תמונות בעמוד
PDF

את מסתרי מעמד הרוס "לאורה על כןהניה בכ"א אגוסט את מקצת בני חילו עליד נחל דריס א לשמור את הנשק ואת הכבודה, ומקצתם הוליך לשעבעס, ויעמידם על אם הדרך לזרות עפר בעיני הרוסים לבל יראו מוצאו ומבואו , והוא ויתר החיל פנו לשמאלם ויפרצו עד יאקובאווע בואכה אסווייא, וגם וויטטגענשטיין עוב לתומו ביום ההוא את אסווייא וילך בטח להציב לו יד ביאקובאווע, והנה צרפתים לקראתו! וקל מהרה פרצה ביניהם מלהמה כבדה מאוד, והצרפתים היו כלואים במקום צר, הרים ויערים סביבם, ואין מקום לנטות מכדורי הרוסים אשר אכלו בשר צרפתים לשובע ביום ההוא , ובכל זאת עמדו תחתם לא ערבו לצאת ממקום סכנה ההוא, עד אשר נפל על פי מקרה אחד מפקידי חיל רוסיא שבי בידם, ומתוך הכתבים הנמצאים . בחיקו התברר כי הולך וויטטגעושטיין בכח כל צבאו להרוס את כל הגשרים אשר בנו הצרפתים על הדינא, אז נוכח אודינאט כי חובה רובצת עליו לשוב אחור ויעבור עליו מה! מהר מלט את צבאו אהור ויניה את הכבודה ורבים מבחירי אנשיו למשסה ולשבי בידי אויב ויחפז לשוב אל מקומו כבראשונה, וויטטגענשטיין לא הסתפק בנצחון הזה אשר נצחם וישלח את קו ל נ י עף Rulnieft שר גדודו לעבור את הדריסא ולהרבות מכה בצרפתים, והמה התגאו בגבורתם ויזיחו את חוקי הבטחון מנגד עיניהם, לא הביטו אחריהם וירדפו מלא עיניהם אחרי הצרפתים אשר נשענו באחת הגבעות ויארבו עד אשר נסגרו הרוסים לבוא ביניהם ובין הנהר ההוא, אז התנפלו עליהם ויהרסו את משטרם רבים המיתו וכלי תותח בזזו, וגם קולינעף שר - .הגדוד ההוא נפצע ויפול שדוד ארצה

וימת קולניעף ביום ההוא מות גבורים, כי כאשר פצפצו כדורי הצרפתים את שתי רגליו לא נחלה על שברו ולא התאבל על

נפשו, כי אם על כליתותחו הנופלים בידי אויב, ובראותו כי קרב קצו ID 4 ג"

הורה על פשעו אשר פשע ברדפו אחרי הצרפתים יתר על המדה הראויה לפי חוקי הבטחון, ויצדק עליו את הדין למות על כלי התותח אשר נתנו באשמתו למשסה, אחרי אשר התנצל את עדיו ואת חותמי

י המלכות אשר נשא על לבו לכבוד , כי אמר כי אין איש כמוהו שנה בהם

וכאשר לא כלכלו הרוסים בראשונה את דבר נצחונם במשפט; ככה לא מדו הצרפתים באחרונה את פעולתם במרת אמת, וכמעט ראו את הרוסים נגפים לפניהם הרחיקו לרדוף אחריהם גם המה הרחק מאוד עד בואם בכף הרוסים, לא זכרו את דבר הרוסים ויחטאו גם המה את החטאה ההיא - ויהי המה רודפים ושמחים בנצחונם והנה כל צבא הרוסים עליהם ויחלו להכות בם, ככה פסחה המגפה על שני השעיפים ביום ההוא ותהי פעם בהרוסים ופעם בהצרפתים עד אשר מהר אודינאט אחריהם להצילם מרעתם, וישיבם אחור מעבר לנהר דריסא אל המקום אשר היה בה מחניהם בתחלה, וגם הרוסים שבו אל מקומם הראשון ויתקעו את יתדם באסווייא.

