דרך' ו' כי בעל דיככו המחמין קלמות סעולס יפיל או לכל אחד משני המתחלפים בשוה: ויאמר קלכפר בחמורו סעולס לכפר המכילות חל כלתי לעכין ספרייפילקו המדבר. כי היודנרי יפיל שס קלפטר אחר שמצאנוהו בעניין הפלני ולא נמצאהו החמותי. וקול מוס שליכו כמלס ולכפר שימלס ולכפר עלה בעניין הפלני האחר, היא ראיה על פועל מכוון• ימלל. והפלוסוף יפיל שס סלכפר על ססמלילות והתמימות לו מזולתו. וירכס בחמרו פקעולס לכפר המכילות פקול כאלו אמרת שזה הנחושת אינו בקבול צורה ננסיכת הסנס כמכס וככקיכס העדר קסנס כלי כיולס, המיחס יותר ראוי, מאשר הוא בקבול צורת וססס ית' לכלו קול מסוים המליחות כי לו יעלס כמקענק סיכטלו סכמכלות כלס כמס קס סכקללות סקס לס במס המנורה • וכאשר מצאנוה מנורה או מיחס קס מתיחסות ליו לס יכעל קול ית' ולו יעלה על המחסנס ידענו בהכרח שמיחד ומכוין כוון אחד משני. מיכעל קול יס' יסכעלו כלקכמכחות כמשפט סעלול עס סעלס. אלו העוברים, שכבר התבאר שהנחושת ולס סס מתקייביס בסמת ולס סירלס כזס סקס ננסיכת עכמס לכפריי הקכסל וסיקכן הכלקיס מוולתו כי לכפר הספסל נמצא ושני העוברים המיוחסים לו נעדרים לי לכפר סיפון כלסי, לכל ססמכילות סככסי וסתמימות קשר לגלגל קול מקלל ית' המוקכס לו הסכועס כי קול ממנו קודם הכרעה המכריע • אמנם הדבר המוקנס החייס. כי קול מקור קייס יקס'. עוד חמר הנמצא הנחלק עליו אם מציאותו כן לא סרה ועוד סמסמרו פקעולס כריך למכריע יכריע מליחותו על ולא תסור או נמצא אחר העדר, לא יצוייר בו העדרו מקוס ספק גדול מחד, וכלר קרן טענק מכולרה מלל. ולמר כי, הסכרעס וסתיסלות למכס בשום פנים זה העניין • ולא יאמר מי הכריע לכמכס לכל לסל מסכי סככיס וכו'. למנס כמלכר סכקכ"סכחלק עליו לס מליחותו כןילה מריה מציאותו על ההעדרו, אלא אחר ההוראה ולח כשהוא נמצא אחר העדר, וזהו העניין הנחלק . עליו. ואם נקח מציאותו והעדרו מחשבי • כבר שבנו להקדמה העשירית בעצמה, והיא התבוננות הדמיונות והמחשבות, לא התבוננות הנמצאות והמושכלות; כי הבעל דין אשר יאמין קדמות העולם יראה שדמותנו העדרו כדמותינו כל נמנע שיפול בדמיון, ואין הכוונה לסתור מאמריהם. ואמנם בארתי לך שזה הדרך אשר חשבו בה אשר היא דרך זולת מה שקדם אינו אמת, אבל דינה כדין מה שלפניה משער זאת ההעברה הידועה • הדרך השביעי, אמר גס כן מן חדשים שהוא יקיים החדוש העולם במה שיאמרו אותו הפילוסופים מהשאר הנפשות • אמר אם היה העולם קדמון יהיו האנשים אשר מתו במה שלא סר אין תכלית למספרם הנה נמצאו אם כן נפשות אין תכלית למספרם והם נמצאות יחד. וזה ממה שנתבאר במופת בטולו בלא ספק, ר"ל מציאות מנויים אין תכלית למספרם יחד . וזה דרך מופלא שהוא באר הדבר הנעלם במה שהוא יותר נעלם ממנו. ובזה