תמונות בעמוד
PDF
[ocr errors]

היתה מהומה רבה על שפת הנחל ההוא, כי נלחצו שמה כששת אלפים אנשים מזוינים, וכפלים בהם חולים ופצועים, מאה כלי תותח, עגלות וצבים וכבודה רבה, אויב מאחריהם ונחל שוטף לפניהם, ויהי כלי התותח הראשונים עוברים את מיכל המים בין בצעיקרח בשלום, והבאים אחריהם נוקשו ויפלו, ובנפלם עצרו את הבאים באחרונה עד אפס מקום לעבור, ער כי הפקיר איישען את כל הנשק והכבודה לשלל בידי אויב, דבר יצא מפיו ואנשי המלחמה התגוללו על הכבודה העשירה ויגזלו ויחטפו איש אשר מצאה ידו, מרביתם בזו למחמדי פאריז ומאסקויא ולא בזזו בלתי אם כל דבר מאכל, ואיישען ובחירי בני צבאו הפכו פניהם אל האויב , ויתר העם חצו בנחל ויעברו כל אשר עוד כח בו לעמוד לפני קרתו , ואשר פגרו מעבור הלכו שבי בידי צר, והעוברים באו אל אחד הכפרים ויהרסו את הבתים אשר דמו שרי גדודיהם לנוח בם , ויעשו מדורות לחום וליבש את בגדיהם כל הלילה ההוא, וביום השני באו אל אחת הערים העומדות על תלם, והנה הקדימום הקאזאקין ויאחזו בה, אפס כי לא היה את לבבם להלחם פנים בפנים עם הצרפתים מרי הנפש הנואשים מחייהם, על כן פנו להם ויעזבו את העיר להצרפתים, שמה נואש איישען לכלות את דרכו אשר בחר ויאמר לשוב ולהתחבר עם חיל נאפלעאן בסמאלענסקאפס כי לא בכל העם אשר אתו היה כח לשוב ללכת בדרך, והמונים המונים מהם התגלגלו באפר החם אשר הכינו להם, ולא קמו ולא זעו מפני הפקידים המאיצים בם להמלט ממוקשות הקאזאקין , ויאמרו לאמור טוב לנו נמות פה, ולא נענה בדרך שארית חיינו , עד כי נואש איישען מהם ויאחז דרכו לסמאלענסק עם שארית האנשים אשר נגע רוח גבורה בלבם, ואשר אחרו בדרך נרדפו על צוואריהם עד כי נמלטו אל מאספי מחנות צרפת הבאים סמאלענסקה לרגלי

נייא קצינם, וינצלו.

כל זאת באתם והמה לא נואשו מתקוותם, ובצפיתם צפו על אוסמם הגדול בסמאלענסק, כי בו ימצאו את כל אשר תשאלם נפשם, מנוחה, מזון, ובגדים, וכח לדרך, ערכי בראותם את עיר חמדתם זו מרחוק, מרקו את שארית כחם , וירוצו בלי סדרים , וידחקו איש את אחיו, מלאים חמת רעב, מראיהם כאודים עשנים, ומרורות בלבם, עד כי יראו פקידי העיר לאסוף את מרי הנפש האלה פן יכו את העיר חרם, על כן מהרו לסגור שעריה, ולא נתנו לבוא העירה בלתי אם את הבאים מזוינים לרגלי פקידיהם בסדרי מלחמה, והבאים בלי סדרים כעניים המבקשים לחם חסד, עצרו על יד השער, לשוא התגלגלו האומללים האלה בשלג ויבכו ויתחננו ויצעקו ויקללו את יומם ואת מלכם עד אשר יצא רוח אפם לעיני השומרים, כי על פי הקיסר היתה שומה לאכוף את הנפוצים האלה לשוב ולהתאסף על דגליהם, וגם אחרי אשר נפתחו השערים להם, שקרו לשוא על דלתות האסמים לבקש פת לחם, עד אשר נאנסו להתאסף ולהתנודד לגדודים תחת ידי קצינים ופקידים כראשונה, אבל בעוד המה מתמהמהים אזל הלחם והבשר מאסמי העיר, לא נשאר להם בלתי אם קמח ולפתחי ויין שרף, והמה אשר נחמרו מעיהם מפני זלעפות רעב, נפלו עליהם ויבלעו את הקמח חי, ויין שרף גמאו למרבה , עד כי נהפך לחמם ושקוים במעיהם למרורת פתגים, שכרו ויעלוזו וישנו שנת עולם, ומקצתם ראו כי גם בסמאלענסק לא היה קץ לעמלם, וידעו כי עוד נכונים להם ארבעים ימי תלאה כאלה עד בואם לווילנא, וימאסו בחיים, וישלחו יד בנפשם, וגם האנשים אשר התנצחו על כל הרעות המתרגשות לבוא עליהם, וישובו ויחזיקו בדרך, לא בטחו ברעיהם, ולא היו עם אחיהם בצרה, כולם נטשו את דבר הכלל וידאגו איש איש את דאגת נפשו, גנבו גזלו חמסו איש מיד אחיו החלש ממנו את מזונו ואת בגדיו החמים, וכמעט פגר אחד מהם וישכב ארצה לנוח ולהחליף כח, התנפלו עשרת אנשים מכל לשונות

