תמונות בעמוד
PDF

כבוד בהיכלו בקרעמלין, ויעש את משפט צרפת ארצו ומשפט עמי איראפה בדברים הנוגעים אל המדינה, כי טוב בעיני כבודו להראות כי הוא היתד אשר הכל תלוי בו, ובכל מקום אשר הוא שם כל כבוד איראפה בידו . - י ויהי כאשר נשלמה מלאכת המדינה בידו, וירא כי אין מענה מפיקיסר רוסיא על מכתב שלומו אשר שלח אליו ממאסקויא, וישב לחרוש מחשבות מלחמה. ובג' אקטאבער אסף את שרי צבאיו ויגד להם כי נוסד למשוך אליו את חיל מאקדינאל הקופאים על שמריהם לפני ריגא ולא הריחו את ריח המלחמה עד כה, ולבקוע דרך טווער Twer אל פטרסבורג, אבל המה שמעו כן תמהו ויוכיחוהו על פניו כי נפלאות הוא מבקש, ואיך יעוז לעבוד את העבודה הגדולה הזאת, והמהחסרים כלי? לחם לאכול כסות בקרה, עזרה בצרה, הדרכים מקולקלים, החולים מתגלגלים, וקוטוזאוו כרוב אורב מאחוריהם והחורף רובץ על פתחו, אז שנה נאפאלעאן את טעמו ויתןדברי' בפי קאל ינקארט Canlincourt שר הארווה (טטמwlייסטער) ללכת אל אלכסנדר ולהטות את לבבו לבקש שלום, כי את קאלינקארט אהב אלכסנדר מאוד, ונאפאלעאן רחק לבו ממנו על דבר אשר העיד בו פעמים רבות כי מרה תהיה אחרית המלחמה הזאת, והוא איש אמת אשר לא ידע חונף ויגד למלכו בפניו כי עז אלכסנדר כנמר ועומד על דעתו הישרה בארז, לא ידבר דבר שלום לצרפת כל הימים אשר פרסת סוס צרפתי אחד דורכת על אדמת רוסיא, ומה גם עתה כי קרב אליו בעל ברית ארצו הטבעי הוא החורף העז, וירף נאפאלעאן ממנו וימלא את יד ל ו יריסטאן Lauriston אל העבודה הזאת.

בה' אקטאבער בא לויריסטאן אל מחנה רוסיא ויציע לפני קוטוזאוו את פרשת דבר מסעו, ויבקש ממנו לתת משמר ובטחון בידו לעשות דרכו לעיר המלוכה, והנה לא מצא בפי קוטוזאוו את

יש י

המענה אשר הוא מבקש, כי ענה אותו כי הדבר הזה רב מכהו ועובר את המצוה אשר צוה מאת אדונו ביום אשר מלא את ידו לפקד צבא מלחמה, אך את זאת יעשה למען השלום, שלוח ישלח את מכתב נאפאלעאן ביד וואלקאנסקי שלישו אל עיר המלוכה, ועד אשר ילך הציר הזה וישוב יכרתו שני שרי הצבאות ברית מנוחה, וכל עם המלחמה איש על מקומו יעמוד בשלום, ויהי כאשר לא היה לבב לויריסטאן אל הדבר הזה, ויסכם עליו מוראט מדעתו, וגם נאפאלעאן

נרצה לו וישמח עליו שמחה גדולה, ויבשר במקהלות שרי צבאו כי

בעוד ארבעה עשר יום יתענגו על השלום אשר המה מתרפקים עליו.

