כי זה יוציאך לאחד משני עניינים. או שיטך מן הענין המכוון במשל. או יטריחך לפרש עניינים אין פירוש להם ולא הושמו בו לפרשם. ותגיע מזאת ההטרחה לכמו זאת החזיה העצומה אשר יחזו בה ויחברו בה רוב כתות העולם בזמננו זה. להיות כל אחת מהם רוצה שימצא עניינים למאמרים לא כוון בהם אומרם דבר ממה שירצוהו, אבל תהיה לעולם כוונתך ברוב המשלים ידיעת הכלל, שידיעתו היא המכוונת, ויספיק לך בקצת הדברים שתבין מדברי כי העניין הפלוני משל ואם לא אבאר דבר יותר, שאתה כשתדע שהוא משל, יתבאר לך מיד לאי זה דבר הוא משל, ויהיה אמרי שהוא משל כמי שהסיר הדבר המבדיל

בין הראות והנראה•

צואת זה המאמר. כשתרצה להעלות בידך כל מה שכללו פרקי זה המאמר עד שלא יחסר לך ממנו דבר, השיב פרקיו זה על זה, ולא תהי' כוונתך מן הפרק הבנת כלל עניינו לבד, אלא להעלות בידך גם כן עניין כל מלה שבאה בכלל הדברים ואע"פ שלא תהיה מעניין הפרק. כי המאמר הזה לא נפלו בו הדברים כאשר נזדמן, אלא בדקדוק גדול ובשקידה רבה והשמר מלח סר באור ספק. ולא נאמר בו דבר בזולת מקומו אלא לבאר עניין במקומו, ולא תרדפהו בזממיך, שתזיקיני ולא תועיל עצמך ; אבל צריך לך שתלמוד כל מה • שצריך ללמדו, ועיין בו תדיר והוא יבאר לך הגדולות שבספקות הדת אשר יסופקו על כל משכיל. ואני משביע באלהי יתברך כל מי שיקרא מאמרי זה שלא יפרש ממנו אפילו דבר אחד, ולא יבאר ממנו לזולתו, אלא מה שהוא מבואר מפורש בדברי מי שקדמני מחכמי תורתינו הידועי'. אמנם מה שיבין ממנו ממה שלא אמרו זולתי מחכמינו לא יבארהו לזולתו, ולא יהרוס ויקפוץ עצמו להשיב על דברי, שאיפשר שיהי' מה שהבינו מדברי חילוף מה שרציתיו, ויזיקני גמול תחת רצותי להועילו ויהי' משלם רעה תחת טובה • אבל יתבונן בו כל מי שיבא לידו ואם ירפא לו מדוה לבבו, ואפילו בענין אחד מכל מה שיסופק, יודה השם ויספיק לו מה שהבין. ואם לאיימצא בו דבר שיועילהו בשום צד יחשבהו כאלו לא חובר, ואם יראה לו בו שום הפסד כפי מהשבתו, יפרשהו וידין אותו לכף זכות, ואפילו בפירוש רחוק. כמו שחוייב עלינו בחק המונינו, כל שכן בחק ידועינו וחכמי תורתינו המשתדלים להועילנו באמת כפי השגתם: ואני יודע כי כל מתחיל מבני אדם שאין לו מאומה מן העיון יקבל תועלת בקצת פרקי זה המאמר. אמנם השלם מן האנשים בעל הדת הנבוך כמו שזכרתי, הוא יקבל תועלת בכל פרקיו, מה מאד ישמח בהם ויערבו לו לשמעם, ואמנם המבולבלים שמוחם מזוהם בדעות שאינם אמיתיות ובדרכים המטעים, ויחשבום חכמות אמיתיות, ויחשבו שהם בעלי עיון, ואין ידיעה להם כלל בדבר שיקרא חכמה על דרך האמת, הם יברחו מפרקים רבים ממנו. ומה מאד יקשו עליהם, מפני שאינם משיגים להם ענין, ובעבור שמתבאר מהם ג"כ פסלות דברים מזויפים אשר בידיהם אשר הם סגולתם וממונם המוכן לצרותיהם. והשם יתברך יודע שאני לא סרתי היותי מתירא הרבה מאד לחבר הדברים אשר ארצה לחברם בזה המאמר מפני שהם עניינים נסתרים, לא חבר כלל בהם ספר זולתי זה באומתנו בזמן הגלות הזה, ואיך אתחיל אני עתה ואחבר בהם ? אבל נשענתי על שתי