וגם במחנה התיכונה לא היתה מנוחת הצרפתים שלמה בימים

ההם, חלוציאיישען התגרו מלחמה עם הרוסים אצל זוראי , אבל לעומתו כבדה יד הרוסים מאוד על ז עבאס טי אני Sebastiani שר צבא צרפת אצל אינקאווא הסמוכה אל הדגעפער ויכהו מכות

חדרי בטן, ויפרצו פרץ גדול במחיצת הצרפתים ביום ההוא.

בכל אלה לא נתקו כפות רגלי הצרפתים ממקום מנוחתם עד

אשר הגיעה לאזני נאפאלעאן שמועת השלום אשר השלים שלטון תוגרמה עם קיסר רוסיא בבו קא רעסט Bueharest בעת ההיא, כי עד העת ההיא השלה את נפשו עוד כי תקצר נפש אלכסנדר בעמל המלחמה הבוערת בארצו משני קצותיה ויכנע לשחרהו שלום – ויהי

בערקלאי מתנהג בהם, ומה גם כאשר הגיעו הצרפתים עד הדגעפער חרק הזקן הזה את שניו מכעס בראותו את בערקלאי נכון לפתוח להצרפתים גם את שערי רוסיא הישנה בלי מלחמה, ורבים מראשי הארץ ומרבי החיל נותנים קטורה באפו ויפצרו ויאיצו בבערקלאי לצאת למלחמת תגרה על הצרפתים, עד כי נעתר להם גם הוא, אבל עוד עינו צופה על הצרפתים העומדים לדעתו מול פניו או מול קרנו הימיני, (כי קרנו השמאלי היה בטוח בעיניו בכח מי הרנעפער) והנה שמעו אזניו מאחוריו את קול שועת נעוועראווסקיא כי עברו . הצרפתים את קרנו השמאלי והנם נטושים על שערי סמאלענסק! עד כי נערו הרוסים חצנם ממלחמת התגרה אשר דמו להצרפתים , וימהרו וירוצו על ידיהם ועל רגליהם להגן על סמאלענסק מעוזם, אבל עוד לא הספיקו לבוא ונחרת סוסי הצרפתים נשמעו על שערי סמאלענסק, ומוראטהציב לרוכביו יד במקום אשר יחצה הדנעפער את חומת העיר; ונייא קבע מקום להרגלים במקום אשר יפנה הדנעפער מאת פני העיר, וקרנו השמאלי וקרן מוראט הימיני היו נשענים על הנהר ההוא, וגם פאניטאווסקי הבא ממאהילעף נלווה אל מחנה מוראט ביום ההוא.

כמעט ראה גייא את העיר מרחוק ויפעם מרוח מלחמה עזה ויקרב אליה ללכדה על נקלה, כי זכר את דבר מבצרי פרייסען אשר נלכדו לפני הצרפתים בשנת 1807 באפס יד, והנה יצא כדור אש מאת פני המבצר ויפגע בצווארו ויזכירהו כי עם גבורי רוסיא הוא מדבר בשער עירם, אבל גם בזאת לא נופר, ונהפוך הוא כי בראותו. כי כפשע בינו ובין המות לא חשך ממות את נפש הגדוד הקרוב אליו ויכריבם אל מקום כדורי הרוסים, והנה קל מהרה התקדרו השמים עבי עשן וכדורי אש נפלו כברד על ראשי שני שלישי הגדוד ההוא

