כמו שנאמר קדמון להורות על שהוא בלתי מחויב, ר"ל סלול ממכו קיום המכילות, ובכלל שהמחויב המכילות ממכו סקול מקויך כעכמו, וממכו מס סקול מחודש. ובאמרנו קדמון מן ההקל מה שהוא מקוין בעלה ליכן מחויב לעלמו, וחלק ההבדליס לינס מבואר נגלה כי הקדמון אמנם יאמר למי הבדליס עלמייס, ר"ל חולקיס לעלמות ולס כוסכיס על שישינהו הזמן אשר הוא מקרה לתנועה כעכמותני ולמכססססס עכיכיס שלוליס וכרוכיס, ולכן כסער סכין מן הלכפרות עכין סכלי, לס, יחויב פיסיס הנמש כתאחר הגוף, והוא גם כן משער לחד מקס מורכב מוס קלד. ויבא זס בזולת זס סמקוס וכו'. עול למר וכמו ססמוכין ליכו עלס סמכוייס, המצטרף. כי אמרך הקדמון במקרה הזמן כן חין החסדוס עלס הדבר המוסלקל, כי חלו כלס כאמרך הארוך והקצר במקרה חקי, וכל מי מקריס. המספרי, ככר לסס רולס כי סרב לס סבדיל בין החסד ספר ילקס מכל פקות בפועל, ר"ל קמקות, שלא ישינהו מקרה הזמן לא יאמר עליו וזס כי סמקוס לער קול כליור לכך, לס ככוכס קון לכפס באמת ככק, קול כיור חמתי, לכל חס לס כמכס קון לכפס ככס, קול כיור דמיוכי, ר"ל ככספו, וכין סלסל קלקות מכל מקוס כמכס קון לנכס, ר"ל ככס לער יורה על מס סיורס עליו סכמכס וסקיות, כמו סלס קנדיל בין סכקלס הכלמר על סכודק, וכין קכמכס סכסלק למלמרות העסרס, וכלמת כי קרן הלך כזס דרך בן סיכי, ולל סמר דרך עקנות לרסטו, כמו פקודעתיך. וליתרון לסכת סלמס, לודיעך כי המכילות קול המסות, כי לס יעמוד המסות כחסר כדמס סעדר סמכילות, ולמר סקכס לכ"ר על כן סיני כוס סמוקוס, וקכלס מוס קליס, סקול משתדל לסלול מן סעלס קרלסוכס מס סכל סכמכחות סוללות ממכו, ר"ל סיסי' לסס סחר המכילות מקרה כוסף על המקות. למכס סמלילות הער קול וולס סמקוס, קול חסר כככס לשר עכיכו כעכין קלודק פי' לכ"ר סכלסון הערכי ילמר על הדבר הכמכס כולק. וככס קלקלות לסר קול התקנת המספר קול כככס, וקול חסר כעלס סככס ככלכס עכמו, וקול מקרס בו, כי עססקו חסד כספר הביכס כו סקול לס לחד נסתדבקות לו לחך ככורס, כעין סקליסיס כעלי הכורות לו בגדר וכמכילות, וקול סכסוט נסוג, סוג מסוגי המלמרות. וקול כוס מלס יקלק כגדר כחותו הסוג, כמו סכקולס סלסה תתחלק, לו בגלר לס כמכילות כענין כמקות הכולל, סלס יחלק כמה כמכס קון לככס, ליכו לל הכמלס כעכמו וסלסלות קול כו ככס, סכס קלקלות לסר קול סתקלס סמספר קול ככפסו. ועכען בלתי טכע סלכריס, 6סר ילמר עליסס סס קלקל. ולמכס סלקל סכמכס כעלמו קון לככס וככס, קול כוורס על סלבריס כמו סיורס עליסס עס סכקולס וסס קסיות. למכס קרכוי קכמכס לוס קליס לסר קול סלסל המספרי, חיכו זולת המסכר עכמו, כי קול כפילס. סלקליס, ולסיות סימכס לו, ר"ל לסקל המופשט כל מס סימכס לחיסיס לשר קול קון כככס. ר"ל בהסגת גדרה בטבע וקרנוי כעכין בסקדיס