תמונות בעמוד
PDF

הצרפתים במאסקויא

עוד ביום ההוא הוא יום י"ד זעפטעמבער קרבו הצרפתים

ויאתיו לפני מאסקויא, ואנשי התרים אשר לפניהם הולכים ותרים את היערים ואת הנקיקים, ויעלו על ראשי ההרים לראות איה הרוסים נחתים, כי לא האמינו כל שרי צרפת כי ימסרו הרוסים את עיר קדשם ביד אויב בלי מלחמה, והנה אין צבא ואין מלחמה! ויפסעו התרים מהר להר ומגבעה לגבעה עד ראש ההר הצופה על פני מאסקויא, הוא הראש אשר שם ישתחוו הרוסים לאלהים מדי יראו י את עיר קדשם הלזו , ובעקבי התרים עלו המורים אל הראש ההוא ויעטרוהו בכלי נשקם, ואין מנופף יד ואין פוצה פה עליהם.

והשמש הכה על ראשי המגדלים ועל גגות המקדשים הנחפים בזהב בכסף ובכל צבע, ותוציא מהם קרני אור ניצוצי זהב וזיקי אש לעיני הצרפתים המשתאים על הדר העיר. עד אשר הוציאו כל רוחם ויקראו מרעידים ומשתוממים מאסקויא! מאסקויא! ולקול הקריאה הזאת מהרו כל עם המלחמה, ויעלו על ידיהם ועל רגליהם בלי סדרים על ההרים, ופתאום נשמע קול תקיעת כפים עזה בכל המחנה ויקראו גם המה מאסקויא! מאסקויא!

למראה הכבוד הזה שכחו הצרפתים את תלאות הדרך ואת

עמל המלחמה, את אחיהם ואת קרוביהם, אשר מתו ממותי תחלואיס מזי רעב ומוכי הרב , נשכחו כל הצרות העוברות האלה מפני הכבוד הקיים אשר קנו להם, ומפני תהלתם אשר תעמוד לעד , ובלבם דמו לשמוע את כל עמי הארץ ממחאים כף להם, ובחצרות

כל מלכי האדמה כולו אומר כבוד! ואחרים אשר לא להטו אחרי הכבוד שמחו על הקץ הבא אל כל עמל נפשם, כי דמו כי במאסקויא ימצאו את המנוחה, את השלום, ואת התשובה אל בתיהם, אשר המה

מתרפקים עליהם.

גם נאפאלעאן השביע בגאון העיר ההיא את עיניו המפיקות גאוה, וסביביו שרי צבאיו אשר רחקו מעליו מעט מיום אשר נוקשה הצלחתו כמעט במלחמה הגדולה,ועתה שקדו לראותו בלב מלא יראת המעלה להנות מאור גדולתו ולהתחמם באש הצלחתו, רגעים אחדים זנו עיני נאפאלעאן מתפארת העיר ההיא, ואחרי כן שב רוחו ויפעמהו במצוקת הספקות, כי ידע כי ביום הזה עולה הוא לפני כסא התולדה לדין, אם הוא האדם הגדול בכל בני תמותה; או רק העז בהם, אם הציב לו במאסקויא מצבת כבוד; או חצב לו בה קבר – כי ראה העיר בידו, ומלאך אין לצקת לרגליו את מפתחות העיר בשם ראשיה אפרתיה וזקניה, אין איש בא לקבל פניו ואין מאסף אותו העירה .

עוד רוחו מרחפת על פני הספקות האלה, ומוראט התערב בין

המורים ויפרוץ אתם עד מגרשי העיר מקום אשר מאספי מחנות הרוסים עומדים עוד, ומילאראדאוויטש שלחציר לנאפאלעאן להגיד לו כי הצת יציתו הרוסים את העיר באש אם ירגיזו הצרפתים את הרוסים הנסוגים אחור דרך העיר – ונאפאלעאן לא מנע ממנו את חפצו ויתן למאסקויא ולהרוסים הנסוגים ממנה את בריתו שלום ביום ההוא, אז התערבו חלוצי הצרפתים עם מאספי הרוסים וידברו אתם פנים בפנים כאשר ידבר איש את רעהו, המה משוחחים והקאזאקין הכירו את מוראט הרודף אחריהם מן הניעמען עד מאסקויא ויסורו אליו לשאול לשלום לו ולברכו על גבורתו ועל אומץ לבו, וגם הוא

השיב אהבה אל חיקם,ויקח מאת פקידיו את מורי השעות אשר בחיקם

ויתנם מתנות להם.