הקדמות

i

מקור, עת לעשות לה' הפרו תורתיך, בחורו לולי קברו הקדמות • האחת מהם אמרס בכמו זה הענין, החמתי. ככר סיתס סתורס סחמתית כוכלת בידיעות מזוהמות, וכסלמתת עכיכיס געמייס כלולות כרוקכייס, עת לעשות לה' הפרו תורתך: והשנית אמרם, ודי קערה, והכנס הקמפית הכרס קלמוד והסכנה, וכל מעשיך יהיו לשם שמים: ועל שתי וקול סיסי' עס עכין סתוס קפה לניירו. וכערך לסכיכו, חו ללוקחו הקדמה לכלר עכין קל הכיור, חפר הענין הקדמות אלה נשענתי במה שחברתי בקצת

קסוס קל הכיור כריך סיוקדס כלמוד על קרלסון סקול פרקי זה המאמר, סוף דבר אני האיש אשר

הסתוס בדקדוק למתתו, לסיות ססתקלס לעולס נקל. כשיציקהו העניין ויצר לו הדרך ולא ימצא ויכערך תחבולה ללמד האמת שבא עליו מופת אלא

בשיאות לאחד מעולה ולא יאות לעשרת אלפים סכלים, אני בוחר לאמרו לעצמו, ולא ארגיש בגנות העם הרב ההוא, וארצה להציל המעולה האחד ההוא ממה שנשקע בו ואורה מבוכתו עד שישלם וירפא:

הקדמה. סבות הסתירה או ההפך הנמצא בספר מן הספרים או בחבור מן החבורים, אחת משבע סבות: הסבה הראשונה, הוא שיהיה המחבר ממי שקבץ דברי אנשים ולהם דעות מתחלפות וחסר הבעלים ולא ייחס כל מאמר לאומרו, וימצא בחבור ההוא סתירה או הפך, להיות אחת מב' הגזירות דעת איש אחד, והגזרה האחרת דעת איש אחר. והסבה השנית, היות לבעל הספר ההוא דעת ואחר כן שב ממנו ונכתבו מאמריו הראשון והשני : והסבה השלישית, היות המאמרים ההם אינם כולם כפי פשוטם אבל יהיה קצתם כפשוטם וקצתם משל ויהיה לו תוך, או יהיו שתי הגזרות יחד הסותרות זו את זו לפי הנראה משלים וכשיובנו כפי פשוטיהם יהיו סותרות זו את זו, או זו הפך זו. והסבה הרביעית, שיהיה שם בעניין תנאי שלא פורש במקומו להכרח, או יהיו שני הנושאים מתחלפים ולא התבאר אחד מהם במקומו ותראה סתירה בדבר ואין שם סתירה: והסבה החמישית, צורך הלימוד וההבנה, והוא שיהיה עניין סתום קשה לציירו יצטרך לזכרו או ללקחו הקדמה בביאור ענין קל הציור, צריך שיוקדם בלמוד לפני הראשון ההוא להיות ההתחלה

גבעת המורה

הול כעלמו הומר סחר כעלי קייס סקרוב סקסס לרכעס היסודות: הקדמה סנות הסתירה לו הסכך כו' • הסתירה קול קכון סקייון וססלילס ככוסס חסד, כל דרך מסל • זס סכופל קול א וזס סכוסס ליככו א (ווידערטפרוך) • וחולס סספך סול קכון סני קיוכיס ככלליס ככוסס לקד • על דרך מסל זס סכוכס סול א • ווס סכוכס סול ב (מויסטויטונג). וחולס קול מכולל כנס הסכך לפסר סיסון סתירס (דימ מויסט{יפונג קסן מיין מיין ווידערטפרוך רכרונירט ווערדן) לסיות כסכרה א חינכו ב סלס לס כן לס יסיס ככלן הספך, סנס לזס כחסר לומר זס סכוכס קול א וסול גס כן ב יסיס כללו חמרתי: זס סנופל סול א, וקול גס כן ליכנו א וסול מכולל: והסבה סקמסית כו' • המוסל כזס כחכמת סטכע לנו מניקיס סני מיני תנועות, הסקס היס סתנועס כעלס (מיינע רעעזע בעוועגונג) וסכנית התנועס כיחס (חיינע בעניהונגסבעוועגונג) כגין לס יכס סחלס ויתרחק מינית חסר סיס כו כסמל כסתנועע קללס כעלס, וססתנועעס קכיס כיקס 6ל סחלס לכך ככקינת סיותו קולס זס קרוב לל סלדס, ועתס נתרחק סימונו, וזו קסנקס סיל הכרהיית לסכנת קקי התנועה והמתקיים מסן, וחולס כחכמות מס סלקל סטכע סנקנו מניקיס (כפי מה סקול כחמת) היות כל תכועס ניקס לכי, וסלין סס תנועס כעלס כלל, וסמס סירלס לכו תנועה לו מנוקס כעכס סול נס כן ניקס 6ל לכר סליסי לכך וכן לעולס. כניס סכי ספינות כתוך סיס, וכניס פול סתתרחק

