מול ריקות בפועל, כי דעת קלת מלעיני הלקות שקול כמלס היא הכרחית להם להאמינם ההקדמה נכס, וסלס ימנע מסיותו מקוס לגסס, על לס יסי' כמכס בפועל וקול פקר. כי יפוכו שתי למות למס לקס, הראשונה. וזה שאם יהיה העולם מלא מן וכיוכע סככס גזס כגפס, ליכו 6לס מפני הכנס קרסקיס החלקים ההם, איך יתנועע המתנועע, ולא נרחקיס, וחיך יהי' הרחק קול סמקוס, ולכן לין המקוס חלס סתכלית סמקיף הסוס הנבדל. וכמו כן מסמיכי יצייר הכנס הגשמיס קצתם בקצהס• ואי קריקות כחלקות לשתי כסות, מקס פחמרו סקול מעורב אפשר התקבץ החלקים ההם ופרודם אלא נגסמיס ומסתבך נקס, וכמכס כקס ככעל, ומקס פחמרו סקוס כלתי כגסמיס, כחלו סלמר נכקכיס בתנועתס, הנה בהכרח יצטרכו לקייס הספונייס קוקפיכנס העופר ולין פס מקיף גסס, יקי' מקוס סריקות וכללו קול הרקות, עד שיוכלו החלקים ההם להתקבץ כי הרב כלל כל זס כסלמר כי הפרסייס ג"כ יסמיכו בו. ולהתפרד, ותתכן תנועת המתנועע ברקות ירלה בחמרו רוחק לו רחקיס סיכלול המסוכניס וקכלתי ההוא אשר אין גשם בו ולא עצם מהעצמים מסוככיס, סכל ככלל כלתי מקומס, ור"ל ברוחק הרוחק ההם: ההקדמה נו. וחסר ססתכחר זס לומר, המוגסס, וסול סלכסר סיוכקו בו סלסס סלוקיס ככרסיס על זויות כלכות. ולמרו לין כו דבר כלל, ירלס לכל כות ריקות בפועל מסובך לו כלתי מסוכך. כחלו סחקר רק כלויר כי ממכו כולע קרקות במספנת מסמיכיו. וססרסייס יסמיכו בריקות בעכור סכועס העלמייס הכרילייס, וקנס לפי למוכת קעלס קפריליי, לס הספיק לו הרקות הבלתי מסוכך וסיסי' רק מגעס לכל רק מעלס. ולכן פי' וחקר רכוכו בחומרו, לין כו דכר כלל, כי הס ריקיס מכל גוף. כעדריס מכל עלס, ר"ל סקול סקו מכל גסס ולפילו ולפי העלס ספרדי, חסר לער מסרכס מסס יורכב הגוף, ולעור פסול כעדר ממנו ולס ליכו בעל רוחק. קבל בלתי מקכל הרחוק, ודברי החלקי על תכלית הקילור וסניחור כמכסנו. וזס סלס יסי' סעולס מלס מן סקלקיס סקס, ליך יתכועע המתכועע ולין סס פנוי. ולה יכויר סככס גסמיס קכתס כקלתס, ר"ל הקתדבק כשווי, כללו סלטר הכנס געס למס כגסס לסס עלמות קלסר תוך קלקל כל חלקיו ככל קלקיו, כללו קול מטס לקרן כולע מטות הקרטומיס, כשלר על ענין וסיעורו, ולי לפער התקנן הקלקיס סקס וככריוס, 6לס כסכועתס. הנה בהכרת יכטרכו לקייס סריקות על סיוכלו בו, מס סלס כלערך לכתכו קכלתי מסמיכיס כסקדמס קרלסוכה, כי לכסכו. הכנתי מסמיכיס נעלמיס ספרדייס, כלמר סקגסמיס מעכע המסרנק, ועסס יקבלו הגודל וסקוטן וססכוניות וסמקפיות, זיריקו מקומוסיקס זס לזס. על כן כשתשליך לכן כחויר, דרך משל חלקי החויר הספוגייס יתקפו ויוקעכו רקקיס ויעסו מקוס 6ל קלכן הכפלכס המוקפת נקבוב קלויר המתקרע בעבור קלכן כו, ותעבור הלבן מכנסי ריקות, ומכנסי סככס קלכן בעכמות קלויר ולעתתו, כי לס בקכונו, מה שחיכו לכעל כן כפי למוכת העכטייס הפרילייס, כי סס לס יקבלו המקסיות