תמונות בעמוד
PDF
ePub

ההוא , ורק נייא ומחנהו אחז בדרך ההולך סמאָלענסקה.

ויהי כאשר הדביקו הצרפתים את הרוסים ויעטו עליהם לכלות את מלחמתם בם, אז הפכו הריפים את פניהם אל הרודפים, ויראום כי לא פליטי חרב המת ופתאום נהפכו הרודפים לנרדפים , ורוכבי הצרפתים לא בטזו בסוסיהם הרעבים והעייפים וירדו לארץ לנוס ברגליהם, אפס כי הרוסים לא רדפו אחריהם להשיגם בלתי אם להראותם כי לא מרפיון ידים המה נסוגים אחור – וישובו ויאהזו בדרכם כמצות שר צבאיהם עליהם. ..

אז היה דבר כל שרי הצרפתים פה אחד לבלתי לכת עוד בעקבי הרוסים כבהמה בבקעה - כי הם לריק כח אנשי המלחמה וסוסיהם ספו תמו מן בלהות, ותלאות דרך הרחוקה הזאת הצעיר את ,אנשי המלחמה יותר מעשר מלהמות - והארץ אשר בתוכה המה הסרה כל טוב ואיננה משלמת את מהסוריהם, וישמע נאפאלעאן את דבריהם כי טובים ונכוחים המה ויט קו על מפת הארץ באורך מרוצת נהרי הוינ א והדנע פער ובשטח. הארץ אשר ביניהם , להרביץ את חילו הגדול על שפת הנהרות האלה ועל הארץ ההיא; על הדרך הזה, את פאניטאווסקי והפולין אשר אתו שְׁבֵּן בם אָהיל עף Mohileff , את דאוואוסט נאָרשע, בדובראָוונע, ובלוב אוויטץ - את נייא את מוראט ואת שומרי ראשו הרביץ מדובראָוונא עד וויטעפסק ועד זויושי Sauray, וחלוצי מחניהם פשטו עד ליאָדיא ועד אינקאָוואָ וער וועליא ויתחזקו , נגר : בערקלאי אשר התחבר עם באַגרי טיאָן למחנה אחת בין שני הנהרות הנזכרים, זאת תבנית הצבא התיכון .

ולימין המחנה הזאת עמד דאָמבראווסקי -Dombro wsky וישמור את המבצר באברואיסק ואת הערט על IIertel שר גדוד רוסיא העומר. נכחו , ולשמאל המחנה עמד אָודינאָט בפאָלאָצק על הדרך ההולך לפטרסבורג שומר. את מספר צעדי .

וויטטגענשטיין הסוגר עליו את הדרך ההוא. .

ובקצה הקרן השמאלי רבץ מאקרינאל בראש שמונה ושלשים אלף בני פרייסען ופולין על שערי ריגא ומושל בכל הארץ אשר על חוף נחל א ה בואכה דינאָבורגה נכון גם הוא לנטות על וויטטגענשטיין ידו.

א ושווארצענבערג שר צבא הקרן הימיני לכך בעת ההיא את חבל הארץ אשר בין הניעמען ובין הבוג, ויגן על ווארשויא ועל המחנה הגדולה מפהר טאָרמאַסאָף אשר היה להם כרוב אורב מאחריהם - ועל כל אלה נהג וויק טאַר Victor ארבעים אלף איש מפאת הווייכסעל לחזק ידי מלכו, ואַ שער א Augereau אסף בשטעטין Stettin היל חדש להשלים את הצבא • :

ואחרי אשר קיים נאפאלעאן את הסדרים האלה שב בכ"ח יוליא וויטעפסקה, ויפַתַּח את חרבו מעל מתניו ויאמר לאמור זאת מנוחתי בשנה הזאת , פה אשלים את צבאי ואסדר את ממשלת פולין , כי המה מלחמת שנת 1812.

