תמונות בעמוד
PDF

אולם דאו ו או סט אחז דרכו מאשמיענא ביד חזקה ויבוא למינסק בח' יוליא ויהי אל הרוסים מאחריהם, ובכל מקום אשר באו בנוסם מפני היראנימוס שם פגעו בחיל דאוואוסט, וגם כאשר העמיקו ללכת פאת תימנה ויגיחו עד מינסק Minsk, ויהי המה באים בקצה העיר מזה והצרפתים באים מקצה העיר מזה, וישובו ויזורו אחור עד בצי ה ב ע ר עז י נ ה IBerezina, ויהיו ארבעים אלף בני הרוסים האלה כלואים בין הבערעוינה ובין ה ד י נ ע פער Dneper בין דאוואוסט ובין היראנימוס בתווך – עד כי דמה נאפאלעאן כי אין מנוס להם עוד , ויתהלל במתת שקר לאמר . לי המה,! אבל באנראטיאן היה איש אשר לא לבו הלך ללכת שבי לפני צר, ויתן רסן מתעה על לחיי דאוואוסט וימשכהו ל גל וסק Glusk לארוב על הרוסים שמה, ובעוד עיני הצרפתים כלות במקום ההוא, פנה לו תימנה ויפרוץ לו דרך חדשה עד באברויסק ויעבור . את מעבר הבערעוינה במקום ההוא, ויסע למסעיו בשלום עד בואו אל ביקאף אשר על שפת הדינעפער – ומשם נסע למאהילאוו בטח, והנה צרפתים חדשים לעיניו מחיל דאוואוסט אשר הקדימו גם במקום ההוא, וכאשר נבהל הרוסים לראות את הצרפתים במקום אשר לא דמו, ככה נבהלו הצרפתים גם המה בראותם כי צלחה בידי הרוסים לפרוץ להם דרך עד העיר ההיא; ובהיותם שניהם מבוהלים למראה עיגיהם התעודד באגראטיאן ראשונה לקום על אויביו בחרב, וישב את להקת הרוכבים העומדים שמה למשמר, אולם בעבור הבהלה הראשונה מצאו כל אנשי חיל דאוואוסט את ידיהם להלהם עם הרוסים בחזקה וילחצום אחור בדרך אשר באו ממנה, וישובו הרוסים ויעברו את מעבר הרינעפער אצל ביקאוו החדשה אל פנימית ארץ רוסיא לשוב ולהתחבר עם בערקלאי במסבי סמאלענסק, סכל הזמן את עצת נאפילעין בפעם הזאת , י

[ocr errors]

- ויהי כשמוע נאפאלעאן כי נמלט באגראטיאן מהפה אשר יקש

לו, ויתעבר בראשונה על דאוואוסט, ואחריו על היראנימוס אחיו, ויצוהו לשוב אל ביתו לבל יהי לו לשטן במלחמה – כי בחר לטפול חסרון דעת מלחמה באהיו מלהודות לשר צבא רוסיא על דעתו היתירה בתכסיסי מלחמה – ויגער חצנו ממחשבת המלחמה אשר חשב מיום עברו את הגיעמען ולא הוחל עוד לחצות את הרוסים לשתי מחנות ולכלות את המלחמה פעם אחת – כי אם שלה את צבאו בט"ז יוליא למרחבי ליטא לחפש את הרוסים מעבר לנהר ד י נ א והלאה, כי שקד על המלחמה ועל הנצחון להחיות את רוה בני חילו, ובני ליטא אשר כהה בראותם כי בתחבולת מלחמה ולא מרפיון לבב נזורו הרוסים

- אחור , וגם הוא עזב בלילה ההוא את ווילנא אשר ראתה בכבודו

שלשה ועשרים יום ויתן בי"ה יוניא את משכנו בקלובאקע, ו

מארעט סגנו נתן לנציב בארץ ליטא, הוא בקלובאקע ומלאכים באו

ויגידו לו כי עזב בערקלאי ככפיר את מחנהו אשר בצר בדריסא ויסג אחור לעומת וויטעפסק, והמקום ההוא נכבד מאוד, כי בין שני