כסתפק העכין על כן סיכי, וקסן ססלקל יורק על מקרס כלכריס לסר ילמר עליקס סס קלקל. ר"ל ססלסלות סחר כוסף על קכמלליס סחסדיס, וזס סמקרס וקול קלקלות כמכס וכחמור עפרה, בסמכות סלבריס הקטרייס כסיקונר קליקס. וכחמור פסחסדיס עשרס כעכין בסוסיס סקס עשרה, הכס זס סכל מן המליחות לחקל מכל ססוס ססקלס המספר, ליכו דבר כמכס קון לככס. ולמכס קול דבר תפעלסו המחסכס בכקכלוס מלל סעכיכיס לסר מליכו כס לו מקלתס, וסכקולס כוס קכד קיס יותר קרונס 6ל סקכילות חון לככס. ולוס כלמר בה הקמרייס. ססיס לקלות בעלת קלב, ח"כ קלקל כחסר לוקס קכד סקול בפועל ר"ל בככס. קול עם טבעו בלתי טבע הדבריס קסר יחמר עליסס, סס החסד, וקול גדרו סקול קלנר קכלתי מתקלק כפכיס מן סככיס, וכלשר לוקס מכל חון לכפס בכמכחות, ולפי' כפסוט נסוג סעלס לער קול סרלסון לכל מס סיקסס לכל הכמכלות מסרלסון, עכין כלתי מתקלק כולל ולקל כולל לס עלס.. כמו פילמרו החומריס ככורות ולס מקרס כמו סיקסוס לכ"ס, ולמכס סכס לקר גבעת המורה כן הקדמון למונס ילמר כו'. כ"ל לס כלמר על ססס יתעלס ססוס קדמון, חין דעתנו כזס סיותו כמלח בזמן כלתי כעל תכלית, לכל קול כחמת כמוכח מזולת זמן, כי סזמן סוס מקרס לתכועס כו'. לכל כחמר עליו יתעלס ססוס קדמון כמו סכסמל על סמסולס על דרך מסל ססוס קדמון, ר"ל סקול לפסר כמוקלט, ולזס לי ספסל סיכוייך זמן סיסול כו סמסולס כלתי לפסר, לו לס כחמר זס סמספט: קכון זויות המסולס קוח סווס לסתי כלכות, קול קדמון; דעתנו כזס סלי 6פסר סיכוייר זמן סלס כסיג כו קלר סמסולם הנזכר • כן כחמר עליו יתעלס ססול קדמון, ר"ל סקול מסוייך המליחות, וסלי 6פסר סיכוייר זמן מה סוכויור כו כלתי כמלח, מפני סיות מליחותו מקוייכת מעכמו, כמו סכחרכו • לא ככללות כו' • ר"ל לס כפי מס סיולו המלות על עניניס כולליס קסס יתעלס וזולתו, לכל כפי מס סיולו - חקר ססססטס על סכחות חל הסס יתעלס ניקול • כן ר"ל בקתדבקות לו בפרידה, ר"ל בגדר לו ככורס באמת לא קדמון ולא חדש, כמו שלא יאמר לו במקות, ר'ל בגדר ולס במליחות. ולין כל מה פיוסכל קול כמלס נעלמו קון לככע, והסתכל זס סמקוס במתיקות לא מעוותת ולא ישרה, ולא יאמר כי כו עומק גדול. בקול לא מליח ולא תפל. ואלו הדברים אין העלם בהם למי שהרגיל בהבנת העניינים כפי אמתתם, ובחנם בהשגת השכל להם, והפשטתו אותם לא בכללות אשר יורו עליו המלות • וכל מה שתמצאהו בספרים שיתארו השם יתעלה מראשון ואחרון הוא כתארו יתעלה באזן ובעין, הכונה בזה שהוא יתעלה לא ישיגהו שנוי ולא יתחדש לו עניין בשום פנים, לא שהוא יתעלה נופל תחת הזמן, שיהיה קצת הקש בינו ובין זולתו ממה שבזמן ויהיה ראשון ואחרון. ואמנם אלו המלות כלם כלשון בני אדם, כן אמרנו אחד עניינו שהוא אין דמיון לו לא שעניין האחדות דבק