ו

עמי איראפה, והחזיקו בכנף בגדי הנופל ובמזונו ויקחו אותם ממנו , עד כי נפל ערום ויפרפר בשלג עד צאת נפשו, אספו האומללים האלה את החסד ואת הרחמים אשר נתנה הטבע בלבם, כי צרת נפשם לא נהנתם להצר בצרת רעיהם, אלה קצות דרכי הצרפתים במסעיהם

הנוראים מסמאלענסק עד עברם את הגיעמען !

המשך, מלהמה בקרן השמאלי

והתרועה אשר הריע קוטוזאוו בח"י אקטאבער על

הצרפתים היושבים על הרבות מאסקויא, באה באזני וויטטגענשטיין העוצר את הצרפתים מפרוץ בצפון רוסיא, ובאזני טשיטשאקאף אשר עבר את קרנם הימיני דרך מאה פרסה, ויהי להם מאחוריהם, וביום אחד הפכו כל צבאות רוסיא בכל המקומות אשד המהנחתים , ויתגרו מלחמת תגרה עם הצר הצורר את ארצם, וויטטגענשטיין בא מצפון, וטשיטשאקאף מדרום, ושניהם חתרו להתחבר אחד אל אחד על יד נהר בערעוינא, ולגדור את הדרך בגדרים בליפרצו לפני הצרפתים אשר היה להם קוטוזאוו מאחוריהם, והרעב והקור בקרב מחניהם פנימה, אלה המה סדרי המלחמה אשר דמו הרוסים לאויביהם, ותכון עצתם בדבר הזה, כי קרבו שני צבאותיהם אלה לבוא אל נחל בערעוינא , והצרפתים רחקו ממנו עוד דרך שנים עשר יום .

[ocr errors]

מימי המלחמה אשר נלחם זיענט סיר עם וויטטגענשטיין בח"י אגוסט, קפאו שניהם על שמריהם ולא נסו דבר גדול איש אל . רעהו משך שני חדשים, ואך בתגרות קטנות התגרו הרוסים את יאויביהם ויוכלו להם תמיד, וילכו הצרפתים הלוך וצעור, והרוסים הלוך ורב, אלה ספותמו במלחמה במחלה ובאויר עז אשר לא נסו בו, ואלה הרבו אנשי חיל מהמתנדבים בעם, ואחרי השלום

אשר השלים קיסר רוסיא עם בערנא דאטטע יורש שוועדען, שבו גדודי רוסיא תחת יד ש ט י י נ ה י י ל Steiuheil מפינלאנד ויתעתדו להטות ידם גם המה על קרן צרפת השמאלי, עד כי דאג זיענט סיר את שני שרי צבאות רוסיא אלה, פן יבואו ויכוהו בשני קצותיו, ויאץ במאקדינאל לחזק את ידו בחמשה עשר אלף איש , או לבוא בנפשו אל המקום הזה לפקד צבא מלחמחתחתו, ולא אבה מקדינאל לנסות את המסה הזאת על אחריות נפשו, בי היה את לבבו דבר חשד על יארק Jork שר צבא הפרייסים אשר אתו, כי לא נאמן בבריתו עם הצרפתים, על כן בא למוש ממקומו אשר הפקר בו מטעם קיסר, כי היה רב לו גם הוא להפקיע את נפשו,

