תמונות בעמוד
PDF
ePub

שוממים, אז התיר להם נאפאלעאן לבוא העירה במוסר מלחמה , ועוד קותה נפשו כי יצאו בני העיר מן ההורים אשר התחבאו בהם מפחד הצרפתים לשחרהו שלום, אבל בכל רחוב ובכל שוק ופנה אשר רגלי הצרפתים מגיעות לא ראו בלתי אם את צְלָם ולא שמעו בלתי אם את הד מדרך רגלם – עד כי נודע להם אל נכון כי עזבו אזרחי מאסקויא גם המה את ארמנותיהם כאשר עזבו הַכַּפְרִים את סוכת נוצריהם בשנאתם את הצרפתים, ויעברו בה לארכה ולרחבה בהשקט ובבטחה עד בואם אל מצודת קרעטלין Kremlin והנה שעריה נעולים, ואנשים מדלת העם עומדים על חומותיה ומהרפים את מערכות צרפת, ויגש מוראט לדבר באזניהם דברי שלום, והמה מרו ועצבו את רוחו בקללותיהם עד אשר פרץ את שערי המצודה במחי קבלו ויגרשם מאת פניו, שמה מצאו חמש מאות אנשי מלחמה אשר לא הספיקו להמלט מתוך העיר, ולא חששו הצרפתים לתת עליהם משמר, כי דמו כי נשלמה המלחמה, ויתהלכו הרוסים בתוך אויביהם בהשקט ובבטחה ואין מחריד, עד אשר נצתה מאסקויא באש, אז זכרו כי מלחמה להם עם צרפת ויתגנבו וישובו אל אחיהם - ומוראט באהבתו לנוע עבר משוק אל שוק ומרחוב לרחוב עד עברו את העיר בדרך העולה לוואַל אָדאָמיר walodomir, הוא מחוץ לעיר ויפגע בהמון קאזאקין הממלטים את נפשם ואת כלי התותח אשר אתם בדרך ההוא, ותבער בו פתאום אש המלהמה ויצו את פקידיו להתגרות בם אולם את עם המלחמה היתה רוח אחרת ולא שמעו לקול פקידיהם ולא שלפו את החרב, עד שלש פעמים מרן את פי פקידיהם והוא עמד על דעתו ויאכפם במצות פיו לחדש את המלחמה.

לפנות ערב בא גם נאפאלעאן העירה, ויקרש את מאַרטיער לנגיד על העיר, ויצוהו לשמר את המנוחה ואת הבטחון מכל משמר,

[merged small][ocr errors][ocr errors]

פן ישלחו אנשי המלחמה בבזה את ידיהם ויהייב את ראשו למלך אבל עוד בלילה ההוא היתה שנתו נגזלה, כי באו מבשרי רע מכל קצות העיר ויודיעו כי נטמנו מוקשי אש במקומות רבים ובשעה השנית אחרי חצות נודע לו כי החלו עמודי אש להגלות בבית אחד הסוחרים בטבור העיר , ומאָרטיער לא חשך ידיו להשקיע את האש בכל בחו ויכלתו, וגם נאפאלעאן בא באור הבוקר אל מקום התבערה, ויתרעם על מאַרטיער ועל שומרי ראשו אשר עשו את מלאכת משמרם רמיה , אבל המה צדקו נפשם בהראותם לו בתים סגורים אשר לא נפתחו לפני הצרפתים עור , ובכל זאת החלה משאת העשן לעלות מהם, אז רפרה רוחו ויסר אל מעון נגידי רוסיא הקדמונים אשר בקרעמלין ויכתוב בכתב ידו דברי אהבה ושלום אל אלכסנדר קיסר רוסיא , וישלחהו אליו ביד אחד מפקידי הרוסים אשר נמצא בבית החולים במאסקויא ,

