ר"ל על העניין אשר בו נתעצם הדבר והיה מה שהוא, והוא אמתתו, מאשר הוא הנמצא ההוא אשר העניין ההוא באדם, הוא אשר בעבורו תהיה ההשגה האנושית • ומפני ההשגה הזאת השכלית נאמר בו, בצלם אלהים ברא אותו. ולכן נאמר, צלמם תבזה, כי הבזיון דבק בנפש אשר היא הצורה המינית, לא לתכונת האיברים ותארם. וכן אומר, כי הסבה בקריאת הצלמים צלמים; היות המבוקש מהם עניינם הנחשב, לא תמונתם ותארם. וכן אומרו, בצלמי טחוריכס, כי היה הנרצה מהם עניין דחות הזק הטחורים לא תאר הטהורים • ואם אי אפשר מבלתי היות צלמי טחוריכם וצלמים נקראים כן מפני התמונה והתאר, יהיה אם כן צלם שם משתתף או מסתפק, יאמר על הצורה המינית, ועל הצורה המלאכיית, ועל כיוצא בה מתכונת הגשמים הטבעיים ותארם • ויהיה הנרצה באמרו נעשה אדם בצלמינו, הצורה המינית אשר היא ההשגה השכלית, לא התמונה והתאר • הנה כבר בארנו לך ההפרש בין צלם ותאר ובארנו עניין צלם. אמנם דמות הוא גבעת המורה שום וסכי מלקק מוגכל מסלסס כלעות, וזסו ענס סמסלס • ומזס יתקייס סיות סמפלס נס כן כעל סלסס זויות • ליול קסלסס זויות חינכו נכנס בגלל המסולס, כי ככר נסלס הגדר כמלמלכו ססמפלס קיס מרחק מונבל מסלסס כלעות, כי כזה יוכל סמסלס ויוכלל מכל מס סזולתו, לכל קול מתקיים מגדל סמפלס לכד, כי כססקפס רחסוכס כמכס סלי 6פסר סכסיג כיור סמסלס מזולת סנקסול עמו כיול הפלסס זויות, וזס סמספט יקרס לכל ההגייזכייס (בייח דען {מָגיקערן) מוסכל לחסון (מקסיקוק) • וחולס 6ס כחמר המכלס סול כעל מרחק, חין דעתנו כזס סניור סמולסק סוס נקסר כסכליכו עס כיור המסלס, לכל דעתנו סיות כיול המלקק ככלל כליול המסלס, כי לס כתיר כיור המפלס לקלקיו 6סל מסס סולכן כמכס 6קל מקלקיו כיול סמלקק, כי כל מרחק מווגכל כחופן מיוקל (כמסלכו מסלסס כלעות) ל6 ימלט מהיותו מלקק כסקלט, וזס סמספט יקרס לכל הסגייוכייס, מספט קלקר כעלמו (מיין מידענטיטער זמטן). וכן ככל כיוכס כזס • וסנס ככר ספסר סימנים הסכל סליול העקריי הנזכר מעכמו, ולקל כן יוליחסו 6ל ספעל קולס לי, כמו סקול סענין כמסל סמפלס סזכרתי וזסו סדרך מסקילס 6ל סמחוסר, ולפסר סיסיס גס כן כסיפוך ל"ל סיסיס סלכר ככר נמוכס כפעל קון לסכל, וסיסין הסכל גדרו• וסמוסל כזס 6ס כחמור גלל קנסס סול כיור מורכב מססתפסטות (חויסדעה כוכג) וההתנגדות 6ל סכעולס ווידערטטמנד, טרעגהייט) • סנס לנסס סוס ככר נמוכס כפעל הון לסכל, קולס סיסיג ססכל גדלו• וכן ככל כיולס כזס • וחולס רלוי סתתכוכן כי זס ססכלל כין דרך הססגס מסקודס חל המחומר, לו מסמחוסר 6ל סקולס וסול כחות ככקינת הסנת סכל כעל תכלית לכך, לסיות מליחות הלכריס כלתי כמסכת חקר הכנתי, לכל כסיפוך ל"ל הפגינו כמסכת חקר מליחות סלכריס כפעל, 6כל ככחינת הכנת הסכל סכלתי כעל