרס כלסון גער"מחכיס (וומהרגעהן) • והזנת הסכלי (פֿערטטעהן, בעגרייפֿען). ולזה כחמר ויקזו לת סחלסיס ר"ל סקניעס לסס ססנס כלתי סלימס (חיין פֿרוומָררנער בגרין). (פרק חמישי) ראש הפלסופיס • חליס"טוטליס • מחובר למס סיורס עליו הכרחס כו', ל"ל ויסתר מסס פניו וגו' • יס לו סני פירוסיס, החסד כרחס, והחסר נסתר: הפילוס סכרחס סול סססתיל מסס פנוי סנסמייס מפקדו לססתכל בחור הכרחס סנסמיי, וספירוס הנסתר קול סססתיר מסס פכותו הסכליי ר"ל כוונקו

לקסיג

המחשבה, בלתי שירגיל עצמו בחכמות מועטות, ולס סגלגל קרלסון בלתי מתנועע חלס סכועה לקס. וססחלס הסכית לחיזס עלס סיס כגלגל קרקסון

ובדעות. ויזקק מדותיו זקוק רב, וימית כוככיס רכיס, וקול לסר, וכסלר הגלגליס לס ימכלו כקס תאוותיו ותשוקותיו הדמיוניות. וכאשר יבין כי לס כוכב לקר, ולס קול בעל גלגליס. וססכלל כוס וכלר כי קול פועל בכסיי, ליוס ססיו סגלגליס כעלי כסס.

הקדמות אמיתיות וידעם, וידע דרכי ההקש ותקנות מכוחרות לפס, וכנר פרעכו עכיכס לספר סקול, גס ועשות המופת, וידע אופני השמירה מהטעאות בפירוסכו לסי כן יוקען, גס כמה שיכול כדבר נו בע"ה. השכל, אז יקדים לחקירה בזה הענין, ולא ויוכן מידותיו וכוך רני קול למרן וכנסו שמלותס, וימיות ותעוקתיו סלמיוכיות. קוס ינזור בתחלת דעת שיעלה בלבו, ולא ישלח לעס. הגזירות וידע דרכי הסקס ועסות המופת, וקול הדבר מהשבותיו תחלה וישליטם להשגת הבורא ; המורכב וכתכלו גופני השמירה מסעעות השכל, וחלק אבל יבוש וימנע ויעמד. עד שיעלה ראשון הפלעס יכללס מס סלכור סורגיל עלמו בקכמות וכדיעות, ועל

וכאשר יבין הקדמות למסיות וילעס, וקס

ראשון • ועל זה נאמר, ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים, מחובר למה שיורה עליו הנראה, מפחדו להסתכל באור הנראה, לא שהשם ישיגהו העינים יתעלה מכל חסרון עילוי רב ושובה לו ע"ה הדבר הזה. והשפיע עליו האל יתעלה מטובו מה שחייב לו, שנאמר בו, ותמונת ה' יביט. וזכרו החכמים ז"ל, כי זה נמול להסתירו פניו תחלה מהביט אל האלהים. אמנם אצילי בני ישראל הם הרסו ושלחו מחשבהם והשיגו, אבל השגה בלתי שלימה, ולזה אמר עליהם, ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וגומר, ולא אמר, ויראו את אלהי ישראל לבד, כי כלל המאמר אינו רק לדקדק עליהם ראייתם, לא לתאר איך ראו. ואמנם דקדק עליהם תוכן השגתם, אשר כללה מן הנשמות מה שכללה; חייב זה הרסם קודס שלימותם, והתחייבו כלייה, ויעתר להם ע"ה, והאריך השם להם עד שנשרפו בתבערה, ונשרף נדב ואביהוא באהל מועד, לפי מה שבאה בו הקבלה האמתית. ואם היה זה בדינס, כ"ש בדינינו אנחנו הפחותים ואשר למטה ממנו, שצריך לכל אחד ממנו שיכוין ויתעסק בהשלמת ההצעות והבנת ההקדמות המטהרות להשגה מטומאתה שהיא הטעיות, ואז יבא להביט אל המחנה הקדוש האלהי, כאשר אמר, וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו פן יפרוץ בהם ה'. וכבר צוה שלמה ע"ה בשמירה הרבה בשישתדל האדם להגיע לזאת המדרגה, ואמר ממשיל ומזהיר, שמור רגליך באשר תלך א בית האלהים • ואשוב להשלים מה שנכנסנו לבארו, ואומר, שאצילי בני ישרא עם המכשולים שאירעו להם בהשגתם נתבלבלו גם כן מפני פעולותיהם

