תמונות בעמוד
PDF
ePub

ההוא

ורק נייא ומחנהו אחז בדרך ההולך סמאָלענסקה. ויהי כאשר הדביקו הצרפתים את הרוסים ויעטו עליהם לכלות את מלחמתם בם, אז הפכו הריסים את פניהם אל הרודפים, ויראום כי לא פליטי חרב המה, ופתאום נהפכו הרודפים לנרדפים ורוכבי הצרפתים לא בטחו בסוסיהם הרעבים והעייפים וירדו לארץ לנוס ברגליהם, אפס כי הרוסים לא רדפו אחריהם להשיגם בלתי אם להראותם כי לא מרפיון ידים המה נסוגים אחור וישובו ויאחזו בדרכם כמצות שר צבאיהם עליהם,

[ocr errors]

אז היה דבר כל שרי הצרפתים פה אחד לבלתי לכת עוד בעקבי הרוסים כבהמה בבקעה - כי תם לריק כח אנשי המלחמה וסוסיהם ספו תמו מן בלהות, ותלאות דרך הרחוקה הזאת הצעיר את אנשי המלחמה יותר מעשר מלחמות - והארץ אשר בתוכה המה הסרה כל טוב ואיננה משלמת את מחסוריהם, וישמע נאפאלעאן את דבריהם כי טובים ונכוחים המה ויט קו על מפת הארץ באורך מרוצת נהרי הדינא והדנעפער ובשטח. הארץ אשר ביניהם להרביץ את חילו הגדול על שפת הנהרות האלה ועל הארץ ההיא; על הדרך הזה, את פאניטאווסקי והפולין אשר אתו שְׁכֵּן במאהיל עף את דאוואוסט באָרשע, בדובראוונע. את נייא את מוראט ואת שומרי ראשו

Mohileff

[ocr errors]

ובלובאוויטץ הרביץ מדובראוונא עד וויטעפסק ועד זויראי Sauray, וחלוצי מחניהם פשטו עד ליאדיא ועד אינקאָוואָ וער וועליא ויתחזקו, נגר בערקלאי אשר התחבר עם באַגראַטיאָן למחנה אחת בין שני הנהרות הנזכרים, זאת תבנית הצבא התיכון

[ocr errors]

ולימין המחנה הזאת עמד דאמבראווסקי -Dombro wsky וישמור את המבצר באברואיסק ואת הערטעל Hertel שר גדוד רוסיא העומד נכחו ולשמאל המהנה עמד אודינאָט בפאָלאָצק על הדרך ההולך לפטרסבורג שומר. את מספר צעדי

וויטטגענשטיין הסוגר עליו את הדרך ההוא

ובקצה הקרן השמאלי רבץ מאקדינאל בראש שמונה ושלשים אלף בני פרייסען ופולין על שערי ריגא ומושל בכל הארץ אשר על חוף נחל א ה בואכה דינאבורגה נכון גם הוא לנטות על וויטטגענשטיין ידו. ושווארצענבערג שר צבא הקרן הימיני לכד בעת ההיא את חבל הארץ אשר בין הניעמען ובין הבוג, ויגן על ווארשויא ועל המחנה הגדולה מפחר טאָרמאָסאָף אשר היה להם כדוב אורב ועל כל אלה נהג וויקטאר Victor ארבעים אלף איש מפאת הווייכסעל לחזק ידי מלכו, ואשער א Augerean אסף בשטעטין Stettin חיל חדש להשלים את הצבא

מאחריהם

ואחרי אשר קיים נאפאלעאן את הסדרים האלה שב בכ"ח יוליא וויטעפסקה, ויפתח את חרבו מעל מתניו ויאמר לאמור זאת מנוחתי בשנה הזאת, פה אשלים את צבאי ואסדר את ממשלת פולין, כי תמה מלחמת שנת 1812 .

