תמונות בעמוד
PDF

ויאבד לו כל הכבודה הגדולה ההולכת לרגליו, וגם אחרי הנזק הזה לא שב מדרכו, ויסע דרך קלובאקע עד ווילייקא, לא התחבר עם הצרפתים עוד , ולעומתו מהר וויקטאר מסמאלענסק לסמוך את זיענט סיר בחמשה ועשרים אלף איש חיל , וולך ויפגשהו על יר סמאליאן בל"א אקטאבער , וביום ההוא עבר וויטטגענשטיין את נחל לוקאלמילא ויתגר את חלוצי הצרפתים, כי לא ידע את דבר וויקטאר אשר התחבר עם זיענט סיר, ובכל זאת לא ערב וויקטאר את לבבו לנסות דבר מלחמה נצחת עם הרוסים, מדאגה בדבר פן לא תעמוד לו השעה, ואבדה שארית צרפת השבה ממאסקוי , וישב ויסגאחור בלילה ההוא ער זי ענא , אבל גם וויטטגענשטיין לא החזיק דרכו לעומת חבערעזינא כשמעו את דבר ההתחברות ההיא, ויסתפק לקבוע יתדו בוויטעפסק אשר נלכדה לפניו בעת ההיא, אז שבו כל הערים העומדות על פי הדינא לידי בעליהן הראשונים, וגם הכערעזינא היה פרוץ לפני הרוסים, כי שווארצענבערג נמשך מאת טשיטשאקאף להגן על ווארשויא, ויפתח להרוסים את שערי באריסאוו ומינסק, ובה מצאו את האסמים הגדולים אשר עיני פליטת הצרפתים עליהם, עד כי לא נשאר להם לחם לאכול ודרך לשוב אחור, כי גם גדודי צרפת השומרים את עלניא אשר לסמאלענסק מאחור, נגפו ויפלו המה ואסמיהם שבי בידי צר, ומן העיר ההיא נפתהה להרוסים מסלה חדשה וקצרה, להקדים לבוא לפני הצרפתים. בקראסנא כאשר הקדימום בוויאזמא, וכאשר נשאו שרי צבאות צרפת בסמאלענסק את ראש אנשי מלחמתם, מצאו כי לא נשאר ממאת ושמונים אלף איש אשר למדו את מאסקויא, בלתי אם שלשים אלף אשר כה וכלי זיין בידיהם לצאת לקראת נשק, וגם המה זובחים יום יום את סוסי הרכב וסוסי כל התותח ואוכלים אותם במסתרים, עד כי הגיעו ראש ויאמרו הזאת המחנה הגדולה שיאמרו עליה כי רב כחה להרגיז ארץ ממקומה! ובכל זאת פקדו והתכלכלו הפלטים

האלה לארבעה גדודים, ויצאו מסמאלענסק גדודים גדודים תחת יד נאפאלעאן מלכם, איישען, דאוואוסט, ונייא, ביום הראשון הוא יום י"ד נאוועמבער יצא נאפאלעאן וגדוהו, ואותם צוה לשום רוח בין גדוד לגדוד דרך יום אחד, עד כי יצא הגורל על נייא לאחר בסמאלענסק עד י"ז לחודש ההוא, ובמשך ימי שבתו בעיר יאבד את כלי הנשק אשר לא יוכלו הצרפתים שאתם , ויהרוס את חומת העיר ואת מגדליה, ויהי נאפאלעאן מחלק את הילו הקטן לארבעה "גדודים, וקוטוזאוו הקדימו בחילו הגדול ויארוב עליו בקראסנא - . להשמיר את הגדודים האלה אחד אחד