וברית המנוחה הזאת לא היתה כרותה בלתי אם בין שתי

המחנות הגדולות העומדים במערכה פנים מול פנים, והחיל חעומד בצדדי המחנות לא זכו בו, על כן לא היה להצרפתים דבר מלכם זה למנוחה , כי הקיפום הרוסים במלחמות קטנות ורצופות משלש רוחות, עד כי לא יכלו לקבוץ אוכל בלי מלחמה, כי ארבו הקאזאקין והכפרים על כל מובילי דבר מחיה להצרפתים ויהרגום , לא היתה גם המחנה הגדולה בטוחה בבריתה בלתי אם ממיתת חרב ולא ממותי רעב – ועוד ביום השלישי לימי הברית ארבו הקאזאקין בדרך העולה למאזאיסק – במקום אשר ראה את גדולת הצרפתים ואת ידם החזקה – וימיתו מאה וחמשים פרשים משומרי ראש הקיסר כאיש אחד, ושני כבודות גדולות נושאות בר ומזון אשר הלכו כמו כן בדרך ההוא נפלו עם הלויה ההולכת אהריה בידי הקאזאקין – ובכל יום ויום רוכבי צרפת יוצאים ונפוצים לעשרים ולמאות דרך יום ויומים ממאסקויא לקבוץ בר ומזון, אך יצוא יצאו ושוב לא שבו כי על כל פת לחם על כל מלא כף מספוא נאנסו להלחם מלחמת חיים ומות ולהביא לחמם בנפשם, ומדי יראו הכפרים כי רב כח הצרפתים

מכחם, יציתו את כפריהם ואת כל אשר בהם באש, כי בחרו לתת

א

את יגיעם לאשמתתם אותם לאויביהם, וידלבח הצרפתים במאסקויא מאוד, כי היושב בעיר הסר להמו, והנודד ללחם היה צפוי אל הרב, לא ירשו הצרפתים ברוסיא בלתי אם את רצועת הארץ הקצרה אשר עברו עליה מקאוונע עד מאסקויא, ויתר הארץ לימינה ולשמאלה היתה בידי אדוניה הראשונים, וגם את הרצועה ההיא הפסיקו הרוסים פעמים רבות באחור המחנה הגדולה ויזנבו את המאחרים ללכת, ואת הרצים המריצים מכתבי נאפאלעאן לצרפת, והמביאים מכתביהם אליו, זאת אחרית הפעולה הנמהרה אשר עולל קיסר צרפת לעמו.

אף שמע נאפאלעאן בעת ההיא דברים יורדים חדרי בטן אשר

פקידי הרוסים דוברים אל פקידי הצרפתים היושבים אתם כאהים בימי ברית המנוחה, כי המה ספרו לתומם כי צבא קוטוזאוו הולך ורב מיום אל יום ברגלים ובפרשים, וכי קרובה המלחמה לחדשכחה כקדם, ובאהבת הפקידים האלה את הבריות שאלו אותם לאמור למה תתראו? ומדוע אינכם ממלטים את נפשותיכם בטרם יבואו ימי החורף? כי בימים ההמה יפלו צפרניכם מעל אצבעותיכם, וכלי זייניכם ימוטו מידיכם ואבריכם יתקשו כאבנים, ופקירי הקאזאקין החזיקו שאלותיהם עליהם לאמור המבלי אין להם ואויר וקברים בצרפת לחיות ולמות שם באתם הנה, לובל ארץ נכריה בגויותיכם? הן זאת חובת האדם לארצו, בחייו יעבוד את אדמתה ויגן עליה , ובמותו ישיב את גויתו אל האדמה אשר נוצר ממנה, כי היא כלכלת בחייו והוא יכלכלה במותו, את גויתו אשר לוה ממנה אותה

ישלם לה, ואתם מבקשים מות על אדמה אשר לא נוצרתם ממנה!

את אשר לא שאלתם אתם משיבים, שמעו הצרפתים את דבריהם

ואותם לא עשו, כי הגאוה היתה מסיה על עיני נאפאלעאן ורשת לפעמיו, אף ירא לסגת אחור פן יאמרו מלכי איראפה בורה הוא,

על כן הקשה את לבבו לחוחיל במאסקוי אולי ירך לבב קיסר רוסיא לבקש שלום, עד אשר ירד השלג הראשון מן השמים ויכס את הצרפתים בכסות קרה תהתכסות בקרה אשר המה הסרים. אז נמס לבבו כשלג מפני אש, ויתמלטו מפיו מלים המעידים כי נכנע בלבו לסגת אחור, ובכל אלה כרת ברית לשפתיו ולא הוציא את הדבר - .הרע הזה מדלתי שפתיו החוצה

ובעוד הוא מתמהמה במאסקויא היה ידים לקוטוזאוו לעשות

חיל, ולצבור בר לשובע וצרכי מלחמה לרוב, את הפצועים שלה איש לביתו להתרפא בנחת ובשפע, ואת כל איש בריא ואיש חיל אסף אליו, ואנשי התרים אשר לו הגיעו עד מאסקויא ויוציאו לאורה את כל אשר הצרפתים אורגים בחושך, עד כי לא אנסו לו כל רזי נאפאלעאן, אז הרחיב פיו על אויבו ויספר במקהלות כי שחה לעפר נפש הצרפתים, ומאסקויא אשר היתה להם עד היום לבית האסורים תהילהם בקרוב קבר עולם, ממאסקויא תצא אש ותאכל את צרפת.

