תמונות בעמוד
PDF
ePub

בערקלאי מתנהג בהם, ומה גם כאשר הגיעו הצרפתים עד הרגעפער חרק הזקן הזה את שניו מכעס בראותו את בערקלאי נכון לפתוח להצרפתים גם את שערי רוסיא הישנה בלי מלחמה, ורבים מראשי הארץ ומרבי החיל נותנים קטורה באפו ויפצרו ויאיצו בגערקלאי לצאת למלחמת תגרה על הצרפתים, עד כי נעתר להם גם הוא , אבל עוד עינו צופה על הצרפתים העומדים לדעתו מול פניו או מול קרנו הימיני, (כי קרנו השמאלי היה בטוח בעיניו בכח מֵי הרגעפער) והנה שמעו אזניו מאחוריו את קול שַׁוְעַת נעוועראָווסקיא כי עברו הצרפתים את קרנו השמאלי והנם נטושים על שערי סמאָלענסק ! עד כי נערו הרוסים חצנם ממלחמת התגרה אשר דמו להצרפתים , וימהרו וירוצו על ידיהם ועל רנליהם להגן על סמאלענסק מעוזם, אבל עוד לא הספיקו לבוא ונחרת סוסי הצרפתים נשמעו על שערי סמאלענסק, ומוראט הציב לרוכביו יד במקום אשר יחצה הרנעפער את חומת העיר ; ונייא קבע מקום להרגלים במקום אשר יפנה הדנעפער מאת פני העיר, וקרנו השמאלי וקרן מוראט הימיני היו נשענים על הנהר ההוא , וגם פאניטאווסקי הבא ממאהילעף נלווה אל מחנה מוראט ביום ההוא .

כמעט ראה נייא את העיר מרחוק וַפָּעם מרוח מלחמה עזה ויקרב אליה ללכדה על נקלה, כי זכר את דבר מוצרי פרייסען אשר נלכדו לפני הצרפתים בשנת 1807 באפס יד, והנה יצא כדור אש מאת פני המבצר ויפגע בצווארו ויזכירהו כי עם גבורי רוסיא הוא מדבר בשער עירם, אבל גם בזאת לא נוּפַר, ונהפוך הוא כי בראותו ... כי כפשע בינו ובין המות לא חשך ממות את נפש הגדוד הקרוב אליו וינריבם אל מקום כדורי הרוסים, והנה קל מהרה התקדרו השמים עָבֵי עשן וכדורי אש נפלו כבוד על ראשי שני שלישי הגדוד ההוא וימיתוס, לא שבו אחור בלתי אם פלטים לספר בצרפת את מעשי שר

צבאם הנכהרים. אז רפתה רוח נייא וירא כי לא בהשכל היתה מעשהו, ויסג אחור אל אחד ההרי' הנשעני' אל הנהר לתור את ערות העיר איזה דרך נוחה היא להכָנש, ופתאום ראה עננים עולים מעֵבר הדנעפער

ואבק רגלי עם רב הולכים הלוך וקרב אל העיר , וימהר ויקרא את : נאפאלעאן להראותו את המראה החדשה ההיא, וההמון הולך וקרב

עד כי הכירם כי כל צבא הרוסים המה כמאה ועשרים אלף איש , ובערקלאי ובאגראטיאן בראשם, אז עבר רוה שמחה על נאפאלעאן ויתקע כף ויאמר הנה באה הנה באה המלהמה אשר אני מבקש מיום עברנו את הניעמען, ! מהר צוה את מוראט ואת נייא הצרים על העיר לסגת אחור, ולהניח מקום פנוי למערכת הרוסים במישור אשר בין הדנעפער ובין היער, אבל המה מהרו קבעו מסמרתם במרום ההרים אשר בעבר הנהר מערבה, וינוהו , לשוא שלח נאפאלעאן את גדודי רבֵּיו לירות עליהם ולמשוך אותם למלחמה אל עבר הדנעפער מזרחה, כי החזיק בערקלאי בשטתו לבלי הלחם את הצרפתים עוד ולא הרפה ממנה, ואת באגראטיאן אשר היה צמא למלחמה שלח לע לניאַ IElnia לשמור את המקום ההוא כי ירא פן יחזיקו הצרפתים בדרך המסוכן ההוא ויבדילו בין מחנה הרוסים ובין מאסקויא – ויותר בערקלאי לבדו להגן על סמאָלענסק •