יאמר באמת המשל המפורסם אצל הערביים, ערביך ערבא צריך, כאלו כבר התבאר אצלו השאר הנפשות, וידע על אי זה דרך ישארו, ומה הוא הדבר גבעת המורה הנשאר כנוסח, יסי' סעולס סנמכס כפעל כמכס עס כל כסוליו יחד • ולין כלן 6פסרות כלל. יפיל סס סספסר על כלתי הענין 6סר יפילקו עליו המלכר • ל"ל ססספסל. לכל חרסטוט"ליס חיננו מס סספסר סימכס וחפפר סלח ימכח לפי כקינתנו לכל קול, סחססר מכל כיולו לכל, ר"ל מכל סיות כיולו כלתי סותר 6ת עלמו, ומזס סכל קול מתנגד (ווירר ענטגעגן גיענט). חל הנמנע • וכמו כן מכל סיות כיול סותרו כלתי סותר 6ת עלמו, ומוס קכד קול מתנגד 6ל סמקוייך • ולזס ככר קול לספר סיסיס סעולס קדמון ביחס 6ל זמן מליחותו, ופיסיק עס כל זס ספסל מכל כיולו, ויכטרך כעכור זס לסכס• כי הסכלעס וססתיקלות כו' • ססעלל המוקלט חיננו כוסס ססכל כלל, ולי לפסר סייוקס חליו סוס כסול • 1 1 הנשאר, עד שיביא ממנו ראיה. אמנם אם ולס ססור. ל6 יכוייר בו בסוס ככיס זה הענין. תרחק חיך הפליג ולמר סלס יכוייר כו כסוס פניס זס הענין היתה כוונתו לחייב הספק לבעל דינו המאמין ולבסוף למר סוס סדרך כעכמו קול דרך קתיסדות וספניקס קדמות העולם עם האמינו השאר הנפשות, יססיכו כקכלת ססעברס ל"כ מיסן ססמס יכטרך סיסי' נענין המקס, עוד כלל ולמר ולס ילמר כי יס מכריע הכריע היה זה מתחייב אם היה הבעל הדין ג"כ מורה מליחותו על העדרו 6לס סקר הודעה נפקות כקכס לקר למשים הספק הזה מה שידמהו מדברו העדר ווקו סעכין סכקלק עליו. ירכס וסול סדרוס על המערכס ולין סטעלס למעלס ממכס כקולסס. וסבן וססתכל בו ועוררתיך עליו כי זס כולל קסר כל בהשאר הנפשות • אמנם קצת אחרוני וק 1 הפילוסופים התירו זה הספק בשאמרו, הנפשות הספקות לער יסלס סקכס לחלוק כבוד לפרסוס כפען סגלס סולדו ל עבדיו סלסייס. וכספר סוכור זס ככר סרו הנשארות אינם גשמים שיהיה להם מקום משכלך סעך עכן וערפל ולס סקכל סומס סביב מדיכס מיוס ק' סמס. והנחה שימנע במציאותם האין תכלית, ואשר תעמוד כגלך סלה תוכל לכנסס ולסככס במדיכס ותטייל תדעהו כי אלו העניינים. הנבדלים. ר"ל נס עס קרוליס ככי סמלך והמלכריס עמו, ועס העור שאינם גשמים ולא כח בגשם, אבל הם דרך סכיעי למוכס קלת לסרוכי הפלוסופיס קסירו זה שכלים, לא יצוייר בהם רבוי כלל ולא בשום לקס מקוסירוקכתס קסוכק בפחמרו סכפסות הנסחרות חיכס גסמיס סיסי' פנים, אלא אם יהיו קצתם סבת מציאות קצתם ויפול זה ההפרש בהיות זה עלה וזה עלול. סימכע במכילותס מלין תכלית, ירמון ואין הדבר הנשאר מראובן עלה ולא עלול לנשאר משמעון, ולזה יהיה הכל אחד במספר כמו שבאר אב"ן בכ"ר אבן צאי"ג הוא ומי שנחלץ לדבר באלו העמוקות. סוף דבר לא מכיוצא באלו העניינים הנעלמים אשר תקצרנה המחשבות מציורם