תמונות בעמוד
PDF
ePub

אשר הוא מתנהג בהם מיום בואו בקצה גבול רוסיא, בהיותו עוד אך דרך שני ימים ממאסקויא . .

הצרפתים על שערי מאסקויא ומאסקויא מקדש רוסיא תְּל אשר כל פיות הרוסים פונים בו ראתה נכרים באים שערי הארץ, ותתנדב להיות למופת לרבים באהבה אל מלכה ואל עמה, עוד בהיות הצרפתים בליטא התחרו יושביה לעשות דברים רבים לטובת כללה , האפרתים התנדבו באַכָּרִיהֶם והסוחרים בכספם, עשר עָשְׁרוּ האפרתים את כל אכריהם ויתנו אחר אחוז מעשרה לעבודת הצבא, והאזרחים החזיקו בכיסם ויתנו רב יותר מאשר ישערו מפזרי הון, את כל אלה עשתה העיר ההיא, אף כי לא דמתה כי יבוא צר ואויב בשעריה .

אולם בנפול סמאלענסק מנעול רוסיא בידי צר , ומצהלות אבירי הצרפתים נשמעו בוויאזמא, אז היתה חלחלה במאסקויא, ורבים מבני העיר שמו פניהם לברוח ממנה, לולא שסע ראש ט א פ ט שין IRostopsehin פקיד העיר את הנחפזים בדברים ולא נתן לצאת ממנה בלתי אם את הנשים אשר לא ידעו דרך מלחמה , ואת האנשים עורר בדברים לשנס מתנם עד כדי מאת אלף איש לדבר את אויביהם בשער, והמה האמינו בדברו בטהו בגבורתו כל הימים אשר ראו את אוצרות בית המלכות אצורים בחומותיהם, כי היה זה האיש ראשטאפטשין כביר כה לבב ואיש אמונים מאוד, אולם אחרי המלחמה הגדולה כאשר ראו אותו מפנה את אוצרות המלך ואת גנזי הכתבים ממאסקויא , וכראותם עוד את שפע העגלות המלאות מוכי חרב במלחמה עוברות דרך עירם, אז הלך לבם ולא בטחו במקדשם עוד ,

מראשטאפטשין לא כהה בס לפנות גם המה את אוצרותיהם ואת שכיות חמדתם, ויעוררם להציג את העיר ההיא על גחליה

(57) י .. . ריקה - עד כי היו כל דַרְכֵי מאסקויא מלאים פליטים נודדים וגולים, בכל זאת לא חדל הנגיד לדרוש את כל אשר כח בידו לשאת כלי זיין להתגבר ולשבת בבתיהם, עד אשר ידעו מה יעשה השם בעיר, כי כלה ונחרצה היתה ממנו להגן עליה בחייו ובחיי יושביה, ויעוררם לְהָגֵן להם כלי קרב , ואת דלת העם צוה להזדיין בשלש קלשון, כי אמר כי קלים הצרפתים כאלומי דגן - ואת קוטוזאון . השביע לבל ימסור את עטרת רוסיא ביד אויב בלי מלחמה - ותצא

ממאסקויא בעת ההיא כל הדרה, אזרחיה שריה וְכהֲנָיה עם כל . קדשי בתי אלהיה , ואחריהם נמשכו כל עם הארץ הולכים הלוך

ובכה על כבורם היוצאים במוצאי גולה , הפעמונים מצלצלים, והכומרים מקוננים על צלמי קדשיהם , והמון נשים אחריהם מבכות ומתופפות על לגביהן , לא היתה בבכיה הזאת בטאסקויא משנות דור דור .

בכל אלה החזיק ראשטאפטשין בתקותו כי יתנצח קוטוזאור עוד הפעם להלחם בעד עטו ובעד עיר קרשו, והוא ויתר יושבי מאסקויא התעתד לכפר עירם בדמם, ופתאום באה השמועה הנוראה לאזניו, כי נוסד קוטוזאור ושרי גרודיו בסוד מלחמה לפתוח את שערי מאסקויא לאויבה בלי כל מלחמה , שמע דאשטאפטשין ויחרוֹק שניו מכעס .

