תמונות בעמוד
PDF
ePub

אשר הוא מתנהג בהם מיום בואו בקצה גבול רוסיא, בהיותו עוד אך

דרך שני ימים ממאסקויא

הצרפתים על שערי מאסקויא

ומאסקויא מקדש רוסיא תֵּל אשר כל פיות הרוסים פונים בו ראתה נכרים באים שערי הארץ ותתנדב להיות למופת לרבים באהבה אל מלכה ואל עמה, עוד בהיות הצרפתים בליטא התחרו יושביה לעשות דברים רבים לטובת כללה, האפרתים התנדבו באִכָּרֵיהֶם והסוחרים בכספם, עַשֶׁר עָשְׂרוּ האפרתים את כל אבריהם ויתנו אחד אחוז מעשרה לעבודת הצבא, והאזרחים החזיקו בכיסם ויתנו רב יותר מאשר ישערו מפזרי הון, את כל אלה עשתה העיר ההיא, אף כי לא דמתה כי יבוא צר ואויב בשעריה

אולם בנפול סמאלענסק מנעול רוסיא בידי צר, ומצהלות אבירי הצרפתים נשמעו בוויאזמא, אז היתה חלחלה במאסקויא, ורבים מבני העיר שמו פניהם לברוח ממנה, לולא שסע ראש טאפט שין Rostopschin פקיד העיר את הנחפזים בדברים ולא נתן לצאת ממנה בלתי אם את הנשים אשר לא ידעו דרך מלחמה ואת האנשים עורר בדברים לשנס מתנם עד כדי מאת אלף איש לדבר את אויביהם בשער, והמה האמינו בדברו בטהו בגבורתו כל הימים אשר ראו את אוצרות בית המלכות אצורים בחומותיהם, כי היה זה האיש ראשטאפטשין כביר כח לבב ואיש אמונים מאוד, אולם אחרי המלחמה הגדולה כאשר

ראו אותו מפנה את אוצרות המלך ואת גנזי הכתבים ממאסקויא וכראותם עוד את שפע העגלות המלאות מוכי הרב במלחמה עוברות דרך עירם אז הלך לבם ולא בטחו במקדשם עוד ראשטאפטשין לא כהה בם לפנות גם המה את אוצרותיהם וגם! ואת שכיות חמדתם ויעוררם להציג את העיר ההיא על גחליה

[ocr errors]

ריקה

עד כי היו כל דַרְכֵי מאסקויא מלאים פליטים נודדים וגולים, בכל זאת לא חדל הנגיד לדרוש את כל אשר כח בידו לשאת כלי זיין להתכבד ולשבת בבתיהם, עד אשר ידעו מה יעשה השם בעיר, כי כלה ונחרצה היתה ממנו להגן עליה בחייו ובחיי יושביה, ויעוררם לְהָכֵן להם כלי קרב ואת דלת העם צוה להזדיין בשלש קלשון, כי אמר כי קלים הצרפתים כאלומי דגן - ואת קוטוזאור השביע לבל ימסור את עטרת רוסיא ביד אויב בלי מלחמה ממאסקויא בעת ההיא כל הדרה, אזרחיה שריה וְכִהֲנֶיהָ עם כל קדשי בתי אלהיה, ואחריהם נמשכו כל עם הארץ הולכים הלוך ובכה על כבודם היוצאים כמוצאי גולה, הפעמונים מצלצלים, והכומרים מקוננים על צלמי קדשיהם, והמון נשים אחריהם מבכות ומתופפות על לבביהן, לא היתה בבכיה הזאת במאסקויא

[merged small][ocr errors]
[ocr errors]

