ברא השמים ועניין אחר בו ברא היסודות לפי זההעדר לה יכעל דבר, וחסר יחויב מוס, קול שיכלו, הפועליס 6ל פועל בלתי פעול כלל לס פיסולקו הכעוליס ועניין שלישי בו ברא השכליס, כן לא נאמר כמו סקסכו לכעיס, ועוד לער תקיים תולדקס מון הנטל • שבו עניין מוסף בו יוכל, ועניין אחר בו יותר מספר יקחיים מתקדמותס. לשר כס סלכו חל תולדסס, וזס סלס סיתס סתקנס סכמלחות, עלמות קיק ירצה, ועניין שלישי בו ידע בריאיו, אבל וידיעה ויכולת ורכון, והיו חלו סוחריס כוסכיס על העלמות, עצמו אחר פשוט ואין עניין נוסף עליו בשום וחותס העלמות בלתי גשמות; קכס לין בין הנכס ווס פנים והוא ברא כל מה שברא וידע ולא הכעולס סכדל, חלק שסככס קיס כגסס. וזס סכעלס קול כפס חיכו נגסס, ומס ססיס כוס קסלר, סכסן נסכרת בעניין נוסף כלל. ושאו התארים המתחלפים מורכב מעלמות ותחריס, וכל מורכב הכהו כסכרס כריך כמו סלי לכסר סימכס מתסווס מעכמוסו, לפי פסקויס חסר אין הפרש בין שיהיו כפי הפעולות או כפי חל מורכב לקר. סלי לכפר סימלס דכנר מורכב מעלמותו, היחסים המתחלפים בינו ובין הפעולות. וכפי היה כפועל המקווה, חיכו דבר זולס קרככת המתקוות וסקסווס ליכו דבר כלתי המרכיב, וככלל קכס כמו סלכל מה שבארנוהו ג"כ מאמיתת היחס ושהוא כעול פועל, כן לכל מורכב מרכיב פועל לפי שסקרכנס כפי מחשבת בני אדם, זה הוא אשר צריך סכלי במליחות המורכב. ולי לכפר פיסי' לכר עלה בתכלי המכילות, לפי פקיס מחויב פיסי' קובר עלס עלמו, ולכן שיאמן בהם בתאריס הנזכרים בספרי הנביאים, היו המסעולס נסכקתס ללס קתולריס נסתקלס סרחסוכה, או שיאמן בקצתם שהם תארים, יורו בהם פניס חל עלמות לס כוסכיס עליס. על כן חסר ימכלו על השלמות על צד הדמיון בשלימותינו עליו קרנס מן סתחריס העלמוסייס לקרבת מן הכוללות, כמו סיות סדכר כמכס וחסד וככסי, יותר קרוכיס ל קלמות המובנות אצלינו כמו שנבאר: מן החלסעריס. וסכרת הפלוסופיס נססקלס קרלסוכס סיס יותר קרובה מסכרת המעתולה. קנס סכר זכרנו סעניניס הער קכילו סמדבריס קל כמו ולס ססכרס קרלסוכס. פרק ארבעה וחמשים וסגכויות לער יסויכו לקס, ועוד כזכור כיוו זס נסכרת קפלסופיס במס סיכול. וקול ממה שיעמידך בקס על הכנת דע כי אדון החכמים משה רבינו ע"ה הקדמותיסס, ממוק סקכילס סליקס ומה פיסיגס מן קננות ועקגכות לסר יסיג לכלוסופיס קולן במקרה, כי לין כל בקש שתי בקשות, ובאתהו התשובה על לודק מסוכס על יחסר ויוסר קנסות, כי קול המעיין - שתי הבקשות. הבקשה האחת, היא כרכס ומקור מסקס וכדיק מט לככי רשע, ולי לכפר פימסך כי יתגלס קלקס ויסיע ויטקר. בקשו ממנו יתעלה שיודיעהו עצמו ואמתתו, (פרק נד) בשיעד לו כסודיע תחריו כלס וסקס והבקשה השנית והיא אשר בקש תחלה פעולותיו, ירלס סיודיעסו סכמללות כלס ומשפטי הנהגתו, 4 כמו שיודיעהו תאריו; והשיבו ית' על שתי השאלות בשיעד