בלילה ההוא שלח הפקיד לבשר את הדבר הרע הזה בכל פתחי הבתים ובכל חלוניה , ואת שארית יושביה האומללים עורר לצאת מן העיר אשר התעתדה להיות מעון פריצים , ותהי עת צרה למאסקויא אשר כמוה לא נהייתה מיום שבות פריצי הקדרים חילה , אלה חרקו שניהם , אלה התגודדו ואלה היו כחולמים, ער אשר ראו את חיל קוטוזאון מעוזם עוברים דרך העיר , אז התאבקו באבק רגליהם וינערו הצנם לעזוב את עיר תהלתם כאיש אחר

כמעט, ומקצת האנשים אשר לא היה להם בהמות משא אסרו את נפשס בעגלות הטעונות באבותיהם הזקנים בנשיהם הענוגות ובילדיהם הרבים, וימשכום בחבלי האהבה אל ערי גלותם, ויושבי הכפרים קרמו את הנודדים האלה בלהמם, ויכלכלום כל ימי היותם נודדים ביניהם .

ביום המר ההוא פתח הנגיד את כל בתי האסורים ויוצא לחפשי את כל האסירים אשר בהם , והוכיח אותם בדברים לכפר את הטאיהם במעשים טובים ונרצים לארץ מולדתם - ואך שנים מהם הביא במשפט לעיני כל ההמון העומדים עליו, האחר היה צרפתי והשני איש רוסיא אשר התמכר לדחות את בני עמו אהרי הצרפתים, והנה אבי האסיר הזה בא בתוך הרואים לראות במות פרי בטנו ! ויהי כצוות אותו הנגיד לברך את בנו לפני מותו. ויתמרמר, ויאמר בנפש מרה מה לעוכר רוסיא זה ולברכה ? ויפן אל בנו בחמה שפוכה ויקללהו קללה נמרצה, וההמון מלאו אחריו זימתו את האומלל הזה בחרב . .

והצרפתי עומד נדהם ונכון. לשתות. גם הוא את כוס החמה הזה, והנה שנה ראשטאפטשין את טעמו ויאמר אליו בנחת לאמר לא עליך יסוב כוס הכנתי , כי צרפתי אתה והנך שמח בשמחת גייךְ, לֵךְ לשלום, אך הגד תגיד לבני עמך כי לא נמצא יותר מבוגר אחד בכל המון הרוסים, והאתר הזה קבל עָנשו בפלילים,. . ומן השעה ההיא והלאה היתה העיר רבתי עם כאלמנה אין יושבים ואין אדונים לה, אך האסירים אשר שלח ראשטאפטשין לחפשי היו בעלי מאָסקויא, ובידיהם היו עתותי העיר בעת ההיא.

הצרפתים במאסקויא עוד ביום ההוא הוא יום י"ד זעפטעמבער קרבו הצרפתים ויאתיו לפני מאסקויא, ואנשי התרים אשר לפניהם הולכים ותרים את היערים ואת הנקיקים, ויעלו על ראשי ההרים לראות איה הרוסים נחתים, כי לא האמינו כל שרי צרפת כי ימסרו הרוסים את עיר קדשם ביד אויב בלי מלחמה, והנה אין צבא ואין מלחמה! ויפסעו התרים מהר להר ומגבעה לגבעה עד ראש ההר הצופה על פני מאסקויא, הוא הראש אשר שם ישתחוו הרוסים לאלהים מרי יראו את עיר קדשם הלזו , ובעקבי התרים עלו המורים אל הראש ההוא ויעטרוהו בכלי נשקם, ואין מנופף יד ואין פוצה פה עליהם.