יציאת הצרפתים מסמאלענסק

בי"ד נאוועמבר בשעה החמשית בבוקר יצא נאפאלעאן לרגלי שומרי ראשו מסמאלענסק ויבואו בשלום עד קארי טניא Ruritinia, ומקצת אנשיו הלכו לפנות דרך לפניו עד קראס נא Rrassno, ומהם מהרו מקצתם ויבואו עד ל י א דיא Liadi עיר קצה גבול רוסיא הישנה, אבל עוד בלילה ההוא באו גם הרוסים גדודים גדודים ויפוצו בכל הדרכים אשר פליטי הצרפתים עולים בהם, ואת כל הבא בידם לקחו בשבי, וילחצו את הצרפתים אבל לא בחוקה, והצרפתים אשר טוב להם היות חללי אש מחללי קרה , שמו נפשם בכפם וילכו לעומת הכדורים ומלכם אתם בתווך, עד אשר נפתחה להם הדרך ויבואו לקראסנא, ובהחפזם להמלט על נפשם גתנו למשסה נשק, כלי תותח, עגלה וכבודה, כל דבר המתנהג בכבדות וכל איש אשר צרו צעדיו ללכת לוגלי אנשי המגן נפל שבי בידי הרוסים העומדים על ראשי ההרים ורואים את ערות הצרפתים, ואחרי אשר התמלט נאפאלעאן וגדודו בעור שניו, ירדו הרוסים

מהרריהם ויעמדו על הדרך ביד חזקה, להבדיל בין גדוד נאפאלעאן

ובין גדודי שרי צבאיו הבאים אחריו.

בט"ו נאוועמבר הסיע גם איישען את שמונת אלפים בני

גדודו מסמאלענסק, וינהלם בכבדות וברפיון יר, ועמל הדרך חזקה עליהם מאוד, רבים עזבו את פקידיהם וירוצו בלי סדרים לפני המחנה איש לנפשו, ובכל מקום אשר עמדו לנוח הניהו אחריהם אנשים אשר פגרו ללכת לרגלי המחנה, כי נרפו מוסרות מוסר המלחמה, איש הישר בעיניו עשה וכטוב בעיניו התהלך, ואיישען ומרעהו רוכבים על סוסים קלים תפושים במחשבות לבבם בין הנפוצים האלה, ולא התבוננו כי הקרימו את בני חילם דרך חצי פרסה, עד אשר ראו

כי קרובים המה לגדור הרוסים, ועד אשר שמעו את דברי הציר אשר.

שלה מילאראדאוויטש לעורר אותם לתת את נפשם לשבי, וכמעט השיב איישען את פני הציר ריקם, רעמו כלי התותח מראשי ההרים ויפיצו כדורי מות על הדרך אשר הצרפתים הולכים עליו, אז התלקטו הנפוצים אהד אל אחד וישימו להם ראש אחד, ואיישען מהר לשוב אחור ויאץ באנשי חילו למהר אל מקום המלחמה, לשוא העירו. בם הרוסים לבל יאבדו את נפשותיהם לדעת, כי כאנשים אשר לא נתן להם השם לב להבין את סכנת המות המקפת אותם סביב חשו רצו לעומת פיות כלי התותח, והכדורים אוכלים לימינם ולשמאלם עד כי ספו מחציתם, ובכל אלה חזקו יתרם פניהם מסלע ולא קבלו את חיי החסד אשר אמרו הרוסים להחיותם, ותקצר נפש מילאראדאוויטש בעמל האומללים האלה, וירף מהם לפנות ערב, כי אמר אולי ינחמו מחר וחסו בצל הרוסים וחיו, והמה לא כן דמו, ובראותם את הרוסים הוזים שוכבים, התגנבו ויצאו דרך פרצות מחיצת הרוסים במסתרים, והשבת הלילה ההוא היתה להם לסתרה, ואך אחד מאנשי המשמר שמע קול צעדי המתגנבים האלה, ויקרא ויאמר מי אתם ויגש אליו ? קליסקי א Klisky אחר

השרים הפולאנים העומדים לפני איישען, ויאמר אליו בשפת רוסיא לאמר הם אומלל: האינך רואה כי מצבא אווואראוואנחנו, ואנחנו הולכים לנסות דבר אל הצרפתים במסתרים, ובדברים האלה גנב את לבב השומר, ויתן אותם לעבור בשלום, ואחרי אשר עברו את מחיצת הרוסים החזיקו דרכם ויבואו בי"ז לחודש אל קראסנא, כל אשר נמלט מכדורי הרוסים.