לו בהודיעו אותו האריו כולם ושהם פעולותיו, והודיעו כי עצמו לא יושג לפי מה שהוא, אלא שהוא העירו על מקום עיון ישיג ממנו תכלית מה שאיפשר לאדם, שישינהו, ואשר השינו ע"ה לא השיגו אדם לפניו ולא לאחריו. אמנם בקשתו ידיעת תארין הוא אומרו, הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך • והסתכל מה שנכנס תחת זה המאמר מעניינים נפלאים, אומרו הודיעני נא את דרכיך ואדעך, מורה על היותו יתעלה נודע בתאריו, כי כשידע הדרכים ידעהו; ואומרו למען אמצא חן בעיניך, מורה על שמי שידע הבורא הוא אשר ימצא חן בעיניו, לא מי שיצום ויתפלל לבד, אבל כל מי שידעהו (עיין כפרק י"ס מול התלק) הוא הנרצה המקורב, ומי שסכלו הוא הנקצף בו המרוחק. וכפי שיעור החכמה והסכלות יהיה הרצון והקצף והקרוב והרחוק, וכבר יצאנו מכוונת הפרק ואשוב אל העניין, וכאשר בקש ידיעת התארים ובקש מחילה על האומה ונענה במחילתם ובקש אחר כן השגת עצמו יתעלה, והוא אומרו הראני 1 ٢٠ כמו פיודיעסו ססכעסו לכמכחות, ודקות הנהגתו וקיוער הראני' נא את כבודך, נענה על ההמבוקש סכמכס כטכע סכמכחות, וללס סס סחריו, כי יסולר כתסריס מחויביס לפעולות, קס דומיס לפעולות לער הראשון, והוא הודיעני נא את דרכיך, ונאמר ככעלס לכחכו, יקרס לזס רקוס ומכון ויער לס סיסיו בו לו אני אעביר כל טובי על פניך: ונאמר ססוחריס הקס. לכל כמס קול קכמכס סיותר מסוכס עלמו, וסול כפכיס מסכמלחות כלס, יחויב מלד סעכלס לו במענה השאלה השנית לא תוכל לראות עלמו וקסדור לער נס, יגיעו סכמכחות ממכו על כל הדרכיס פני וכו'. אמנם אמרו כל טובי, הוא רמז סקס, לס פיסיו תחריס עלמייס, ולל עניניס כוספיס על להראות אותו הנמצאות מלם, הנאמר העלס, זסו כונס קרן כזס קערס וקול קרמון חליו כפרק לברוחיו, ולס יביטו כי נקסין עלמו ישיג ברוחיו, לס סיסיג הקודס כסכרכס בחכמה השגת עלמו. וקס יביטו הסיגו עליהם וירא אלהים את כל אשר עשה והנה סכעכלות כעס קס קכמכלוס קסס לכל כמה קס כסמתס עליו. טוב מאד, ר"ל בהראות אותם לו שישיג וכסיסכיל עלמו יסכיל סכמכלוס כלס, ודע זס וקכיכסו ותכין טבעס והקשרתם קצתם בקצת וידע הנהנתו מוחמריס רביס עוס ססכר, ירעון נס קרב על זס הערם להם איך היא בכלל ופרט. ואל זה העניין חסר כתכו לך ולמס רמז באומרו בכל ביתי נאמן הוא, כלומר שהוא הבין מציאות עולמי כולו הבנה אמתית קיימת; כי הדעות שאינם אמתיות לא יתקיימו. אם כן השגת הפעולות ההם הם תאריו יתעלה אשר יודע מצדם. והראיה על זה שהדבר אשר יעדו בהשיגו אותו הם פעליו יתעלה, היות הדבר אשר הודיעו תארי פעולות גמורים, רחום וחנון ארך אפים ורב חסד וכו'. הנה כבר התבאר כי הדרכים אשר בקש ידיעתם והודיעו אותם הם הם הפעולות הבאות ממנו יתעלה. והחכמים יקראום מדות, ויאמרו שלש עשרה מדות • וזה השם נופל בשמושם על מדות האדם, ארבע