והשמש הכה על ראשי המגדלים ועל גגות המקרשים הנחפים בזהב בכסף ובכל צבע, ותוציא מהם קרני אור ניצוצי זהב וויקי אש לעיני הצרפתים המשתאים על הדר העיר. ער אשר הוציא כל רוחם ויקראו מרעידים ומשתוממים מאסקויא ! מאסקויא! ולקול הקריאה הזאת מהרו כל עם המלחמה, ויעלו על ידיהם ועל רגליהם בלי סדרים על ההרים, ופתאום נשמע קול תקיעת כפים עזה בכל המחנה ויקראו גם המה מאסקויא ! מאסקויא!

: למראה הכבוד הזה שכחו הצרפתים את תלאות הדרך ואת עמל המלחמה , את אחיהם ואת קרוביהם, אשר מתו ממותי תחלואיס מזי רעב ומוכי הרב, נשכחו כל הצרות העוברות האלה מפני הכבוד הקיים אשר קנו להם, ומפני תהלתם אשר תעמוד לער , ובלבם דמו לשמוע את כל עמי הארץ ממחאים כף להם, ובחצרות כל מלכי האדמה בולו אומר כבוד ! ואחרים א הכבוד שמחו על הקץ הבא אל כל עמל נפשם, כי דמו כי במאסקויא מצאו את המנוחה, את השלום, ואת התשובה אל בתיהם, אשר המה מתרפקים עליהם.

גם נאפאלעאן השביע בגאון העיר ההיא את עיניו המפיקות גאוה, וסביביו שרי צבאיו אשר רחקו מעליו מעט מיום אשר נוקשה הצלחתו כמעט במלחמה הגדולה, ועתה שקדו לראותו בלב מלא יראת המעלה להנות מאור גדולתו ולהתחמם באש הצלחתו, רגעים אחרים זנו עיני נאפאלעאן מתפארת העיר ההיא, ואחרי כן שב רוחו ויפעמהו במצוקת הספקות, כי ידע כי ביום הזה עולה הוא לפני כסא התולדה לדין. אם הוא האדם הגדול בכל בני תמותה ; או רק העז בהם, אם הציב לו במאסקויא מצבת כבוד ; או חצב לו בה קבר כי ראה העיר בידו, ומלאך אין לצקת לרגליו את מפתחות העיר בשם ראשיה אפרתיה וזקניה, אין איש בא לקבל פניו ואין מאסף אותו הערה .

עוד רוחו מרחפת על פני הספקות האלה, ומוראט התערב בין המורים ויפרוץ אתם עד מגרשי העיר מקום אשר מאספי מחנות הרוסים עומרים עוד, ומילאָראָראָוויטש שלח ציר לנאפאָלעאן להגיד לו כי הצת יציתו הרוסים את העיר באש אם ירגיזו הצרפתים את הרוסים הנסוגים אחור דרך העיר - ונאפאלעאן לא מנע ממנו את חפצו ויתן למאסקויא ולהרוסים הנסוגים ממנה את בריתו שלום ביום ההוא, אז התערבו חלוצי הצרפתים עם מאספי הרוסים וירברו אתם פנים בפנים כאשר ידבר איש את רעהו, המה משוחחים והקאזאקין הכירו את מוראט הרודף אחריהם מן הניעמען עד מאסקויא ויסורו אליו לשאול לשלום לו ולברכו על גבורתו ועל אומץ לבו, וגם הוא השיב אהבה אל חיקם, ויקח מאת פקידיו את מורי השעות אשר בחיקם ויתנם מתנות להם.

ואנשי המלחמה מתרפקים על מאסקויא ועל טובה ואין איש בא לאסוף אותם העירה ער כי נחלו בתוחלתם הממושכה וישלחו אנשים מקציהם לראות מה נעשה בעיר ? והנה היא עזובה ושעריה

« הקודםהמשך »