וקספוגיות, וסגולל וסקוטן. ודע זס וסכיכקו, גבעת המורה כי הספגס סנזכרת, ר"ל חקר סיותו כה מוגבל, וסלכריס עמוקיס, ככר החלכתי כזס כמקוס חסר, לכל כמס סזכרתי די לכחול ססקדמס סרספונס: ההקדמה השנית. זאת הסקרמס מכוחרת מעלמה • וחולס מה סלעיל עליו סול' זס• הטכע . סולת ססקלמס למתיית ככקינס. ח', וכלתי למתיית ככקינס להרת, ר"ל סנכחינת חכמת (מיס פֿיזיטען בטרמכט) קיס חמתיות, וחולס ככקינת מס סחקר הטבע, קיס כלתי למתייס • וסול סלס נסיס סרקות ככקינת הסגת הקופיס, יסי' גדרו מרחק מונכל ממוסגי הקוסיס כלתי מוסן 6ל סקוסיס מלך עלמו, וככקינס זו נכטרך כסכרה סכניס מליחותו, 6ס מכל הסנת מכילות התנועה, סכלתי לפסרית מזולת סנחת הרקות, כמכוחר כלכרי הרב ז"ל, ולס מכל סנסיון, וקול סלס כמלס קנס זכוכית סחרכה יתר על ל"כ 6לכעות (163) מיס, ונספוך חותס על פיס, כרחס סיכלו ממנס סמיס הממלסיס מקוס ככלי הסעור היתר הנז', וחולס יתר קמיס יסחרו תלוייס ועומדיס כקנס סנזכר, וקסנס כזס חיכנס ירחת סריקות כמו שהפכו הפלסופיס סקרומים לוין קרן ז"ל, כי כספוך קול ר"ל סיכיחות הסעור העודף מסמיס מקייס כסכרה מליחות הריקות כין תוסכת הקנס, וסמיס הנסחריס כס, לכל סמיס כססריס תלוייס ועומדיס כקנס לסכת לקיקת החויר על פי הקנס ססעול גוכסו סול ככלי ל"כ סלכעוס כמו סכחרו קכמי סטכע הסקרוניס • מכוחר מזה כי ככקינת הכמת הטכע, הריקות מחוייכ • וחולס ככקינת מס ססקר הטכע יסי' גדר סריקות • מלקק לו מקוס מופסט מקלכריס הממלסיס לתו, ובון סכקינה תסי' מכילות הריקות כוונעת כי סמלקק לו כמקוס סינכו זולתי יקס וסלל מוסג כין סלכריס סכמכחיס זק ההקדמה השלישית הוא אמרס שהזמן כי רסיסי רניס מתפלספיס, חסר יכס סמעס ככל הלרן סיו כקלקיס כסמעס קוסיתי ולס, על כן קלרתי עיניך מחובר מעתות, רוצים בזה שהם זמנים רבים נק. לא יקבלו החלוקה לקוצר מדותם, וזאת ההקדמה השלישית ווס סקס רלו כלי ספק מוכתי הרסעו, חסר הכיס רסיס נסס, שהדרך והזיון וסתכועה ההקדמה גם כן הכרחית להם מפני ההקדמה המקומית פלסתס שויס במליחות, ר"ל שערך יקלקס הראשונה. וזה שהם ראו בלא ספק מופתי וכו', לין כוכתי להעתיק לך המופתיס ולס לססים ובריקס. למונס לכלול לך למתס סעכין, כדי שתבין אריס"טו אשר הביא ראיה בהס, שהדרך, מלמרו, ויסיס לך הסרלס לסכין לכרי הפלוסוף, לס ליס והזמן, והתנועה המקומית, שלשתם שוים סכוכות לתס ולומר, דע כי התנועה קיל סלימות מס במציאות, ר"ל שערך קצתם אל קצתם ערך סנכס מכל מס סקול נכס, עס סיוס לו זה השלמות, ולכן קיס זס העלמות לער קול ססכועס סוס שלימות ממולע, אחד הוא, ובהחלק אחד מהם יחלק האחר ר"ל סלין הכושל החמרי נכס גמור ולס כפעל גמור ר"ל על ערכו • וידענו בהכרח שאם היה הזמן הדבר הסוס קיוכס מן סכס לל הפועל בעלמו, לכל הול מגיע מועט מעט רלסון רלסון כלתי ככר הפועל מן הכס, נדבק ויקבל