סספינס

ההתחלה לעולם בקל ויצטרך המלמד שיקל וילערך המלמד פיקל נסככת העכין סקול קרלסון הסקוס, בהבנת העניין ההוא הראשון על מולד סיזכור כס כדי לכלר העכין קל קכיור בהעברה אי זה דרך על ליזה דרך שיזדמן. וכעיון גס ולח ידקדק בחמתתו, שיזדמן ובעיון גס ולא ידקדק באמתתו, אבל לכל יוכס כפי דמיון השומע, על סיוכן כוס פירכס כו עתק, ולסכיכו כלקולעות מסננת העגין סקל הכיור. ונח כפי דמיון השומע עד שיובן מה שירצה וחקר ידקדק העכין סקול הסתוס קרלסון, ותתבחר בו עתה להבינו, ואחר כן ידוקדק בעיון למתתו במקוס קרלוי לו. ווס כעכין ססוג, וקול סלקת בבחורו מוחמר העלס כעיון, גס לפי ססוג וסמין ילקס העניין הסתום ההוא ויתבאר אמתתו במקוס לק"כ בניחור למקס סעלס, וידקדקו עכיכי המסמר הנאות לו: והסבה הששיה, התעלמות לח"כ כחכמס החלקית. ראה ר' מוקני המסכה לבריו

סלר' כלוכי ככך וסתס לן כותי' וחסר סבעליס וסמס הסתירה והיותה בלתי מתבארת אלא אחר מותכלי קסתירס וסקכוך פיסיס כועל לגזירות לקל. ובכלן

הקדמות רבות, וכל מה שיצטרך להראותה כופל קשתי גזירות מתחלפיס, ולף כי קס חלקיות מכלס סותריס, למס פלין מסקומריס לקל סיכלול קלעת אל הקדמות יותר היא יותר נעלמת, ויעלם

ולח

זה מן המחבר ויחשוב ששתי הגזרות הראשונות אין סתירה ביניהם, וכשתלקח כל גזירה מהם ותחובר אליה הקדמה צודקת ויולד מהם מה שיתחייב . וכן יעשה בכל תולדה, תחובר אליה הקדמה צודקת ויולד מה שיתחייב יניע העניין אחר הקשות רבות אל סתירה בין שני התולדות האחרונורת, או הפך, וכמו זה הוא שיעלס מן החכמים המחברים. אך כשיהיו שתי הקדמות הראשונות נראות הסתירה אלא ששכח הראשונה כשכתב האחרת במקום אחר מן החבור, זאת היא פחיתות גדולה מאד ולא ימנה זה בכלל מי שיבחנו דבריו: והסבה השביעית, צורך הדברים בעניינים עמוקים מאד יצטרך להעלים קצת עניניהם ולגלות קצתם, ופעמים יביא הצורך כפי האמירה, אחת להמשך הדברים בה, כפי הנחת הקדמה אחת, ויביא הכרח הצורך במקום אחר להמשך הדברים בה לפי הקדמה סותרות לראשונה. וצריך שלא ירנישו ההמון בשום פנים במקום הסתירה ביניהם, ושיעשה המחבר תחבולה להעלים אותו בכל צד: אמנם הסתירה הנמצאת במשנה וברייתות היא כפי הסבר הראשונה • כמו שתמצאם אומרים תמיד קשיא רישא אסיפא, ותהיה התשובה: רישא רבי פלוני וסיפא רבי פלוני. וכן תמצאם יאמרו ראה רבי דבריו של רבי פלוני וסתם לן כותיה וראה דבריו של רבי פלוני בכך וכך סתם לן כוותיה: והרבה תמצאם אומרים סתמא מני,