בי"ז אקטאבער יצאו הרוסים כאריות וילכדו את כל מבואות היערים המקיפים את פאלא צ ק Polotzk, וילטשו עינם על המחנה הבצורה אשר הצרפתים מתבצרים בה, כי לא נשלמה מלאכתה עד כה, ומחרת היום ההוא יצאו מן היערים בעם כבר ויתנרו אתם מלחמה נמרצה, והכדורים הראשונים אשר ירו על אויביהם פגעו בזיענט סיר שר צבא צרפת ויחלשוהו עד כי לא עצר כה לרכב על סוסו, ובכל זאת לא התרפה וירכב על זרועות בני אדם אל פקום המלחמה החזקה. שבע פעמים לכדו הרוסים את הסוללות, בזרוע עוזם, ובכל אלה לא התקיימו בידם, וישובו וידחו מהן , זאת פעולת הצרפתים בקרנם הימיני, אולם בקרנם השמאלי היתה יד הרוסים בהם לרעה, כי לחצו אותם עד שערי פאלאצק, אף כי בכל אלה לא עמדה להם השעה ללכוד את העיר ביום ההוא .

בלילה ההוא עבר שטיינהייל וצבאו את מעבר הדיגא אצל

דריסא, ויעש לו ידים בעבר הנהר מזרחה, לבוא על הצרפתים

מאחריהם, ולסגור אותם בפאלאצק בינו ובין חיל וויטטגענשטיין ובין הדינא,/ ובי"טלחודש בבוקר שב וויטטגענשטיין ויעמוד במערכת ,

מלחמה, ויוחל עד אשר ישמע את תרועת שטיינהייל חנלחם עם הצרפתים בעבר הדינא מזה, וגם אחרי שמעו את קול התרועה לא קם ולא זע ממקומו, וישב ויוחל עד אשר יחלו הצרפתים לנוס מחרב שטיינהייל, ויבוא הוא וישלים את מגפתם, וזיענט סיר הבין את מחשבתו, ויט שכמו לסבול את מכות שטיינהייל כל היום ההוא, ולא יצא מאת העיר עדפנות היום, ויהי בלילה והחושך וערפל כסו את פני הארץ , אז הוציא את צבאותיו בסתר ויעבירם חרש את הדינא, ותצלה לו לגנוב את לב הרוסים ולא ידעו כי בורח הוא, עד אשר עבר רוה הוללות על מקצת הצרפתים לשרוף את אהליהם באש אשר לא צוה זיענט סיר ולא עלתה על לבו לעשות את הדברי הזה, ומהם ראו וכן עשו יתר העם, אז אורו עיני הרוסים לראות כי נסים הצרפתים לפניהם, וימהרו ויורו עליהם וישחיתו מהם רב, כי הלהבה הלוהטת את אהלי הצרפתים הראתה להם את המטרה אשר יורו עליה ולא יחטאו, ובך'אקטאבר בבוקר באו הרוסים בפאלאצק

וישבו בה .

ואף בהיות זיענט סיר חולה לא הסיר מסבל העבודה שכמו ,

ולא נתן את פקודתו ל ו ו ר עד ע Wrede שר צבא הבייערים הראשון בשרי גדודיו, כי ראה את יתר שרי גדודיו מתקשים לקבל מרות איש אשכנזי עליהם, על כן החרה החזיק במשמרתו , ניסע את בני צבאו תימנה עד ס מאלי אן בכל ארבעה הדרכים העולים אל העיר ההיא, לא נתנם ללכת בדרך אחד , לבל יהיו זה לזה לשטן בדרך, וילכו ברוחה ובנחת הלוך וגנון על הדרך העולה מארשא עד באריסאוו, הוא הדרך אשר פליטי צרפת השבים ממאפקוויא עולים בו, אולם וורעדע אשר היה נפשו מרה על הצרפתים המקילים בכבודו , בקש וימצא תואנה לשנות דרכו ,

ויפרד מאת הצרפתים ויתהלך באשר התהלך עד בואו בכף הרוסים,

« הקודםהמשך »