מדות בהולכי לבית המדרש, ארבע מדות בנותני צדקה. וזה הרבה. והעניין הנה אינו שהוא בעל מדות, אבל פועל פעולות דומות לפעולות הבאות מאתנו ממדות. ר"ל מתכונות נפשיות, לא שהוא יתעלה בעל תכונות נפשיות. ואמנם הספיק לו זכרון אלו שלש עשרה מדות, ואף על פי שכבר השיג כל טובו ר"ל כל פעולותיו, כי אלה הם הפעולות הבאות ממנו יתעלה בחק המצאת בני אדם והנהגתם, וזאת היתה אחרית כוונת שאלתו. כי סוף המאמר ואדעך למען אמצא חן בעיניך, וראה כי עמך הנוי הזה, כלומר אשר אני צריך להנהיגם בפעולות אלך בהם בדרך פעולותיך בהנהגתם. הנה כבר התבאר לך כי הדרכים והמדות אחד והם הפעולות הבאות מאתו יתעלה בעולם, וכל אשר הושגה פעולה מפעולותיו יתואר הוא יתעלה בתאר אשר יבא ממנו הפעל ההוא ונקרא בשם הנגזר מן הפעל ההוא. והמשל בו, כי כשהושגה דקות הנהגתו בהוית עובר בעלי חיים, והמציא כחות בו, וכמי שיגדלהו גבעת המורה (פרק ארבעה וחמשים) בכל כיתי כלמן קול כו' • סלמונס ככלן לפי דעת קרן ז"ל רומזת 6ל סלמיתות וחל סקזוק, כמו ותקעתי יתר כמקוס כחמן • ויסיס כחול ככל כיתי כחמן סול: ככל מליחותי קול קייס וקזק, מכד הייותו למתיי. אינו סקול כעל מדות • כי סמלות סס קניניס כנפס ומתקזקיס מעט מעט ויוכחיס מסכה חל ספעל, וזסו מס סלס יכלק כסס יתעלס, לכל כפעולותיו לוטוס (זינר סיסמגיס) לפעולות סכחות מחתכו ממלות : פרק שינדלהו אחר לדתו שימנעוהו מן המות ולמה שקול עמוד שהכל כזען עליו, לחריך כוס ולכלר עכיכו ומס סקכיע לכלוסופיס קל זו הסברס. וליך רחוי ומן האבדון וישמרוהו מכל הזק ויועילוהו שיוכן. ולבליל הסקירס נו כמס סינוס כע"ס, וספר הפיגו סיותו ית' כולע בתחריו, כי כסכדע סדרכיס כדעתו, חסר בשמושיו ההכרחיים, וכיוצא בפעולה הזאת קול ע"ס לס קסיגו לדס לככיו ולס לחסריו. קכס בילרכו ממנו לא תבא אלא אחר הפעולות והמיית כפ' כ"ט ביתרון מסס וסלמס על זולתס, ולמרו מורה על רחמים והוא ענין הרחמנות נאמר עליו פקסיו ססלריס קסס קסכעס קכמלחות על כל סיותר טוב יתעלה רחום, כמו שאמר כרחם אב ער וקיותר מסוכס, הכקגתס נענע כלשר למרכו, ווס מגיע מליורו בנים, ואמר וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו, לא שהוא יתעלה יפעל ויהמו רחמיו, אלא כפעל ההוא אשר יבא מן האב על הבן אשר הוא נמשך לחמלה ורחמנות. והפעלות גמורה יבא ממנו יתעלה בחק חסידיו לא להפעלות ולא לשינוי, וכמו שאנחנו כשנתן דבר למי שאין לו חק עלינו יקרא זה בלשונינו חנינה, כמו שאמר חנונו אתם רעים, אשר חגן אלהים, כי חנני אהים, וזה הרבה. והוא יתעלה ימציא וינהיג מי שאין לו חק עליו, להמציאו והנהיגו לזה נקרא חנון. וכן נמצא בפעולותיו הבאות בבני אדם ממכות גדולות ירדו בקצת אישים להמיתם, או עניין כולל ממית משפחות או איקלימים יכלו הבן ובן הבן ולא יניחו לו מקום זרע ולא