החלוקה אל לא תכלית, יתחייב ולס סיל סכועס סלכס, קנס סיס הגעת הדרך רלפון בהכרח שיתחלק החלק אשר שמוהו בלתי בלשון בהדרגה, קנס ככלן ג' דבריס, הדרך לשר נעלמו נכס, ומניע רלפון וקול הכושל החמרי, כי המתנועע מתחלק; וכן כשתשים הדרך מדבקת, יתחויב קול בהכרח התחלק העתה מן הזמן אשר הושם בלתי מתחלק, כמו שבאר ארס"טו בספר הנקרא השמע הטבעי. ולזה חייבו שהדרך בלתי מתדבק, אבל מחובר מחלקים אליהם תכלה החלוקה. וכן הזמן יגיע אל עתות לא יקבלו החלוקה. והמשל בו שהשעה האחת על דרך המשל ששים דקים, והדק ששים שניים, והשני ששים שלישיים, ויגיע באחרונה העניין אצלס אל חלקים, אם עשירים על דרך משל או יותר דקים מהם, לא יחלקו כלל גבעת המורה ולא זס מון לזס • ולהיות סיקס וקסלר דרך ססגת ססכל לכר לס דכר נמכס כפעל הון לסכל, (מיינע פֿרט דיח רינגט פֿמָר לו טטע{ון), קנס לזס תסיס מכילות יקוס וסדר מופשט ממליחות סלכריס 6סר כסס יוסג סיקס וקסלר סנזכר, מחמור סותר עלמו, וכמס סכחרתי יפלו ג"כ סספיקות חסר העיר הרב על סדעת סנזכרת כסוף ססקלמס הנ"ל. כי תסכולת הנרת סמיס (הידרמוזיק) לח יכטלו 6פילו חסר סנקת מליחות הריקות, כי כמו סוכרתי סכות הפעולות הנזכרות חיכנס יללת סליקות כמו סקסכו סקדמוניס, לכל כוכל סמיס עלמס לו דקיקת החויר עליסס, במכולל לפי ססתכוכן כחכמת סטכע סהרפס, וכ"כ לס יתקייס מססקלמס סל' סיסי' סלכסון המרוכע סווס לכלעו וסיתכטלו כעבור זס סגולות הקויס וססטקיס, כל חלס מתקייס למי סמלמין סיות סמלקק לו קעקוס, דכר כמכס כפעל קון לסכל, 6כל כפי מס סכחרתי לין סוכר כן, ל"ל ססמירקק לו המקוס סול כיור סכלי לכל ר"ל דרך הפגת הסכל סלכריס סכמכחיס קולס לו, וכן סול ככל מסיני סמקוס (מ{{ע בטטיגונגן דעט רויאס) ר"ל דרכי הנכלות לתמונות סוכות, כל חלס סס כלתי כמכחיס כלל כעלמיס ספרדייס קון לסכל, לכל כסכל לכד • כי חלו סי' כספסר סנסיג סעכמיס ספרדייס סנזכר על סמקתס ופעולותיסס זס כזס, לו סייכו מסיניס לו זולתי ליכותס העלמייס ופעולותיסס זס כזס, לס ססייכו מסיגיס חותס כעלי מרחק לו מקוס, לפי היות המרקק וסמקוס דרך הסגת ססכל המוגכל כמסך להר הקסרון, לס סיסי' לכר מוסג מון לסכל : ההקדמה השלישית היא למלס ססזמן מקוכר מעתות • (דיס נייט מיוט מוין נייטפונקטן 3וומגטן גזענט). ובהחלק סלקל מקס יקלק קלקר על ערכו. הווסל כזס לס ילעכו סגסס 6קל מיננועע תנועס סוס פעור פרסס כמסך זמן סעס לחת, ידענו גס כן סקוס מתנועע כתנועה הנזכרת גענמס סעור הלי סרסס כקני סעס, ורכיעית סרסס כרכיעיס סיס, וכן לעולס, לדרך מתחלק כערך הזמן וכן משל יקיס קללכסון ככה ויקוין סיסיו סויס ווק תחרו. והין כעליס קרנק ממעסק סגרת קמיס. חרסטו קכיס רסיס על נעול קרקוס בספרו ספר השמע מטבע קמיס, .