הנהרים היא יושבת ובין שתי המחנות, עד כי אם תצלח בידו

. נהג לבעשינקאוויטש, בצפותו למצוא שמה את המלחמה ואת הנצחון

אשר הוא מבקש – ואנשי מלחמתו גם המה ששו לקראת המלחמה ו כי נלבטו בטורח הדרך הקשה אשר לא ראו קץ לו בלתי אם במלחמת

להקדים את הרוסים בה, כי עתה ישובו הרוסים ויחצו לשתי מחנות כבראשונה – על כן מהר הקיסר לשלוח מלאכים קלים גם אל מוראט גם אל נ י י א המחזיק את ידי אודינאט בפאלאצק ויצוום לבקוע אל וויטעפסק , ואת המחנה אשר ברגליו

תנופה, על כן שמהו בדי קול כלי התותח אשר הרעים באזניהם בכ"ה לחודש ההוא, כי דמו כי קרוב הנצחון לבוא.

כי ביום ההוא פגע איישען בדאקטאראף המאסף למחנה

בערקלאי בלכתו לרגלי שר צבאו וויטעפסקה – ובדרכו זה נועז לעבור בעבר הדינא מורחה לתור את הארץ עד בעשינקאוויטש, ואף כי כאשר כלה את מעשחושב אחור וישלח את גשר ה ד י נא באש, בכל זאת לא נעצר איישען להשיב את הגשר ההוא על מכונו, כי כהו הרוסים בו מעבר הנהר אבל לא בחזקה, על כן לא בושש קיסר צרפת גם הוא מעבור את הנהר ההוא בנפשו לתור ולשער עד כמה הרחיקו הרוסים לבוא בדרכם לוויטעפסק , והנה סכל השם את עצתו גם הפעם, כי הוגדלו מפי שבויי הרוסים אשר נפלו בירו כי כבר תקע בערקלאי את יתדו בוויטעפסק ובמעברות הצרים החופפים על העיר ההיא, ואת וויטטגענשטיין הרביץ במסביפאלאצק, לשמור את צעדי

הצרפתים העומדים למולו תחת יד אודינאט.

אז היתה מהומה והמולה רבה במקום ההוא אשר כמוהו לא . היתה מיום הווסדו ואחריו לא יהיה עד שני דור ודור , כי רוח נאפאלעאן קבצה אל המקום הצר ההוא בשעה אחת את שני צבאיו הגדולים מכל המקומות ומכל הדרכים אשר המה נפוצים בהם , ויתבוללו כל אנשי המלחמה אלה באלה וידחקו איש את אחיו למהר לעבור את הנהר אל המקום אשר עתדו לבוא, הרגלים דחפו את הפרשים והסוסים את בעלי הרכב, הרצים האיצו בהפקידים והעגלונים נלחצו מאת נוגשיהם, וכולם עייפים רעבים ומתקצפים מבקשים לחם ומקום מנוחה, לא נכר קול הפקידים לפני המולת העבדים, ומצהלות הסוסים לפני רעש האופנים, עד חצות הלילה התרוצצו איש באחיו עד בואם אל אסטראוונא, ואחר קמה המהומה לדממה.

מחרת היום ההוא ביקש מוראט וימצא את הרוסים הראשונים השומרים את ראשי המעברות הצרים תחת יד אסטערמאן

