תמונות בעמוד
PDF
ePub

ההיא כאכנים דוממים, לא שמעו קול רעם ולא ראו את ברקי הכרורים המשחיתים בהם, עד אשר כלו הצרפתים לירות את האבק והברורים אשר בבליהם, אז ירד נייא אל המישור, ומוראט ודאוואוסט תמכו בידיו ויעזרוהו ,

אבל גם הצרפתים אבדו נצחם ותצר כחם להשלים את הנצחון אף כי נפתחה להם חצי המעגלה ויראו את צבא הרוסים העומדים בקו האחרון, ואת הדרך אשר המה נסוגים בו אחור, וכאשר הוסיפו לשאול מאת הקיסר את שומרי ראשו לכלות בהם את מלאכת היום הגדול ההוא, ענה אותם לאמר במי אחדש את המלחמה מחר, ? כי ראה כי לא במלחמה אחת ינצח את הגוי הגדול הזה, וגם אם יפלו הרוסים לא יוטלו, על כן צוה את איישען למרק את שארית כחו על המרומים אשר בערקלאי עומר נצב עליהם, וכמעט כרגע צלחה הפצו בידו , כי באָנאָמי וגרורו הערו למות נפשם ויחצו באש ובדם עד צואר עד בואם אל קצה הסוללה, אבל לא כל עם המלחמה היו אבירי לב כערכס ולא מלאו אתריהם ברגע ההוא, ובעוד המה מתמהמהים שבו קוטאיזאוי Rutaisoff ויעים על אווJermeloff שרי גרודי רוסיא ברובים שכולים ויקיפו את הנלבבים האלה ויכלו את חמתם בם וימותו מרביתם ושר גדודם אתם במקום ההוא, ואיישען בראותו כזאת, מהר בנפשו אחריהם עם כל החיל אשר אתו אל הסוללה, והנה הרועת מלחמה חדשה באזניו מצד שמאלו, כי התנפל אוואַראַוו בראש רוכבים וקאזאקין על עקבו ויתגרו בו, וימהר איישען ויהפוך פניו אליהם ויפיצם על נקלה, ואחר שב אל הסוללה ויחזק את מלחמתו עליה , והנה מהרו הרוסים נשענו אל המקומות הבצורות אשר לא שלטה עין הצרפתים עליהם עד העת ההיא ויחדשו את המלחמה, ופרשיהם שבו פרצו במישור וישטפו במלחמה, ומוראט מהר גם הוא לשלוח רוכבים לקראתם תחת יד מאָנט ברין Montbrun ויבוא כדור מאת

עם כל החיל ההוא, ואיישו את חמתם בם ויי

הרוסים ויקח את נפשו , וישב מוראט וישלח את קאָלענקאָרט Caulaincourt למלא את מקומו, ויצוהו לבקוע בתוך רוכבי הרוסים ער הסוללה, ולגזול מידי הרוסים את כלי התותה הרוצצים את גלגלתי איישען וצבאו , ויען קאָלענקאָוט בגודל נפשו לאמור בעוד רגעים אחדים תראני בתוך הסוללה אס חי ואם מת. אף שמר את הברית הכרותה לשפתים, כי בקע ועבר עד הסוללה ושמה נפל שדור ארצה וימת ,

וגם במות הגבור הזה לא עברה תשועת הצרפתים במקום הזה, כי עשה ידים לאיישען לחצות במבול אש עד קצה הסוללה , והפרשים שות שתו אל המרומים ויפרשו את דגלי צרפת עליה, ער כי היתה כל שדה המלחמה כמעט בידי הצרפתים, ובכל אלה לא אבדה תוחלת הרוסים וישובו וירעשו עליהם, פעמים רבות הוכו. אחור והמה שנו שלשו וירבעו מלהמותיהם כל היום, ואך לפנות ערב נואשו מאת הסוללה ההיא, ויסוגו אחור עד המרומים העומדים באחרונה, ומשם שלחו כדוריהם לבלע. ולהשחית את הסוללות הראשונות ואת הצרפתים אשר עליהן, עד כי נאנסו הצרפתים לרדת מעליהן ולהסתתר במהמורות בנקיקים ובבורות, אלה כרעו ואלה שחו להנצל מחבלי המות אשר הרוסים מקלעים לראשיהם, ויתגלגלו בצער ההוא עד רר היום ולא התעצמו להשיב מכה אל חיק מכיהם , כי תם כח כל עם המלחמה, צואר הפקידים נְחַר בצעקתם כל היום, וצרכי המלחמה אזל מכליהם, על כן אספו ידיהם ולא יספו להלחם עור , ויסבלו במנוחה את הרוגז אשר הרוסים מרגיזים אותם בתרועת מלחמה ובכדורי מות, ער אשר כסה החושך את הצרפתים ואת הארץ אשר הם עליה.