ילקחו ההקדמות לבאר בהם עניינים אחרים. ודע כי כל מי שישתדל לקיים חדוש העולם או לבטל קדמותו באלו הדרכים הדבריים א"א לו מבלתי העזרו באחת משתי ההקדמות האלה או שתיהן. והיא ההקדמה העשירית רוצה לומר ההעברה המחשבית עד שיקיים המייחד, או ההקדמה האחת עשרה, והיא לשום שקר מה שאין תכלית לו על צד בא זה אחר סור זה. וזאת ההקדמה יאמתוה בפנים, אם כשיכוין בעל הראיה אל אחד מהמינין אשר אישיהם הוויס נפסדים, וישים מגמתו וכונתו אל זמן עובר, ויתחייב לפי אמונת הקדמות כי כל איש מהמין ההוא מן הזמן הפלוני אל מה שלפניו מקדם אין תכלית להם. וכן כל איש מזה המין בעצמו מאחר אותו הזמן המונה באלף שנה על דרך משל, אל מה שלפניו מקדם אין תכלית להם. וזה הכלל האחרון יותר מן הכלל הראשון במספר הנולדים באלף שנה ההס, ויחייבו במחשבתם בזאת הבחינה שיהיה מה שאין תכלית יותר ממה שאין תכלית • וכיוצא בזה יעשו בסבובי הגלגל ג"ב, ויחייבו ממנו במחשבתם שסבובים אין תכלית להם גבעת המורה הדרך הסכיעי כו'. כמס סלס סל. כזמן כלתי כעל תכלית • ולזה והו' הכל לסל כמספר • ר"ל סכל סנפסות ממקול חקל יכחו, וסס כמו סכחרתי כמס סקלס השפעות מתחלפות מעלס חסר ר"ל השכל הפועל • וסכת ססתחלפות קול התקלפות החמריס ססס כוסליסס • ולזס חקר הפלד הנפסות מקמרס יסיו כלס לסל כמספר נכסכרס • ומי סנקלן (דער זיך געריטטעט הפט) • וfס כסיכוון 6ל מספר סחכסיס סככר היו כעולס כזמן כה על מס סלפניו מקולס לכלתי תכלית, וכן החכסיס ססיו מזמן לכרסס על מס סלפניו לכלתי תכלית, ויסי' קכלתי כעל תכלית סחסרון גדול מוסרלסון, וזס סקר לפי דעתס והם מקישים .... גם ירמון כזה על ב"ס וב"ר חלק ולמר עלי לכפר שיקללו להם יותר מסבובים אין תכלית להם. והם ונריס רביס במסכר סקדיס ככורק בזולת קומר. וג"כ פרס ידוע שמה עליך תכלית על מה שקול כמלס בפועל מקישים ג"כ בין סבובי גלגל אחד וסיבובי הויז כמכע פוק קיו גסמיס לו כלתי גסנויס ולין ככול גלגל אחד יותר מאחד ממנו וכל אחד מהם ב"ס כי לו כמכחו דבריס נפעל לין תכלית לקס קיס אין תכלית לו. וכן יעשו בכל מקרה החלק כמו קכל ר"ל כב"ס כפעל ר"ל כחסר קולק מס מהמקרים המתחדשים, שהם יאמינו אישיהם . סכליס לו על פני קלקיס ולח יחוי כוס כחסר מסין חקיקכליס לו בכחוסהעונה החמסיס כוס קוק הנעדרים וידמו כאלו הם נמצאים וכאלו הם דעת לכלטון וקול שסככס קלומס וסיס לחס. ולמכס דברי' שיש להם התחלה מסויימת, ואח"כ סקלק בגופות וכספר סנדל מקס סנס חל פרשה יוסיפו על הנחשב ההוא או יחסרו ממנו, וכל וססלסלה. כי ככס עכורס וככס ירד סיס לסס מלך רכת מלך, סקס קכד קכורות רכת מכל הכוסס לותס, אלו עניינים מחשביים אינם נמצאים. וכבר וכססתלק סכוסס קסלסלו כעכין כלולות הסקס הכככסיס