תמונות בעמוד
PDF
ePub

נעאפאל, דאַווא ו'סט Davust וגבורי מלחמה זולתו, ויציבו להם יד בכ"ג יוליא אצל נאַגאָריסקא דרך פרסה אחת מקאָוונא עיר קצה גבול רוסיא – ובקצה הקרן השמאלי עמד מאקוינאל Makdinall בטילזיט, בראש שנים ושלשים אלף איש מבני פרייסען, בייערן, ופולין ; כל עם המלחמה הבאים לרגלי נאפאלעאן לבקש להם מקום קבר ברוסיא, ארבע מאות אלף איש רגלי ושמונים אלף רוכבים, ואתם אלף ושלש מאות ושבעים כלי תותח (קלכלככן), סוללות ודיק, כלי מצור, וגשרים, ויתר צרכי מלחמה בהמון, בר ומזון. ועדרי בקר לרוב, וראשי כל האנשים האלה היו גבורים משכילים אשר נצרפו במלחמת כל הארץ מנעוריהם, עד כי היתה להם המלחמה כלחם הוקם.

פני הקרן הימיני צופה על וואליניען VoIin, המחנה התיכונה מָפנה אל ליטה ויען Litwa ואל זאַ מאַגיטה. Samagita, ויד הקרן השמאלי נטויה על קורלאנד, וליפלאנד, ונשען לגבול הים המזרחי, אולם מחיצת הקרן הימיני היתה פרוצה, כי ממלכת תוגרמה אשר סמך נאפאלעאן עליה השלימה עם הרוסים, עד . כי נאנסו לעשות להם מחיצת אנשים, ויעמידו להם כארבעים אלף אנשי חיל לשמור את המחנה לבל יעברוה הרוסים לבוא עליהם מאחריהם, זאת תבנית מערכת הצרפתים. . ..

ולעומתם עמדו שלש מאות אלף בני רוסיא על שערי ארצם על המעמד הזה, הצבא התיכון תחת יד בעיקל אי דע טאָלי Berclay deToli סגן המלחמה נמשכו מווילנא, ומקאָוונע עד לידא, וגראָדנא, נשענים בימינס על הוויליאה ובשמאלם על הניעטען, והנהר הזה היה להם חומה מפאת פניהם;מנגב לגראָדנא הציב לו באַגראַטיאָן יד אצל וואָלקאָוויסק בראש המשה וששים אלף איש, ומצפון לעיר ההיא סביב ראסיין, וקיידאן, תקע וויטטגענשטיין וששה ועשרים אלף איש את יתרו, סוככים בחרביהם על פניהם.

וצבא התשלומין IReserva עמדה בװאָלין תחת יד טאָרמאַסאָף לעצור בער שװאַרצענבערג, עד אשר התהבר עמו טשטשאָקאָף השב ממאָלדויא אהרי השלימם עם התוגרמים ויחזק את ידו, ואלכסנדר ובערקלאי סגן מלהמתו הוציאו והביאו את החיל הזה איש על מקומו ואיש על מחנהו, ויהיו בארקלאי ובאַגראַטיאָן שרי צבאות בראשי המחנות הנלהמות ; וטאָרמאָסאָף מפקד את צבא התשלומים, מלבר שני הצבאות העומדים סביב לבאברויסק לריגא, ולדינזבורג, ועל יד דניס א Drissa התבצרו הרוסים באורך הדינא בריק ובסוללות מורה מאוד ,

וידים עשה לו אלכסנדר לערות את כל גבורת הרוסים על האויב הבא על ידי הברית אשר כרת עם מלך שווערען בכ"ד מערץ 1812, כי הבטח הבטיח בערנאראָטטע בסתר לשלוח שלשים אלף איש חיל אל חוף ארץ אשכנז לקצות בהצרפתים, ואלכסנדר הבטיח לו לעזור את מלך שוועדען בכח המשא והמתן, או בכח המלחמה לרשת את ממלכת נאָרוועגען ; ובכ"ה מאיי השלים גם עם שלטון תוגרמה ויעשו לגבול בין שתי הממלכות האלה את נהר פרוטה Pruth מן המקום אשר הוא משתפך אל נחל מ א לדוי א Moldau ער המקום אשר הוא מתחבר עם הדאנוי א nonau ועד המקום אשר בו ישתפך הנהר הזה אל הים השחור - אולם עם מלך ענגלאנד ראש לבל אויבי צרפת, לא אָץ אלכסנדר להשלים עד ח"י יוליא, כי שלט אלכסנדר ברוחו, ולא הפר את הברית אשר כרת עס נאפאלעאן בטילזיט להלהם בענגלאנד עד אשר פגעו הצרפתים בגבול רוסיא - ורק אחרי אשר הפר נאפאלעאן את בריתו אתו ראשונה