נולד, כהשקע מקומות וכרעש וכזועות הממיתים וכתנועות עם על אחרים לאבדם בסייף למחות זכרם, והרבה מאלו הפעולות, אשר לא יבאו מאחד ממנו לאחר אלא מכעס גדול או קנאה עצומה או בקשת גאולת הדם, ונקרא לפי אלו הפעולות קנוא ונוקם ובעל חמה ונוטר, ר"ל כי הפעלות אשר כיוצא בם יבאו ממנו על תכונת נפשית והיא הקנאה, או בקשת גאולת הדם או הנקמה או הכעס יבאו ממנו יתעלה כפי התחייב הנענשים לא על הפעלות בשום פנים יתעלה מכל חסרון • וכן הפעולות כולם הם פעולות דומה לפעולות הבאות מבני אדם על הפעליות ותכונות נפשיות הם באות מאתו יתעלה, לא מעניין מוסף על עצמו כלל. וצריך למנהיג המדינה כשיהיה נביא שידמה באלו התארים ויבואו מאתו אלו הפעולות כשיעור וכפי הדין, לא לרדיפת ההפעלות לבד ולא ישלח רסן הכעס ולא יחזק מדות ההפעליות בו, כי כל הפעלות רע; אבל ישמר מהם כפי כח האדם, ויהיה בקצת הפעמים ולקצת האנשים רחום וחנון, לא לעניין הרחמנות והחמלה לבד, אלא כפי מה שיהיה ראוי ויהיה בקצת הפעמים, ולקצת האנשים נוטר ונוקס ובעל חמה כפי התחייבם, לא לעניין הכעס לבד עד שיצוה בשריפת איש והוא בלתי כועס ולא קוצף עליו ולא מואס בו. אבל כפי מה שיראהו מהתחייבו בו ויביט מה שהביא הפעולה הזאת מן התועלת העצומה בעם רב. הלא תסתכל בכתובי התורה כאשר צוה לאבד שבעה עממים ואמר לא תחיה כל נשמה, סמך לו מיד למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותיהם אשר עשו לאהיהם וחטאתם לה' אלהיכם, יאמר לא תחשוב שזו אכזריות או בקשת גאולת הדם, אבל הוא פועל שיגזור אותו הדעת האנושית שיוסר כל מי שיטה מדרך האמת וירוחקו המונעים כלם אשר ימנעו מן השלמות אשר היא השנתו יתעלה. ועם זה כולו צריך שיהיו פעולות 15 עליורו קמעונס חסר קול עלמו בכיור חפר רחק רחק כן ידע פעולות הרחמנות והמחילה והחמלה והחנינה הסלריס כמו סכלרכו, ולכסכן כדע הפועל מכעלו המיוחד, ל6 מי פילוס ויסכלל לכד, כי הול התפעלות באות ממנהיגי המדינה יותר הרבה מפעולות דמויוכי, וקול לסר בו קייס ססמון, גס ססוסכניס לקיות העונש.. שאלו השלש עשרה מדות כלם סגולות. כדורכו וכלער נקע מונת המלריסן ונקעקוסינקס ארנקי פעל פי התריס מדות רחמים בלתי אחת, והיא פוקד עין הקס, ר"ל מעסין בקלילות וסדרס סגיע המקילס, ולכן' אבות על בנים, כי אמרו ונקה לא ינקה סלרס עליסס כמחילתס כן כככולס פלקס וכוח סמכוחוכר קניוכל לפי כועס פעולס עניינו ושרש לא ישרש כאמרו ונקתה לארץ מפעולתיו וכו'. תשב. ודע כי אמרו פוקד עון אבות על הסתעפות כהיתי כוס לכעל סכליקיס נענולסכסיססול, בנים אמנם זה בחטא של עבודה זרה לבד (פרק נה.) כל הפעליות וקול המקובל הסתרעלות כסתכס הדבר - מהפך לל קפך. לא בחטא אחר, והראיה על זה אמרו בוינססני סלבריטן קלכן חלל קלסריקרמיקכסיסמתפען בעשרת הדברות על שלשים ועל רבעים