המשך

אך הכמי שרי עצתו בנו כי לא יחבק נאפאלען את ידיו בארץ כבול זאת עד שוב אביב שנת 1813, כי איך יתרפה רוחו הכביר בארץ נשיה שמונה חדשים ויגרם את עצמות ליטא היבשות, בעור כח בידו לעלות בעשרים יום על גפי מרומי מאָסקויא ולאכול את חלב ארץ רוסיא ? אף לא שבה השערתם ריקם, כי עוד לא מלאו לו בוויטעפסק ימים אחדים ויראו אותו מתנודד והולך מתא אל תא ומחדר אל חדר, כאיש אשר נפעם מרוח הבטלה ומבקש עבודה להשיב נפשו עוד מעט וישאל את רואי פניו לאמור מה נעשה היום ? האם נעמוד תחתנו או נרחיק ללכת ? עוד מעט ויפקח את עיניהם כי המקום אשר התבצרו בו על שפת הדינא והדנעפער הוא מקום פרוץ מאוד, יען

החורף הקרוב לבוא מהפך בארץ הזאת ים ליבשה ונהר לחיבה ומה איפוא הבטחון הזה אשר המה בוטחים בבקעה פרוצה אשר כל מחיצה טבעית אין לה ? אין טוב ואין בטחון לצבא צרפת בלתי אם העתק יעתיקו סמעלענסקה הבצורה, כי הוא מנעול ארץ רוסיא, ובה פרשת הדרכים למאסקויא ולפטרסבורג, והיה כי יראו הרוסים את שתי ערי ממלכתם פתוחות לפני אויב אז יִכָּנְעו בלבבם וישחרו

[merged small][ocr errors]

והמה לא חשכו את פיהם להוכיחו א) כי גם בסמאלענסק גם במאסקויא לא ימצא את המלחמה ואת השלום אשר הוא רודף אחריו ב) כי לא יהפכו הרוסים את פניהם להתראות עמו עד בוא החורף

הקשה בעל ברית הארץ הזאת ונוסף גם הוא על שונאי הצרפתים כי לא עם אנשים הוא נלחם בפעם הזאת כי אם עם הטבע העזה אשר אין איש שליט עליה לנצחה בחכמת מלחמה, ד) וכי כאשר יוסיף להניע את הצבא התיכון במרחקי רוסיא כן ירבה להתרחק משני קרנותיו ויניח מקום פרוץ בינו וביניהם וממלכת פרייסן אויבתו בסתר מפסקת כקיר ברזל בינו ובין צרפת - את כל אלה הרצו לפניו בדברים נוקבים ויורדים חדרי לבב, והוא לא חָת לקולם ולא נענה מהמונם, כי לא קצרה רוחו להמציא על כל שאלה ושאלה תשובה בצדה, ובעוד המה מתווכחים אתו שב וקרב את אנשי המלחמה אשר הרחיק למקומות מנוחתם, להיותם נכונים בירו

לעת מצוא —

ובקרן השמאלי עמדו הרוסים תחת יד וויטטגענשטיין אצל שעבעס, על פרשת הדרכים אשר אחת מהן הולכת לפאָלאָצק והשנית לדינאבורג, ולעומתו עמדו אודינאָט ומאקרינאל שני שרי צבאות צרפת נכונים לנטות ידיהם עליו איש ממקומו, ובכל זאת נפלאה מהם לעשות לו דבר, כי הסתיר דרכו מהם במזמה ולא יכלו לתור קום עמדתו, עד אשר התנצח אודינאָט לחפש בנפשו ולהוציא את

[ocr errors]
[ocr errors]