ויהי הנצחון במחנה צרפת לאבל, כי רבו הללי צרפת ביום ההוא, אין אוהל אשר אין בו מספר, כל העם מְבַפִים איש את אחיו

את רעהו ואת קרובו אשר נפלו ביום ההוא , כי מספר המתים והנפצעים רבו למעלה משלשים אלף, ובתוכם שלשה וארבעים שרי גדודים, כולם אישים ראשי גבורי צרפת המה, ובכל הדם הרב הזה לא קנו בלתי אם את מקום המלחמה לבדו .

גם מאת הרוסים נפלו רב מחמשה ועשרים אלף ובתוכם שמונה שרי גדודים ובאגראטיאן זרוע עוזם, אבל מה נחשבה להם האברה הזאת בשבתם בתוך עמם ? המתנדבים בעם השלימו את מספר המתים, עריהם הספיקו להם את צרכי המלחמה וכל מחסוריהם אשר המה חסרים, וחוליהם מצאו מנוחה ומזור בבתי אחיהם, וקרוביהם , לא כן הצרפתים הרחוקים אשר חסרו כל, על כן לא נחלו הרוסים על שברם אשר הָשברו ביום ההוא , כי ידעו כי כזה וכזה תאכל התרב, ויריעו בלילה ההוא במחנה כאשר יריעו העם המנצחים במלחמה , והצרפתים שמעו את קול התרועה ויצא לבם, כי ראו כי לא נכנעו הרוסים בלבם, ומה בצע בנצחון כזה אשר כל רגלים אין לו! אף היתה עצת מוראט אמונה אשר יעץ לנאפאלעאן לסגת אחור עד ליט א, להתרפא מן המכות אשר הכם הנצחון ההוא, כי מחרת היום ההוא התנשאו הרוסים כאריות ויעוררו קול תרועה גדולה עד כי נשמע קולם באוהל נאפאלעאן , שמעו הצרפתים הנטושים בשדה המלחמה וירגזו , ושומרי ראש הקיסר מהרו אל הנשק , והרוסים אחרי אשר הראו להצרפתים כי עוד לבבם אתם, נסוגו אחור כמשפטם לפני המלחמה, לא הניחו לשלל בידי אויביהם דגלים ונשק וכלי תותח, גם שבי בידי צר לא נפלו יותר משבע מאות איש, זה הנצחון וזה שכרו .

הצרפתים בדרך מאסקויא ויהי כאשר החזיקו הרוסים בדרך וירכב נאפאלעאן לראות את שרה המלחמה אשר קנה בדמי בני עמו, שמה נוכה למראה

עיניו כי לא שלמה מגפת הרוסים עד כה, ובכל מקום אשר ראתה עינו לא מצא צרי למחלת לבו, הביט השמימה והנה התקררו עבים וימטירו על ראשו אגלי מים קרים, רוח קרה נשבה בו ובשרהו כי החורף קרב לבוא , ראה על הארץ והנה עלה קיטור הבתים השרופים בקיטור הכבשן, הסוללות הרוסות, הארץ מלאה בקיעים, אנשי המלחמה נודדים בין ההרונים מבקשים בכלי המתים אוכל בער החיים, בגדיהם קרועים ופניהם כשולי פארור מעשן אבק השרפה, וידיהם נגאלות בדם , דממה בכל המישור ההוא , אין אומר אין . דברים ואין שיר מלחמה ושיר נצחון נפרץ במקום ההוא, וגם הברכה . אשר ברכו את הקיסר הבא אליהם היתה אך ברכת שפתים ולבם בל עמה - הסוללות מחופים בפגרים רבים מאוד, מרביתם פגרי צרפתים. ער כי עליהם ימשול כל מושל ואמר כי להצרפתים המתים ולא להחיים נלכדה הארץ הזאת ! ראה נאפאלעאן וַתָּבָה רוחו . . .

