תמונות בעמוד
PDF
ePub

ויעבור דרך ווילנא ויצו לשוב ולבנות את הגשרים אשר הרסו הרוסים בנוסם, ולהציל את יתר האסמים אשר שלחו באש, את מוראט שר הרוכבים שלה לרדוף אחרי הרוסים הנסים בדרך ההולך לוויסא, ואת נייא Ney שלה לתמוך את ידי אודינאָט אשר לחץ ביום ההוא את קרן הרוסים השמאלי מדע וועלט אַווע ער ווילק אמיי, ואחר שב סר וזעף לווילנא להנֶפש בה,

וכצאת חילו הגדול מפרייסען לא הצטיָדו בלתי אם על עשרים יום, כי דמה נאפאלעאן כי במשך הימים האלה יכה את הרוסים מכה נצחת ויכניעם לשחרו שלום, ויהי כאשר נזורו הרוסים אחור הם הלחם מכליו והמלחמה לא הֵחֵלָה עוד, ואסמיו המלאים בר ומזון מרבה להכיל צבורים נד א נציג רחוק מן המחנה מאוד, על כן עמד נאפאלעאן בווילנא כאיש נדהם באין דעת לכלכל דברו במשפט, כי אם יוחיל בווילנא עד בוא אליו בר ומזון מד א נציג בעגלות וברפסודות יהי' עת לב אנו אטיא.ןול בערקלאי שרי צבאות רוסיא לשוב ולהתחבר איש את אחיו, ואבדה להצרפתים כחם אשר יפו בהפרידם את שתי המחנות האלה אשה מעל אחותה- ואם יעמוד על זכותו אשר קנה וירדוף אחרי הרוסים הנחצים לשתי מחנות יחסר להם לבני צבאו - כי זכר את דבר קאַרל י"ב מלך שווערען אשר רָזָה בארץ ליטא את עשרים אלף אנשיו בהצותו עם פטר א' קיסר רוסיא – ואף כי הוא הבא וארבע מאות אלף איש אתו , ומדינת וואָלין העשירה בלחם לא הביאה את צווארו בעולו , כי הגין עליה טארמאסאָף ולא נסג אחור מפני שווארצענבערג כאשר נסוגו צבאות רוסיא הנותרים - ער כי עוד בעת ההיא היו הצרפתים רעבים ללחם, וכמעט יצאו מווילנא שלחו בבז את ידיהם ויקחו אוכל לנפשם מכל אשר מצאו , ולסוסיהם מצאו מרעה בשדות הזרועות אשר עוד לא הגיע עת הקציר להם - והאוכל הזה אשר לא נסו בו *

נהפך במעיהם לחלי רע וימותו לעשרים ולמאות, ואנשי ליטא אספו את רוח אהבתם מאת הצרפתים השוללים את יגיע כפיהם ולא נהרו אליהם המונים המונים כאשר שערו בראשונה – אז החלו דברי הצרפתים להיות יגעים, ונאפאלעאן אשר כל דבריו היו כמשפט האורים החֵל לפסוח על שתי הסעיפים, כי ראה חשבנותיו מקולקלים ועשתנותיו אוברות בסדרי המלחמה ההדשים אשר דמה לו קיסר רוסיא ,

בעת ההיא באו מלאכי ווארשויא לברך את הקיסר על הארץ החדשה אשר נכבשה לפניו בלי בובר מלחמה, ויציקו לרגליו את שאלת בני הפולין להשיב את מלוכת פולין על מכונה, ולחבר את נשיאות ליטא עם נשיאות פולין למדינה אחת - אבל נאפאלעאן ידע בנפשו כי עתותי המלחמה ההיא לא בידו עודנה, על כן לא ענה אותם משפטים חרוצים במלים מעטים בדרכו מעולם, כי אם דברים טובים ורברים נחומים ודברי תקוה טובה לבדם, ובמרוצת דבריו לא הכחיד מהם כי על כל פנים לא יוכל להשיב את גבול פולין כבתחלה , אהרי אשר ערב לקיסר עסטרייך את גאליציען ארצו, ער כי יצאו המלאכים מאת פניו בפחי נפש כמעט, וירפו ידי הפולין • גם המה . .