המשך

אך הכמי שרי עצתו בנו כי לא יחבק נאפאלען את ידיו בארץ כבול זאת עד שוב אביב שנת 1813, כי איך יתרפה רוחו הכביר בארץ נשיה שמונה חדשים ויגרם את עצמות ליטא היבשות, בעוד כח בידו לעלות בעשרים יום על גפי מרומי מאָסקויא ולאכול את חלב ארץ רוסיא ? אף לא שבה השערתם ריקם, כי עוד לא מלאו לו בוויטעפסק ימים אחדים ויראו אותו מתנורר והולך מתא אל תא ומחדר . אל חדר, כאיש אשר נפעם מרוח הבטלה ומבקש עבודה להשיב נפשו , עוד מעט וישאל את רואי פניו לאמור מה נעשה היום ? האם נעמוד תחתנו או נרחיק ללכת ? עוד מעט ויפקח את עיניהם כי המקום אשר התבצרו בו על שפת הרינא והדנעפער הוא מקום פרוץ מאוד , יען

החורף הקרוב לבוא מהפך בארץ הזאת ים ליבשה ונהר לחובה ומה איפוא הבטחון הזה אשר המה בוטחים בבקעה פרוצה אשר כל מחיצה טבעית אין לה ? אין טוב ואין בטחון לצבא צרפת בלתי אם העתק יעתיקו סמעלענסקה הבצורה, כי הוא מנעול ארץ רוסיא, ובה פרשת הדרכים למאסקויא ולפטרסבורג, והיה כי יראו הרוסים את שתי ערי ממלכתם פתוחות לפני אויב, אז יִכָּנְעו בלבבם וישתרו את השלום .

והמה לא חשכו את פיהם להוכיחו א) כי גם בסמאלענסק גם במאסקויא לא ימצא את המלחמה ואת השלום אשר הוא רודף אחריו , ב) כי לא יהפכו הרוסים את פניהם להתראות עמו עד בוא החורף הקשה בעל ברית הארץ הזאת ונוסף גם הוא על שונאי הצרפתים , ג) כי לא עם אנשים הוא נלחם בפעם הזאת כי אם עם הטבע העזה אשר אין איש שליט עליה לנצחה בחכמת מלחמה , ד) וכי כאשר יוסיף להניע את הצבא התיכון במרחקי רוסיא כן ירבה להתרחק משני קרנותיו ויניח מקום פרוץ בינו וביניהם וממלכת פרייסן אויבתו בסתר מפסקת כקיר ברזל בינו ובין צרפת - את כל אלה הרצו לפניו בדברים נוקבים ויורדים חדרי לבב, והוא לא חָת לקולם ולא נענה מהמונם, כי לא קצרה רוחו להמציא על כל שאלה ושאלה תשובה בצדה, ובעוד המה מתווכחים אתו שב וקרב את אנשי המלחמה אשר הרחיק למקומות מנוחתם , להיותם נכונים בידו לעת מצוא

ובקרן השמאלי עמרו הרוסים תחת יד וויטטגענשטיין אצל שעבעס, על פרשת הדרכים אשר אחת מהן הולכת לפאָלאָצק והשנית לרינאבורג, ולעומתו עמדו אודינאט ומאקרינאל שני שרי צבאות צרפת נכונים לנטות ידיהם עליו איש ממקומו , ובכל זאת נפלאה מהם לעשות לו דבר, כי הסתיר דרכו מהם במזמה ולא יכלו לתור מקום עמדתו, עד אשר התנצח אודינאָט לחפש בנפשו ולהוציא את