כלכל אלכסנדר דברו במשפט לקרוא מלחמה על צרפת ולדרוש את - שלום ענגלאנד אויבתו ושלום שררת ספרד הנלהמים אתה, בוויליקיא

לוקיא בכ' יוליא, ויקיים בידי הספרדים'את סדרי ממשלותיהם אשר כננו להם בימי מלחמותיהם עם הצרפתים .

ונאפאלעאן כשמעו כי צבא הרוסים נפוצים בשטח ארץ בת עשרים פרסה שנס מתניו להשתער על קאָוונע, ועל ווילנא, בכח גדול ובמהירות רבה ולדחות את המחנה התיכונה להלאה ממחיצתה וימהר וַיַחַץ את העם אשר ברגליו לחמש מחנות, ויצו את שווארצענבערג ואת שלשים אלף אנשיו לתגור עם טאַרמאָסאָף ולמשוך את עיני באָגראַטיאָן אליו הנגבה, והיראָנימוס ושמונים אלף אנשיו יהיו לבאגראַטיאָן אל מול פניו ויטרירהו במלחמה קלה במסְבֵי גראָדנא, ובמשך העת ההיא יעשה לו איישען ידים לבקוע אצל פילאָני ויתנפל וְיִחְנֶה בין באגראַטיאָן ובין בארקלאַי , ומאקרינאל יפרוץ מטילזיט ויבקע בצפון ליטא לסוב את קרן וויטטגענשטיין הימיני-ובעור המה לוחצים את הרוסים איש ממקומו יעבור נאפאלעאן בראש ארבע מאות אלף איש את הניעמען ויפרוץ בווילנא להכות את ראש צבא הרוסים פעם אחת ולא ישנה להם .

ולא אֲתַר מאקדינאל לעשות את דבר מלכו, ויפרוץ בליטא ובקורלאנד ויעבור להלאה מקרן הרוסים הימיני, וקל כנשר בא וירבץ על שערי ניגא Riga הבצורה, ועינו היתה נטושה על רעוואָל Reval ועל כל ערי חוף הים המזרחי בואכה פעטערסבורג עיר המלוכה - אפס כי אצל חומת העיר ההיא ננעלו לפניו כל שערי פעולתו, שמה כרע, שמה רבץ, כל ימי היות הצרפתים ברוסיא , עד בוא אליו שמועת המחנה הגדולה ממסקויא וישב אחור עם יתר פליטיה .

אולם הקרן הימיני אשר לא היה לו כל מחיצה להשען עליה * לא רבץ בטח כקרןהשמאלי, כי נאנס שווארצענבערג לעשות לו מחיצת אנשים סוככים עליו בחרביהם, ובכל אלה היתה מנוחתו נגזלה, כי לא היה כל מעצור טבעי לפני הרוסים לסוב אותו דרך עֲרָבות הארץ ההיא ולהלחם אתם מאחריהם, ואף כי באחת המלחמות האלה נגף

[ocr errors][ocr errors]

טארמאַסף לפניו בכל זאת לא הרפה מהם, כי התחבר עם החיל השב ממאָלדויא אתרי השלימם עם תוגרמה, וישב וילחוץ את שווארצענבערג, וגם את וואר שויא החריד, אפס כי גם במקום הזה לא היתה פני המלחמה חזקה, והתגרות הקטנות אשר התגרו זה בזה כל ימי היות הצרפתים ברוסיא לא הוכיחו דבר מי יקום, זאת פעולת הצרפתים בשני קרנותיהם .