לעצמו: פרק שמונה וחמשים יותר עמוק מן הקודם, דע כי תארי השם יתברך בשלילות הוא התואר האמתי, אשר לא ישיגהו דבר מן ההקל, ואין בו חסרון בחק הבורא כלל ולא בשום עניין, אמנם תארו בחיובים יש בו מן השתוף והחסרון מה שכבר בארנוהו גבעת המורה 1 (פרק שמנה וחמשים ) תארי קסס ית' כסלילות כו'. ידוע קול היות כל עלס כמכס כפעל מיוקל כסכרה (יעדעס ווירקליכע וועון מיזט מיין מינדיפֿירומוס), וסנס לכיור עלס המיוחד כתכלית (קאניאמרע דעטעראינסטוס) יכטרך כסכרס סנקס לחד מכל סכסוליס סלפסרייס כעלס סנזכר, לו הפכו, (יעדעס פֿמָ{טטענדיג בעטטיwwטן וועון קמָwט מיין יערר דעגזיכע פרעדיקפֿט, קיר זיין געגנטהיין 13) וסנסוליס סכזכליס סס לס יסייות (רעט{יטמֶטן) כעכמס, לו העדרי קיסייות הנזכרות (געגמנימָגן), ולסיות ססעלליס לי לפסר סיכויירו כעלמס, הנס לזס לס יכויירו לס לס על ידי סיסיות סמתנגדיס לסס, כגון לס לרכס לנייר כדעתי ענין סקסך, כסכרק סחכייר כתקלס ענין סחור, ולסכר לזס כייור ססלילה, ומזס לניע לכיור הקפך, וכן לי 6פסר סחכייר ענין העוורון והחולי, לס לס סחכייר תקלס ענין הרחוק וסכריחות, ולקכר לזה כיור הפלילה. מכוחר מזה, סלס סרכס לנייר עלס סמיוקל כתכלית, ר"ל סנמנח כפעל, קול מססכרס ססנייר תקלס כל סקל מסנסוליס ר"ל התנכלות (בטטיwwונגן) הספסרייס, וסחסיין, חו מסלול חותו מהעכט המכוקס. ומזה ימסך סלכיור ליזס עלס מיוקל כתכלית, ילטרך כסכרס כיור קכון כל הסגכלות ר"ל סיסייות סלפסרייות, וזסו כעכמו ליול קסס יתעלס סכלינו, ר"ל עכס ססלס כתכלית, חו עלס הכולל כל מיני קיסייות, ועל זס יסדו סלקרוכיס מספילסופיס כיור קסס יתעלס ומופת מכילותו כמו סכחרתי למעלה • וחולס קול מכוחר סעס סיות ליול עלס כולל כל מיני סיסייות מספיק לכיור ליזס ענס מיוחד, עס כל זס קול כלתי מספיק ככקינת הנקת עלמו כמכס כפעל. כי לסנקת עכמו כמכס כפעל נכטרך לסלול רספונס סיסייות קכמסכות מיסייות חסרות, סנית נכטרך לסלול גס כן סיסייות הסותרות ליסייות לקרות • וחולס חסרי חסר כסלול קיסייות הנזכרות מרענס, יסון העלס סנזכר כלתי מסכיס עס הליול הרחסיי לכל סדכריס סזכרנו (פרקטפטיפמן) ר"ל כיור ספס יתעלס • ומזס ימסך פלין רלוי סנייקס חל קסס יתעלס תחריס קייוכיס ל"ל כיורי יסייות, ולס קכון כל סקלריס סקייוכייס, ר"ל כל מיני סיסייות הספסרייס, לכל מס סללוי סנייקס חליו קס ססלילות לכך: אבל סתלר יסיס גס כן כו' • לסיות סקלר ככלל בארנוהו . וצריך שנבאר לך תחלה איך הם (פרק נח) ואומר כי הסחר חיכו לער ייסד המסוחר לבד, ירכס כי ממכו כולל, ממכו מיקר. כי קסלר קול השוללים תארים על צד אחד, ובאי זה דבר מה סיקולר כו סוכר, ויסיק לס מקריי ולס עלמיי, יסיס. יבדלו מתארי החיוב, ואחרי כן אבאר לך כולל לו מיחד, ולקר