בנקניס מתחלפיס כסיוסרו המסכיס קס התחסר הכלון הכה אבונ"צר אלפר"אבי על קדקד זאת וס3 6ל סרטו כן יסfחד העכף חל הפרס. ובכלל הכל ההקדמה, וגלה מקומות הספק וכל פרטיה היית מין הנפערווינקל החיסכחסרי מפת הנכעין כמו שתמצאהו מבואר נגלה עם ההתבוננות השכל וסכל חליו יחסף אל סחלקיס לסר כתכס, ווקו חסר רמן קלין בסמרו וחסר סדעקו כי חלו קעכייכיס וכו'. וזקו לו מלכוב כר"סל ליג כמו סלמרכו וקול קשר ביקר זס כסגרת הפטירק. המופשט ולכתכו התרככו כוס כפירוסכו לחגרת לכשרות הדבקות בשכל הפועל ללכ"ר. עוד למר וקייכו כמקסכקס כולס הנסיכה פיסי' מס סלין תכלית יותר מכוס סלין תכלית לו. ירכס וסול כמכע, כי לס יעבור עליו עד ימינקו וככר כועס בלתי כ"ס קכס סקר והסקר מויך מן הפקר. וידמו כלו קס כמלליס וכלו, קס לכריס סיס לנקס התחל המסוימס. ולס"כ יוסיפו על קכקען סקול לו יססרו ממכו, וכל לה עכיכיס מססנייס לס כמכליס, כזה כלל החכס כל מקומות קדס קסכק ונלס מקוס הסתר. ואשר כריך שתדעקו כי לין לקס ססקלס גלס שלימות לס סליקות כנר ניסורו בדרך הסכי, ולס סתחלס כי מס סלין לו פלימות לין, לו התחלה. קכס מלמרס ססמסולפיס וססכועות הכופלות בעונר ככר כסלמסו לו סתקילו ויוסיפו ויחסרו זין ענין לו לפי סלין לסס קססלס לו לין שלימות לו. ומס פלין שלימות לו לין סתקלס לו ולו כעלמו סיו לחרוניס כלמת וסיותס לין קססלס לסס מסוים מסיותס בעגול וממופתיס רניס, קכס כלל המחולפיס לין התחלק לקס ולח סוף וכל לקל מחלקיקס כומון במס פקס חלקיס לסס ססקלס וסוף כמו פקעגולס ככללס לין, לס קססלס ולס סכלית, וכל חקר מחלקי העגולס כענולס וחלקיס לקס התקלה וסוף ותכ ותכלית, ר"ל כמס סקס קלקיס כתסכיס מן העגולס וסקיס לן נסס כקודס קיס ססקלס לס סכליס וכקודס קיס סכליס לס התקלה. וכמה שהחלק הקול יתערב בעגולס ויורעס נק, סכס מס סקיס קסקלס כלי קכלית סקיס סכליס, וסנקודס, לסר סיתס סכלית סקי' התחלה במה שקי' עסס כקודס כעגולס לס בחלקיה. וזס כי הענולס ככללס לין לס כתקלס ולס סכליס. וכן העכין כסכועה וכמו כן העכין ככלל המקודסיס וכלל הזמן ווה כי קומון דרך משל כחסר לוקס ככללו קכס ליזס' עתה פרמן עליו קול התכלית העובר וססקלס סעקיד, ולס לקחת סעסס קכמכס עתס בפועל במה שקול כעגולה, וכן דור דור ודורשיו ומסיניו כעגונס המחולליס ולולס כלסר סלקח חלק קומן כמו נפנה העוברת סכסלמס כוס קעסס, וסקסכקו ותתן לו מכילות נעלמו כחלו לס יכול לעולס לחריו זמן ולס קודס יסי' שס כלי סכק עתס קיס סכליס מכלי סיסיס סקלה. וקול החסרון הנחתך כחסר קרס בחלק העגולס, וחולס כלשר תפיס הפעס קלס לשר היה חלק מעגול הזמן בזמן ותתן חוסס כליזס מקוס פתרנס מעיגול הזמן שב על טבעו ויסי' סעסס לער קול סכניס התחלה, וחסר