גבעת המורה

סספינס הסקת מסקוף 6ל תוך סיס, סנס לפי רחות עינינו כספוט ססספינס סנזכרת סתנועעס כעלס, וססספינס הנסחרת בתוך סיס כסס כעלס, וסתנועעס ניחס חל סספינס ססתנועעס כעלס לכך, ולfולס סכת זס סמספס סול זס, כי סספינס סחסת לס סתנועעס ככקינס סספינס ססנית לכך, לכל נס כן ככקינת קוף סס, לכל הספינת הפנית התנועעס ככסיכת סספינס סרספונס לכד, ר"ל סנתרסקס סימנה, לכל לח ככהיכת הוף היכן מפני סכסלרס סכלו כייו ססיתס קולס לזס • וחולס ססר ססתכוננות כמכס כי כמו ססספינס החזקת התנועעס כקס חל הספינה החקרת, כן התנועעס סספינס ססגת עס קוף ס ס וכל סגילס כו כיסס 6ל סספינס סרלסונס לבי וסלין לכו ליוך כלל מסתנועס כעלס, וסנס כהכמות הטכע לס דק־קנו כזה, לכל הנקנו ליור סתנועס לפי דמיון קסומע לכל, על סיוכן מס סכלכס לסכין עתה, ולמרנו סיות פס תנועס כעלס, וחולס כחכמת מס סחסר הטבע, חכמכו מדקדקיס כזס יותר ולזס למלכו פלין סס תנועס כעלס כלל, וזס כרחס סותר המסמל סקולס, חבל בחמת חינכו סותר כפי מס סכחרנו, ויתר ססכות מכוחרות מעליוס :

ולס הפקר, וכחלו החמס וסוסרו, כלומר סקול סוקר רבי פלוני היא, מתני', מני, רבי פלוני היא, החמס וקול הפקר, מיוחס לל כל לקל מקרככיס. וזה הרבה מלספור : ואמנם הסתירה או וככל סחיוב והעלילה, ולולי זס קכד לס סקלוע כוס סתירה, לתר פלמר ככלן סתס לן כותי' וככלן סתס החילוף הנמצא בתלמוד הוא לפי הסבה לן כותי'. ויש מקוס עיון וחקירה, סקככיסיס יכיסו סותריס כפי סדרוס, לער יתעסקו בו בשביל העומק, הראשונה והשניה כמו שתמצאם תמיד אומרים

והמשל ולס כקס, ללקיס, כל לשר סכן, לחיס כמוך בכך וכך סבר לה כרבי פלוני ובכך וכך סבר רשעך, ולס יוכל ק' עוד לתת, כי בועתי, לשלול מן לה כרבי פלוני. סמלך, מלמר ככי סככיסיס, כי כסלו ס', לס יניב ס'

סבר לה כוותיה ויאמרו גס כן ולח ירע, וקול מסמר רבכי, וסלודק, מכי עליון ל6 בחדא ופליג עליה בחדא ויאמרו, תרי אמוראי תכל קרעות וסטון, כרסעיס כרס, כורס סמיס וכועיסס, וכוסכתס, העכס וסלוס, לחמר לסס לליס כדרכיו. נינהו ואליבא דרבי פלוני. וזה המין כולו הוא ויורו למולך יחסיסו, כי לס ירלכי סקלס, ולרס לס ק' נוהג מנהג הסיבה הראשונה: ואמנס כפי וככי לס ירלו, וסמוכס ס' יביט, סלמתיס תעסס כלס, יחיו מתיך. ורביס המפל. הסבה השנית הוא אומרם בביאור, הדר ביה ודע כי סכי ככר סמתי כסותריס, מס שיתקלפו בו רבא מההיא • ויחקר אי זה משני המאמרים החומריס כי לכרי קככיליס, לכר ס' קול. פתחו שערים במסוף קפלות, ויכס גוי עלס שומר סלמתות, הוא המאוחר: וכן אמרם מהדורא קמא דרב