המשך סמאָלענסק Smolensk 9', ובי"ז לחודש אגוסט קרמו עיני נאפאלעאן אשמורות , ויצא

לראות את הרוסים עומדים חלוצים בשרה המלהמה אשר פנה להם , והנה המישור ריק אין איש מתיצב נגדו, ואחד משרי הגדוד במחנה דאוואוסט בא ויודיעהו כי שבו הרוסים אל קיאם והנם נזורים אחור בדרך מאסקוי , לא הניחו בלתי אם מקצתס לשמור את העיר .

אז התחמץ לבב נאפאלעאן ויצו לרעוש על העיר וללכוד אותה כרגע . אבל את מוראט העז בשרי צבאיו היתה רוח אחרת ויאמר אל הקיסר לאמר אחרי אשר אין חפץ להרוסים במלחמה, רב לנו גם אנחנו לרדוף אחריהם, ויפל את תחנתו לרגלי מלכו לבל יביא את כל הקהל הזה אל מאָסקויא למות בה ברעב ובקרח, ובכל זאת עמר נאפאלעאן על דעתו ויצו להכין מצור על העיר •

ויתגרו הצרפתים את הרוסים השומרים את העיר תגרה עזה מאוד, והרוסים השיבו מלחמתם אל חיקם ברוח משחית וברוח בער , כי נִפְּצו את כלי תותחם ואת אסמיהם המלאים אבק שרפה שלחו באש ותהי מהומת מות רבה מאור במחנה צרפת ביום ההוא, עָשָׁן אש וברורי מָוֶת אוכלים בכל קצותם, ומוראט עומר נצב בתיך מבול האש ההוא בנחת וחובק את ידיו, ויותר אשר הרבו פקידי החיל לפצור בו לסור מתוך מוקשי מות אלה כן הרחיק ללכת בגיא צלמות, כי בקש לאַבֵּר נפשו לדעת ביום ההוא , ואף כאשר שתו נגד עיניו כי אם איננו חָס על נפשו יחוס על נפשות בני לוויתו העוטרים אותו, ענה אותם בנחת לאמור ישובו המה למקומם ואני פה אעמוד, אפס כי עוד לא באה פקודתו, רבים נפלו לימינו ולשמאלו והוא לא מצא את המות אשר הוא מבקש, וישב סר וזעף לאהלו •.

אז התגעשו כל שרי צבאות צרפת יחד להחזיק מלחמתם על העיר איש איש מקצו, נייא צָר על העופל , דאוואוסט נלחם במגרשי העיר הסמוכים אל החומה, ופאניאטאווסקיא התעצם להרוס את הגשרים לבלתי נתן להרוסים מקום להמָלֵט , ושומרי ראש הקיסר מתחזקים להשחית את החומה במחי קבליהם, ולא יכלו, כי היו החומות בצורות מאוד, והרוסים עמדו על ארצם בזרוע חשופה וימלאו )

[ocr errors][ocr errors]
[ocr errors]
[ocr errors]
[ocr errors]

את ידם למלכם בכח לבב, את כל מדרך כף רגל מחצו בדם אויביהם, על כל צעד וצער אשר קנו הצרפתים רבו חלליהם, דרכם היה נסמן אחריהם בדם, ופגריהם כסו את כל פני מגרשי העיר, עד כי נלאה נאפאלעאן לנפץ את ראשי הילו על החומות הבצורות האלה, ויאמר לסור ממנה לעת ערב, אך דאוואוסט לבדו הסית אותו לחזק מלחמתו על העיר עד רדתה, ותהי חטאת נאפאלעאן ביום ההוא רבה מחטאת נייא בים העבר, כי זה בא בגדודו לבדוֹ וַיְאַבֵּר ממנו כארבע מאות איש, וזה בא בכל המון צרפת , ויוציא אל הורג כששת אלפים נפש

וגם בלילה לא רפתה יד המלחמה, הרוסים המטירו מות ואבדון על ראשי אויביהם הקרובים אל החומה, והצרפתים השליכו מחי קבליהם אל תוך העיר פנימה, וער מהרה נראו לעיניהם גאות עשן מתאבכים ורשפי אש מעופפים, ונחלי להבה פורצים בכל קצות העיר, עוד רגע וזרמי האש האלה קרבו אהד אל אחר ויתחברו ויהיו למבול להבת שלהבת, עד כי היתה כל העיר הרבה ההיא כמדורה גדולה אחת , והצרפתים ומלכם אתם עומדים מְיָנִים כל הלילה נבהלים למראה עיניהם, מהרישים לדעת מה יעשה השם בעיר .