לשונאי, ולא יקרא שונא אלא עובד עבודה ווקו זרה לבד (כמו ספי' ז"ל בפרק ל"ו מוס) כמו שאמר כל תועבת ה' אשר שנא. ואמנם הספיק לו רבעים כי תכלית מה שאפשר לו לאדם לראות מזרעו הוא דור רביעי, וכשיהרגו אנשי מדינה עובד עבודה זרה יהרגו הזקן ההוא העובד ובנו ובן בנו ובן בן בנו שהוא הולד הרביעי. ובאלו ספר שמכלל מצותיו יתעלה מכלל פעולותיו בלא ספק שיהרג זרע עובדי עבודה זרה אע"פ שהם קטנים בחטא אבותם ואבות אבותם. וזאת המצוה מצאנוה נמשכת בתורה בכל מקום, כמו שצוה בעיר הנדחת החרם אותה ואת כל אשר בה, כל זה למחות הרושם ההוא המביא להפסד הגדול כמו שבארנו. וכבר יצאנו מעניין הפרק אבל ביארנו למה הספיק לו הנה מזכרון פעולותיו זכרון אלו לבד, והוא מפני שהוא צריך אליהם בהנהגות המדינות, כי תכלית מעלת האדם ההדמות בו יתעלה כפי היכולת; בלומר שנדמה פעולתנו כפעולותיו, כמו שבארו בפ' קדושים תהיו, אמרו מה הוא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא רחום אף אתה היה רחום. והבונה כולה כי התארים המיוחסים לו יתעלה הם תארי פעולותיו לא שהוא יתעלה בעל איכות • כבר קדם לנו במקומות רבים מזה המאמר כי כל מה שמחייב גשמות ראוי בהכרח להרחיקו ממנו יתעלה, וכן כל הפעלות ירוחק ממנו, כי כל הפעליות יחייבו שנוי, ושהפועל להפעליות ההם בלתי המתפעל בלא ספק, ואלו היה הוא יתעלה מתפעל בשום פנים מאפני ההפעלות היה זולתו עושה בו ומשנה אותו. וכן ראוי בהכרח שירוחק ממנו כל העדר, ושלא יהיה שום שלמות נעדר ממנו פעם אחת ונמצא פעם אחרת. שאם הונח זה היה שלם בכח וכל כח יחובר אליו העדר בהכרח וכל מה שיצא מן הכח אל הפועל אי איפשר לו מבלתי מוציא זולתו נמצא בפועל שיוציאהו • ולזה יתחייב שיהיו שלמויותיו 1 שלמויותיו כלם נמצאים בפעל ולא יהיה לו וזהו סחמיר, מסכעל הענין נקיולי הרלסון, וכעל הכס , הקול ר"ל קסרעס וקססתכות יקרס התפעלות, כמו סכוי דבר בכח בשום צד • וממה שראוי בהכרח הדבר מן סלוכן לל הפקרות ומן המתיקות לל המרירות. שירוחק ממנו נס כן הדמוי לשום דבר מן סכס כדק סנס כדק קרב נשתמר שכל התפעלות יקיין סכוי, כי הסתפעלות קול קססתכות. וקסססכות קול גבול הפנוי הנמצאות. וזה דבר כבר הרגיש בו כל אדם כענין נסתכועעות שקול קבול התכועס, קכס הסכוי קול וכבר גלה בספרי הנביאים בהרחקת הדמוי הגעת הפקרות. דרך משל, לו סור קלוכן והגעת הפקרות, וססתפעלות קול הקרסס וסקסתכות כל קכול מהגעת ואמר ואל מי הדמיוני ואשוה, הפקרות והעדר הלובן. קכס ססתכועעות מקיין התכועס, ואמר וההפעלות יסיין סכוי כעכין הקפסכות. ולפי זק, גס כן חקר עססתפעלות יחייב סכוי, כי לס יסיס קכול הדבר ואמר ואל מי הדמיון אל, מאין כמוך, וזה הרבה• כללו של דבר, לס לס יסיס הגעתו, וקיס כל סכוי לפניו סכוי. קכס ל6 כי כל דבר שמביא לאחד מאלו המינים יתפעל