על לין מספר, וקכוכס

אשי אמר לן כך וכך. ומהדורא בתרא אמר

לן כך וכך • ואמנם הסתירה או ההפך הנראה בפשוטו של ענין בקצת מקומות מספרי הנבואה כולם, הוא כפי הסבה השלישית והרביעית, ואל זה העניין הובאה ההקדמה הזאת כולה • וכבר ידעת רוב אמרם ז"ל כתוב אחד אומר כך וכך וכתוב אחד אומר כך וכך ומבאריס הראות הסתירה. ואח"כ יבארו שהעניין חסר תנאי או מתחלף הנושא, כאמרם: שלמה לא דייך שדבריך סותרין דברי אביך אלא שהן סותרין זה את זה וכו'. וכן הרבה בדברי רז"ל. אבל רוב מה שדברו בו, הוא במאמרי הנבואה הנתלים בדינים או במוסר דרך ארץ. ואנחנו אמנם היה דעתנו להעיר על הפסוקים שבהם סתירה בנראה בדעות ובאמונות • והנה אבאר מזה קצת בקצת פרקי זה המאמר כי זה העניין גם כן מסתרי תורה. ואמנם אם תמצא בספרי הנביאים סתירה לפי הסבה השביעית יש בו מקום עיון וחקירה, וצריך שלא יגזור אדם בזה בשקול הדעת ובסברה מבלתי אזון וחקור: ואמנם החלוף הנמצא בדברי הפילוסופים

האמתיים מהם הוא כפי הסבה החמישית • ואמנם הסתירה אשר תמצא ברוב ספרי המחברים

והמפרשים בלתי מה שזכרנו היא לפי סבה השישית • וכן תמצא במדרשות והגדות סתירה רבה לפי זאת הוסבה, ולזה אמרו אין מקשין בהגדה. ונמצא בהם גם כן סתירה לפי הסבה השביעית . ואמנם אשר ימצא במאמר הזה מן החלוף הוא לפי הסבה החמישית והסבה

השביעית • ודע זה והבן אמתתו וזכרהו מאד שלא תתערב בקצת פרקיו: ואחר אלו ההקדמות אתחיל בזכרון השמות אשר צריך להעיר אמתת ענינם המכוון בכל מקום כפי עניינו. ויהיה זה מפתח להכנס במקומות סוגרו עליהם השערים • וכשיפתחו השערים ההם ייכנס אדם במקומות ההם ינוחו בהם הנפשות ויהנו העינים וינפשו הגופות מעמלם ומיגיעם • אמר שמואל בן יהודה ן' תבון ז"ל אמר הרב המחבר זצוק"ל: פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים • פיר מרובע וכסון סקכר סרב ז"ל. דעי הולך לנחות דרך ישר לסלול את מסלולה : הוי כל תועה בשרה תורת כורה וררוך יר מעגלה : טמא וכסיל לא יעכור בה דרך קדש יקרא לה :

廉

1

צלם, כבר חשבו בני אדם, כי צלם בלשון (פרק ראשון) צלם, התחיל בוס,, כי קול התכלית, ורקסית סמקסכס לקרית העסק, וקול כולל כל חלקי ההגשמה, העברי יורה על תמונת הדבר ותארו, והביא גס כי לדון הנניליס סתחיל בו במעשה ברחסית, הענין זה אל הגשמה גמורה, לאמרו : נעשה אדם לער בו נתעכס הדבר, כי הסוער ליכו כמלס עלס, וקיה סכמכס סקול לס זולתו כעכין

בצלמנו כדמותנו. וחשבו שהשם על צורת אדם ר"ל תמונתו ותארו, והתחייבח להם ההגשמה הגמורה, והאמינו בה, וראו שהם

בקומר סקול משותף, העכוקס מקס עליכיס, וסול סוללת קרוקכיות.