אחר הדברים האלה שבו כל דברי המלחמה לקדמותם , הרוסים נזורו אחור בסררים מעולים, ומוראט שר רוכבי הצרפתים רודף אחריהם עד מאַזאַיסק , ויהי כאשר דמו הצרפתים לבוא העירה ללון בה, ולא נתנום הרוסים לבוא, כי נצבו מאספי מחנות רוסיא לפני הומת העיר, ומאחריה עמרו כל עם המלחמה וישמרו את שני הדרכים אשר אחת מהן עולה מאָסקויא ואחת לקאָלוג אָה Kaluga ויראו הצרפתים את הרוסים כי חזקים הם , ככחם אז ככחם עתה , ואת מצב רגלם כי בטוח הוא , ויעמרו מרחוק לא קרבו לנסות אליהם דבר, אף כי התלהב לבב מוראט הלהוט אחרי המלחמה באש לא נופח, ויצו את פרשיו בקול עוז להתגרות בם, בכל זאת השיאוהו שלשיו ויוכלו לו להעבירו מדעתו בפעם הזאת, וילינו הצרפתים בקרבת העיר ולמחרתו הוא ט' זעפטעמבר באו העירה כמבוא עיר מבוקעה, כי מצאו שעריה פתוחים ובתיה שוממים, ויעברו מקצת

הצרפתים דרכה לתגר את האויב העומר ברוב אורב מאתריה ; ומקצתם נשארו בעיר לחפור אוכל , והנה אין בה איש חי ודבר מחיה, כי אם מתים וחולים קרובים למות, והמה מהפכים בבתי העיר לבקש מזון לנפשם, ויורו עליהם הרוסים במחי קבליהם , ויהפכו גם את העיר ההיא לתל אפר .

ויהי כאשר הגיעו הצרפתים אל פרשת הדרכים וישובו ויפסחו על שני השעיפים, כי היה דרך הרוסים במנוסתם כדרך אניה בלב ים, לא השאירו רושם אחריהם אשר בו יכירו אויביהם את הדרך הלכו בו, ואיש אין בארץ אשר יודיע דרכם להצרפתים , ער אשר אחז מוראט ומארטי ער Martier לתומם את הדרך העולה למאסקויא וילכו הצרפתים דרך שני ימים במדבר הזה, לא מצאו איש ולא שמעו קול טקנה, בשר סוסים היה בשרם, וגרגרי דגן כתושים היה לחמם, ויחיו חיי צער וחיי דאגה עד בואם אל קרימסקאי, Krimskoi שמה שבו מצאו את הרוסים במערכה בצורה מאוד , עד כי נוכח מאָרטיער כי אין בכחו לנסות אליהם דבר, אולם מוראט אשר בהריחו ריח אבק מורה, היה כגבר עברו יין המה . לא שער ולא דרש עד מה כח הרוסים גדול, ויטביע את נפשו ואת נפש חילו במקום סכנה רבה מרצון נפשו, ואחריו נמשכו יתר שרי הצבא בהבלי האונס אל המקום ההוא, ויד הרוסים חזקה עליהס וישחיתו מהם ארצה כאלפַיִם איש, כולם אנשים שומרי ראש הקיסר המה, אשר חסה עין נאפאלעאן להוציאם אל הורג ביום המלחמה הגדולה, אז התמרמר מאָרטיער ויכתוב אל הקיסר כי לא יקבל כל פקודה עור מפי מוראט המנהיג בשגעון, גם דאָוואוסט אשר לא נרפאו פצעיו עוד הפגיע בהקיסר להעביר את הפקודה מאת מוראט ולתת את החלוץ בידו, ויבטח את הקיסר כי רדוף ירדוף אחרי הרוסים והשג ישיג אותם והדיה עליהם מלחמה רבה, אך לא בלי תחבולה ומודה כמוראט, ושומע לא היה לו מאתו, כי לא אבה לשנות סדרי צבאו

« הקודםהמשך »