המחנה הגדולה ובין מעוז שני הקרנות האלה הגיחה המחנה התיכונה ומלכה בראשה ותפגע בגבול רוסיא בכ"ג יוניא, וילינו שם טרם יעבורו את הגיע מען, ואך נאפאלעאן ובני לוויתו רכבו לתור את הנהר בלילה ההוא, ופתאום נוקשופרסות סוסו בחול אשר על שפת הנהר ההוא ייפל את רוכבו אחור; כאלו דחפו מלאכו ההולך לפניו לאמור שוב אחור כי אינני בקרבך ובני לוויתו גם המה נחשו ויתלחשו לאמור

סימן רע הוא, אך הוא לא הלך לקראת נחשים ולא שמע לקול מלחשים, ויצו מחרת היום ההוא לצלוח את הניעמען בשלשה מקומות נסמנים אצל הכפר פאָניעמען – ותשלם מלאכת הגשרים ביום אחד , ומקצת אנשיו עברו במעברה את הניעמען ויביטו לימינם ולשמאלם והנה אין איש מתייצב לנגדם; ורק קאזאקין אחרים באו וישאלו אותם לאמור מי אתם ? ומה אתם מבקשים ? והמה ענו אותם עזות לאמור צרפתים אנחנו, ולמלהמה אנחנו באים עליכם, לרברים האלה הפכו הקאזאקין את פניהם ויפוצו ביער , והצרפתים הצמאים למלחמה מלאו ידיהם בקנה רובה ויורו כדורי מות אתרי הנסים האלה, אז ידעו הצרפתים אשר בעבר הניעטען כי ההלה המלחמה, וימהרו ויחלצו זיגיחו לעומת הניעמען, ושלש מאות איש עברו את מעבר ונהר ההוא להגן על הגשרים אשר הקימו, ויתר העם עמדו מזוינים תחתם

הלילה מלאים רות גבורה ומריחים את ריח המלחמה מרחוק; וכמעט

עלה השחר דחקו איש את אחיו לעבור את הנהר לעשות את אויביהם כלה ולשוב לשלים איש אל ארצו, והנה בארץ שלום המה באים ! אין אויב ואין מלחמה, ואך מרחוק דמו לשמוע קול כלי תותח, וגם בזאת שגו למשמע אזניהם, כי השמים ולא האויב הרעים עליהם בקול גאונו, ובעוד המה מציגים כפות רגליהם על אדמת רוסיא ראשונה התקררו השמים עבים, ויתן קולות וברקים ורעמים ורוה סועה, ומטר סוחף על ראשי האורחים הבאים לרשת משכנות לא להם - כל פלגי מים נהפכו למצולות, הדרכים התקלקלו, זרמי מים צפו על ראשי אנשי המלחמה, רוחות קרים סמרו את בשרם, הצי ברק מלאו את עיניהם, וקול רעמים דקרו את אזניהם, עד כי לא מצאו כל אנשי חיל את ידיהם, כעשרת אלפים סוסים מתו ביום ההוא, והמון עגלות נתקעו בהול, וגם אנשים רבים נפגעו, וימותו , זאת הברכה אשר ברכה ארץ רוסיא את הצרפתים ראשונה !

ואחרי אשר כלה השמים את הציו ביום ההוא שבה רוח גבורת הצרפתים ותחיים, ויחזיקו מקצת העם אשר עברו את הניעמען בדרך ההולך לווילנא, ומקצתם תחת יד אודינאָט Ouditiot שר צבאם פנו להם קיידאנה, ויתר העם עוברים את מעבר הנהר ההוא איש אחרי אחיו שלשת ימים רצופים, וילכו איש איש בדרך אשר רשם אדוניהם לפניהם, ובלי לחורש ההוא תקע היראָנימוס אחי הקיסר את יתרו בגראדנא .

ונאפאלעאן אחז דרכו לווילנא מלא דאגה ופחד עתידות, כי דאג פן לא תקום עצתו אשר דמה לו להכניע את אויבו במלחמה אחת, אבל עוד החזיק בתוחלתו כי יתייצב אלכסנדר לקראתו להלחם בעד ווילנא עיר תפארתו, על כן הוחיל לפני העיר ההיא עד בוא אליו דבר החלוצים ההולכים לפניו כי גם אותה מסרו הרוסים בידו בלי מלחמה, אז הלך לבבו ויפול בעיניו מאור, ובצר לו שפך זעמו חנם על שרי גדודיו על אשר נתנו ידים להרוסים לברוח ולא הדביקום ,

« הקודםהמשך »