וימיתום, לא שבו אחור בלתי אם פלטים לספר בצרפת את מעשי שר

צבאם הננוהרים. אז רפתה רוח נייא וירא כי לא בהשכל היתה מעשהו, ויסגאהור אל אחד ההרי' הנשעני' אל הנהר לתור את ערות העיר איזה דרך נוחה היא להכבש, ופתאום ראה עננים עולים מעבר הדנעפער ואבק רגלי עם רב הולכים הלוך וקרב אל העיר , וימהר ויקרא את נאפאלעאן להראותו את המראה החדשה ההיא, וההמון הולך וקרב עד כי הכירם כיכל צבא הרוסים המה כמאה ועשרים אלף איש, ובערקלאי ובאגראטיאן בראשם, אז עבר רוה שמחה על נאפאלעאן ויתקע כף ויאמר, הנה באה הנה באה המלחמה אשר אני מבקש מיום עברנו את הניעמען,! מהרצוה את מוראט ואת נייא הצרים על העיר לסגת אחור, ולהניח מקום פנוי למערכת הרוסים במישור אשר בין הדנעפער ובין היער, אכל המה מהרו קבעו מסמרתם במרום ההרים אשר בעבר הנהר מערבה, וינוהו, לשוא שלח נאפאלעאן את גדורי רביו לירות עליהם ולמשוך אותם למלחמה אל עבר הדנעפער מזרחה, כי החזיק בערקלאי בשטתו לבלי הלחם את הצרפתים עוד ולא הרפה ממנה, ואת באגראטיאן אשר היה צמא למלחמה שלח ל ע ל נ י א EInia לשמור את המקום ההוא, כי ירא פן יחזיקו הצרפתים בדרך המסוכן ההוא ויבדילו בין מחנה הרוסים ובין מאסקויא – ויותר בערקלאי לבדו להגן על סמאלענסק

[merged small][ocr errors]

* ובי"ז לחודש אגוסט קדמו עיני נאפאלעאן אשמורות, ויצא לראות את הרוסים עומדים חלוצים בשדה המלהמה אשר פנה להם, והנה המישור ריק אין איש מתיצב נגדו, ואחד משרי הגדוד במחנה דאוואוסט בא ויודיעהו כי שבו הרוסים אל קיאם והנם נזורים אחור בדרך מאסקוי , לא הניחו בלתי אם מקצתם לשמור את העיר .

אז התחמץ לבב נאפאלעאן ויצו לרעוש על העיר וללכוד אותה כרגע, אבל את מוראט העז בשרי צבאיו היתה רוח אחרת, ויאמר אל הקיסר לאמר אחרי אשר אין חפץ להרוסים במלחמה , רב לנו גם אנחנו לרדוף אחריהם, ויפל את תחנתו לרגלי מלכו לבל יביא את כל הקהל הזה אל מאסקויא למות בה ברעב ובקרח, ובכל זאת עמד נאפאלעאן

על דעתו ויצו להכין מצור על העיר .

ויתגרו הצרפתים את הרוסים השומרים את העיר תגרה עזה מאוד, והרוסים השיבו מלחמתם אל חיקם ברוח משחית וברוח בער, כי נפצו את כלי תותחם ואת אסמיהם המלאים אבק שרפה שלחו באש, ותהי מהומת מות רבה מאוד במחנה צרפת ביום ההוא, עשן אש וכדורי מות אוכלים בכל קצותם, ומוראט עומד נצב בתוך מבול האש ההוא בנחת וחובק את ידיו, ויותר אשר הרבו פקידי החיל לפצור בו לסור מתוך מוקשימות אלה כן הרחיק ללכת בגיא צלמות, כי בקש לאבד נפשו לדעת ביום ההוא, ואף כאשר שתו נגד עיניו כי אם איננו חם על נפשו יחוס על נפשות בני לוויתו העוטרים אותו, ענה אותם בנחת לאמור ישובו המה למקומם ואני פה אעמוד, אפס כי עוד לא באה פקודתו,רבים נפלו לימינו ולשמאלו והוא לא מצא את המות אשר הוא מבקש, וישב סר וזעף לאהלו

אז התגעשו כל שרי צבאות צרפת יחד להחזיק מלחמתם על

העיר איש איש מקצו, נייא צר על העופל , דאוואוסט נלחם במגרשי העיר הסמוכים אל החומה, ופאניאטאווסקיא התעצם להרוס את הגשרים לבלתי נתן להרוסים מקום להמלט, ושומרי ראש הקיסר מתחזקים להשחית את החומה במחי קבליהם, ולא יכלו, כי היו

החומות בצורות מאוד, והרוסים עמדו על ארצם בזרוע חשופה וימלאו P 5

« הקודםהמשך »