את מסתרי מעמד הרוס לאורה על כהניה בכ"א אגוסט את מקצת בני חילו על יד נחל דניס אַ לשמור את הנשק ואת הכבורה, ומקצתם הוליך לשעבעם, ויעמידם על אֵם הדרך לזרות עפר בעיני הרוסים לבל יראו מוצאו ומבואו, והוא ויתר החיל פנו לשמאלם ויפרצו עד יאקובאַווע בואכה אסווייאַ, וגם וויטטגענשטיין עזב לתומו ביום ההוא את אסווייץ וילך בטח להציב לו יד ביאַקובאָווע, והנה צרפתים לקראתו ! וקל מהרה פרצה ביניהם מלהמה כבדה מאוד, והצרפתים היו כלואים במקום צר , הרים ויערים סביבם, ואין מקום לנטות מכדורי הרוסים אשר אכלו בשר צרפתים לשובע ביום ההוא, ובכל זאת עמדו תחתם לא ערבו לצאת ממקום סכנה ההוא, עד אשר נפל על פי מקרה אהד מפקידי חיל רוסיא שבי בידם, ומתוך הכתבים הנמצאים בחיקו התברר כי הולך וויטטגענשטיין בכח כל צבאו להרוס את כל הגשרים אשר בנו הצרפתים על הדינא, או נוכח אָודינאָט כי חובה רובצת עליו לשוב אחור ויעבור עליו מה! מהר מְלֵט את צבאו אהור ויניה את הכבודה ורבים מבחירי אנשיו למשסה ולשבי בידי אויב ויהפז לשוב אל מקומו כבראשונה, וויטטגענשטיין לא הסתפק בנצחון הזה אשר נצחם וישלח את קולני עף fulnieft שר גדודו לעבור את הרריסא ולהרבות מכה בצרפתים, והמה התגאו בגבורתם ויזיחו את חוקי הבטחון מנגד עיניהם, לא הביטו אחריהם וירדפו מלא עיניהם אחרי הצרפתים אשר נשענו באחת הגבעות ויארבו עד אשר נסגרו הרוסים לבוא ביניהם ובין הנהר ההוא , אז התנפלו עליהם זיהרסו את משטרם רבים המיתו וכלי תותח בזזו, וגם קולינעף שר הגדוד ההוא נפצע ויפול שדוד ארצה, .

: וימת קולניעף ביום ההוא מות גבורים, כי כאשר פצפצו כדורי הצרפתים את שתי רגליו לא נָחָלָה על שברו ולא התאבל על נפשו, כי אם על כליתותחו הנופלים בידי אויב, ובראותו כי קרב קצו

הורה על פשעו אשר פשע ברדפו אחרי הצרפתים יתר על המרה הראויה לפי חוקי הבטחון, ויצדק עליו את הדין למות על כלי התותח

אשר נִתְנו באשמתו למשסה, אחרי אשר התנצל את עדיו ואת הותמי : המלכות אשר נשא על לבו לכבוד , כי אמר כי אין איש במהו

שוה בהם - י

וכאשר לא כלכלו הרוסים בראשונה את דבר נצחונס במשפט ; ככה לא מרו הצרפתים באחרונה את פעולתם במרת אמת וכמעט ראו את הרוסים נגפים לפניהם הרחיקו לרדוף אחריהם גם המה הרחק מאוד עד בואם בכף הרוסים, לא זכרו את דבר הרוסים ויחטאו גם המה את החטאה ההיא - ויהי המה רודפים ושמחים בנצחונם והנה כל צבא הרוסים עליהם ויחלו להכות בם, ככה פסחה המגפה על שני השעיפים ביום ההוא ותהי פעם בהרוסים ופעם בהצרפתים עד אשר מהר אָודינאָט אחריהם להצילם מרעתם, וישיבם אחור מעבר לנהר דריסא אל המקום אשר היה בה מחניהם בתחלה, ונם הרוסים שבו אל מקומם הראשון ויתקעו את יתרם באסווייא.

וגם במחנה התיכונה לא היתה מנוחת הצרפתים שלמה בימים ההם, חלוצי איישען התגרו מלחמה עם הרוסים אצל זוראי , אבל לעומתו כבדה יד הרוסים מאוד על זעב אס טיאני Sebastiani

שר צבא צרפת אצל אינקאַוואַ הסמוכה אל הדנעפער ויכהו. מכות - חדרי בטן, ויפרצו פרץ גדול במחיצת הצרפתים ביום ההוא.

בכל אלה לא נתקו כפות רגלי הצרפתים ממקום מנוחתם עד אשר הגיעה לאזני נאפאלעאן שמועת השלום אשר השלים שלטון ותוגרמה עם קיסר רוסיא בנוק ארעסט Bucharest בעת ההיא, כי עד העת ההיא השלה את נפשו עוד כי תקצר נפש אלכסנדר בעסל המלחמה הבוערת בארצו משני קצותיה ויכנע לשחרהו שלום - ויהי

« הקודםהמשך »