תכלית, יסוכו סניקס לדרך 6קד, מכך היות מוכיחות סלכריס כמסכיס לעולס חקר הפגנתו • וסנס סוח מכולל, כי כל סכל חי סכסר סיסין זולת עכמו לו כסוחיו סקס כל המוסכלות זולתו, ולזס חי ספסל סיסיג עלס כמוכס כפעל קולס לו, לס לס סיסיס קענס סכזכל גס כן סכל, וסיוכלל ממכו כמדרגת הססכלת לכך, לכלוכי לומר סקסכל כלתי כעל תכלית, ספסל סיכייר סכל כמכס כפעל קולס לו כסיותו מכייל עלמו כללך מוגכל, וכן קסכל סכעל תכלית לפסר סילייר מליחות סכל כלתי כעל תכלית כסיותו מנייר עלמו כסלילת הגכול • וחולס לסיות הכמות כלתי ככנס כגדר העלס, סנס לזס יסיס עלס ססכל סכלתי כעל תכלית וסכעל תכלית חקר כעיכו ולס יוכללו זס מזס כי 6ס כמלרגס • וזס סול כלול ענין ככלס חלקיס עסס 6ת סחוס לפי דעת קרן סמקכר ז"ל: היות המכוקס מסס ענינס סנחסכ כו' • ל"ל כי סמס המכוקס כעסיית הכלמיס סנזכריס קול ענינס קנססן סקול כק דקות סזק לו קכלת תועלת, וזס קכס סול עכין מוסכל לו מלומס, וסול סכקלס כלס ולח התמונה והתחל סמוסג 6ל סקוס: ואס לי לפסר כו' • ר"ל סלס יקסון חלס סלי ספסל מכלתי סיות כלמי טהוריכס וכלמיס ככלל נקרליס כן מפני סתמונס וסתחל סלקכלת כה מיוקל ילטרך גס כן כסכלס כולס מיוקדת, יקיה על כל פניס כלס סס מסתתף לו מסתסק כו', ככר כחרתי זה כפתיקתי לכחול זס קספר • V שם מן דמה והוא ג"כ דמיון בענין, באמרו דמיתי לקאת מדבר, לא שדמה לכנפיה ונוצתה, אבל דמה אבלו לאבלה, וכן כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביופיו, דמיון בענין היופי• חמת למו כדמות חמת נחש, דמיונו כאריה, כלס דמיון בעניין, לא בתמונה ובתאר. וכן נאמר דמות הכסא, דמות כסא דמיון עניין ההתנשאות והרוממות, לא בריבועו ועביו ואריכות רגליו, כמו שיחשבו הענין • וכן דמות החיות, וכאשר ייוחד האדם בעניין שהוא זר בו מאוד, מה שאין כן בדבר מן הנמצאות מתחת גלגל הירח, והוא ההשנה השכלית אשר לא ישתמש בו חוש ולא מעשה ניף ולא יד ולא רגל, דמה אותה בהשגת הבורא אשר אינה בכלי, ואס אינו דמיון באמת, אבל לנראה מן הדעת תחלה. ונאמר באדם מפני זה העניין, ר"ל מפני השכל האלהי המדובק בו, שהוא בצלם אלהים ובדמותו, לא שהשם יתברך גוף שיהיה בעל תמונה: פרק שני הקשה לי איש חכם, זה לו שנים, קושיה גדולה, צריך להתבונן בקושיה ובתשובותינו בפירוקה. וקודם שאזכור הקושיא ופירוקה, אומר: כי כבר ידע כל עברי כי שם אלהים משתתף לשם ולמלאכים ולשופטים מנהיני המדינות. (פרק ז' חלק כ') וכבר ביאר אונקלוס הגר ע"ה והאמת מה שבארו, כי אמרו והייתם כאלהים יודעי טוב ורע, רוצה בו העניין האחרון, אמר, ותהון כובלביא. ואחר הצעת שתוף זה השם, נתחיל בזכרון זאת הקושיא• אמר המקשה, יראה מפשוטו של כתוב כי הכוונה הראשונה באדם שיהיה כשאר בעלי חיים שאין