0stermann פקידם, ויתגר אתם מלחמה וילחצם אחור עד היער C 3

הקרוב אל הכפר ההוא – וגם את היער אשר המה מסתתרים בו דמה לבקוע אליו ולא יכול, כי הרוסים הנכשלים התאזרו חיל ויכום אחור, וינסו להבריח את הצרפתים גם משדה המערכה אשר לכדו, ותחזק התגרה ביום ההוא, וברפות היום והמלחמה כאחד התפקדו ויעמדו איש איש על חלקו אשר זכה ביום ההוא – הצרפתים תפשו את שדה המערכה, והרוסים החזיקו ביער, ויהי ביום המחר וישובו ויחזקו שניהם את לבבם ואת ידיהם למלחמה, כי התהבר איישען אל מוראט, ופאהלען וקאנאווניטצין נלוו אל אסטערמאן,והצרפתים כלו כהם לתהו פעמים לבקוע את היער ותצר כחם , אז יצאו הרוסים נאזרים בעו מאת היער להתראה פנים בפנים את אויביהם, המה לבשו עוז והצרפתים לבשו חרדות ויבהלו לראות המוניהם נצערים. חללים , לפניהם ופצועים מאחריהם, ובעלי כלי התותח ראו כי אין תומך ידיהם ויסוגו אחור, ואחריהם נמשכו כל עם המלחמה וידחקו איש את אחיו ויתבוללו להקה בלהקהרגלים ורוכבים זה בזה, עד כי היה אידם קרוב לבוא ורעתם מהרה מאוד, לולא הערה מוראט למות נפשו בראש רוכבי הפולין לעצור את גבורת הרוסים ואת תבוסת הצרפתים, ויהפוך את האופן בגבורה נמרצה, כי לחץ את הרוסים לחוץ ודחף , אחור עד קרוב אל העיר.

המשך

ובעשרים ושבעה לחודש ההוא העיר קיסר צרפת את השחר

ויבוא ויעמוד בקצה החמושים אשר במחנה עד צאת השמש על הארץ, וירא את צבא הרוסים רובצים בטח באחד המקומות הגבוהים החופפים על פני העיר, לרגליהם הנחל לוס יצא נעטר מפאת פניו בעשרת אלפים רוכבים ומספר רגלים שומרים את מבואו, על הקרן הימיני עמדו הפרשים בשני טורים נשענים אל הד ינא , והקרן השמאלי נשען אל אחד היערים אשר במרום המקום ההוא – וצבא הרגלים

עומרים בתווך על דרך המלך, ובפעם הזאת לא היו פני הרוסים צופים על אויביהם בקו ישר, כי הטו את משטרם הצרה לפי מרוצת הנחל הנוטה במקום ההוא ממקום מעמד רגלי הצרפתים, על כן הטוגם הצרפתים את משטרם לבל יאבד להם גם המהמשענת הנחל ההוא, וגאפאלעאן בקש וימצא לו בשמאל הדרך גבעה בודדת הנשקפה על פני שתי המחנות יחר, ויעמוד עליה לראות את המלחמה. דבר יצא מפי שר הצבא ומאתים איש מבני נערי פאריז יצאו ראשונה ויתייצבו לעומת רוכבי הרוסים, ואחריהם להקה אחת רוכבים ורגלים וכלי תותח ויעמדו בקשרי מלחמה, והרוסים לא הרימו ידיהם ורגליהם ויראו בנחת את מערכת המלחמה אשר דמו להם אויביהם , עד כי נפעם רוה מוראט ויצו את צבאו הקטן להתנפל על המון הרוכבים הגדול הזה כי היה מוראט איש אשר בהריהו ריה מלחמה היה כגבר עברו יין-והאנשים האלה ראו כי נתנו להרב והולכים המה למות וילכו בברכים כושלות אל גיא צלמות אף לא החזיקובדרכם בלתי אם כל עת היות הרוסים במנוחתם , וכמעט התרגשו הרוכבים לקראתם הפכו ערפם וישובו אחור, והנה המעקשים הממלאים את פני המקום ההוא עצרה את מנוסתם, והרודפים הדביקום וימיתו רבים בחרב, ורבים נדחפו מראשי הרכסים אל הנקיקים, עד כי הכה לבב מוראט אותו על דבר המעשה הנמהרה אשר עשה, ויטביע את נפשו במעמקי המלחמה הוא וששים מרבי המלחמה העוטרים אותו להלחם עם הרוסים פנים בפנים, ויהי הרוסים משתאים על המלך ועל רביו הנלחמים כאחד מעבדי המלחמה הקטנים; ופליטי החרב מצאו את רגליהם להתמלט בעור שניהם משדה המערכה. .. ורוכבי הרוסים החזיקו בנצחונם מאנו להרפות ממנו, וירדפו אחרי הצרפתים עד רגלי הגבעה אשר הקיסר עומד עליה, עד אשר עמדו עליהם בני צבאו בכדוריהם וירחיקום ממקום רגלי מלכם , ובשובם אחור פגעו במאתים נערי פאריז העומדים בין שתי המחנות

[ocr errors]
« הקודםהמשך »