פעם במעט הפרש ביניהם ער כאלו הוא באור תדיר לא יסור וישוב הלילה אצלו כיום; וזאת היא מדרגת גדול הנביאי' אשר נאמר לו: ואתה פה עמוד עמדי, ונאמר בו: כי קרן עור פניו. ויש מי שיהי' לו בין ברק וברק הפרש רב והיא מדרגת רוב הנביאים, ומהם מי שיבריק לו פעם אחת בלילו כלו והיא מדרגת מי שנאמר בהם ויתנבאו ולא יספו. ומהם מי שיהיה בין בריקה לבריקה הפרשים רבים או מעטים. ויש מי שלא יגיע למדרגת שיאור חשכו בו בברק אבל בגשם טהור זך, או כיוצא בו מן האבנים וזולתם אשר יאירו במחשכי הלילה. ואפילו האור ההוא הקטן אשר יזריח עליו ג"כ אינו תדיר, אבל יציץ ויעלס כאלו הוא להט החרב המתהפכת, וכפי אילו העניינים יתחלפו מדרגות השלמים. אמנם אשר לא ראו אור כלל אפי' יום אחד אבל הם בלילה יגששו והם אשר נאמר בהם, לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו, ונעלם מהם האמת כולו עם חוזק הראותו כמו שנאמר בהם. ועתה לא ראו אור בהיר הוא . בשחקים; והם המון העם אין מבוא לזכרם הנה בזה המאמר: ודע כי כשירצה אחד מן השלמים כפי מדרגת שלמותו, לזכור דבר ממה שהבין מאלו הסודות אם בפיו או בקלמוסו, לא יוכל לבאר אפילו מעט השיעור אשר השיגיהו באור שלם כסדר, כמו שיעשה בשאר החכמות שלימודם מפורסם; אבל ישיגהו בלמדו לזולתו מה שמצאהו בלמודו לעצמו, ר"ל מהיות העניין מתראה מציץ ואחר יתעלם, כאילו טבע העניין הזה הרב ממנו והמעט כן הוא • ובעבור זה כשכיון כל חכם גדול אלהי רבני בעל אמת ללמד דבר מזה העניין לא ידבר בו כי אם במשלים וחידות, והרבו המשלים ושמום מתחלפים במין ואף בסוג, ושמו ברובם הענין המכוון להבינו בראש המשל או באמצעתו או בסופו, כשלא ימצא משל שוה לעניין המכוון מראשו ועד סופו. והושם הענין אשר יכוון ללמדו למי שילמדהו ואם הוא עניין אחר בעצמו מפוזר במשלים מרוחקים . ויותר עמוק מזה היות המשל האחר בעצמו משל לעניינים רבים • ישוה ראש המשל עניין אחד • וישוה אחריתו עניין אחר. ופעם יהיה כלו משל לשני עניינים קרובים במין החכמה ההיא, עד שמי שירצה ללמד בלתי המשל וחידות, יבא בדבריו מן העומק וההעברה, מה שיעמוד במקום ההמשל והדבור בחידות. כאלו החכמים והיודעים נמשכים אחר הענין הזה ברצון האלהי, כמו שימשכום ענייניהם הטבעיים. הלא תראה כי השם ית' כשרצה להשלימנו ולתקן ענייני המונינו בתירתיו המעשיות אשר לא יתכן זה אלא אחר דיעות שכליות, תחילתם השגתו יתברך כפי יכולתינו אשר לא יתכן אלא בחכמת האלהות. ולא תגיע החכמה האלהית ההיא אלא אחר חכמת הטבע; כי חכמת הטבע מצרנית לחכמת האלהות, וקודמ' לה בזמן הלמוד כמו שהתבאר למי שיעיין בזה . ולזה שם פתיחת ספרו ית' במעשה בראשית אשר הוא חכמת הטבע כמו שבארנו. ולעוצם העניין ויקרתו והיות יכולתינו קצרה מהשיג