שכל לו ולא מחשבה, ולא יבדיל בין הטוב ובין הרע, וכאשר המרה הביא לו מריו זה השלמות הגדול המיוחד באדם, והיא שתהיה לו זאת ההכרה הנמצאת בנו, אשר היא הנכבדת מן העניינים הנמצאים בנו, ובו נתעצם. וזה הפלא שיהיה עונשו על מריו תת לו שלמות שלא היו לו והוא השכל, ואין זה אלא כדבר מי שאמר כי איש מן האנשים מרה והפליג בעול ולפיכך שינו ברייתו לטוב, והושם כוכב בשמים. זאת היתה כוונת הקושיא ועניינה. ואע"פ שלא היתה בזה הלשון. ושמע ענייני תשובתינו. אמרנו, אתה האיש המעיין ! בתחלת רעיוניו וזממיו, ומי שיחשוב שיבין ספר שהוא הישרת הראשונים והאחרונים, בעברו עליו בקצת עתות הפנאי מן השתיה והמשגל, כעברו על ספר מספרי דברי הימים או שיר מן השירים, התיישב והסתכל כי אין הדבר כמו שחשבתו בתחלת המחשבה; אבל כמו שיתבאר עם ההתבוננות לזה הדבר, וזה בי השכל אשר השפיע הבורא על האדם, והוא שלמותו האחרון הוא אשר הגיע לאדם קודם מרותו, ובשבילו נאמר וצוה בו גבעת המורה - שהוא (פרק שני) הקשה לי ליס קכס זה לו, סכיס. ר"ל' ככר עכרו חיזס סניס מעת סקרס זה (עס זינד דעס מייניגע ימהרע): ובשבילו כחמר וכווס כו כו'. ר"ל כסכיל הסכל כסמל כחלס כעסס 6דס ככלמנו כלמותכו ונו' ויכלל חלקיס 6ת החלס ככלמו וגו'. וכסכיל ססכל גס כן לווס כו סופך לס סחלס כללס דמו יספך כי ככלס 6לסיס עסס לת סחלס: ולא תסיס לכוולס לכסמות ולס למי סלין לו סכל כו': כי הכוולס סיס גלוי לכון המכוס למי פסליו מכוס ככרוף הכרס קיוס סלווי, וסמסל כזס כחסר ילווה לחוכן 6ל סמעון סיעפה שהוא בצלם אלהים וברמותו, ובגללו דבר אתו וצוה אותו כמו שאמר: ויצו ה' אלהים, ולא תהיה הצואה לבהמות, ולא למי שאין לו שכל, ובשכל יבדיל האדם בין האמת והשקר, וזה היה נמצא בו על שלמותו ותמותו, אמנם המנונה והנאה הוא במפורסמות לא במושכלות, כי לא יאמר השמים כדוריים נאה, ולא הארץ שטוחה מגונה, אבל יאמר אמת שקר. וכן בלשונינו יאמר על הקושט ועל הבטל, אמת ושקר, ועל הנאה והמגונה, טוב ורע. ובשכל ידע האדם האמת מן השקר. וזה יהיה גבעת המורה בעניינים לכל מס, סנס סוס מוכרק סיסיג סמעון רלון רחוכן סיעסס סלכר סנזכר, וסזולת זס וסין סמכון ססכרק סמכיס חותו למלחות ללון ללוכן כזה, וסול לס סיס ככס לחוכן סיכוף לת סמעון לזה, חו סיס ככה סמעון לססין יופר ספעולס ססיס מכל עכמס מזולת כקינת התועלת לו סספסל סמניע 6ליו מעסיית ספעולס וסכקתס • וזס חי ספסר סיסיס כי לס כלfמכעות הסכל: במפורסמות. דע כי סמוך לחמיתי סול קנין ססלימות ר"ל יכילת מס סככה חל ספעל, וקרע סלמיתי סול ספך זס ר"ל העדר יכילס מס סככס 6ל ספעל • וזסו סטוב וקרע מכל עלמו • וכמו כן כל מס סקול סכת קנין סלימות לכל זולתו קול טוב כיקס חל סדכר ססול, ומס פסול סכת סעדר