קוסס סקלת סכלית וכמו כן כל עתס ועתס שיכול בו, וככלל לין לסכועס, ולזמן, ולמחולליס התחנה ושלמות, וזס לעכע, הסכום המקיף בסכון סמסייס לסלק ומסייכס על סלרון כי סכל בעגולה גם קרלשון ירלס נס נחזור כי קול כלב, י"ק המסנני גבעת המורה ועס גם כן כין סכוכי גלגל חקל וסכוכי גלגל חמר יוסר מולקר כמכו • על דרך מסל כין סכוכי סירס וסכוני כסמס; כי כחסר ככיס כל סחר מססוכניס סנזכריס כלתי כעל תכלית יתקיים מזס סיסיס סכלתי כעל קכלית הכולל סכוכי סירס סניס עשר פעמיס ככלתי כעל תכלית הכולל סכוכי ססמס, לסיית הירח סוכן סניס עסר פעמיס כזמן סססמס סוכן פעס לתס • ההתבוננות סמופסט מן כתלוס (מָהנע פֿמָרוֹיבע .) אמהות ללכי סמלכריס • (הויפטוועטהמֶרען) • פרק המופשט מן התאוה בספרו הידוע בנמצאות ומה נפלא מלמר ב"ר סחמור כולל זס כי סכלל ולין סוף סכי מקניליס ולכן מלמין הקדמות לס ילמר המשתנות . אלו הם אמהות דרכי המדברים שכל מה שככל העובר, קול כנ"ס, לכל סמכס קול בקיום חדוש העולם, וכאשר תתקיים אצלם כ"ס ולככיו לסר, וכן' לכלתי תכלית, וקלין סוף קול מכל קכס לס מכל מס סכקקקו ממכו כמו סלס כסמר נאלו הראיות שהעולם מחודש, יתחייב סמה סיפול בעתיד קול ככ"ס, לכל כלמר סמס סיכול בהכרח שיש לו פועל חדשו בכונה ורצון בעתיד קול כ"ס וכן סקרין כמקו וכן התרין עד לין סוף וסלין תכליס קול מכל סכס לס מלך הכופל וקול סכרכס ובהירה, ואח"כ בארו שהוא אחד בדרך בחקרכו לעולס ועל. ירכס ססכס. סמור ולס כוכל לומר כל מס סככל כעוכר כי זס דמיוכי לי סכלי כי כמו סלס כוכל לקחת כל העתיד כן לס כוכל לקחת כל סעוכר אבארהו לך בזה הפרק • פרק חמשה ושבעים כי סכלל ולין סוף כמו שלמרכו סכי מקביליס וכמס סלין לעובר סתסלס כן סין לו סלמוס כמו סכסרכו כי לין סכס סכועס, לקרוכס כמו סלין קכס סכועס רלסוכס וכל זס אני אבאר לך גם כן בזה הפרק מופתי רמן עליז סקכס כסמרו וכחלו קס דכריס סיס לקס סתקלס היחוד לפי דעת המדברים. אמרו, שזה מסוימת וחסר כן יספר על הכסען קסוס וכו'. כללו קול מוגבל. הבה לנוכלר, חל פרכי על קרקר ולת אשר הורה המציאות על היותו פועלו וממציאו ססקלמסונכס מקומות בכל כרטיס בספרו הידוע כרמכחות הוא אחד • ואמהות דרכיהם בקיום האחדות המשתנות זה המחמר לס הגיע לליכו לכל ככר גליכו לך כל מקומות כרטיס כפי מס סרחיכו מספר הסיוע שתי דרכים, דרך ההמנעות, ודרך ההשתנות וכירוסכו, ורסיסי לסכיס לך קכס עס זס מס סלמר ב"ר בקפלת ההפעלה על זס. וליך סתר סורס הקופים והחלוק • קולת וחסר קדמס כי לין ספק כי רלס סמלמר סקול הדרך הראשון והוא הדרך ההמנע, הוא אשר וכלל וסדר ובחר עכיכו בתכלית הבחור, ולמר זאת יבחרהו המונם. ועניינו כי הוא אומר שאלו הקושיא לשר למדכריס קיס, שכלשר