ולת סקסקדמס לומר סקסס יתברך כבר כל המופת, סקול, מוקוים המכילות, לין קרככס כו, איך אין לנו דרך בתארו אלא בשוללים 6"כ מן ססקר פיסיס לו קלר חיוב. ירכס כי יסיס מורכב לא בזולהם. ואומר כי התאר אינו אשר מקכלי נכסכס ולס יסי' כסוט. גס כי כל מורכב מסכלי לו עלס מקייכס קכור סתכלי נכסכס. וסמופת הכיס ל סמקוים ייחד המתואר לבד עד שלא ישתתף בתאר המליחות לין לס עלס פועלת ולל עלה מקבלת, וכלער ההוא עם זולתי, אבל התאר יהיה גם כן סכיקו עלמות וסלריס, כבר הכיקו עלה מקבלת. וחסר יקשה על מי סלומר סקכס עלמות ותחריס כוספיס על תאר למתואר, ואם הוא משתתף בו עם העכמות וקס הפערילס, כי לס יכיחו התסריס עלכוותייס, זולתו ולא יהיה בו התייחדות. והמשל בו, כמו סיכיקו זס סכוכריס, קול סיסיס עלמות תכלי במכילות קסלריס, וססלריס סכלי נסלימות העלמות, אם ראית איש מרחוק ותשאל ותאמר, מה ויסי' סמקוכן מוס דבר מסוים המליחות, ר"ל כמכס לקל זה הנראה ? ויאמר לך בעל הי. זה יהיה לין כו עלס ולח עלול. וזס תסוכס ממכו בחמת כחסר תאר בלא ספק לזה הנראה ואף על פי שלא כוכס פריס ורכב ממלוות קלילות, כעכמותיס. כיולס ייחדהו מכל מה שזולתו אלא הגיע בו קצת סמו עוכר מקריס קלומיס נסכסתס קסמיס קלומיס, וקס עכמות ותחריס מכלי פועל ככגלס זולת קשר קדוס ייחוד, והוא שזה הנראה אינו גוף ממין מקושר קדוס, ווס ססקרככס סכלי במליחותו, ר"ל קס הצמחים ולא ממין המקורים • וכן עוד כשיהיה במליחות הדבר המורכב מעכמותו. ולי לספר סיסין בזה הבית אדם ותדע שבו גוף אחד, אלא בסלקום פועליס להרכבה, לפי שסקרכנס סכלי במכילוקס, ולכן כל חלקי המורכב מסעכיכיס קטכעיס שאתה לא תדע מה הוא, ותשאל ותאמר, כסער כפרלו, לס יסי' קעס קכלמר עליסס ללס נעקוף ביל מה בזה הבית ? ויאמר לך העונה אין בו מחצב ולא צמח. כבר הגעת בו קצת התיחדות ותדע שבו בעל חיים, ואם לא תדע אי זה בעל חיים הוא, בזה הצד ישתתפו תארי השלילה לתארי החיוב, שאי איפשר שלא. ייחדו קצת התייחדות, ואע"פ שלא יהיה בהם מן ההתייחדות אלא הסרת מה ששללו מכלל מה שהיינו חושבים אותו בלתי משולל. ואמנם הצד אשר נבדלו בו תארי השלילה מתארי החייוב, שתארי החייוב אע"פ שלא ייחדו, הם מורים על חלק מכלל הדבר המבוקש ידיעתו אם חלק מעצמו או מקרה ממקריו, ותארי השלילה לא יודיעונו דבר בשום פנים מן העצם המבוקש ידיעתו מה הוא, אא אם היה זה במקרה כמו שהמשלנו • ואחר זאת ההקדמה אומר שהשם יתברך כבר בא המופת שהוא מחויב המציאה אין ההרכבה בו, כמו שנעשה עליו מופת, ולא נשיג אלא גבעת המורה ישותו ככלל (פרעריקמט) קול סענין 6סר כו יוכל המתוחר, סנס לזס סול מססכרק סיסיס סתולר נודע לכו גס כן מזולת המתוחר • ומזס ימסך סיות כל תלר מוכר סקול סחר ענין כלליי כסכרה • סמסל