קנין הנזכר קול רע ביחס לל סדכר סקול, וזהו הטוב והרע כיקס (בעניהוגגטווייזע) והמסל כזס מליחות סלדס ר"ל עלס קי מוכר ויכילת כקותיו 6ל ספעל, סוס טון 6ל סחלס מכך עלמו, ר"ל לסיות עלס סחלס ספסר סיסיס כמכח, ולפסל סלס יסיס כמכס כפעל, וכחסר יסיס כמכס כפעל יסיס זס טוב, וכחסר לס יסיס כמכס כפעל יסיס זס רע ככקינת עלס סחלס, וחולס סמזון הנחות 6ל סחלס ויתר כרכי עמידתו, סס טוב, וסלילתס רע כיקס חל מליחות קלוס כפפל, לס כעלס • וסנני מלקיס כזס סכחול • ככר נודע מחמר הפלסופיס, היות כל כמכס כפעל גס כן, לפסל כסכרק, חכל לס כסיפוך ר"ל סיות כל ספסל גס כן כמכס כפעל כסכרה • וחולס ככר כחרתי נספרי הפלסופיאה הכוללת (דימ טרפנסנענדענטס פֿי{pוpפֿיע) סיות זס סמסמר כולק ככקינת סדכר כעלמו לכך, לס ככקינת הסנתנו • כי ככקינת הסגתנו יתקיים סיות כל ספסר גס כן כמלס כפעל כסכרס, כמו סכל כמכס כפעל סוס ספסר כסכרס • ל"ל לכסנסיג 6פסרות סדכר כפעל, ילטרך סיסיס נמוכס כפעל כסכרה, ולולי זס תסיס 6פסרות סלכר מסופקת, ויסיס כלfפסר לכליכו סנסין לפסרות סוכר, חכל לל נסין לפסרות סדכר כפעל • וסנני מכלל זס כמסליס • עלס סמפלס סוס קללעות ר"ל גדלו סוס מרחק מוגכל מסלסס קוויס סוויס • וסנס ככר ירלס כי 6פסרות מסלס סוס סללעות קודמת 6ל מליחותי, וזס יסיס סותר מס ססנקתי ל"ל היות כל 6פסל גס כן כמכס כפעל כסכרה • וחולס סקר העייון כמכס סלין סענין כן • מפני סfפסרות מסלס סוס סללעות הקודמת חל מליחותו כפעל, סיס 6פסרות סולליית לכך לס מקייכת (מיינע געגפֿטיפֿע חבר ניכט פֿמָזיטיפֿע מֶג{יכקייט) כי - ל6 כרכס כמלמל סיות מסלס סוס סכלעות לספר זולת היות כיור מסלס סווס הכלעות כלתי סותר עלמו, להיות סווי הכלעות כלתי סותר מספר הסלסה, ולזס וסיס מחמר היות מסלס סוס הכלעות חפפר, כמלמל סיות מפלס סוס סכלעות כלתי 6פסר • לכל עדיין לס ססגכו סיותו 6פסר כקייוכ • וחולס לקלי חסר סולס לכו לקלי"לוס כרחסון לרחפון, דרך כנין (דיס קסנסטרוקנימָן) מפלס סווס סללעות על ידי סתי עגולות סווס סכל 6קת מסן עוכרת על מרכז זולתס, ידענו סיות כיור המסלס סוס סללעות לס לכל כלתי כלתי לססר, ר"ל ספסר כסלילה, לכל ג"כ 6פשר נקייוס, מפני סלפי סדרך סנזכר תסיס לפסרותו הכרחיית • וסנס לקרי חסר הפגנו כיור המפלס סוס סללעות על הליך הנוכר ככל סוס כסכלכו כמלס כפעל כסכרס • וכן עלס סלדס לו גדלו סוס קי מוכר, ועס סיות סלין סקייות סותר חל סדכור, עס כל זס יסיס סלדס מכל ססקס כין ססייות וסלכור, 6פסר כסלילס לכד, ל"ל כלתי בלתי לפסר, לכל לס 6פסר כקייון, כי ככר ספסל סיסיס סקייות סותר חל סלכול, וכמו כן סיסיס סווי הכלעות סותר חל מספר קסלסי, עס סיות סלס כרגיס ססתירס, לכל ססלי 6סל ססגכו מליחות סלדס כפעל, ילעכו סיותו