הדבר ולס יתרעס לס לס כשתכס קודס, ולולס לס קכסכוקו בכל עכיכין סכמכליס כעכמותו, וכנירוף הארבעה, ראוי בהכרח להרחיקו ממנו במופת 6ל דבר מס מסון בעת התכועס קול בעיכו כעת המכוקה, לי לכסר סיתכועע נעת יותר והוא כל מה שיביא לגשמות, או המבואר. והוא רלפון מספר קול סיכות ולס לס יכוס ולס יתכועע לו יתכועע ויכוס יקד, וכל מה שיביא להפעלות ושנוי, או מה שיביא סכי סעכיכיס סקר. ווס קתכלר, בסמיכי משמע הטבעי. להעדר כמו שלא יהיה לו דבר בפעל ואחר וזקו לשר כוכו קרן כזס סמקוס. חלס סקרלטון לו התיחסות מס, ולכן הכחכוקו. וסקול סכרקי כחמתת הכנס כן ישוב בפעל, או מה שיביא לדמיון דבר הסתכעלות, קנן למרו ווקו הדבר כבר שער כו כל מבריאותיו. ואלו מכלל תועלת חכמה לדס. וככר גלס כספרי הכניליס ע"ס בהרחקת הדמוי. רמן כי הכניסיס לס יגלו מן הסקריס, ללס מס סקול הטבע בידיעת האל, כי כל מי שלא ידע כחות לכל, ויש ספק גדול בקלמר ישעי' ע"ס ולל מי החכמות ההם, לא ידע בחסרון ההפעליות, תדמיוכי ולסוק, למה הכטרך להתכות ולקשר, בסווי, ולקסון שרמן על לכפרות התיחסות וסוד ה' ליריחיו. ולא יבין עניין מה שבכח ומה שבפעל, ולא ולמכס מלמרו הסכי ולל מי סדמיון 6ל ליכו מוס קמין. ידע התחייב ההעדר לכל מה שבכח ושאשר כי קול כחמר על קסלר, וקער למרו ומס דמות סערכו לו, והמתכועע תסור גס כן כסכערכו, למה שנעבורו בכח יותר חסר מן המתנועע ליציאת הכח התכועע עד שיגיע כפעל, ירכס כוס קכוסס ססמרי סקול ההוא לפעל. והמתנועע גם כן חסר בהצטרפו, הדבר לער, חליו התנועע בלכה, דרך משל, ולכן קיה קכס מתכלי עלילות התכועס מעורב עס סכעל, כמו פיורס למה שבעבורו התנועע עד שיגיע בפעל; גלרס בסמרו עלימות מס סככס מכל מס פסול ככס עס כי . ואם ידע אלו הדברים ולא ידעם במופתיהם, קיות לו זה השלימות, כמו סכקרכוקו בכרוחכו לכווכות, וכספרי המכוכס פרקי מפה. לא ידע הפרטיים המתחייבים מצו ההקדמות (פרק נו.) דע קדמות קול יסס לקל מסלכריס, ירכס הכלליית חיוב הכרחי, ולזה לא יהיה אצלו מופת במציאות האלוה ולא בהתחייב הרחקת אלו המינים ממנו. ואחר הקדימי זאת ההצעה אתחיל בפרק אחר אבאר בו שקרות מה שיחשבוהו מאמיני התאריים העצמיים לו, ואמנם יבינהו מי שקדמה לו הידיעה במלאכת ההגיון ובטבע המציאות • פרק ששה וחמשים דע כי ההדמות הוא יחס אחד בין שני דברים, וכל שני דברים שלא ישוער גבעת המורה (פרק חמשה וחמשים ) ושאשר ככה יותר קסר כו', המסל כזס כילת התרנגולת סיח לפרוס ככס לכך וכחסר יסנס התרנגולת על הנילס, סכס הכילה על ידי זס לס לכך ספרות ככה (מיס פֿרעגן) חכל מתנועעות ליכיחת הכח הסול 6ל ספעל, וחולס סיס עליין קסרס כסלטרפס חל מס סכעכולו סתנועער, ר"ל כורת הלפרוס ססוס כפעל: (פרק ששה וחמשים) ההדמות קול יחס לחד כין סני דכריס כו' • ר"ל ססקדמות תחייך 15* כסכרה |