עוצם העניינים כפי מה גבעת המורה שהם רכיס לו מעטיס • מתקלס למר קרס ז"ל סספסר סיסיס ססכרס כין כרק וכרק עס סיותו מנוין חקל מעט לו לס ככקינת זמן התמדתו, ולקר כן למר סלפסר סיסיו סספרסיס סנזכריס כזמן לסל כעלמו ממיניס רניס לו מעטיס: עד סמי סירכס ללמד כלתי כמסל וקולות יכס כדכריו מן העומק וססעכרס כו' • -- דונקהייט : : : . שהם, הגיד לנו העניינים העמוקים ההם אשר הביא הכרה החכמה האלהיה, להגידם לנו במשלים וחידות ובדבריס סתומים מאד כמו שארז"ל להגיד כח מעשה בראשית, לבשר ודם אי אפשר לפיכך סתס לך הכתוב בראשית ברא אלהים וכו' וכבר העירוך על היות אלו העניינים הנזכרים סודות סתומות • וכבר ידעת מאמר שלמה: רחוק מה שחיה ועמוק עמוק מי ימצאנו. ושם הדברים בכל זה בשמות המשתתפים בעבור שיבינם ההמון על עניין בשיעור הבנתם וחולשת ציורם, ויקחס השלם שכבר ידע על עניין אחר • וכבר יעדנו בפירוש המשנה שאנחנו נבאר עניינים זרים בספר הנבואה וספר ההשואה והוא ספר יעדנו שנבאר בו ספיקות הדרשות כולם אשר הנראה מהם מרוחק מאד מן האמת יוצא מדרך המושכל והם כולם משלים. וכאשר החילותי זה שנים רבים בספרים ההם וחברתי מהם מעט, לא ישר בעינינו מה שנכנסנו בבאורו על הדרך ההיא ; מפני שראינו שאם נעמד על ההמשל וההעלם למה שצריך העלמתו לא נהיה יוצאים מן הדרך הראשון ונהי מחליפים איש באיש ממין אחד. ואם נבאר מה שצריך לבארו יהיה זה השתדלותינו בלתי נאות בהמון העם • ואנחנו אמנם השתדלנו לבאר ענייני הדרשות וגלויי הנבואה להמון. וראינו עוד שהדרשות ההם אם יעיין בם סכל מהמון הרבנים לא יקשה עליו מהם מאומה. כי לא ירחיק הסכל הנמהר הערום מן ידיעת טבע המציאות הנמנעות • ואם יעיין בם שלם חשוב לא ימלט מאחר משני דברים • אם שיקחם כמשמעם ויחשוב רע באומר ויחשבהו לסכל ואין בזה סתירה ליסודי האמונה. או שישים להם תוך, וכבר נצל, ויחשוב טוב על האומר, יתבאר לו התוך שבמאמר ההוא או לא יתבאר. ואמנם עניין הנבואה ובאור מעלותיה ופירוש משלי ספריה יתבאר בזה המאמר בדרך אחר מן הביאור. ומפני אלו העניינים הנחתי מחבר שני הספרים ההס כפי מה שהיו, והספיק לי מזכרון יסודות האמונה וכללי האמיתות בקיצור ורמזים קרובים לבאור עם מה שזכרתיו בחבור הגדול משנה תורה; אבל המאמר הזה דברי בו עם מי שנתפלסף, כמו שזכרתי, וידע חכמות אמתיות, והוא מאמין לדברים התוריים, נבוך בעניניהם אשר ערבבוהו בהם השמות המסופקים והמושאלים. והנה נביא פרקים בזה המאמר שלא יהיה בהם זכרון שם משתתף, אבל יהיה הפרק הצעה לזולתו. או יהיה הפרק ההוא מעורר על עניין מענייני שם משתתף, איני רוצה לגלות זכרון השם ההוא במקום ההוא . או יהיה הפרק ההוא מפרש משל מהמשלים או מעורר על ענין אחר שהוא משל. או יהיה הפרק כולי