נס כן ספסל כסכרה, מפני כי הסותר עלמו לי לפסל סיסיס כמכס כפעל, וכן ככל כיוכס כזס • מכולל מזס סמליחות הוכר כפעל קול מוכרה מעכמו, ר"ל ככתיכת היות כעל טלס 6פסר כקייוך • וחולס עמידת מכילותו (זיינע דויער) כזמן, חינכו מוכרק מעלמו, לכל מוכיחותו כעתס לכך (מין מיינס מויגן בויק) ולזס יסיס מזון כעל קי ויתר כרכי גופו טוב, לכל לס ככקינת עכמו כי לס ככקינס עמידתו זמן מה, ר"ל סליננו טוב כסקלים מבוקוט 1 1 בענינים המושכלים כלם. וכאשר היה על שלמות ענייניו ותמותם, והוא עם מחשבתו ומושכליו. אשר נאמר בו בעבורם, ותחסרהו מעט מאלהים, לא היה לו כח להשתמש במפורסמות בשום פנים ולא להשיגם, עד שאפילו הגלוי שבמפורסמות בגנות, והוא גלוי הערוה לא היה זה מגונה אצלו, ולא השיג גנותו, וכאשר מרה ונטה אל תאוותיו הדמיוניות והנאות חושיו הגשמיות, כמו שאמר כי טוב העץ למאכל וכי תאוה -גבעת המורה הוא (מביסט) לכל כיקס לכד, ויסיס מלמלכו : החלס כריך סיוליס מס סכו ככס 6ל ספעל, מוקלט (קפטעגקריס) ר"ל ככקינת סיותו ללס, ולולס מסמרנו: החלס כריך סיכין מזוכו ויתר כרכי גופו, קול תכחיי (היפסטעטיט) לכל, ל"ל 6ס ילכס לסלליך זמן עמידתו כפי החססר • וכן ככל כיולס כזס • וחולס לסוי סתדע סלסיות עלס סלדס ר"ל כקו, עס סיותו תמיד מוגכל כפעל, סול עס כל זס כלתי מונכל ככק, ל"ל סלפסר סוס סיסין סחלס תמיד סלימות יותר ממס סככר ססיג, וסעלס סחלס מתקרב תמיך לתכלית סלימותו, עס סיותו בלתי מוניע חליס לעולס • קנס לזס יסוב גס כן סמספט סתכחיי סוכרתי, מספט מוקלט, כ"ל ססחלס כריך סיסתדל ככרכי עמידתו כפי סספסר • וחולס סגכלת כרכי עמידתו הנזכריס כליכותס וכמותס, חי 6פסר סתסיס זולתי כסכל לכך, מפני סיות מטכע ססכל לססיג ערך ויקס סדכריס זס 6ל זס • לכל סדמיון קול כלתי מסין ערך ויקס עלמיי כין סלכריס, לכל יקס מקליי לכד, ל"ל סקול מדמס סלכריס סנקסליס יקל כזמן לו כמקוס לכך, כחלו סין נקסריס יקל כטכע, ומזס כגיע להפגת המפורסמות ר"ל עניניס כלתי טוכיס לו לעיס מכל עלמוס, לכל מכל סיות לסס יקס טכעיי עס קלכריס סקס טוכיס לו לעיס מוכר עלמס, לכל סכקכו מלמיס חותס כללו סיו טוכיס לו רעיס מלל עלמס מזולת סימס סנזכר • וסמסל כזס לסכת הממון וכן לסכת הכבוד כמסכיס מפעולת הדמיון סזכרתי, מפני סיות סממון כלתי טוב מלך עלמו, לכל מכל סייותו למכעי לקנין המזוכות ויתר כרכי סגוף לכד• וסנס חלו סיס החלס מסתמס כסכל לכך, כוודלי כלס סיס מחסף ממון כי לס כערך הנחות 6ל סתכלית המכוון כו, ולח* קוס מגיע לעולס לחסכת סכומון מכד עכמו • וחולס חקרי חסר סורגל סחלס כלסכת סממון מכל סיותו למלעי 6ל התכלית המכוון כו, סקול סטוכ כעכמו, וכקסרו סלכריס כדמיונו זמן מס, סס סכלו סממון כסלו לס סיס למלכי לתכלית זולתו