כזס 6ס כסמל קסלג קול לכן, ר"ל סכייקס חל הסלג עניין הלוכן, כלופן סעל ידי זס יזכר הסלג, כסכרס סול סכדע מקולס מס קול ענין סלוכן כעלמו, מכל סככר ססגכוסו ככמכס סקר זולת הפלג, על דרך מסל לוכן הכילה וכיוכח כזה, מזס יתכלל מס סלמר סרב ז"ל, כי התחל ליכו ספר ייקל המתוחר לכך על סלון ישתתף בתחר סקול זולתי, לכל התחר יסיס גס כן תחל למתוחר ולס סול משתתף כו עס זולתו ולס יסיס כו התיקלות : אלא לס סיס זס כמקלס • ל"ל כחסל יסיס כספסל סנגיע להלוקס סלימס (נו מיינר פֿמָ{{טטענדיגן מיינטהיי{ונג 16* 4 ביד וברגל, לשר החלקי' לח יד ולל רגל. עוד למ', אמנם סלרי ישותו לבד לא מהותו; אם כן מן השקר הקרקק'קס לערל הער כריך סיעסו לקייסי' ססכל למס סכריך פילמיכו נו ית'. כילס יגיע מלדס רבוי, גס כלס ידומו בכדדי' מתקלפי'. שיהיה לו תאר חיוב מפני שאין לו מהות והמשל כו, שסכס סתכלר לכו במוכס וכו' קכס מכולר הוץ לישותו ויורה התאר על אחת מהם, לך כמו שלמרו ב"ר שקיות קעכמות קלקס בעלת תחריס רניס כרופיס לו שלוליס לו מלומיס בלדדיס מתקלפיס, כל שכן שתהיה מהותו מורכבת ויורה מבלתי שתסיס לותס סעלמות מתרכת ברכוי קסלריס. התאר על שני חלקים, כל שכן שיהיו לו סכס זס סעכין לו יכסיס מכילותו לחד מן הפלוסופיס, כמו סיות סדכר כמכס לו חקר והכפר לו מקויב כי מקרים ויורה התאר גם כן עליהם, וא"כ אין הדבר החסר כעיכו, כחסר ככסן כולל מס פיסולר ממכו לו תאר חיוב בשום פנים. אמנם הארי' דכר זולתו, כקרח יכול לו כועל, וכחסר ככסן סתיקלו לקת משתי הפעולות המקבילות כקרס רולס, וכלסר השלילה הם אשר צריך שיעשו להישיר כנסן מכל השיגו לפעלו כקרל יודע. וכחסר ככסכס השכל למה שצריך שיאמינו בו יתעלה מפני הידיעס מספר סיס הפנס וסנס לתכועס כקרח סי. כי שלא יגיע מצדם רבוי בשום פנים, והם • קחי קול סמסיג סמתנועע מעכמותו, ולמכס לסר כמכע מכילות חסר פשוט בעל סלריס רכיס עומדיס מעכמותס, יישירו השכל לתכלית מה שאפשר האדם וכפרט לס סיו לותס קהתסריס סעלמייס כמלליס בפועל. שישיגהו ממנו יתעלה. והמשל בו, שהנה ולמכס לס סיו ככס ליכו כמכע לכל הפלסופיס פיסיס הדבר לקל כפועל רב ככס, וזקו לכלס עכין חלקי התבאר לנו במופת חיוב מציאות דבר אחר הגלריס עס סכגלר. והכרחה לי כי התחריס קג' בפועל זולת אלו העצמים המושגים בחושים, ואשר לכל סס כריס וסעלס לקל, לס פיסיו נכס כמו סלמר ב"ר, ולכן ילמרו פסול ג' וסג' חסד. כי יכיקו קג' כלל ידיעתם השכל, ואמרנו על זה שהוא בפועל כמו שיכיסוקו לקד, רק מסחר ותחריס, ולכן נמצא, העניין המסלוקו ל הכפס. דמו הפועל סככקי ל קכעול קסוס הכפסד. כי מן השקר העדרו. ואחר עוד ככר גלס סול ככלס ולמר, ואחר כן העגכו, סוס כן השגנו שזה הנמצא אינו כמציאות סכמכס ליכו מליחותו לער קול