ולוה

קיות

אם יפרדו מזאת האמונה יכזיבו הכתוב; וגם ישימו השם נעדר, אם לא יהיה גוף בעל פניס ויד כמותם בתמונה ובתאר, אלא שהוא יותר גדול ויותר בהיר לפי סברתם, והחמר שלו ג"כ אינו דם ובשר. זה תכלית מה שחשבוהו רוממות בחק השם, אמנם מה שצריך שיאמר בהרחקת הגשמות, והעמיד האחדות האמיתית, (אשר אין אמת לה אלא בהסרת הגשמות) הנה תדע המופת על כל זה מזה המאמר פרק מ"ו קלק 6'), אבל הערתנו הנה בזה הפרק, היא לבאר ענין צלם ודמות • ואומר, כי הצורה המפורסמת אצל ההמון, אשר היא תמונת הדבר ותארו, שמה המיוחד בה בלשון עברי תאו. אמר: יפה תאר ויפה מראה, מה תארו כתאר פני המלך ; ונאמר בצורה המלאכיית, יתארהו בשרד ובמחוגון יתארהו, וזהו שם שלא יפול על הש"י כלל חלילה וחס. אמנם צלם הוא נופל על הצורה הטבעית, ר"ל

גבעת המורה

(פרק ראשון) צלם, ככר הפכו כו' • אמר המבאר קודס ססתקיל ככחול סתוף לו ספוק סמות תמונה, תאר ותבנית לפי דעת קרן סמקכר ז"ל כחיתי לכלל ענין ססמות החלו כדרך כלל• וחומר כי עס סיות סלפי דעת קרן סמקכר ז"ל לין סכלל כין תמונה ותאר בדרך כלל, סנס לדעתי ימכח הכלל כיניסס • וסול כי תמונה סול כיור חיזס דכר הייוכיי (דימ פֿמָרטטע{{ונג פֿמָן עטוומַס פֿמָזיטיפֿן) • וחולס תאר קול כיול ליזס דכר סוללי (ריח פֿמָרטטע{{ונג פֿמָן עטוומט געגפֿטיפֿן) עס סיות קליור כעלמו לעולס הייוכיי (חָב טמָן דימ פֿמָרטטע{{ונג פֿן זיך בעטרמכטעט מיwwער עטוומס פֿמָזיטיפֿעט מיזט) • ר"ל סחיככו מולס על לכר כמכס כפעל קון לעלס סמסיג, לכל סוס מורס על מין סגכלת סדכר סכמכס כפעל לכך (דימ פֿרט דער מיינטרענקונג) וכלסון לט"ו תסיס מלת ביד כחותה חל מלת תמונה ומולת מוארים כחותס למלת תאר. ולזס יסיס כל עלס גסמיי (יעדעס קמֶרפער{יכע וועזען) כעל תמונס ותחר כחסד, נעל תמונס מכך חיכייות מיוחדות מוקסות כו, וכעל סחר מכל הגבלת הליכייות סנזכרות, וחולס כלס ליכנו כעל סמוכה, לכל כעל סחר לכל • וחולס סס תבנית מורס על כנין ליזס לכר כ"ל סדור קלקיו והרככתס כחוסן מיוחד, ולזס לס יחות קסס סנזכר חל עלס פסוט ככקינת הפנתינו, לכל חל עלס מורכס לכך • ההגשמה כנמורס • הסגסמס סגמורס סיס חיכות סלכר סמוסג 6ל סקוס, וחולס ססגסמס סכלתי נמורה סיס חיכוס סוכר סמוסג כסכל ככקינת קיות החיכות הנזכרת מוגבלת, כי סלילות ססגסמס כסחלט, יחיים סלילות סגכול כסקלט • ולזס סמר סרב ז"ל כי מס סקסכו לכסיס סיות צלם כלפון העכלי מורה על תמונת סוכר ותסרו קיין קסנסמס סגמורס, להיות מלת קמונס כפי מס סכחרתי מורס על ליכות נסמייות מוסנות כקוס, ומלת סחר מורס על גכול חיכות סנזכרת: וגס יסימו קסס כעדר כו' • מכל סססמון לס יכיירו עלס כמכס כפעל 6לס סמוקס לכר: אמנם כלס סוס כופל על סכורס הטבעיית כו' • ל"ל כלס סוס מס סנקרח עלס כלסון הפלסופיס (דס: וועון) וסול קליול סעקריי (חורבעגרין) המווכג 6ל ססכל מליזס דכר, כלופן סכל יתר מסיני סלכר הנזכר בלתי מוסיפים על הכיור הכוכר, לכל מתקייכיס ממנו לכל•, וזס יסיס לס כדרך קפול (סינטעטיט) לו כדרך סתר (סנסיטיט) וסמוסל כזס: סניור העקרי סמוסג 6ל ססכל מסמפלס קול