לכך, לכל סיס כעלמו סתכלית המכוון, ולזס סול כפקע כחסכת סממון מכד עכמו, חוסך כסף לח יסכע כסף • וסוס מקמן כסוכחת סממון על סלכריס סככלכיס, הפך התכלית סמכוון לכל הסכל • וכמו כן הככול חיככו טוב מולך עלמו, כי מס יתן ומס יוסף למוכת זולתי היותי כעל מעלס לו כעל קסרון, וסיגלס זס על ידי חיזס סימניס מורגסיס • ולזס לי לפסר סיניע סחלס כסכלו לחסכת סככול מולך עכמו, לכל מכל סיותו למכעי לססנת הטוב המניע ממני, סכחסר יסיס סחלס כככל כעיני זולתי, ר"ל סיסמיכו סיותו כעל מעלות סכלייות חו כעל מעלות המלות, וככלל היות מכילותו מועלת לזולתו, יסתדל גס כן כל מי סזולתו לסועיל לו, וזהו התכלית המכוקס ממכו, וחולס 6קרי 6סל כקסלו סככול והתועלת המגיע ממכו כדמיונו, סול מלמס סיות סככול דכר טוב כעלמו, וסול מסתדל לליו ככל יכלתו, עס סיותו מזיק לליו כחמת • ולזס ככלס סחלס כתקלת גדולו עס, סיותו מסיג כעימות ללכריס סמורגסיס, וכמסך 6קריסס, עס כל זס סול כלתי מסין מעלת הממון וסככוד, לסיותס מסוללי הנעימות מלך עלמס, וסיות סכלו כלתי כסלס ככלי סיסין התועלת המניע כסמלעותס, וכן גלוי הערוס ליככו גס כן רע מכל עלמו, לכל מכל ליזס יקס כיכו וכין ליזס לכר רע מכך עלמו - ולי ספסר סחכניס עלמי ככחול יותר מזה הסעור, לכל כזס לי למכין: וכאשר מלס כו' • כ"ל סלקלי סתגברות הסנת סיקס סמקרי הלמיניי, כמסך הלסת הסגת סיקס סטכעיר וססכליו • (יותר עמוק מסקולס) דע כי כלמת לין מפעולות ססכל סגכלת ערך החמלעייס. חל. התכלית סמכוקס לכך, לכל הנכלת התכלית כעלמו • ולזס כל זמן סיסיס לפעולה מוכקת מניע (אסטין) קלוני, סיככס טוכס כסקלט, לכל כריך סיסיס לס מניע פנימי, ל"ל סלס יסיס ססכל הסנה קלוריות לכך, לכל גס כן ססנס ספועלת והתכליית • וזס יסיס ככתיכתכו כל מק כעולס (אסקפיס) 6ס סול כחססר סיסוס קק כולל כל כעל סכל לו לח, כי כלופן הרחסון יסיס ססכל כעלמו מלך כורתו, הסכס ספועלת חכל לס כחופן החסרון, וסנס. סיתס סכוונס כללס מכל סיותו חלס ל"ל כעל סכל, סיסתמס כסכל לכל, לח לכל נהגבלת החמלעייס המכיליס חל התכלית, לכל גס כן כתנכלת התכלית בעלמו, וחולס לקלי חסר לכל סחוס מען. ורע, ירכה, כמו ססופטיס, כי מסכעי סתורות מן המנוכה (פרק שני) ולוה פלמר וסייתס כחלקיס ידעי טון הוא לעינים, נענש בששולל ההשגה ההיא וקכלס, לס כסלו בכמכלוס כעלמס, כדי שילמר כעבור זה השכלית, ומפני זה מרה במצוה אשר בעבור סקר ולמס, לו מסיני סקר ולמס, ולין בסכרקי טוב ורע שכלו צוה בה, והניע לו השנות המפורסמות • כלל, כי לס סקר ולמס. ילכק, כי ההכרחי וכן קכמכחות בעלמס, 6סר לין לכסכן סכתס, לין בו טוב ורע, לער ונשקע בהתגנות ובהתנאות, ואז ידע שיעור סול המגונס וקכלס; לכל שקר כפכסכלס לו במלמיכיס מה שאבד לו, ומה