היו שתי תנועות היו לעולס שני אלוהות, היה מתחייב שיהיה סכיניות בזמן חקר עוד לומס קלק כמכס מכל לחת מסתיקס בין שתי קכוות זמן המוחלק מסומן סקול סכס העצם אשר לא ימלט מאחד משני הפכים, אם יחס החלק מן החלק יקס קכל מן הכל. וזס למת כסער קיו הפתי סכועות כוללות בפועל, וחולס כחסר ערוס משניהם יחד וזה שקר. או יתקבצו שני לס יסי' נסתי התנועות הכוללות יקס לסיות כל לקת הפכים יחד בזמן אחד ונושא אחד וזה גם כן משתיקן נכס ר"ל לין התקלס לס וחין סכליס וקי' יחס שקר. והמשל בו שהעצם או העצמים אשר בין שני החלקיס לקיום כל לקס משתיקן בפועל, קכס ל6 יחויון סיסי' יסס 6ל סכל יחס החלק 6ל החלק. P ירצה זה עתה שיחממם, ירצה זה שיקררם, ולכן לס קיס יחס סחלקיס לל הסלקיס יסס קרב לל ויתחייב מזה שלא יתחממו ולא יתקררו להמנע המעט, כי לתר פזין פס תכלית לין שס רנוי ולס מיעוט, ולכן גס לס יסי' כלתי כ"ס יותר גדול מככ"ס כי שתי הפעולות, וזח שקר; כי כל גשם מקבל כספר לוקחו בכס קכס זין עס יקס, וכוס יוסרו כל הספיקות לאחד משני ההפכים, או יהיה זה הגשם חם המגיעות לסס כוס ססעור, וסיותר קסס מכולס קול קוס שלמרו, קכס לס ימכס ססכועס כומן סקול לס לס וקר יחד, וכן כשירצה אחד מהם שינוע זה הגיעו לפכיסס תנועות זין תכלית. התשובה שלזין התכועס הגשם יתכן שירצה האחר להניחו, ויתחייב הקודמת סכלי כמכילות המתחקרת כיימלחו סכות לין סכליס לכל סול במקרס כמשך למליחות קסתסלס קרלסוכה שלא ינוח ושלא ינוע. או יהיה נח נע יחד • הכלקית, וזס, קלד מומס פלין לו תכלית לין לו הכלי וזה המין מן הראיה נבנה על שאלת העצם קתקלס ולס תכלית ולזס לס יכוק על דבר מלוכן סכנר כלס וככר כככס כעלילות ולס כזמן העובר. ולכן מס הפרדי גבעת המורה (פרק חמשה ושבעים) • דרך הסמנעות • ר"ל ססותר סימול נמנע, לו סותר חת עלמו • ודרך ההסמכות והקלוק • ל"ל סלס כניס קסס יותר מחקר יסי' כסכרס מסתנס ומתקלק • אם ערוס ססללו סמלכריס לכלסופיס קכלו התנועות לער לפני הפרדי, אשר הוא ראש והקרמותיהם, ועל ססכועס סקיס סיתס תסוכתס סלס כלו. כי מסכקתס פלין לססיס לקס כי לס יכלס לכלס 6לס לשר התחיל. הקדמת בריאת המקרים, ועל הקדמת היותו וקיותר טוב סיוען נו ממס סכככס מפעולותיו בזמן העובר העדרי הקניינים עניינים נמצאים צריכים סילמר כככס מפעולותיו כמו סכככס ממכילותו כי כל פכיסס לין סתקלס לסס, ולמס שסיו ככס ר"ל סלין לקס לפועל. שאלו יאמר האומר שהחמר התחתון קסקלס ולס סכליס לסח יכלק עליו לס פסול זוג ולס ככסר אשר עליו יבואו ההוויה והפסד זה אחר סור לס סקול סתקלס ולס סכליס ולס כככס כומן סעוכר ולס זה לפי דעת הפילוסופים בלתי החמר העליון בעתיד. כי מס סככס כמסכט הנעדר הכס מס ססי' כלל ככעל ומוגבל