עוד לא האיר השחר , ואחד הצרפתים אַמֵץ לבו לעלות על החומה ולרדת ממנה אל תוך העיר, והנה אין בה איש וקול אדם , ויתחרש וילך כה וכה בין מוקדי אש ותמרות עשן , ופתאום צללו אזניו לקול דברת אנשי מלחמה המדברים במבטא הסל אונים. עד כי נפל לבב הצרפתי הזה ויכון לקראת הַמָוֶת וזשבי , והנה עלה השחר ויראהו כי בין בני הפולין מצבא פאניאטאווסקיא הוא עומד , בי המה באו אל העיר ראשונה אחרי אשר יצאו הרוסים ממנה, אז נפתחו שערי סמאָלענסק אל הצרפתים, ויבואו בטח אל העיר הפרוצה והשרופה העזובה והשוממה, אין בית לנוח בו ואין איש מקדם פניהם בלחם ובמים, ואך ענני עשן וזיקי אש אשר לא עוממו צוהלים

לקראת המנצחים האלה, וזה היה שכר לעבודתם הגדולה אשר עברו על סטאָלענסק מנעול רוסיא. .

וגם נאפאלעאן בא העירה וימהר ויצא ממנה מלא דאגח ופחד עתידות, כי נכזבה תוחלתו גם הפעם לגבור על הרוסים במערכה בשדה, ויעמוד בקצה העיר במקהלות שרי צבאיו ויחרף את מערכות הרוסים היראים להתראות פנים אתו, והמה שמעו את דבריו וידמו באבנים, ובלבם הצדיקו את בערקלאי המבשיל את כח הצרפתים במנוסתו יותר מבמלחמת תנופה - כי המה נשאו את מספר אנשי. הצבא אשר בידיהם וידעו כי כבר נגרע בדרך הקשה הזה נובע ממספר הצרפתים ומחצה מחיל מלכי בריתו, כי מעשרים ושנים אלף בני בייערןאשר עברו את האָרער לא הגיעו עד הרינאָ יותר מאחר עשר אלף איש, ויתרם אכל הרעב והדרך הקשה , ועוד לא ראו קץ לעמלם והמלחמה לא הֵחֵלָה עוד, וזאת העיר סמאָלענסק אשר אמרו בי בצלה יחיו בחורף המתעתד לבוא , נהפכה לתלי אפר ולערמות אבן, ער כי לא שמו אנשי הצבא מחסום לפיהם ויצעקו בקול לאמור ,למה הניענו הקיסר דרך ארבע מאות פרסה לשתות מֵי בְּעֶה ולנוח על ערמות אפר ? הארץ אשר אנחנו באים אליה חסרה כל טוב, ואנחנו אין אתנו בלתי אם רכושנו וצרכי חייתנו אשר הבאנו אתנו מצרפת , ולמה זה הבל ניגע לשאת על שכמנו את צרפת ואת כל מותרותיה לארץ רוסיא ? הלא טוב לנו שוב צרפתה לאכול פריה על אדמתה בנחת, וגם שרי הצבא נלאו ויתלוננו על המלחמות הרצופות אשר נאפאלעאן נלחם מיום עשותו מלוכה בצרפת, כי מה בצע בעושר אשר הוא מעשירם אחרי אשר לא ישליטם לאכול ממנו ? בתיהם בנוים לתלפיות בצרפת והמה מתגוללים על תלי עפר וסלעים צחיחים בקצוי ליטא ; בתיהם מלאים כל טוב ונשיהם עדינות, והמה חיים חיי צער וחיי אלמון בקצוי ארץ, את כל התלונה הזאת שמע

« הקודםהמשך »