תמונות בעמוד
PDF
ePub

;

[ocr errors]

השלום אשר השלים עם קיסר עסטרייך בונין בשנת 1809 עשה נ א פ א ל ע אן דברים להכעיס את לב אלכסנדר, ואחריו עכר את שאר אלכסנדר את נשיא א לד ענבורג oldenburg בקחתו את ארצו מידו בלי דין ודברים ,ויספחֶהָ לגבול צרפת. ויתעבר על קיסר רוסיא על דבר אשר לא בְעֶר את מסחר ענגלאנד מארצו ביד חזקה, כי ראה אלכסנדר כי לא תוכל ארצו להכיל את הגזרה הקשה ההיא, ויתר בשנת 1810 להביא לגבולו סחורות האיים הרחוקים, ואף סחורות ענגלאנד באניות אשר לא לבני עגגלאנד הֵנָה, ורבים מסחורות צרפת אסר להביא לארצו ויחשוב לו נ א פ א ל ע אן את הדבר הזה להפרת הברית אשר כרת אתו בטילזיט, ולעומתו חשב אלכסנדר לנ א פ א ל עאן לאוון את אשר ספח לגבולו את כל הערים העומדות על חוף הים, כי הרחיב את גבול צרפת עד הים המזרחי ויתווכחו שני האיתנים האלה בחזקה כל ימי שנת 1811

אפס כי לא אץ נ א פ אלע אן בפעם הזאת לכלות את המלחמה על רוסיא טרם יביא את סגניו ואת אנשי עצתו בסורו כי ירע כי לא כמלחמת איטאליה ואשכנז הקרובות אליו מלחמת רוסיא הרחוקה ; והסגנים נבהלו לשמוע את המחשבה הזרא אשר אדוניהם חושב, ויחזיקו דבריהם עליו. לבל יפיח אש בצפון טרם תשקע האש בדרום, כי נכוו בני צרפת בגהלת מלחמת ספרד אשר לא נכנעה לפניו עוד בקצה מזה , ועתה הנה הוא בא לְלַהֵט אש גם בקצה מזה פן בֵּחַר צרפת באש האוכלת משני קצותיה – סגן המלחמה (קריגס-מיניסטער) הורה אותו כי כל עם הארץ המה רק אנשים אשר זרקה שֵׂכָה בם ונערים אשר לא מלאו ימיהם לעבורת הצבא, כי את כל הגברים אכלה החרב, וכל נשי הארץ שכולות ואלמנות, סגן האוצר {פֿיכג)-גיניסטער) הציע לפניו כי לא יוכל

[ocr errors]

אוצרו להכיל את הוצאת המלחמה ההיא, כי בהיות כל הארץמצרפת ער רוסיא ארץ מלכי בריתו, אשר לא יכל לשום עליהם מס ותרומת מלחמה כמשפטו עד היום כי עתה יחולו כל הוצאות צבאיו וצבאות מלכי בריתו על אוצר צרפת וגם בער כל פת לחם אשר, יאכלו במאָסקויא שלם ישלם בפאריז, ומה יאכל ומה יחוש משלל רוסיא יותר מקנבוס ומזפת וּמַתָּרָנִי אניות! ואחד השרים הגדולים אשר עמד לפני קיסר רוסיא במלאכות אדוניו שנים רבות העיר ב נ א פ א • לע אן לבל ישלה את נפשו לנצח את קיסר רוסיא בגבורת מלחמה אחת כאשר נצח את מלכי, אשכנז ואיטליה , כי איש גדל לבב וכביר כח הוא, אשר לא ישלים אתו כל עוד רגל צרפתי אחת עומדת על אדמת רוסיא ומלאכת המלחמה ההיא לא לשנה ולא לשנתיים; גם פאַניאַטאָווסקיא הפולאני אשר הציצה לו מתוך המלחמה ההיא נזר מלוכת פולין גם הוא לא פנה אל אהבת נפשו , ויער בנאפאלעאן לְהִנְזֶרַ מן המלחמה ההיא אשר לא יוכלו הצרפתים לעמוד בה, כי אדמתה אדמת חול ובצה אשר יטבעו בם רגלי אנשי הצבא ופרסות סוסיהם, ואוירה עז מאוד בשלשת רבעי השנה, לא יוכלו הצרפתים עמוד בקרירותיה וּבְלַחוּהָיה בלתי אם רבע שנה אחת לבדה, והעם היושב עליה עזי נפש ואבירי לבב המה; אבל כל הרברים הישרים האלה לא הכריעו את דעת נ א פ א ל ע א ן הקשה כי שטת היבשה אשר החזיק בה היתה תקועה בלבו כיתר במקום נאמן, ותמשכהו בחבלי קסם למשול בכל מקום אשר מסחר ענגלאנד מגיע שם, ויותר מזה היתה עינו מלאה קנאה בראותו את קיסר רוסיא בתור ימי העלומים מלא כח וגבורה, ואת נפשו בתור ימי הירידה הולך ודל מיום אל יום ; ונפשו יודעת מאוד כי אחרי מותו יעוזו מלכי איראפה במעוז האדיר הזה להרוס את אשר בנה ולפרוץ את אשר גדר, על כן התעודד להצעיר את כח רוסיא בהקיט את ממלכת פולין לשטן לה