אי

ולמחר באה הפקודה על הגדוד השלישי ההולך לרגלי

דאוואוסט פקידם, גם המה הקשו לקבל את חיי החסד אשר אמרו הרוסים לתת להם, וגם המהנגפו מגפה לא ידעו שחרה, עד כי בא דאוואוסט אל מלכו בגפו כמעט, ובהיות פני המלחמה הזקה עליו התנער נאפאלעאן להפוך פניו אל ארץ רוסיא להכות מאחור את הרוסים המבדילים בינו ובין דאוואיסט, ותהי גם אחריתו מכות חדרי בטן, אז נואש נאפאלעאן להציל את הגדוד הרביעי הוא גדוד המאספים אשר התמהמהו בסמאלענסק תחת פקודת נייא ער י"ז נאוועמבער וימהר לומלט לליאדיא, ומשם נסע ויבוא עם אנשיו היעפים והרעבים לדובראוונא, שמה חיתה רוח הצרפתים עד ארגיעה, כי ראו בה אשר לא ראו מימי צאתם מליטא, עיר נושבה, בתים חמים ולחם אנשים, וגם האויר הקר הרפה ידו מהם ביום ההוא, עד כי אורו עיניהם כמעט קט, אך נאפאלעאן לא ידע נחת, כי מרה נפשו על זרוע ינוזו על נ י י א אשר היה לפי השערתו לשבי בידי הרופים, ועוד ביום ההוא באה אליו שמועת מינסק אשר נלכדה לפני טשיטשאקאף בט"ז לחודש ההוא, והמקום ההוא נכבד מאוד; כי עליו ועל אוצרותיו הרבות שם נאפאלעאן את עיניו לנוח בו ולהדש את שארית כה הילו, עד כי התחלחל בשמעו ויאמר, עתה אך אל החרב עינינו לפתוח לנו את הדרך לשוב לצרפת

ויחשוב נאפאלעאן דרכו ולא מצא טוב לו כי אם לעבור את

הבערעוינא אצל העיר באריס או ו Borisoft, ועוד ביופי ההוא - הוא י"ט נאוועמבער – שלח דברים אל דאמבראווסקיא המתגרה את ערטעל שר גדוד רוסיא במסבי באבראיסק , ויצוהו - לתקוע יתדו בבאריסאוו, גם את אודינאט צוה למהר אל המקום

ההוא טרם יקדימוהו הרוסים ולשוב וללכוד את מינסק, ואת וויקטאר צוה להגן עליו בלכתו בדרך, ואחרי עשותו את כל אלה העתיק את מהנהו מדובראוונא עד ארשא, וימצאיה משופעה במזון בכלי תותח ובצרכי מלחמה לרוב, ויאכלו ויותירו וישימו בכליהם, את כלי התותח חלקו לגדודיהם, ואת יתר צרכי המלחמה בערו באש, כי לא יכלו הצרפתים שאתם, כי נמעטו ונצערו במלחמה ובתלאות . הדרך, עד כי לא נשאר לנאפ אל עאן מחמשה ושלשים אלף שומרי ראשו בלתי אם ששת אלפים נפש , לא יישען אלף. ושמונה מאות נפש יתר פלטת שנים וארבעים אלף בני חילו , לדאו ו א ו סט ארבעת אלפים נפש שירי שבעים אלף איש, ספו תמומן בלהות בחרב, ברעב, ובקרח, וגם שרי צבאיהם דלו מאנוש וינגעו עם בני חילם בלחץ השפטים הרעים האלה, וזה האיש

דאוואוסט אשר ראהו מלכים וקמו, בא בדובראוונע עטוף ברעב ובשלג, כפור שמים כסה פניו, ותלתלי קרה עוטרים את ראשו ואת זקנו, וכראותו ככר לחם מרחוק עט עליו כארי על טרפו , ויבלעהו בעודו בכפו, ויאמר לאמור לאנשי ברזל ולא לאנשי בשר, הכח לשאת תלאות כאלה, כי גבול שמה הטבע לכח אנוש ואנחנו פרצנו עברנו את הגבול ההוא, . ולא מעון ומחיה חום ושובע לבדם מצאו הצרפתים בארשא להשיב נפשם, כי גם נייא מעוזם אשר נואשו ממנו נמצא להם בעיר ההיא למנוחת לבבם, כי בעזוב נייא את סמאלענסק בי"ז נאוועמבער, הלכו אתו ששת אלפים אנשים מזוינים ושנים עשר

« הקודםהמשך »