עניינים זרים שמאמינים בהם הפך האמת מפני שיתוף השמות, או מפני שאת המשל במקום הנמשל, או שאת הנמשל במקום המשל, ואחר שזכרתי המשלים נקדים הקדמה, והיא זאת: דע בי מפתח הבנת כל מה שאמרוהו, הנביאים ז"ל וידיעת אמתתו, הוא הבנת המשליס וענייניהם ופירוש מלותיהם, כבר ידעת אמרו: וביד הנביאים אדמה, וידעת אמרו: חוד חידה ומשול משל, וידעת כי מרוב עשות הנביאים המשלים גבעת המורה אמר רונקעןהייט מונד מונמייגענט{יכקייט דעס 6ויסדרוקס): ספר סססוולס • כקרס כן כעכול סכו. הסתדל קרן ז"ל 4* אמר הנביא: המה אומרים הלא ממשיל משלים הוא. וכבר ידעת מה שפתח בו שלמה: להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם. ואמרו במדרש: למה היו דברי תורה דומים ער שלא עמד שלמה, לבאר שהיו מימיו עמוקים וצוננים ולא היה אדם יכול לשתות מהן; מה עשה פקח אחד, ספק חבל בחבל ומשיחה במשיחה ודלה ושתה. כך היה שלמה יורד ממשל למשל, ומדבר לדבר עד שעמד על בוריה של תורה, זהו דברם. ואני רואה שאחד משלימי הדיעות יחשוב כי דברי תורה הרמון איהם הנה אשר הערים בהבנתם בהבין ענייני המשלים, הם משפטי עשיית סוכה ולולב ודין ארבעה שומרים וכל הדומה להס; אבל הכוונה היא הבנת העמוקות והסתומות בלא ספק. ושם נאמר, רבנן אמרי זה שמאבד סלע או מרגלית בתוך ביתו עד שהוא מדליק פתילה בכאיסר מוצא את המרגלית ; כך המשל הזה אינו כלום, וע"י המשל אתה רואה את דברי תורה זה הוא דברם ג"כ • והתבונן באורם ז"ל, כי תוכות דברי תורה הם המרגליות, ופשוטו של כל משל אינו כלום. ודמותם הסתר העניין הנמשל בפשוטו של משל, כמי שנפלה לו מרגלית בביתו והוא בבית אפל בלום, ויש בו כלים רבים והנה המרגלית בבית אפל אלא שהוא לא יראנה ולא ידע בה וכאילו יצאה מרשותו, כי נמנעה ממנו תועלתה עד שידליק הנר, כמו שזכר אשר דומה לו הבנת עניין המשל. אמר החכם: תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אופניו. ושמע באור הענין הזה אשר זכרו כי משכיות הם הגופות המפותחים בפתוחים משובכים ר"ל אשר בהם מקומות פתוחים דקי הענינים מאד כמעשה הצורפים. ונקראו כן מפני שיעבור בס הראות, ותרגם וישקף ואיסתכי • ואמר כי משל תפוח זהב בשבכת כסף דקת הנקבים מאד הוא הדבר הדבור על אופניו • וראה מה נפלא זה המשל בתאר המשל המתוקן, וזה שהוא אומר שהדבר שהוא בעל שני פניס ר"ל שיש לו נגלה ונסתר צריך שיהיה נגלהו טוב ככסף וצריך שיהיה תוכו טוב מנגלהו עד שיהי' תוכו בערך אל גילויו כזהב אצל הכסף. וצריך שיהיה בגילויו מה שיורה המתבונן על מה שבתוכו כמו זה התפוח של זהב אשר כסוהו בשבכת כסף דקת העינים מאד. וכשיראה מרחוק או מבלתי התבוננות יחשוב הרואה בו שהוא תפוח של בסף • וכשיסתכל איש חד הראות השתכלות טובה יתבאר לו מה