גבעת המורה

ונטו

להסיג (כי סחלס כפניו יכוון 6ל סלכר 6סר ירכס כמו סכלל סרב ז"ל פרק כ') • ומנע עלמו מזס עד סכסלמו לו הסכנות הככרכות סזכר קרן ז"ל • ולזס 6מר כמקוכר 6ל ספירוס הנסתר סזכר, לין מקרל יוכל מידי פסוטו, וספירוס סכגלס גס כן למתיי: מה סקייס לו • ר"ל סמס כסספיע קסס מטוכו על מכס לס סיס לכר כמסך חקר הרכון המסולק, לכל חקר לכון ססס ית' ססוf תמיד כחות לל קקי קטנן לסיות הקי הטכע כעלמס כמסכיס חקר לכוכו ית' • ולזס לקלי חסר נפלס מסס כסכנות סמכטרכות קול הססגס סנזכרת, סניעס חליו סקכגס סנזכרת בתורת חייון מקקי סטנע: כי כלל המלfמר כו' • ל"ל כלל המסמל לס ילקה לפי פסוטו קול לדקדק עליסס רחויתס, סחכילי כני יסרחל 6סר לס כסו כזה, כחו לת ס' חלקי יסרחל, לח לקלר חין רחו; לכל כחמת כחסר ילקס סמfמר לפי הכוונה הנסתרת, דקדק עליסס תוכן ססגתס. חייב זה

6*

סלסס

ועל זס כוס, וסיו ככוכיס לפלסס ימיס. כזה הפרק לח ונטו לענינים הגופיים להשתבש ההשגה; ולזה ביקר לך יקדיס לסקור כזס סעכין, ר"ל סכמת החלקות ולס יגזור, כלומר כפיסיס לו ספגה בלתי פליקס, ירכה אמר, ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו. אמנס

עס סכלר למטס לשר כללה מן הגשמות מס סכללס קייב סוף המאמר והוא אמרו, ותחת רגליו כמעשה

נה הקרס קודס פלימותססירכס עלס דקדק ליך לין, לבנת הספיר וגומר הנה תבאר (פרק ז' חלק ג'; כי קסמיס עומדיס מימיכו ומסמללו, לכל דקדק עליסס סולן, הפגתס, ובפרק כ"ס מוס הקלק) בקצת פרקי זה המאמר • ופרלן תחת רגליו מיד החומר הרלסון, כלי לקלעי

בתכלית, לו סכתכלסף בימיס קסקס. ויעתר, וקלריך והכוונה כולה אשר כוננוה היא, שכל ראיה כן יפרון כס, כמו סחכור פלס יקרוס לדבר בוס העכין. או חזייה או הבטה שבאה בזה הענין • אין סיזק כוס, כי זס קול קון ממכו ית', קלס סקול היא השגה שכלית לא ראות עין, שאיננו יתב'

יקכר כמלרגס פיססלל עמו לעלותה.