שהושפט ממנו, ובאיזח בחלוף על פרס מכילותס, נאלתס ליתאשריגינלי סחוסר עניין שב; ולזה נאמר, והייתם כאלהים יודעי מה הכטרך קל העמל וקטורס, ירכס כי ההכרחי יסכיק טוב ורע, ולא אמר יודעי שקר ואמת, מולד, ולמר דול מכלר לזס סעכין, לדס ביקר כל ילין, ליכס לסס סיכס ככותו סל הקלות הגשמיות, כי סחוס או משיגי שקר ואמת, ואין בהכרחי קוס לעיניס. וסכלס קושיו הגשמיות, כי טוב הען טוב ורע כלל, אבל שקר ואמת. לקסכל, סכס זס, לל כולל הככס סקיוכיס לס סחלקיס, על כן למר כמשל ככסמות כדמו. ישתבח בעל קרלון והתבונן אמרו, ותפקחנה עיני שניהם וידעו קער לס סופג תכליס כוכתו וקכמתו בברילס סלכוסית, כי ערומים הם, לא אמר ותפקחנה עיני שניהם ענרלכו מורכב מהפכיס, משתתף בין העולס המוסכל ויראו, כי אשר ראו קודס הוא אשר ראו אחרי וסמורגס, על פיתקיים פיסיגכו זס ס' ית', קרוכס בטבע הכמכחות להדקות בו.. ומשתוקק זס לליו, וסול כן, לא היו שם סנוורים על העין שהוסרו, אבל קכלית יכולת הקיולי, ר"ל להמליס המשתתף על פיתחקד נתחדש בו עניין אחר, שגינה בו מה שלא נו, כי כלסו קס יוכחיס ולליו סס שכיס. היה מגנהו קודם. ודע כי זאת המלה ד"ל פקח לא תפול בשום פנים, אלא על עניין גלות ידיעה, לא ראות חוש יתחדש, ויפקח אלהים את עיניה, אז תפקחנה עיני עורים, פקוח אונים ולא ישמע, כאמרו אשר עינים להם לראות ולא ראו; אבל אמרו על אדם, משנה פניו ותשלחהו, פירושו וביאורו כאשר שנה מגמת פניו שולח, כי פנים שם נגזר מן פנה, כי האדם בפניו יכוין לדבר אשר ירצה כוונתו, ואמר כאשר שנה פנותו וכוון אל הדבר אשר קדם לו הצווי שלא יכוין אליו, שולח מגן עדן, וזהו העונש הדומה למרי מדה כנגד מדה, הוא הותר לאכול מן הנעימות, ולהנות בנחת ובבטחה, וכאשר גדלה תאוותו ורדף אחר הנאותיו ודמיוניו, כמו שאמרנו, ואכל מה שהוזהר מאכלו נמנע, ממנו הכל והתחייב לאכול הפחות שבמאכל אשר לא היה לו מקודם מזון, ואף גם זאת אחר העמל והטורח, כמו שאמר, וקוץ ודרדר תצמיח לך וגומר, בזעת אפך וגו', ובאר ואמר, וישלחהו ה' אלהים מגן עדן לעבור את האדמה אשר לוקח משם, והשוהו כבהמות במזוניו, ורוב ענייניו, כמו שאמר ואכלת את עשב השדה. ואמר מבאר לזה העניין, ארם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו, ישתבח בעל הרצון אשר לא תושג תכלית כוונתו וחכמתו! תמונה, תבנית, יחשב שעניין תמונה ותבנית בלשון העברית אחד, ואינו כי. וזה, כי -גבעת המורה תבנית מפן סרעס טוב ורע, כטס מזס סדרך, זסול מסתמס כסכלו כסגכלת החמלעייס לכד, לכל התכלית חכלו סול לעולס לכר קון לסכל • וסלכריס עמוקיס לכל כזס די לכלור דברי הרב המסכר ז"ל: (פרק שלישי .) יחשב כו'. ככר כחרתי בפתיחת ההכלל סכין תמונס ותכנית בדרך כלל. וסול סתכנית יסמר |