שבתוכו וידע שהוא זהב. וכן הם משלי הנביאים ע"ה, נגליהם חכמה מועילה בדברים רבים. מכללם תיקון. ענייני הקבוצים האנושיים כמו שיראה מגלויי משליהם, ומה שידמה להם מן הדברים• ותוכם חכמה מועלה בהאמנת האמה על אמיתתם. ודע כי משלי הנבואה יש בהם שתי דרכים, מהם משלים, שכל מלה שבמשל ההוא יש בה ענין. ומהם מה שיהיה כל המשל מגיד על כל העניין ההוא הנמשל, ויבאו במשל ההוא דברים רבים מאד אין כל מלה מהם מוספת עניין בעניין ההוא והנמשל, אבל הם ליפות המשל וסדר הדברים בו, או להפליג בהסתיר העניין הנמשל, וימשכו הדברים כפי כל מה שראוי בגלויו של המשל ההוא, והבן זה מאד: אמנם אמנם דמיון המין הראשון מן משלי הנבואה אמנס דמיון המין סרלטון ממוסלי סככולס, וקנס סלס, יורק על ססתלסלות סמליחות חמרו אמרו: והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע וסדר חלקיו, ולמרו מלך לרכס יורס על עולס סיסודות, השמימה. כי אמרו סולם יורה על עניין אחד, פסול כל מוס שכתוך גלגל קירס, ולמרו מגיע השמימס יורק על עולס סגלגליס. וסכס מלחכי חלקיס יורק על ואמרו מוצב ארצה יורה על ענין שני, ואמרו עולס סזכליס סכנוליס, ולמרן עולים חולק עליכי קס וראשו מגיע השמימה יורה על עניין שלישי, עלות, ויורדיס עלוליס ככרוף, ולמרו וקכס ס' כלב עליו ואמרו והנה מלאכי אלהים יורה על ענין וסוס על ססולס כנון מכל גפסילה בפסיכדריסתנור עכין סכיעי, כי קול יתע' רביעי, ואמרו עולים יורה על ענין חמישי, הכוכריס, ומגדל ורלסו כסמיס, וקנס כרסקי זס ואמרו גבעת המורה ולס ז"ל לסכחות הסוולת סתורס ומחמרי רז"ל עס הסכל החנופיי: והנה סולס מוכן לרכס כו' • כחול סמסל סנזכר לפי דעתי קול זס • לסכל סחכוסי 6פסר סיסתמס כסכי דרכיס מתכנריס זס לזס • וסול לס סיעלס מסמיוקד חל הכולל, לו סירד מסכולל חל המיותר, הדרך הרלסון סול דרך הספסטס (דער ווען דער מבטטרמקנימָן), וסדרך ססני קול דרך ססגכלס (דער ווען דעס בטטיאנס) • וסמסל כזה, הסכל 6פסר סיסין לחסוגס כיור מסלס נכס הזוית מערך מוכס כין סכלעות (מיין רעכט ווינקיכטט דרייעק פֿמָן בטטיגטן פֿרהמֶ{טניס לוויטן דען קמטעטן) ולקר כן יפסיט חותו מהערך המוכס סנזכר ל"ל סיכייל חותו כלתי מוגבל ככקינת הערך הנזכר, ועל ידי זס יניע לכיור כולל מסרלסון ר"ל לכיול מסולס כלס סזוית, חקר כן יפסיט נס כן סגכלת סזוית סנזכרת, ועל ידי זס יניע לכיור יותר כולל ר"ל לכיור המפולס ככלל. חסר כן יפסיט נס כן סגכלת סלסת הכלעות, ועל ידי זה יגיע לכיור יותר כולל ר"ל לכיול התמונה ככלל, וכן תמיך • לו פיסיס סענין כסיפוך ל"ל סמתקילס יסין הסכל 6פסרות כיול התמונה בכלל (דיח חגיכקייט דעס בגריפֿס חיינר פֿיגור חיברהויפט) 6סל כן יגביל הכיור סנזכר כסלסת הכלעות ועל ידי זס יגיע