עכמו מספיק לו פיסיק היסודות על דרך משל אשר הם גופות כמכס כלכד, לכל סוכעס מלתו מכילויות רבות, ירכס תמיד כמס קול קכמכס קסול. כמו פחמר ית' כל סכקרס מתים, ואמרנו שהוא חי, הענין שהוא יתברך נעמי, וכחסר לס יסתכס, קול לס יסתכו המוסכעיס ממכו, כמו שלמר לכי ס' כס פכיסי ולסס ככי יעקב אינו מת. ואחר כן השגנו שזה הנמצא גם לס כליתס, ירכה כי קס מיוקסיס ליו במדרגת סמיכיס, כן אינו כמציאות השמים אשר הם גוף חי, ובחמת יחסכו יקס גדול, עוד ביקור ולמר ואין זה נסטכע ססוס מן סלס פסול מקרי, ולס בסיום החור מן ואמרנו שהוא אינו נוף. ואחר כן השגנו הסקס פסול טבעי כלס סדור. לכל העכע ימשיך לו שזה הנמצא אינו כמציאות השכל אשר סמין כמס קול הכמכס הקול עמידה וקיוס וסדור נסכקנס אינו גשם ולא מת אבל הוא עלול, ואמרנו מתוקנת שהוא יתעלה קדמון העניין אין לו סבה המציאתו, ואחר כן השגנו שזה הנמצא אין מציאותו אשר הוא עצמו מספקת לו שיהיה נמצא בלבד אבל שופעת מאתו מציאות רבות • ואין זה כהשפע החום מן האש ולא כחיוב האור מן השמש אבל השפע ימשיך להם תמיד עמידה וקיום וסדור בהנהגה מתוקנת כמו שנבאר • ואמרנו בו מפני אלו העניינים שהוא יכול וחכם ורוצה, והכונה באו התארים שאין לואה ולא סכל ולא נבהל או עוזב. ועניין אמרנו לא לואה שמציאותו יש בה גבעת המורה די מיינטהיי{ונג) כמו סקול כמסל סזכר קרב, להיות כל הנמכליס כקלקיס למקלב, כמה, קי, ומוכר: מפני סלין לו מסות • ר"ל סלין מסותו מופגת חכלנו: אבל הוח עלול, סיס לו סנס: ואין זס כסספע סקוס כו' .. די להמצאת דברים אחרים זולתו. ועניין מסוקכס. וככלל בחיוב המוסכל מסעכל, או יקי' עיכו סלינס העדרו, ירכס בלמרכו יכול ססולל העדר סיכולת אמרנו ולא סכל שהוא משיג כלומר חי, כי כל פסול קלילות, עול כסער סמירס רבס מעכין גדול משיג חי, ועניין אמרנו לא נבהל ולא עוזב, הסכנס. ולמר לס סעעס גס כן חלק העלילות ולל תתירס עליו יס' ללס כפכיס לער ידעת. למרו - כמו כי כל אלה הנמצאות הולכות על סדר שכלמר סכותל לס רולס, כבר ידעת ממס סקרחת רוקסן והנהגה לא נעזבות והוות כאשר יקרה, אלא ממללכת הקניון. כי ססלילס סכי מיכיס. הלסת העלילה המיוקדת כמו סכלמר בלעס ליכו רולס וסיס קפלינס בהיות כל מה שינהגהו הרוצה בכוונה ורצון • קחקסיס. וקפני קפלינס סמסולקס. וקול, פישלול מן ואחר כן השגנו כי זה הנמצא אין אחר כמוהו קכועס מס סלין דרכו סימכס כו וכמו סכותל ליכו רולס וקיס העלילה הכוללת וקול מכולר סלס כסלר קעס ית' ואמרנו כי הוא אחד, הענין הרחקת הרבוי. בשלילה המיוחדת, לו כרכס נסחריס המקוייכיס עלילת הנה כבר התבאר לך כי כל תאר שנתארהו העדרס, וכרכס כעלילה, העלילה, סמיוקדת. סכקו לס בו, הוא אם תאר פעולה או יהיה עניינו כסלול מן קבורס קלילות