ומוראט רודף אחרי הרוסים וידביקום אצל שווענציאָן Schwinzian, אבל הוא עושה הנה והנה וישובו וימלטו לזוויע Druie, וישב וירדוף אחריהם וישיגם בערב, כן היה תמיד , בבוקר נדדו הרוסים ולא נודע מקומם איה, וירדפו הצרפתים אחריהם כל היום וישיגום בערב בערב אבל במחנה בצורה אשר לא נועזו להלחם בה בהיותם עיפים ורעבים, וכמעט החליפו כח בלחם חמסים אשר חטפו בדרך ובמנוחה מעטה ויכונו למלחמה, והנה נמלטו הרוסים, וגם יתר שרי הצבא המבקשים את הרוסים בדרכים אחרים חדשו את ההליכה הזאת, כי לא הפכו הרוסים את פניהם בכל מקום אשר עקבי הצרפתים אחריהם, עד כי בט"ו יוליא היתה מלא רוחב

נהר דינ א מדיס נ א עד דינא בורג ירשה בידי הצרפתיםותכון תחבולת נאפאלעאן אשר פלל להרחיק את שני מחנות הרוסים אשה מעל אחותה, פי הרהיק את בארקלאי מעבר לנהר דינ אַ והלאה , ובאָגראַטיאָן מבקש עוד את ידיו ואת רגליו על שפת הניעסען

- ויהי כאשר פלל נאפאלעאן כי עשה יעשה לו באַגראַטיאָן ידים מגראָדנ אָ דרך אָ שמיע נ א מינסק, וב אריס אוו, להמלט וניטעפסקה, וימהר לסגור עליו את הדרך בשלחו את ד אוואוסט וצבאו למינסק , ואת הריאָנימום צוה ללחוץ את באגראטיאן על המקום אשר דאוואוסט עומד עליו, ויתר שרי צבאיו יטרידו את הקרן השמאלי אשר לבארקלאֵי לבל יהיש לעזרתו, והוא והגבורים אשר אתו יפרצו דרכם לוויטע פסק, ויהיו בין שני צבאות רוסיא בתווך ולא יתנום להתחבר עור, זאת העצה היעוצה מאת נאפאלעאן .

המשך. .. אפס כי לא להיראָנימוס המלהמה עם באַגראַטיאָן גבור רוסיא! והארץ אשר הוא נלהב עלייה היתה מלאה מעקשים ומכשולים ולא נקלה להטות בה את אנשי המלחמה על פי הפץ שרי הצבא, כי מרום ליטא היא, מקור, בל נחליה המשתפכים אל הים המזרחי ואל הים השחור ומרוצת הנהלים האלה לְאַטְה על פי טבע ארמתח ושפתיהם רחבות מאוד, דרכי הארץ ההיא צרים, יעריה ובציה רבים, עד כי קלה להרוסים להגן על הדרכים, והיראנימוס התגר אתם מלהמה בלי כח שלש פעמים, אצל נאָוואַגראָדאָק, מיר, וראָמאַנאָף , ותהי בפעם הראשון תבוסת הצרפתים שלמה, וגם בשתיים האחרונות לא מצאו עוז וילחצו אבל לא בחזקה . ..