פענע קגסמיס סמוריקיס מקומותיסס זס לוס כדי שכלל אותו מאמר העשירי מאקלידס והדומה לזה. וקצתם יהיו מופתיהם בלתי מוחלטים, • כאמרנו, נרצה שנחלוק קי בשני חצאים שוים שאם היו מספר עצמיו בלתי זוגות, לא יתכן חלוקו לפי הנחתם. ודע כי לבני שאביר ספר התחבולות הנודע, יש בו יותר ממאה תחבולות סלס יכנס גסס ננסס וסלס יסיס עס ריקות, וקכמכע כולם נעשו עליהם מופתים ויצאו לפועל; יכריע לחד החכעריס לעכע קיוס הכולס, וסול כלמת ואלו היה הרקות נמצא, לא תתכן מהם אפי' כפלחות קורקוס ק'. חיך קענע קייס, ולמר כי לס סקס כלי סקוס מכל לרדיו, רק שיסיס פיו למעלה פה אחת, והיו בטלים הרבה ממעשי הגרת המים• מלטפתיקס מחלקכמיסיסלייספיסרמננעק עלי, קענס ובטעון על קיום אלו ההקדמות וכיוצא יכנס קלויר ככה העליון ל6 יגרו מיס כלל יון, קנקניס בהם כלו הימים. ואשוב לבאר ענייני שאר התקתוכיס, וכסתסיר לככינך מן סכקס סעליון, מיך יגרו המיס מלמטס, וססנס כי לס יתחייב נס הרקות, הקדמותיהם הנזכרות : גדול כי יכנס כו לויר ימלחקו. ולכי כסיתי זס ככליס קעכיס, לער יסקו נס עלי קירקות. -גבעת המורה ההקדמה כלתי מתחלקיס, לכל מקלקיס מונקיס לסקליס לכך ולזס 6ף סיקיו הנקי המרוכע סיותר קטניס ס6פסר, ויסי' מספר סקלקיס כסלכסון סמלוכע סווה למספר החלקיס כללעו, עס כל זס יסי' החלכסון גדול מהכלע, להיות חלכסון כל לקל מסקלקיס כלמת גדול מכלעו וזה מכוחר: המרובע דכר כלתי כמכס: אמר המבאר לס דעת המלכריס כזס ססמרובע כמו כל תמונה הנדסייק ככלל קול כיור סכליי לכד, מזולת כקיכת מכילותו נפעל יהיה זה כולק מחר • כי כחמת חי 6פסר סנדע ככרור לס ליזס סטס הנמוכס כפעל מסכיס חל הכיור הסכליי הנזכר לו לח, ולזס כל המתחייס חל הכיור'ססכליי קול תכלי לכל כיקוס 6ל הנמכס ככעל, ל"ל 6ס ימלס סטה מרובע נפעל: חזי יתקייס ממכו מס סיתקייב מסניור סנזכר, לס זולת זס: כסגולת הסכול והשתתפות נקויס וכסטקיס, ר"ל סיס קויס נכלליס זס מזס וקויס מסותפיס כקלקיסס, על דרך מסל סלכסון המרוכע וכלעו סס קויס נכלליס ר"ל סלי 6פסר סנחמר כמה מהלקי הכלע ככנסיס כחלכסון, וכן חלכסון העגולס והעגולס ענמס קס קויס נכלליס כחוקן סלי 6פסר סנגכיל ערכס זס 6ל זה: קוים מלוכריס וקויס כלתי מדוכריס • (רמנימָגעווע מונד מירסניקנע{{ע{יניען): שאם היו מספר עלמין כלתי זוגות כו' • ר"ל סלס סיו על דרך מסל סלסס לו המסה עלמיס לס תתכן חלוקת סקו לפי הנחתס, לסיות העלס החסד כלתי מתקלק, ולס סיו סלכס וכללס ליקה הכיו נכטרך כסכרס ליקס לקל וקלי וזקו מס סלי לפסר לפי דעתס: והיו כטליס סרכס ממעסס סגרת סמיס • (וומסרייטונג). למר קרן ז"ל כדקדוק וסיו כטליס סרכס ממעסס קגרת סמיס, לכל לס כולס • כי ככר ימכחו מיני הגרות סמיס גס כן מזולת סריקות וסס ססגרות הנעשות על ידי טכע סיווי משקל סמיס (יחס גוייכגוויכט דעס וומסערס) כעלמוס• כי סמיס סיורדיס ממקוס גכוס, עוליס כסכלס לגוכס קרון לנוכס סמקוס 6סר ירדו מסס, ולזס 6פסר סנגיר קמיס מרלס