לכיור מיוקל מן הכחסון, ר"ל מכיול המכלס, חסר כן יגביל גס כן סמסלס כזוית סכככת, ועל ילייזס יגיע לכיור יותר מיוחד ל"ל לכיור מפלס כלס הזווית, חקר כן ינכיל המסלס סכלס סזוית גס כן ככחינת ערך הללעות ויגיע על ידי זס לכיור יותר מיוקל וכן תמיד • וחולס קול מכולל כי לסיות סכל סלכוסיי מונכל כססגתו, סנס לזס לי לפסר סיגיע כספסטתו לו כסגכלתו לכלתי כעל תכלית, לכל כסניסס כסכרק סיעמוד על גכולו, וסיגיע כסכרס כסססטקו 6ל כיור חקר פסוט כערכו כלוסן סלי ספסל סיניע 6ל יוקר פסוט ממני, וכמו כן יניע כסגכלקו 6ל כיור לסל המיוחד כתכלית ככהיכתו (סניקרס דעטעראינסטוס) כחוכן סלי לספר סיניע ליותר מיוחד ממנו. עס סיות ססכל סכלתי כעל תכלית מגיע כסניסס לכלתי תכלית. וסנס סלם הנזכר ככלן מורס לפי דעתי על קסור סחמתייות (דס: לופֿען הענגען דער וומהרהייטען) לס ככקינת הכיוריס סכזכריס כעלמס, כי חי 6פסר סנגיע לל סכולל כי לס על ידי סמיוקל, וכמו כן כסיפוך • ולס ככקינס מסיניסס (מין בעטרמכט מיהרער סטריבוטע) כי מסיג הכולל כסכרס סיסיס גס כן מסין המיוחד, ומסין סמיוקל קול ספסלי. לפקות ככולל • וסמסל כזס מסיג סמסלס ככלל קול סיות קכון סלס זוויותיו סווס לסתי כככות, וסול כסכרס גס כן מסין סמפלס המיוקד כגון מסלס ככן הזווית על דרך מסל • וכן מסיג המסלס כלס סזווית סקול סיות מרוכע החלכסון (יס: קוופֿירפֿט דער היפסטענוזע) סווס לקכון מרוכעי כתי הכלעות סוס לפקות לספר כמסלס ככלל, כי חס סיס כלתי לפסל כמסלס ככלל, סיס נס כן כלתי לספר כמסלס כלס הזווית • וכן ככל כיוכס כזס • ולזס יסיס ססלס סנזכר רומז לקפול סלמיתייות : מוצב חרלס רומז לענין סני • ר"ל סססלס סנזכר קול מוגכל מסכל החמל על ידי ססכנות החוסייות המיוקלות כתכלית, כחופן סחין סס מלרגס למטס מסן : וראשו מניע הססמימס מורה על ענין סליסי • ר"ל סיות ססלס סנזכר מוגכל מסכך הסני על ידי ליוליס כולליס כתכליין (ככקינת הסנתכו) כחוסן סלי ספסל סנגיע ליותר כולליס מסס • מלאכי חלקיס מולס על ענין רכיעי• ר"ל עכמיס מסכיליס סמסתמסיס כסלס סנזכר • עולים מולס על ענין המיסי. ל"ל דרך ססססטס סכו כס ולס קול מוכן לרוב המעייכיס, למס פלין כמחמרו מלס ואמרו יורדים יורה על עניין ששי, ואמרו מורק על בחורו. גס כי לחיכו קרן נעלמו יפרס וולס זה בעתיד, לכל מס ערלוי סיוכן כוס סמקוס סול מס והנה ה' נצב עליו יורה על עניין שביעי, הנה מכחרכוסו: כי חומר סלדס הקרוב, קול קומר שחר כל מלה שבאה בזה המשל היא לעניין מוסיף הקלקיס כעלס וכנער וסליקות, כל סכן סרקוק סקס בכלל הנמשל. ואמנם דמיון המין הב' ממשלי * היסודות, כ"ס לשר ככס סקול ססומר קרלסון. והשער הנבואה, אמרו: כי בחלון ביתי בעד אשנבי מקור נשקפתי וארא בפתאים אבינה בבנים