ואנשי המלחמה מתרפקים על מאסקויא ועל טובה ואין איש בא לאטוף אותם העירה עד כי נחלו בתוחלתם הממושכה וישלחו אנשים מקציהם לראות מה נעשה בעיר? והנה היא עזובה ושעריה

שוממים, אז התיר להם נאפאלעאן לבוא העירה במוסר מלחמה, ועוד קותה נפשו כי יצאו בני העיר מן ההורים אשר התחבאו בהם מפחד הצרפתים לשחרהו שלום, אבל בכל רחוב ובכל שוק ופנה אשר רגלי הצרפתים מגיעות לא ראו בלתי אם את צלם ולא שמעו

בלתי אם את הד מדרך רגלם – עד כי נודע להם אל נכון כי עזבו אזרחי מאסקויא גם המה את ארמנותיהם כאשר עזבו הכפרים את

סוכת נוצריהם בשנאתם את הצרפתים, ויעברו בה לארכה ולרחבה בהשקט ובבטחה עד בואם אל מצודת קרע מלין Rremlin והנה שעריה נעולים, ואנשים מדלת העם עומדים על חומותיה ומהרפים את מערכות צרפת, ויגש מוראט לדבר באזניהם דברי שלום, והמה מרו ועצבו את רוחו בקללותיהם עד אשר פרץ את שערי המצודה במחיקבלו ויגרשם מאת פניו, שמה מצאו חמש מאות אנשי מלחמה אשר לא הספיקו להמלט מתוך העיר, ולא חששו הצרפתים לתת עליהם משמר, כי דמו כי נשלמה המלחמה, ויתהלכו הרוסים בתוך אויביהם בהשקט ובבטחה ואין מחריד, עד אשר נצתה מאסקויא באש, אז זכרו כי מלחמה להם עם צרפת ויתגנבו וישובו אל אחיהם – ומוראט באהבתו לנוע עבר משוק אל שוק ומרחוב לרחוב עד עברו את העיר בדרך העולה לו ואל אדאמיר walodomir, הוא מחוץ לעיר ויפגע בהמון קאזאקין הממלטים את נפשם ואת כלי התותח אשר אתם בדרך ההוא, ותבער בו פתאום אש המלהמה ויצו את פקידיו להתגרות בם, אולם את עם המלחמה היתה רוח אחרת ולא שמעו לקול פקידיהם ולא שלפו את החרב, עד שלש פעמים מרו את פי פקידיהם והוא עמד על דעתו ויאכפם במצות פיו

לחדש את המלחמה.

לפנות ערב בא גם נאפאלעאן העירה, ויקדש את מארטיער לנגיד על העיר, ויצוהו לשמור את המנוחה ואת הבטחון מכל משמר,

[ocr errors][merged small]