ותצא

שמע

בכל אלה החזיק ראשטאפטשין בתקותו כי יתנצה קוטוזאור עור הפעם להלחם בעד עמו ובעד עיר קדשו, והוא ויתר יושבי מאסקויא התעתדו לכפר עירם בדמם, ופתאום באה השמועה הנוראה לאזניו, כי נוסד קוטוזאוו ושרי גדודיו בסוד מלחמה לפתוח את שערי מאסקויא לאויבה בלי כל מלחמה ראשטאפטשין ויחרוק שניו מכעס בלילה ההוא שלח הפקיד לבשר את הדבר הרע הזה בכל פתחי הבתים ובכל חלוניה, ואת שארית יושביה האומללים עורר לצאת מן העיר אשר התעתדה להיות מעון פריצים, ותהי עת צרה למאסקויא אשר כמוה לא נהייתה מיום שבות פריצי הקדרים חילה אלה חרקו שניהם, אלה התגודדו ואלה היו כחולמים, עד אשר ראו את חיל קוטוזאון מעוזם עוברים דרך העיר אז התאבקו באבק רגליהם וינערו חצנם לעזוב את עיר תהלתם כאיש אחר

[ocr errors]

H &

[ocr errors]

נמעט, ומקצת האנשים אשר לא היה להם בהמות משא אסרו את נפשם בעגלות הטעונות באבותיהם הזקנים בנשיהם הענוגות ובילדיהם הרבים, וימשכום בחבלי האהבה אל ערי גלותם , ויושבי הכפרים קרמו את הנודדים האלה בלחמם ויכלכלום כל ימי

היותם נודדים ביניהם .

ביום המר ההוא פתח הנגיד את כל בתי האסורים ויוצא לחפשי את כל האסירים אשר בהם, והוכיח אותם בדברים לכפר את הטאיהם במעשים טובים ונרצים לארץ מולדתם - ואך שנים מהם הביא במשפט לעיני כל ההמון העומדים עליו, האחר היה צרפתי והשני איש רוסיא אשר התמכר לדחות את בני עמו אחרי והנה אבי האסיר הזה בא בתוך הרואים לראות במות

הצרפתים

פרי בטנו ! ויהי כצוות אותו הנגיד לברך את בנו לפני מותו ; ויתמרמר ויאמר בנפש מרה מה לעוכר רוסיא זה ולברכה ? ויפן אל בנו בחמה שפוכה ויקללהו קללה נמרצה, וההמון מלאו אחריו וימתו את האומלל הזה בחרב

לאמר

והצרפתי עומד נדהם ונכון. לשתות. גם הוא את כוס החמה הזה, והנה שנה ראשטאפטשין את טעמו ויאמר אליו בנחת ,לא עליך יסוב כוס הגנתי, כי צרפתי אתה והנך שמח בשמחת גיךְ, לֵךְ לשלום, אך הגד תגיד לבני עמך כי לא נמצא יותר מבוגר אחד בכל המון הרוסים והאחד הזה קבל ענשו

בפלילים, .

[ocr errors]

ומן השעה ההיא והלאה היתה העיר רבתי עם כאלמנה אין יושבים ואין אדונים לה, אך האסירים אשר שלח ראשטאפטשין להפשי היו בעלי מאסקויא, ובידיהם היו עתותי העיר בעת

ההיא.

[ocr errors]

הצרפתים במאסקויא

עוד ביום ההוא הוא יום י"ד זעפטעמבער קרבו הצרפתים ויאתיו לפני מאסקויא, ואנשי התרים אשר לפניהם הולכים ותרים את היערים ואת הנקיקים, ויעלו על ראשי ההרים לראות איה הרוסים נחתים, כי לא האמינו כל שרי צרפת כי ימסרו הרוסים את עיר קדשם ביד אויב בלי מלחמה, והנה אין צבא ואין מלחמה ! ויפסעו התרים מהר להר ומגבעה לגבעה עד ראש ההר הצופה על פני מאסקויא, הוא הראש אשר שם ישתחוו הרוסים לאלהים מדי יראו את עיר קדשם הלזו ובעקבי התרים עלו המורים אל הראש ההוא ויעטרוהו בכלי נשקם, ואין מנופף יד ואין פוצה פה עליהם והשמש הכה על ראשי המגדלים ועל גגות המקדשים הנחפים בזהב בכסף ובכל צבע, ותוציא מהם קרני אור ניצוצי זהב וזיקי אש לעיני הצרפתים המשתאים על הדר העיר עד אשר הוציאו כל רוהם ויקראו מרעידים ומשתוממים מאסקויא! מאסקויא ! ולקול הקריאה הזאת מהרו כל עם המלחמה, ויעלו על ידיהם ועל רגליהם בלי סדרים על ההרים, ופתאום נשמע קול תקיעת כפים עזה בכל המחנה ויקראו גם המה מאסקויא ! מאסקויא !