קסר 6ל לחס המגדל הסווס לגוכסו, וכיוכס כזס • וחולס ככר ימכלו גס כן מיני הגרות המיס סכס כגיל קמיס ממקוס כמוך חל מקוס גכוס ממכו על ידי הרקת החויר מקנס הלול 6סר יעכרו כו קמיס הנזכריס, ועלת זס סול לדעת הרב הכמסך חקר דעת לרס"טו, ירחת הריקות, וחולס לפי דעת קכמי סטכע הסקרוניס סכחרתי כבר הול ספסר סוסיס ריקות כטכע • וחולס סכת עליית קמיס כקניס סקלוליס סנזכריס, קול דחיקת סחויר על קמיס כמקוס מולחס, להעדר דקיקת החויר מהלך הסני כקנס סנזכר, ולזס כסכרס פיעלו כו ההקדמה הרביעית, היא אמרס כי המקרים ההקדמה הרביעי כי כל סכי ההפכיס, ל6 ימלט המקכל מחקר מסכיקס, כחלו לין כיכיסס לקלעי, וכחלו נמצאים והם עניינים נוספים על ענין העצם, זין עס לכר עלס יסולר בחסד קקס. ולא ימלט גשם מן הגשמים מאחד מהם• וזאת ההקדמה אלו הספיק להם בה זה השיעור היתה הקדמה אמיתית מבוארת גלויה אין ספק בה; אלא שהם אמרו כי כל עצם אם לא יהיה בו מקרה החיים, אי אפשר מבלתי היות לו מקרה המות כי כל שני הפכיס לא ימלט המקבל מאחד משניהם אמרו וכן יהיו לו מראה וטעם ותנועה או נח וקבוץ או פרוד • ואם היה בו מקרה החיים אי איפשר מבלתי סוגים אחרים מן המקרים. כחכמה והסכלות, או הרצון או הפכו, או היכולת או הלאות, או ההשגה או אחד מהפכיה. סוף דבר כל מה שימצא לחי, אי איפשר מבלעדיו או מאחד מהפכיו : גבעת המורה כו למעלה • כניס מגדל חסד נכוס א ב עומד כקוף סיס ד וכללס לסמסיך סמיס מנקודת ד 6ל לחם המגדל ג דרך קלון לקד, הנס יסי' זס כלפשר לס נריק הלויר מקנס החלול דג ולזס יסיו מי סיס נדקקי' מכוכר החויל למעלה מנקודת ד ומוכרקי' לסכנס כתוך סקנס סכזכל סקלי 6סל סולק סלויר העומד כנקודת גי ג ההקדמה הרביעית כו' • אמר המבחר • ל6 ידעתי מס סוקסס לו לסלס סמקכר ז"ל על סקדמס זו • כמו סכללס מלמרו: וזלת ססקדמס 6לו סספיק לסס כס זס ססעור, סיתס סקדמס למתיית כו' • חלס סקס חמלו כו' • כי כחמת סקלמס זו למתיית ככל הנסיכות• וזהו מס סנקרל לכל סחחרוניס, חק ההגבלה (דחו בעטטיגונגסגעזעטן) ר"ל סכל כמכס מיוקל סיס מוגכל כסכרס כיסוס 6ל סגכלות לפסרייות מתנגדות, וכסכלס סקמכס כן ססגכלס סלחס לו ספכס כמו סקול מכולל כמי סעיין כזס: ההקדמה החמישי כל עצם כרדי, מעלמו קול ההקדמה החמישית, היא אמרם שהעצם מתכועע, ירכס כעכמו רחיק סוס סמקרס יקיימקו הכלל, לס כל חלק ממכו, כי יס לכל סגולה בעכמן- במה קול הפרדי תשלם עמידת מציאותו במקרים ההם ולא ימלט מהם. ובאור זה ההקדמה ועניינה כל ולס לין ככל זולת קלקיו. שהם יאמרו שאלו העצמים הפרדים אשר יבראס השם, כל עצם פרדי מהם בעל מקרים לא ימלט מהם כמראה והריח והתנועה או הנוח אלא הכמות, כי כל עצם מהם אינו בעל כמות, כי הכמות אצלם לא יקראוהו מקרה ולא ישכילו ענין המקרה בו, ולפי זאת ההקדמה יראו כי כל מקרים שימצאו בגשם מן הגשמים לא יאמר שמקרה