נמצא שישיגוהו העינים, ואם לא ירצה אחר

מן המקצרים להגיע לזאת המדרגה אשר נשתדל עמו לעלותה, ישים אלו המלות כולם אשר באו בזה הענין מורות על השגות חושיות לאורים ברואים אם מלאכים או זולתם, אין היזק בזה:

פרק ששי

איש ואשה, שני שמות, הונחו תחילה לזכר ולנקבה מבני אדם, ואחרי כן הושאלו לכל זכר ונקבה משאר מיני בעלי חיים, אמר מכל הבהמה הטהורה, תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו. כאלו אמר זכר ונקבה: ואח"כ הושאל שם אשה לכל עניין מוכן ומזומן להתחבר לעניין אחד. אמר חמש היריעות תהיינה חוברות אשה אל אחותה. כבר התבאר לך כי אחות ואח. יאמרו ג"כ בשיתוף מצד ההשאלה באיש ואשה:

ילד, העניין המובן מזאת המלה ידוע. והוא הלידה, וילדו לו בנים. ואחר הושאלה זאת המלה להמצאת הדברים הטבעיים, בטרם הרים יולדו. והושאלה גם כן לעניין הצמחת הארץ מה שתצמיח, דמות לידה, אמר והולידה והצמיחה: והושאלה עוד לחדושי הזמן כאלו הם עניינים יולדו, כי לא תדע מה יולד יום. והושאלה עוד לחידושי המחשבות ומה שיחייבוהו מן הדעות והסברות, כמו שאמר וילר שקר. וממנו נאמר, ובילדי נכרים יספיקו • יספיק להם בדעותם. כמו שתרגם יונתן בן עוזיאל ע"ה בפירוש

הנופייס כו' •

זה

-גבעת המורה סלסס קולס סלימותס • ר"ל סמס סקלסו ל סססנס קולס סלימותס, קייב הסלון סססנס ססיל • ונטו לעניניס '. דע כי סלימות קולס כמסכת לעולס 6קר סלימות כיור ססס ית' לכלו, כי כל חסר. יתקרב החלס על ידי קנין ססלימות חל קכיול סכזכל יסיס יותר סלס, לסיות כיור ספס בחמת חיככו דכר זולת כיול החלס כסלימות כלתי כעל תכלית, ולזס כחסר וסיס סניור הנזכר כלתי סלס, וסיס גס כן סחוס המסתדל להתרמות חליו כפי מס סספסר, כלתי סלס • אין היזק כזה • ר"ל כי מי סיקה חלו סמלות לפי פסוטס על ססגות קוסייות כו', עס סיות סלס הגיע כזס 6ל סמתת סכוונס סנסתרת, עס כל זס קול מתלקק על ידי זה מסמונת ססנסמס : (פרק ששי ) איש כו' • רומז כזס על סיס ולסס סנזכריס כמעסס כרחסית סקול מסל קכורס וקסמר סזכרו הפלסופיס וכמו סיכס עוד • (פרק שביעי.) ובילדי ככליס כו'. קליעות והסמוכות המגיעות 6ל ס6לס מזולתו, סס כסמת

ילדי

זה, ובנימוסי עממיא אזלין: ועל זה העניין (פרק שביעי) כמו סfבחר כפתוף פס כן, קול למרו לו לו יקקקו, סול למרו סדיס כי מי שלמד איש עניין אחר והועילהו דעת, יוליוסכוקיס וכערכסן קעס סקולין בכלמו וקוליסס ספועל.

כאלו הוליד האיש ההוא, באשר הוא בעל הדעת ההוא. ובזה העניין נקראו תלמידי הנביאים, בני הנביאים, כמו שאבאר בשיתוף שם בן: ובזאת ההשאלה נאמר באדם, ויחי ארם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו. וכבר קדם לך (בפרק 6') עניין צלם אדם ודמותו מה הוא, וכל מי שקדמו לו מן הבנים לא הגיע עליהם הצורה האנושית באמת, אשר היא צלם אדם ודמותו הנאמר עליה בצלם אלהים ובדמותו; אמנם שת כאשר למדהו והבינהו, ונמצא שלם השלימות האנושי, אמר בו ויולד בדמותו כצלמו, וכבר ידעת כי כל מי שלא הגיע לו זאת הצורה אשר ביארנו עניינה, הוא אינו איש אבל בהמה על צורת איש ותבניתו, אבל יש לו יכולת על מיני ההיזק וחדוש הרעות, מה שאין כן לשאר ב"ח, כי השכל והמחשבה שהיו מוכנים לו להגעת השלמות אשר לא הגיע, ישתמש בהם במיני התחבולות המביאות לרע, והוליד הנזקים כאלו הוא דבר ידמה לאדם או יזיקהו • וכן היו בני אדם הקודמים לשת. ואמרו במדרש, כל אותן ק"ל שנה שהיה אדם נזוף בהם היה מוליד רוחות, ר"ל שדים, וכאשר רצהו השם, הוליד בדמותו בצלמו • והוא אמרו, ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו בצלמו :