ונאפאלעאן כראותו כי אפס תקוה אל השלום צוה את שונאט Iunat לבער באש את כלי הנשק ואת העגלות הצבורים בקאלאטסקאי ואת ה י ל י ע ר ס Hilliers צוה לקבוע מקום בעלניא ולהכין צידה בה, את שלל מאסקויא ואת החולים אשר היה כח בהם להחזיק בדרך הניס למאואיסק, ויתרם הניח במאסקויא בין . חולי הרוסים אשר היו שבי בידו, עוד הוא עושה הנה והנה וקול רעם הרוסים נשמע אצל ווינקאווא, כי שמה התנפלו בח"י אקטאבער על מוראט וישחיתו ממנו ארצה כאויבעת אלפי איש, ושני שרי גדודים היו בנופלים, ומוראט נפצע, שנים עשר כלי תותח ועשרים עגלות עפר שרפה וכבודה רבה נפלו שבי בידם, ויתום לריק כח מוראט , כי מרבית רוכביו היו לבז בימי המנוחה, ויתר הבז אכלה החרב במלחמה ההיא, ויתר החרב היו נמוגים, ברעב וילכו בלא כח לפני רודף. אש

והשמועה באה ער נאפאלעאן ותפעמהו רוח גבורתו מכף רגלו עד קדקדו, חיש קל עפו פקודות כצפרים עפות מפיו, ורבבות אלפי ידים הוציאו את פקודיו לפעלם, ועוד ביום ההוא יצא בראש חילו ממאסקויא, ובצאתו אמר אל ראשי חילו, הבה ונלכה אל

קאלוגאה, ואוי לצבא אשר נפגע בו !

יציאת הצרפתים ממאסקויא

בי"ט אקטאבער הודיע נאפאלעאן את דרכיו לראשי חילו , כי בדעתו לפרוץ דרך קאלוגאה, מעדין , יוקנאוו , עלניא וסמאלענסק עד גבול פולין, וידבר אל לב החרדים על החורף העז דברים נחומים, כי הורה אותם על השמים הטהורים ועל השמש המאירה עוד בעצם תקפה ויאמר זה כוכבי וזה כבודי! ואת העם היוצאים לרגליו פקד ויהי מספרים יותר ממאת אלף איש רגלי, כולם אנשים אשר כח בם לעמוד בקשרי מלחמה, אולם חמשים אלף רוכביו וחמש מאות וחמשים כלי תותחו היו נרפים מאוד, כי לא היו סוסיהם מיוזנים לשטוף במלחמה, ואספסוף רב וכבודה רבה מאוד יצאה אתם בלי סדרים, מסובלה בטוב כל ארץ רוסיא ובשלל מאסקויא, ותהי המחנה כאהלי הקדרים וכמסעי ערבים במדבר.

ושני דרכים עולים ממאסקויא לקאלוגאה , משער אחד

בדרום העיר יצאו שניהם, הדרך הישן עולה לשמאל איש בצאתו , הוא הדרך אשר בו נגף מוראט לפני קוטוזאוו, והדרך החדש עולה ימינה, ויהזקנאפאלעאן בדרך הישן ויוציא את הקול כי הולך הוא להשיב מכה אל חיק מכהו, אבל עוד לא הרחיק ללכת דרך איזה פרסה, ויהפוך פתאום את פניו ימינה וילך דרך שלשת ימים במרחבי שדה, עד בואו בכ"ג אקטאבער אל הדרך החדש, ויעבור כמעט על פני קוטוואזו, אשר חכה אותו בהילו הגדול על הדרך הישן, כי

« הקודםהמשך »