[ocr errors]

ובהיות ממלכת רוסיא רובצת כִלְבִיָא בין תוגרמה היא טירקייא ובין שווערען, פרייסען לפניה ועסטרייך לצדה חשב נ א פ א ל ע אן מחשבה גדולה להסית את כל שכניה אלה בה ולסמוך את קרן מחנהו הימיני במחיצת תוגרמה; ואת הקרן השמאלי אל חוף הים המזרחי – כי דמה כי אם ינופף תנופה יד אהת אל שלטון תוגרמה יכרות ברית אתו על רוסיא אויבתו משנות רור רור ומה גם אל ממלכת שווערען אשר עתותיה בידי בעונ א דאָטטע Bernadotte שר צבאו קרובו ומקבל טובתו ; ובדבר הזה נכזבה תוהלתו, כי השלטון זכר את אשר משך ידו מתוגרמה בשלום טילזיט ולא בטח בדברו עור , גם בערנאָראָטטע יורש עצר בשווערען לא מצא טוב לארצו בברית צרפת, כי לטש בעת ההיא את עינו על נאָרוועגען Norwegen אשר למלך דענעמאַרק בעל ברית צרפת, וידע בנפשו כי לא יִאות קיסר צרפת לקנות אוהב חדש ברעת האוהב הישן הזה על כן נטה אחרי קיסר רוסיא אשר התיר ידו לספוח את נאָרוועגען לגבולו תהת פֿינל אנד Finland אשר נקרעה מגבול שווערען ותספח לגבול רוסיא

אולם קיסר עסטרייך ומלך פרייסען לא מרו את פיו, כי ידעו כי אם לא ימָשכו אחריו ברצון נפשם יתן רסנו בפיהם למשוך אותם לחפצו ביד חזקה. ויט מלך פרייסען את ידו אליו בכ"ד מערץ 1812 לתת בידו עשרים אלף איש למלחמה ההיא, תחת ההבטחה אשר הבטיחו לא בפה מלא להרחיב את גבול פרייסען במחוזי רוסיא המדברות שפת אשכנז ({יפֿ וקור- (מגד), וקיסר אשכנז גס הוא בא במסורת בריתו בי"ד מערץ לשלח שלשים אלף איש חיל לעומת רוסיא, אחרי אשר קיים נאפאלעאן בידו את ישיבת גאליציען Galizien, ויבטיח לבל יקח אותה מידו כאשר ישיב את ממלכת פולין על משפטה, או לתת לו את מחוזי איילליויען irien במחירה.

1

ויהיו

ואת כל כח ארצו וארצות בני בריתו אסף נאפאלעאן לעדור בלא לב ולב במלחמה הרבה ההיא, צרפתים, איטלקים, אשכנזים, ושווייצערים, גס ספרדים אשר הונה מארצם היו בחילו האדיר עד כרֵי חמש מאות אלף איש, לא נראה כמחנה הזה בשערי איראפה מיום היותה לקהל גוים