למראה הכבוד הזה שכחו הצרפתים את תלאות הדרך ואת עמל המלחמה, את אחיהם ואת קרוביהם, אשר מתו ממותי תחלואיס מזי רעב ומוכי הרב, נשכחו כל הצרות העוברות האלה

מפני הכבוד הקיים אשר קנו להם, ומפני תהלתם אשר תעמוד לעד ובלבם דמו לשמוע את כל עמי הארץ ממחאים כף להם , ובחצרות כל מלכי האדמה כולו אומר כבוד ! ואחרים אשר לא לָהַטו אחרי הכבוד שמחו על הקץ הבא אל כל עמל נפשם, כי דמו כי במאסקויא ימצאו את המנוחה, את השלום, ואת התשובה אל בתיהם, אשר המה

מתרפקים עליהם

גאוה

גם נאפאלעאן השביע בגאון העיר ההיא את עיניו המפיקות וסביביו שרי צבאיו אשר רחקו מעליו מעט מיום אשר נוקשה הצלחתו כמעט במלחמה הגדולה ועתה שקדו לראותו בלב מלא יראת המעלה להנות מאור גדולתו ולהתחמם באש הצלחתו, רגעים אחרים זנו עיני נאפאלעאן מתפארת העיר ההיא, ואחרי כן שב רוחו ויפעמהו במצוקת הספקות, כי ידע כי ביום הזה עולה הוא לפני כסא התולדה לדין, אם הוא האדם הגדול בכל בני תמותה ; אורק העז בהם, אם הציב לו במאסקויא מצבת כבוד ; או חצב לו בה קבר כי ראה העיר בידו, ומלאך אין לצקת לרגליו את מפתחות העיר בשם ראשיה אפרתיה וזקניה, אין איש בא לקבל פניו ואין מאסף אותו

הערה

ההוא

עוד רוחו מרחפת על פני הספקות האלה, ומוראט התערב בין המורים ויפרוץ אתם עד מגרשי העיר מקום אשר מאספי מחנות הרוסים עומדים עוד, ומילאָראַראָוויטש שלח ציר לנאפאלעאן להגיד לו כי הצת יציתו הרוסים את העיר באש אם ירגיזו הצרפתים את הרוסים הנסוגים אחור דרך העיר - ונאפאלעאן לא מנע ממנו את חפצו ויתן למאסקויא ולהרוסים הנסוגים ממנה את בריתו שלום ביום אז התערבו חלוצי הצרפתים עם מאספי הרוסים וידברו אתם פנים בפנים כאשר ידבר איש את רעהו, המה משוחחים והקאזאקין הכירו את מוראט הרודף אחריהם מן הניעמען ער מאסקויא ויסורו אליו לשאול לשלום לו ולברכו על גבורתו ועל אומץ לבו וגם הוא השיב אהבה אל חיקם ויקח מאת פקידיו את מורי השעות אשר בחיקם ויתנה מתנות להם ואנשי המלחמה מתרפקים על מאסקויא ועל טובה ואין איש בא לאסוף אותם העירה עד כי נחלו בתוחלתם הממושכה וישלחו אנשים מקציהם לראות מה נעשה בעיר ? והנה היא עזובה ושעריה

« הקודםהמשך »