פרק שמיני

מקוס • זה השם עיקר הנחתו למקום המיוחד ולכולל. ואחר כן הרחיבו הלשון ושמהו שם למעלת האיש וערכו. ר"ל לשלמותו בעניין אחד, עד

-גבעת המורה

שיאמר

ילדי ככליס, ל"ל סקס ילדי ממכיס הריעות הנזכרות לח ילדי סמקכל ממכו • לכל כחסר יתכונן סמקכל כדיעות הנזכרות, ויסיג כפכלי סדרך ספר הלך כס זס סממליס סרלסון על ססניע 6ל סלעות סנזכרות, יפון 6ז סמקכל כעכמו ממכיס ככחינת מוס, וכזס יסיר מסלעות סנזכרות קרפת ילדי ככריס • ידוע פלסמללת חיזס תולדס קדסס (מיינע נייע פֿמָוֹגערונג) מסקרמת כודקות, ילטרכו פתי כהות • סלחת סיס כק ססכל (רער פֿרטטפֿנר) וססנית סיס כס ססופט (דימ מורטהיי{טקרמַפֿט) כי כל מופת סול מורכב מסלסס גזירות (יעדע דעגמָנטטרמניסן בטטעהט מויס דרייס געטגן) ל"ל סגזירס סעליונס, (דער מָבר זמטן) והגזירה התחתונה (דער מונטר זפֿטן) והגזירס סנולדת מסתיסס (דער טווס 6טן). סגזירס סעליונס קיס מפעולת הסכל, וקנזילס סתקתוכס מפעולת סכק ססופט, ומסלככקס סתקלס סתולדס. וסמסל כזס זס המספט: כל עלס נסמיי סול מוגבל, קול מפעלות ססכל, מפני ססול כמסך חקר כיול קנסס כסכל • וחולט זס סמספט: כדור סלרן סוס עלס נסמיי, קול מפעלות כק ססופט • ומסרככת סניסס תתחלס סתולדס: כלול קורן סול מוגבל • וסנס סכול סתי סכקות הנזכרות לסמכות ליזס תולדס סוס לומס 6ל קכור הזכר והנקנס כעסק הסולדס • וכסכרס סקסיס סתולדס ככלס וכדמות הלב, ר"ל סלי לfפסר סיוליך סכק ססופט זס סמספט הקדם (כמסלכו) כדור סלרן סול מונכל, לס לס סיסין ככדור סלרן סימני כיור קנסס כסכל (הסתפסטות וססתנגדות 6ל סתנועס) ולזס למר כחוס קרומז 6ל ססכל ויולד בדמותו ככלמו לקלי חסר רכסו ססס • וחולס קודס זס קיס מוליך לוחות, ל"ל סלס כתקכר ססכל עס סכס ססופט, ולס סיו לייוליו לו כעלי

מכילות חמותיי • וסלכריס עתיקיס • (פרק שמיני.) למקום המיוחד ולכולל. המקוס סמיוחל, סול סמקוס המיוחד לענס מיוקד,

וסכולל סולס סמקוס סססותף לעכמיס מתקלפיס • סמסל כזס, סעיר סול מקוס משותף לכל הכתיס 6סר כה,

וכנית