אולם ו אוו אוסט אחז דרבו מאַשמיענאַ ביד חזקה ויבוא למינסק בח' יוליא ויהי אל הרוסים מאחריהם, ובכל מקום אשר באו בנוסם מפני היראָנימוס שם פגעו בחיל דאוואוסט, וגם כאשר העמיקו ללכת פאת תימנה ויגיחו עד מינסק Minsk , ויהי המה באים בקצה העיר מזה והצרפתים באים מקצה העיר מזה, וישובו ויזורו אחור עד בצִי הבערע זינה Berezina , ויהיו ארבעים אלף בני הרוסים האלה כלואים בין הבערעזינה ובין הוינע פער Dneper בין ראוואוסט ובין היראָנימוס בתווך - עד כי דמה נפאלעאן כי אין מנוס להם עוד , ויתהלל במתת שקר לאמר ,לי המה, ! אבל באנראטיאן היה איש אשר לא לבו הלך ללכת שבי לפני צר, ויתן רסן מתעה על לחיי דאוואוסט וימשכהו לגלוסק Glusk לארוב על הרוסים שמה, ובעוד עיני הצרפתים כלות במקום ההוא, פנה לו תימנה ויפרוץ לו דרך הדשה עד באברויסק ויעבור את מעבר הבערעזינה במקום ההוא, ויסע למסעיו בשלום עד בואו אל ביקאָף אשר על שפת הדינעפער - ומשם נסע למאָהילאָוו בטח, והנה צרפתים חדשים לעיניו מחיל דאוואוסט אשר הקדימו גם במקום ההוא, וכאשר נבהל: הרוסים לראות את הצרפתים במקום אשר לא דמו, ככה. נבהלו הצרפתים גם המה בראותם כי צלחה בידי הרוסים לפרוץ להם דרך עד העיר הת'א ; ובהיותם שניהם מבוהלים למראה * עיניהם התעודד באגראטיאָן ראשונה לקום על אויביו בחרב, וַיִּשְׁבְּ את להקת הרוכבים העומדים שמה למשמר , אולם בעבור הבהלה הרגשונה מצאו כל אנשי חיל דאוואוסט את ידיהם להלחם עם הרוסים בחזקה וילחצום אתור בדרך אשר באו ממנה, וישובו הרוסים ויעברו את מעבר הרינעפער אצל ביקאוו החדשה אל פנימית ארץ רוסיא לשוב ולהתחבר עם בערקלאי במסבי סמאָלענסק, סכל הזמן את עצת נאפאלעאן בפעם הזאת,

[ocr errors][ocr errors]

- ויהי כשמוע נאפאלעאן כי נמלט באגראטיאן מהפה אשר יקש. לו, ויתעבר בראשונה על דאוואוסט, ואחריו על היראנימוס אחיו, ויצוהו לשוב אל ביתו לבל יהי לו לשטן במלחמה - כי בחר לטפול חסרון דעת מלחמה באהיו מלהודות לשר צבא רוסיא על דעתו היתירה בתכסיסי מלחמה - וינער חצנו ממחשבת המלחמה אשר השב מיום עברו את הניעמען ולא הוחיל עוד לחצות את הרוסים לשתי מהנות ולכלות את המלהמה פעם אחת - כי אם שלה את צבאו בט"ז יוליא למרחבי ליטא לחפש את הרוסים מעבר לנהר דינא והלאה, כי שקד על המלחמה ועל הנצחון להחיות את רוה בני חילו, ובני ליטא אשר כֵהָה בראותם כי בתחבולת מלחמה ולא מרפיון לבב נזורו הרוסים אחור , וגם הוא עזב בלילה ההוא את ווילנא אשר ראתה בכבודו שלשה ועשרים יום ויתן בי"ח יוניא את משכנו בקלובאָקע, ואת מאַרעט סגנו נתן לנציב בארץ ליטא, הוא בקלובאָקע ומלאכים באו ויגידו לו כי עזב בערקלאי ככפיר את מחנהו אשר בצר בדריסא ויסג אחור לעומת וויטעפסק, והמקום ההוא נכבד מאור, כי בין שני הנהרים היא יושבת ובין שתי המחנות, עד כי אם תצלח בידו להקדים את הרוסים בה, כי עתה ישובו הרוסים ויחצו לשתי מחנות כבראשונה - על כן מהר הקיסר לשלוח מלאכים קלים גם אל מור אַט גם אל נייא המחזיק את ידי אודינאָט

בפאלאצק ויצוום לבקוע אל וויטעפסק , ואת המחנה אשר ברגליו ,נהג לבעשינקאָוויטש, בצפיתו למצוא שמה את המלחמה ואת הנצחון

אשר הוא מבקש - ואנשי מלחמתו גם המה ששו לקראת המלחמה כי נלבטו בטורח הדרך הקשה אשר לא ראו קֵץ לו בלתי אם במלחמת תנופה, על כן שמתו בְדֵי קול כלי התותח אשר הרעים באזניהם בכ"ה לחורש ההוא, כי דמו כי קרוב הנצחון לבוא .

כי ביום ההוא פגע איישען בדאָקטאָראָף המאסף למחנה

« הקודםהמשך »