נער כ"ס, כלכרי קללס סקס קומרו הקרוב, כ"ס המסדנה חסר לב עובר בשוק אצל פינה ודרך ביתה יצעד בנשף בערב יום באישון לילה ואפילה והנה אשה לקראתו שית זונה ונצורת לב הומיה היא וסוררת וגו' פעם בחוץ פעם ברחובות והחזיקה בו וגו' זבחי שלמים עלי וגו' על כן יצאתי לקראתך וגו' מרבדים רבדתי נפתי משכבי למה נרוה דודים וגו' כי אין האיש בביתו וגו' צרור הכסף וגו' הטתו ברוב לקחה וגו'. והעולה בידינו מזה הכלל היא האזהרה מהמשך אחר התאוות הגופניו' והנאותיהם, ודמה החומר אשר הוא סבת אלו התאוות הגשמיות כולם באשה זונה והיא אשת איש גם כן. ועל זה המשל בנה ספרו כלו והנה אבאר בפרקים מזה המאמר חכמתו בדמות החומר באשת איש זונה, ונבאר איך חתס ספרו זה בשבחי האשה כשלא תזנה. אבל מספקת לה בתקון ביתה ועניין בעלה. וכל אלה המונעים אשר ימנעו את האדם משלימותו האחרון, וכל חסרון שיגיע לאדם ובל מרי, אמנם ישיגהו מצד החומר שלו לבד כמו שאבאר בזה המאמר. וזה הכלל הוא המובן מכל זה המשל ר"ל שלא יהיה האדם נמשך אחר בהמיותו לבד, ר"ל החומר שלו כי חומר האדם הקרוב הוא חימר שאר בעלי חיים הקרוב. ואחר שבארתי לך זה וגליתי לך סוד זה המשל לא תקוה למצוא כל ענייני המשל בנמשל. כשתאמר מה תחת אמרו זבחי שלמים עלי וגו' ? ואי זה עניין יורה אמרו מרבדים רבדתי ערשי ? ואי זה עניין הוסיף בזה הכלל אמרו כי אין האיש בביתו ? וכן שאר מה שבא בזאת הפרשה • כי זה כולו המשך הדברים כפי פשוטו של משל. כי אלו העניינים אשר זכר הם מין עניין הזונים. וכן אלו הדברים וכיוצא בהם הם מין דברי הזונים קצתם לקצתם, והבן זה ממני מאוד כי הוא שורש גדול ועצום במה שארצה לבארו. וכשתמצא בפרק מפרקי זה המאמר שבארתי עניין משל מן המשלים, והעירותיך על כלל הנמשל מה הוא, לא תבקש כל חלקי העניינים אשר באו במשל ההוא ותרצה שתמצא להם דבר נאות בדבר הנמשל. גבעת המורה כי יס עליס תמיל מסמיוקד 6ל סכולל, יורדים מולס על ענין ססי • ר"ל לכך ססגכלס • סכו סס יורדיס תמיך מסכולל 6ל סמיוקל: והנה ה' כלן עליו מורה על ענין סכיעי • ר"ל כי ססכל המוגכל כסכרה פיניט געקרונס לכיור סכל כלתי כעל תכלית, על ידי ספסט כיור ססגכלס מעלמו, וכמו סיתכיר כול כמקוס הנחות לו • ודמה סקומר כו' • וסיס גס כן לסס ליס • ל"ל כי החומר קול מתקלת הכרילס מקוכר חל הסכל, וסיתס תכלית הכוונס סחלסיית כזס סיסיס ססכל פועל כדמיון סליס, וסקומר מקכל פעולתו כדמיון החסר, וסתסיס סכת התפעלות הקומר כולת הסכל לכד, לוז לכל חקר קולס לי, ולזס כחסר יסיס סקומר נוטס סקר התלוות ר"ל סתסיס התפעלו דכר חסד קולס לו ולס כורת ססכל לכל, יסיס חז כדמיון לפת סיס סזוכס: כי קומר החלס סקרוס כו' • ל"ל קומר קלוס קולס סיסיס קומר סלדס על ידי הסיכוי המיוחד קוח |