פן ישלחו אנשי המלחמה בבזה את ידיהם ויחייב את ראשו למלך אבל עוד בלילה ההוא היתה שנתו נגזלה, כי באו מבשרי רע מכל קצות העיר ויודיעו כי נטמנו מוקשי אש במקומות רבים, ובשעה השנית אחרי חצות נודע לו כי החלו עמודי אש להגלות בבית אחד הסוחרים בטבור העיר , ומארטיער לא חשך ידיו להשקיע את האש בכל כהו ויכלתו, וגם נאפאלעאן בא באור הבוקר אל מקום התבערה, ויתרעם על מארטיער ועל שומרי ראשו אשר עשו את מלאכת משמרם רמיה , אבל המה צדקו נפשם בהראותם לו בתים סגורים אשר לא נפתחו לפני הצרפתים עוד, ובכל זאת החלה משאת העשן לעלות מהם, אז רפתה רוחו ויסר אל מעון נגידי רוסיא הקדמונים אשר בקרעמלין ויכתוב בכתב ידו דברי אהבה ושלום אל אלכסנדר קיסר רוסיא, וישלחהו אליו ביד אחד מפקידי הרוסים אשר נמצא בבית החולים במאסקויא . עד כה וכהצלחה בידי מארטיער לכבות את הבערה, וישובו הצרפתים בסדרי מנוחה וישבו בבתים אשר תפשו, וינוחו מנוהת שלום כל היום ההוא, אבל בלילה שביצא אש ויבער במקומות רבים פעם אחת ביתר שאת וביתר עז, ורוח צפון נשא את הלהבה לעומת קרעמלין, מקום אשר היה אצור בו אבק שרפה עד למרבה , וגם לפני חלונות נאפאלעאן עמדו המון עגלות טעונות באבק ההוא, ורוח עז אשר התחולל מחום האש נשא את הלהבה מכל קצות העיר לעומת קרעמלין, עד כי היה המקום ההוא בחזקת סכנה רבה , כי עפו הזיקים כצפרים עפות לעומת העגלות, וחיי מלך כל הארץ תלוים באחד הזיקים הקלים האלה, ומארטיער ואנשיו חשים אצים בנחלי אש כל הלילה, עד כי תמה גם הלילה גם יגיעתווכחו לריק, והאש אוכלת לימינה ולשמאלה, נהלילהבה מציפים את כל הוצות העיר , עמודי עשן רובצים מעופפים מתגלגלים ועולים עד לב השמים, זיקים

ניצוצים פורחים מגג אל גג , לא מצאו כל אנשי החיל את ידיהם לטאטא במטאטאותיהם את שפע הזיקים הנופלים על גג ארמון מלכם, וכל העם עומדים מרעידים במצוקת לבב ורואים את האויב הנלחם אתם בסררי מלחמה אשר לא נסו לעמוד בם – כי כלה רוח אפם בעשן, ואפר חם להט את מעיהם מדי יפתהו פיהם לתת רוחה ללבם, עד כי נואשו מהשקיע את האש, ויכלאו ידיהם בחיקם וידמו לראות מה יעשה השם בם, וראשיהם אצו בבהלה ובחפזון למלט את קיסר ממקום המהפכה , כי עמודי אש מכתירים את המצודה, שמועה אחת בפי הרוסים הנשארים בעיר כי בקרקע הקרעטלין חלולים חלולים מלאים אבק שרפה, המה אצים בו והקול נשמע כי נגע אש בקירות קרעמלין, אז נער נאפאלעאן כפיו מתמוך בארמון מלכי רוסיא הקדמונים, ויצו לפנות מקום לו מחוץ לעיר בדרך העולה לפטרסבורג, רחוק פרסה אחת מן העיר, ולא נקלה היתה לצאת מן המקום הזה בשלום, כי הקיפוהו פלגי אש מכל עבריו מסביב , כל שעריו נעולים במנעולי אש, ועמודי להבה נצבים עליהם כשומרי אמונים, ורק אחרי יגיעה רבה זכו למצוא מעבר צר בין הסלעים בפלג

המשתפך אלנהל מאסקווא, ויצאו בו .

המשך

אבל ממקום סכנה יצאו ואל מקום מבנה רבה ממנו באו,

כי נסגרו לבוא במקום אשר חומת אש להם מסביב, אל כל מקום אשר שמו עיניהם זרמו זרמי אש לקראתם ולפניהם אכלהאש ואחריהם להטה להבה, כתפתה הארץ לפניהם, ואחריהם כנחל זפת בוערה, אין דרך אין שוק ואין רחוב נכר בעת ההיא, כי הציף ים אש את גליו ויכס את כל פני הארץ, ואך רחוב עקומה אחת אשר לא נמוגה באש עוד משכה את עיניהם עליה, ותהי למקלט מעט אל מלך כל

« הקודםהמשך »