ומשרתיו עושי רצונו התחרו לעבוד את אדוניהם יותר מאשר הוא מבקש מידס, וימודו אל חיק רוסיא במרה אשר מרדה ענגלאנד לצרפת בראשית ימי השנוים – כי הכינו לו המון שְׁטְרֵי רוסיא (pסיגנלטען) מזויפות לדלדל את אוצר רוסיא בהם, ואף כי לא נחה דעת נאפאלעאן בהם בכל זאת לא הסיר אותם מעל פניו נכונים באוצר המלהמה עד עת מצוא

ובכל אלה לא מלאה כוס הסכסוכים עד חודש אפריל 1812 כי בעת ההיא שאל מלאך רוסיא מאת קיסר צרפת באחרונה להשיב את בני צבאו אחור מפרייסען ומפאמערן, ולהצעיר את צבא המשמר העומדים בוא נציג Danzig, כי רק על פי האפנים האלה

יִרְצֶה אליו קיסר רוסיא לקבל את הפצוי אשר אמר קיסר צרפת לפצות את נשיא אלדענבורג, ולחדש ברית משא ומתן עם צרפת אז נוקשה גאוות נאָפאלעאָן בתנאים הקשים האלה, ובהאוסף אשר אסף קיסר רוסיא את בני צבאו סמוך לגבול פרייסען ופולין , ויבשר בכל מקום אשר דברו מגיע , כי קרובה המלהמה להגלות

[ocr errors]

1

הצרפתים על גבול רוסיא בתשיעי לחודש מאי 1812 עוב קיסר צרפת את היכלו בפאריז, ויאחז בדרך לבוא אל מחנהו ההולכת וקרבת לגבול רוסיא;וכל הארץ צהלה לקראתו לקבלהו ולשלחהו בתרועת שמחה, עד בואו וועזענה Dresden עיר מלוכת מלך זאַכסען אוהבו;שמה נאספן

1

אליו רביס מנגידי אשכנז ובראשיהם גם קיסר עסטרייך חותנו; ומלך פרייסען, לשאול בשלום לו ולברכו, ובני הערים הקרובות והרחוקות נהרו ררעזענה המונים המינים, לראות בכבוד איש המופת הזה, ואת המון המלכים המקדימים לפתחו, כי לא נחשבו בימים ההם המלכים למאומה, לא נכר שוע לפני דל ושר לפני עבר, ואך קיסר צרפת לבדו משך את עיני כל הארץ עליו .

משם שלח את וופראַטה Duprath ראש השמני מעכעלן לוואַרשוי ויעורר את לבב הפולין לעשות דבר לטובת ממלכתם, ואת נאָרנאָנע Narbona שלישו שלח אל הקיסר אלכסנדר לווילנא, להגיד לו כי ניכח השלום דרכו, כי דמה כי יפול קיסר רוסיא בעיניו כשמעו את כל כבודו בררעזען ונותן לו את כל הוא שואל ממנו בשלום, אבל גם בזאת נכזבה תוחלתו, כי שב נאָרבאָנע ויודיעהו בי דעת אלכסנדר שוה עליו, כרוחו אז כרוחו עתה, איננו מתהרה למלהמה ואיננו ירא ממנה, אף זאת הגיד לו קיסר רוסיא, כי יודע הוא את גבורת קיסר הצרפתים, ובכל זאת לא יפול לבו עליו

ונאפאלעאן הקריב את חילו הגדול אל הפרק ויעמידם מוגב צפונה על הדרך הזה, בראש הקרן הימיני . עמד שווארצענ בערג Se !! warzenberg ואתו ארבעה ושלשים אלף בני ע סטרייך אשר יצאו מגאליציען על יד דראָגאָצין, ועל יד שמאלו נצב היו א נימוס IHironiimus אחי הקיסר אשר פרץ מוואָרשוי וילטוש עינו על גלילי ביאליסטאָק, וגראָרנא, ופקודיו שמונים אלף וועסטפאלים, זאָכסים , ובני פולין, ועליו איישען Eugen נציב איטאַליה בראט שבעים אלף בייערים, איטאַלקים, וצרפתים, נכון לנטות ירו ממאַריענפֿאָלָל, ומפילאָני, ואחריו רכב הקיסר במרכבות כבודו נאזר בגבורת מאתים ועשרים אלף איש גבור היל הבאים מטהאָרען מטאריענוועדער ומעלבינג, ועל צבאיהם טור א ט Murath מלך

« הקודםהמשך »