עד כה וכה צלחה בידי מאָרטיער לכבות את הבעֶרה, וישובו הצרפתים בסדרי מנוחה וישבו בבתים אשר תפשו, וינוחו מנוחת שלום כל היום ההוא, אבל בלילה שב יצא אש ויבער במקומות רבים פעם אחת ביתר שאת וביתר עז , ורוח צפון נשא את הלהבה לעומת קרעמלין, מקום אשר היה אצור בן אבק שרפה ער למרבה , וגם לפני חלונות נאפאלעאן עברו המון עגלות טעונות באבק ההוא , ורוח עז אשר התהולל מחום האש נשא את הלהבה מכל קצות העיר לעומת קרעמלין, עד כי היה המקום ההוא בחזקת סכנה רבה , כי עָפ: הזיקים כצפרים עפות לעומת העגלות, וחיי מלך כל הארץ תלוים באחד הזיקים הקלים האלה, ומאָרטיער ואנשיו חשים אצים בנחלי אש כל הלילה, עד כי תמה גם הלילה גם יגיעתו וכחו לריק, והאש אוכלת לימינה ולשמאלה, נהלי להבה מציפים את כל הוצות העיר , עמודי עשן רובצים מעופפים מתגלגלים ועולים עד לב השמים, זיקים

וניצוצים פורחים מגג אל נג, לא מצאו כל אנשי החיל את ידיהם לטאטא במטאטאותיהם את שפע הזיקים הנופלים על גג ארמון מלכם, וכל העם עומדים מרעידים במצוקת לבב ורואים את האויב הנלחם אתם בסררי מלחמה אשר לא נסו לעמוד בם - כי כלה רוח אפם בעשן, ואפר חם להט את מעיהם מדי יפתהו פיהם לו ללבם, עד כי נואשו מהשקיע את האש, ויכלאו ידיהם בחיקם ודמו לראות מה יעשה השם בם, וראשיהם אצו בבהלה ובחפזון למלט את הקיסר ממקום המהפכה, כי עמודי אש מכתירים את המצודה , ושמועה אחת בפי הרוסים הנשארים בעיר כי בקרקע הקרעטלין הלולים חלולים מלאים אבק שרפה, המה אצים בו והקול נשמע כי נגע אש בקירות קרעמלין , אז נער נאפאלעאן כפיו מתמוך בארמון מלכי רוסיא הקדמונים, ויצו לפנות מקום לו מחוץ לעיר בדרך העולה לפטרסבורג, רחוק פרסה אחת מן העיר, ולא נקלה היתה לצאת מן המקום הזה בשלום, כי הקיפוהו פלגי אש מכל עבריו מסביב , כל שעריו נעולים במנעולי אש, ועמודי להבה נצבים עליהם כשומרי אמונים, ורק אחרי יגיעה רבה זכו למצוא מעבר צר בין הסלעים בפלג המשתפך אל נהל מאָסקווא, ויצאו בו ,

המשך , אבל ממקום סכנה יצאו ואל מקום סכנה רבה ממנו באו , ! כי נסגרו לבוא במקום אשר חומת אש להם מסביב, אל כל מקום ; אשר שמו עיניהם זרמו זרמי אש לקראתם ולפניהם אכלה אש ואחריהם : להטה להבה, כהָפְתֶּה הארץ לפניהם, ואחריהם כנחל זפת בוערה,

אין דרך אין שוק ואין רחוב נכר בעת ההיא, כי הציף ים אש את גליו וִיפָס את כל פני הארץ, ואף רחוב עקומה אחת אשר לא נמוגה באש עוד משכה את עיניהם עליה, ותהילמקלט מעט אל מלך כל

הארץ, וגם בה הלכו בלא תמוה כהולך בני צלמות ; כי היו מוקרי אש לימינם ולשמאלם, השמים התקררו עבי עשן וימטירו רשפים על ראשיהם, הארץ התלהטה ותבער ברגליהם, הבניינים המפרפרים השליכו קורות ואבנים להצר את צעדיהם, עיניהם מלאו עשן ואפר לוהט גרונם, עד אשר הכירום בין עמודי עשן אחדים מאנשי המלחמה אשר עטו אחרי השלל במקום ההוא, ויוציאום דרך אחד השווקים העשנים ויניחום מחוץ לעיר, ומשם נסע נאפאלעאן אל היכל פ אַטיאָווסקי א Patrowsky, וילן שם בלילה ההוא ,