כעוכר כככס וקון לככס סכס סוס נסכרס (ר"ל נושא הגלגלים) כמו בשהתאר זה לס זוג ולס כפרו, ולמכס מס ססי' כלל בלתי מוגבל במופת • ויאמר אומר שיש שני אלוהות, האחד חון לככס סכס לס יסי' מוגבל חלק מספר קול כככס כי הנכס לס קלייר מס שסוס כלתי כ"ס בעלילותו. ויתכלר מנהיג החמר התחתון ואין התלות לפעלו גס כן כפסול זוג לו כפרד. וחולס מלד קול קון לכפס בגלגלים, והשני מנהיג הגלגלים אין התלות קכס לס יסולר לס בסיותו זוג ולס ככרך חלס לס קוכס בפועל, ר"ל היותו בעל התקלס ותכלית ולעומק הקופיס לפעלו בהיולי, כמו שחשבו המשנים; היה וקופייה וחסר מסוגס סחרכתי כקקרס גס כי קרן ייקל זה הדעת בלתי מחייב המנעות כלל. ואם לו מקוס וקי' קול ותמורתו יסי'. (פרק עה.) כמו סקסכו סמפכיס ירלס סמסמיכיי יאמר אומר שזה חסרון בחק כל אחד מהם, פני סלוקות. ולחשוב עלנס ככו קכמי ישרחל בעלי להיותו בלתי משתמש במה שישתמש בו קלמונס האחר, יאמר לו אין זה חסרון בחק אחד משניהם, כי הדבר ההוא אשר אין התלות לפעלו בו נמנע בחקו, ואין חסרון בפועל בהיותו בלתי יכול על הנמנע, כמו שאין חסרון אצלינו קהל המיחדים לאל אחד היותו בלתי מקבץ בין שני ההפכים, בנושא אחד, ולא תתלה יכולתו בזה ולא במה שדומה לו מן הנמנעות • וכאשר שערו בחלשת זה הדרך ואע"פ שהביאם אליו מביא, סרו אל דרך אחר• הדרך השני, אמרו, אלו היו שני אלוהות, היה מתחייב שיהיה לשניהם עניין אחד שישתתפו בו, ועניין נמצא לאחד מהם ולא ימצא לאחר בו נפל החלוק והחליף • וזהו דרך פילוסופי מופתי כשימשך האדם אחריו ויתבארו הקדמותיו. והנה אבארם כשאזכור דעה הפילוסופים בזה העניין. וזה הדרך עוד לא ימשך לפי דעת כל מי שיאמין בתארים, שהקדמון יתעלה אצלו יש בו עניינים חלוקים רבים. ועניין החכמה בלתי עניין היכולת, ועניין היכולת אצלו בלתי עניין הרצון; א"כ לא ימנע לפי הדעת ההוא, שיהיה כל אחד משני האלוהות בעל עניינים מהם מה שישותף בהם עם האחר, ומהם מה שיבדיל ממנו • הדרך השלישי, הנה גם כן דרך צריך אל הקדמה מהקדמות בעלי אלו הדברים, והוא שקצתם והם קדמוניהם יאמינו שהבורא רוצה ברצון, הרצון ההוא אינו עניין נוסף בעצם בורא, אבל הוא רצון לא בנושא. ולפי אלו ההקדמות אשר בארנום. אבל ציורם רחוק כפי מה שתראהו, אמרו הרצון האחד אשר לא בנושא לא יהיה לשנים, כי לא תהיה עלה אחת מחייבת שני דינין לשני עצמים • וזה כמו שהודעתיך באור הנעלם גבעת המורה מפניסס יקל וזס סקר • מפני סקול מקייב קנון סני ספכיס כנוסח חקל; כי לס כסמל על דרך מסל סלס ליכנו סס, וחיננו כלתי קס, קלי קול כחלו למרתי- סלס ליכנו קס, וסול קס, מפני סיות חס ובלתי היות כלתי קס סס ענין לקל כעלמו • ויס לסקסות על זה המין מן סכליס כו' • אמר המבאר . מס |