מהם מיוחד בכלל הגשם ההוא, אבל המקרה ההוא אצלם נמצא בכל עצם פרדי מן העצמים אשר יחובר מהם הגשב ההוא. והמשל בו זאת החתיכה מן השלג אין הלובן נמצא בכלל כולו לבד, אבל כל עצם ועצם מעצמי זה השלג הוא לבן, ולכן נמצא הלובן במקובץ מהם. וכן אמרו בגשם המתנועע, כל עצם פרדי מעצמיו הוא המתנועע ולזה יתנועע כלו. וכן החיים מצואים אצלם בכל חלק וחלק מעצמי הגוף החי. וכן החוש כל עצם פרדי שבכלל ההוא המרגיש הוא מרגיש, אצלם, כי החיים והחוש והשכל והחכמה אצלם מקרים כשחרות והלובן כמו שנבאר מדעותם. אמנם הנפש הם בה חולקים, החזק שבדבריהם שהיא מקרה נמצא בגשם אחד פרדי מכלל העצמים אשר הורכב מהם האדם על דרך משל, ונקרא הכלל בעל נפש מפני היות העצם הפרדי ההוא בו. ומהם מי שאמר, שהנפש מורכבת מעצמים דקים והעצמים ההם הם בלי ספק בעלי מקרה א' התיחדו בו והיו נפש • ואמרו שהעצמים ההם מעורבים לעצמי הגוף הנה לא ימלטו מהיות ענין הנפש מקרה אחד • השכל ראיתים שהסכימו שהוא מקרה בעצם פרדי מן הכלל חמשכיל: ובמדע אצלם בלבול אם הוא מקרה נמצא בכל עצם ועצם מעצמי הכלל גבעת המורה היודע אמנס ההקדמה החמשית כו'. כי הכמות חכלס לס יקרלוסו מקרס כו' • מכל היות כל עלס פרדיי מסס מטולל מסכמות • ולזס הכמות סוס לכלס כיור כוסלי סכליי לכד, הכולל מיקוס העכמיס סנזכריס זה חל זה, לכל לס כיור לכר כמכס כפעל כנסוס קון לסכל. גס זה חמת מכולר: שמקרה מקס מיוקל ככלל הגסס קסול, ידוע קוס סיס סכי מיני מקריס, מין המקרה החקל קול כחמת כלתי מיוחד ככלל סגסס מכל עכמו, לכל מכל הסגתנו לכד, וסמסל כזס סול ססמס סוס כלתי מיוסל 6ל כל לקד מסככולות המניעות ממנו, 6כל 6ל קכוכס לכל • כי ככר כולע כנסיון על ידי כלי זכוכית כתמונת מסולס מוגסס (פרי) היות כל 6קל מככוכי החולה הכרחות לכו עלס חקר פסוט, מתחלק כחמת לסכעס מיני ככולות, מסכעס מיני לכעיס הרחפיוס • ולזס יסיס מקרה החור כלתי מיוקד 6ל כל חקר מסככולות הנפרלות לכל 6ל קכוכס: וחולס קלכע המיוחד לכל חסד מסככוכות הנזכרות, קול כחמס מיוקל חליו לכדו • וכן ככל כיולס כזס • וכן סוס קענין כעלמו כמקליס ממין 6קל כעין לוכן הסלג סזכר קרן ז"ל, ר"ל סכלמת כל ענס מעלמי זה הסלג קול לכן, ולכן כמכס הלוכן כמקיכן. מסס • וחולס: היות הקיוס, הקוס, וססכל: מקריס, סוס. גס כן כולק בבחינת מס, לסיות כל חלק כחות מגיעות מההון לפי הכנת החומר: שהיא מקרס כמכס כנסס 6קד פרליי מכלל העכמיס חסר, קורכב מסס החדס, גס זס כולק ככחינת מוס, כי עס סיות סחין לכפס מקוס מכר עלמס, עס כל זס ויולס ליס סמקנס מכל סעולותוה, וסנס מכחו הלחרוניס סיות העככיס כלי פעולת הנסס כגוף • וסנס קול נודע גס כן היות הענכיס המתססטיס ככל הנוף מפקכניס כמקוס חקר כמוה, וככקינס זו יהי' זס מקוס סנפס (דער זין דער זעעזע) • וכמדע. (יס: בעוומוסטזיין). וכשהוקשה חליסס כו' • ככר a |