וכאור הבוקר בי"ז זעפטעמבר השקיף נאפאלעאן על פני מאָסקויא, וירא את המראה הנוראה בעצם תומה, כי היתה כל י העיר כמדורה גדולה אחת, אז הביט עליה בעין מלאה צער ויאמר רעה רבה תפתח לנו מזאת, ויצו לתת לאנשי הצבא לשלל את כל ה אשר יותיר הָאֵש,

וישב נאפאלעאן בפעטראווסקיא כל ימי אכול האש את שלשת רבעי העיר , ורוחו מרחפת על נהרי נחלי דמיונות, כי אסף . האש את שלומו אשר חשב למצוא במאסקויא, ואת המנוחה בחורף הבא אשר בני חילו נוהים אחריה, רגע אמר לחדש את מלחמת התנופה ולבקוע אל פטרסבורג , ורגע הטה אזנו אל שרי צבאיו אשר יעצו לפרוץ בקאלתאָה, כי ממנה תוצאת לחם הרוסים וכלי זייניהם, ולסגת דרך הארץ המיושבה ההיא אחור עד ליטא , ויש אשר אמרו : לפרוץ את מחיצת וויטטגענשטיין ולקהת דרכם לוויטעפסק, אבל , הוא בגודל לבבו לא הלך אחרי עצת הנסוגים אחור, והמה הוכיחו , ברברים אשר לא יכול לסתרם כי לא עֶת לחשוב מחשבה על . פטרסבורג, ובין כה וכה עמדו תחתם אסורים ברהטים על הרבות • מאסקויא ער עבור מועד, ובצפיתו צפה נאפאלעאן על המכתב אשר הריץ לאלכסנדר כי ממנו תהי תוצאות השלום אשר הוא מתרפק

[ocr errors]

עליו, וישב למאסקויא אל מקומו הראשון אשר נתן משכו בו בקרעסלין, כי היא נמלטה מתוך ההפכה.

וקוטוזאון אשר מסר את עוזו ואת תפארתו ביד צר , משך את מוראט אחריו בדרך העולה לקאָלאָמנאָ holomna עד המקום אשר יפסיק נהר מאָסקווא את הדרך, ופתאום הפך פניו הימנה ויחזק בדרך העולה פ אָראָלה Podol לקבוע מקומו בין מאָסקויא ובין קאַ לוגאה kaluga , וילכו חשכים כל הלילה לאור מאָסקויא הבוערה באש, זעם בלבם עשן באפם ואפר בעיניהם, הלוך ודמום, אין דובר דבר כי גדול כאבם מאוד, ורק קוטוזאוו לא אבר נצחו, ויכתוב להקיסר אלכסנדר ברוח נכון כי משך ידו ממאָסקויא להגן על נָפות הנגב אשר מֵהָן תוצאת להם רוסיא, ולחזק את ההתחברות עם טשטשאַקאַף ועם טאָרמאַסאַף, וינחם את ארונו בדברים האלה לאמור הן רק מאסקויא הַמֵתָה ולא הַחְוָה נפלה בידי ,צר , כי העם הנותנים נשמה עליה ורוח באפה עזבוה ויטשוה , ובכל ,מקום אשר העם הזה נמצא, שם מאסקויא ושם ארץ רוסיא, וזאת ,העיר מאָסקויא היא רק עיר פרטית אחת מערי המלוכה, והמשפט ,לקנות את טובת הכלל ברעת הפרט, ובסוף דבריו ראה את הנולד וינבא כי לא יארכו להצרפתים הימים במאסקויא .

שמע אלכסנדר את הדבר הרע הזה וירגז, אפס כי לא הפיל אור פניו, ויתנשא בנפשו הגדולה על הרעה אשר מצאה את עיר תהלתו, וידבר אל עמו דברים היוצאים מן הלב ובאים אל הלב, ויחזק את לבבם להחזק מלחמתם על הצרפתים אשר הצבו להם בחייהם קבר עולם במאסקויא, שמעו עמי רוסיא את דבר מלכם ויתנחמו, ורובם מריצים את כספם את תבואתם ואת בניהם אל הצבא, כי התקוממה כל הארץ על הצרפתים .

« הקודםהמשך »