לו קסכלות לו הסיכס לס יכוס ולח יישן סכס כתקיים פיסיס מדרכו סיסולר כס זלס שלילת העדרו אם היתה הכוונה בו השגרת סכסלול מקס. לכן בילר סכריך סכנין כעלילס כו ית' סלילס כולקת וסול, למרו עצמו לא פעולתו. ולא תעשה גם כן אלו העלילה הכוללת. ולו חקיק ולס סעעס ג"כ כחלו הפלילות, ולס תפלקס עליו ית' נכותל השלילות ולא תתירם עליו יתע' אלא בפנים לס בפניס לשר ידעת, וקיס ססלילס הכוללות. כי ולס ככר סעסס כי פעמיס יסולל, מן הדבר, מס סלין אשר כבר ידעת, שפעמים ישולל מהדבר דרכו סימכס לו סכסמר כמו לס ססלילס רוחה, מה שאין דרכו שימצא לו, כמו שנאמר בכותל המיוסרת פקיס על הפכיס הקס, ולס סלוק כשתעלול ממכן הקסרוכות סכס סכון כסתגזור פיסיו מדרכו סימכס לא רואה. ואתה האיש המעיין במאמרי זה לו סכק השלילות עליו ית' כמו שכלמר סכקנדס בלתי יודע, כי זה הרקיע והוא גשם מתנועע שכבר מתכועעת, לער לין כק כס על הסכועק. לו, המרכז, כלמר ל6 ולס יישן שומר ישרחל. ישמרך ידענו זרתותיו ואמותיו וידענו שיעור חלקים כלל קליססניקס, נודעיסקי ואין זס"ג"לייקס למתי ממנו ורוב תנועותיהם, נלאה שכלנו כל הלאות כי כבר התבחר, כי המניע קרלסון קול כמתכועע על מהשיג מהותו, עם היותנו יודעים שהוא בעל שקול לורקו, ומגיע וככדל ממכו על שחיכו כורה חלל כלמלעות המרחקיס, וככלל בלתי מתחלק בהתחלקו חומר וצורה בהכרח, אלא שאינו זה החומר ועכד עכמותו מכקינס ומסקידס. ככר ידעת כי הסכלות סחר אשר בנו, ולזה לא נוכל לתארו, אלא בשמות שני מיניס, סכלות קכייכי, וקול הנכס סוכר בחלוף מס סקול. כלמרכו סססמס מד' יסודות לו לס. וסכלות בלתי מקיימים לא בחיוב המקיים, שאנחנו העדרי כסכלות למתת קסמס מסו, ועוס סכין למרו נאמר כי השמים לא קלים ולא כבדים ולא מתפעלים. ולזה לא יקבלו פעולה, ואינם בעלי טעם ולא בעלי ריח וכיוצא באלו השלילות • כל זה לסכלותינו בחומר ההוא. ואיך יהיה עניין דעותינו כשישתדלו להשיג הנקי מהחמר הפשוט בתכלית הפשיטות המחוייב המציאות אשר אין עלה לו, ולא ישיגהו עניין מוסף ער עצמו השלם אשר עניין שלמותו שלילת החסרונות ממנו כמו שבארנו. שאנחנו לא נשיג זולתי ישותו לבד, שיש נמצא לא ידמה לו דבר מכל הנמצאות גבעת המורה אשר כו'. ר"ל סחיככו סנק טככייס 6ל סכמכחות לכל סכס כקיליית סכליית: סלילת העדרו • ר"ל סלילת העדר התחר סכתחלסו כו, כנון ענין סכס סול סלילות העדר הסכלות וכיוכס כזס: שפעמים יסולל מסוכר מה סלין דרכו סימכח כו• ל"ל כחין ססלילות הנזכרות, סלילות מכילות התחריס כפעל לכד, לכל סס סלילות לספרותס נס כן. ולא מתפעליס. ככה: ולזה לס יקבלו פעולה. נפעל: וסיקסו לעולס יחס רב הקוכל לספונס • ר"ל שחינכו נפס העולס כמו סחסכו לכיס מספלסופיס סקלמוניס וסיסיס לפי זה יחסו לל סעולס 1 |