את מסתרי מעמד הרוס 'לאורה על כהניה בכ"א אגוסט את מקצת בני חילו על יד נחל דריסא לשמור את הנשק ואת הכבורה, ומקצתם הוליך לשעבעס, ויעמידם על אם הדרך לזרות עפר בעיני הרוסים לבל יראו מוצאו ומבואו, והוא ויתר החיל פנו לשמאלם ויפרצו עד יאקובאווע בואכה אסווייא, וגם וויטטגענשטיין עזב לתומו ביום ההוא את אסוויין וילך בטח להציב לו יד ביאקובאָווע, והנה צרפתים לקראתו ! וקל מהרה פרצה ביניהם מלחמה כבדה מאוד, והצרפתים היו כלואים במקום צר הרים ויערים סביבם, ואין מקום לנטות מכדורי הרוסים אשר אכלו בשר צרפתים לשובע ביום ההוא, ובכל זאת עמדו תחתם לא ערבו לצאת ממקום סכנה ההוא, עד אשר נפל על פי מקרה אחד מפקידי חיל רוסיא שבי בידם, ומתוך הכתבים הנמצאים בחיקו התברר כי הולך וויטטגענשטיין בכח כל צבאו להרוס את כל הגשרים אשר בנו הצרפתים על הדינא אז נוכח אודינאָט כי חובה רובצת עליו לשוב אחור ויעבור עליו מה! מהר מלט את צבאו אחור ויניה את הכבודה ורבים מבחירי אנשיו למשסה ולשבי בידי אויב ויחפז לשוב אל מקומו כבראשונה, וויטטגענשטיין לא הסתפק בנצחון הזה אשר נצחם וישלח את קולניעף iuinieft שר גדודו לעבור את הדריסא ולהרבות מכה בצרפתים, והמה התגאו בגבורתם ויזיחו את חוקי הבטחון מנגד עיניהם, לא הביטו אחריהם: וירדפו מלא עיניהם אחרי הצרפתים אשר נשענו באחת הגבעות ויארבו עד אשר נסגרו הרוסים לבוא ביניהם ובין הנהר ההוא אז התנפלו עליהם ויהרסו את משטרם רבים המיתו וכלי תותח בזזו, וגם קולינעף שר הגדוד ההוא נפצע ויפול שדוד ארצה

[ocr errors]
[ocr errors]

וימת קולניעף ביום ההוא מות גבורים כי כאשר פצפצו כדורי הצרפתים את שתי רגליו לא נָחֲלָה על שברו ולא התאבל על נפשו, כי אם על כליתותחו הנופלים בידי אויב, ובראותו כי קרב קצו

הודה על פשעו אשר פשע ברדפו אחרי הצרפתים יתר על המדה הראויה לפי חוקי הבטחון, ויצדק עליו את הדין למות על כלי התותח אשר נִתְּנו באשמתו למשסה, אחרי אשר התנצל את עדיו ואת חותמי המלכות אשר נשא על לבו לכבוד, כי אמר כי אין איש כמוהו שוה בהם

וכאשר לא כלכלו הרוסים בראשונה את דבר נצחונם במשפט; ככה לא מדו הצרפתים באחרונה את פעולתם במרת אמת, וכמעט ראו את הרוסים נגפים לפניהם הרחיקו לרדוף אחריהם גם המה הרחק מאוד עד בואם בכף הרוסים, לא זכרו את דבר הרוסים ויחטאו גם המה את החטאה ההיא . . ויהי המה רודפים ושמחים בנצחונם והנה כל צבא הרוסים עליהם ויחלו להכות בם, ככה פסחה המגפה על שני השעיפים ביום ההוא ותהי פעם בהרוסים ופעם בהצרפתים עד אשר מהר אודינאָט אחריהם להצילם מרעתם, וישיבם אחור מעבר לנהר דריסא אל המקום אשר היה בה מחניהם בתחלה, וגם הרוסים

שבו אל מקומם הראשון ויתקעו את יתרם באסווייא .

וגם במחנה התיכונה לא היתה מנוחת הצרפתים שלמה בימים ההם, חלוצי איישען התגרו מלחמה עם הרוסים אצל זוראי, אבל לעומתו כבדה יד הרוסים מאוד על זעבאס טיאני Sebastiani שר צבא צרפת אצל אינקאָוואַ הסמוכה אל הדנעפער ויכהו. מכות חדרי בטן, ויפרצו פרץ גדול במחיצת הצרפתים ביום ההוא. בכל אלה לא נתקו כפות רגלי הצרפתים ממקום מנוחתם עד אשר הגיעה לאזני נאפאלעאן שמועת השלום אשר השלים שלטון תוגרמה עם קיסר רוסיא בבוקארעסט Bucharest בעת ההיא, כי עד העת ההיא השלה את נפשו עוד כי תקצר נפש אלכסנדר בעמל המלחמה הבוערת בארצו משני קצותיה ויכנע לשחרהו שלום

[ocr errors]

ויהי

0

« הקודםהמשך »