צבא ומהמתנדבים בעם לישע ארצם ויבואו אל מישור באָראָדינא ויקימו בו דיק וסוללות ויבצרו אותו על פי חוקי טכסיסי

המלחמה חזק מאד וגם הצרפתים נוכחו למראה עיניהם ולמשמע אזניהם כי נוכח המלחמה פני הרוסים בפעם הזאת, כי כאשר שאל אחד משרי גדודיהם את פי אחד מפקידי הרוסים הבא במלאכות שר צבאו אל מחנה צרפת לאמר : מה שם העיר אשר נבוא אליה במסענו למאסקויא ראשונה ? ענה אותו עזות לאמר: פולט אווא, ובדבר הזה רמז לו כי נכונים הרוסים להשקותם את כוס קארל

י"ב מלך שווערען אשר שתה בעיר ההיא

ברביעי לחדש זעפטעמבר עזבו הצרפתים את גיא טץ ומסביה וילכו כאיש אחד ערוכים למלחמה, ומוראט בראשם הלוך ולחוץ את הקאזאקין המעופפים כעדת דבורים לפני חלוצי צרפת מיום היות המשרה בידי קוטוזאוו, עד בואו אל אחד הנקיקים אשר על הדרך בין גיאטץ ובין באָראָדינא, כי שם עמד קאָנאָווניט צין Konowitzin שר גדוד הרוסים בזרוע רמה ולא נתנו לעבור, וזרועו היא סְמָכַתו להדוף את הצרפתים אחור, עד אשר נאספו עליו כל צבאות צרפת וירחיבו את מערכתם עד עברם את שני קרנות הרוסים בימין ובשמאל, אז נסג קאָנאָווניטצין אחור והצרפתים חשו אחריו לא מצאו מעצור גם במקלט (קוסטער) קאָלאָטסקאי הבצורה, גם בכפר גאָלאָווינא אשר על , אולם כצאתם מאת הכפר הזה ראו את כל המישור ואת היער אשר על ידו מלאים קאזאקין משחיתים את הכפרים וכובשים את השדות הזרועות, אז ידעו כי זה מקום המלחמה אשר יעד קוטוזאָוו פני הקאזאקין האלה היו אל הצרפתים, ואחוריהם אל שלשה כפרים העומדים בקו ישר בשטח ארץ בת חצי פרסה, וביניהם יערים ונקיקים מלאים אנשים מורים בקני רובה, ופרשי הצרפתים אשר התחרו אתם ראשונה מצאו מות במקום ההוא.

הדרך

אז יעלה נאפאלעאן אל אחד המקומות הנשאים לבקר את מקום המלחמה, ואחרי אשר נגלו לעינו החדה כל תעלומות המקום ההוא, מעלותיו ומורדיו גבעיו נקיקיו ובצאותיו, צוה לתפוש את הכפרים ואת היער, ויעמיד את צבא איטאליה בקרן הימיני ובתווך, ואת פאניטאָווסקי בקרן השמאלי, והמה מהרו התגרו עם מאספי מחנות הרוסים בשני קצותם ויתגרו אתם עד באָראָדינא, עד כי התלקטו צבאות הרוסים ויתקרבו אל המחנה התיכונה ויהיו פני המלחמה צופים אל מקום אחד - ובהיות היער בידי הצרפתים תרו ויגלו את סוללת הרוסים הראשונה

והיא רחוקה מעט ממצב רגלי הרוסים בעלי הקרן השמאלי כי היתה היא עליהם לסתרה והמה לא יכלו להיות לה למשגב בהיותם רחוקים ממנה יתר על המדה הדרושה, על כן דמו הצרפתים כי ילכדו את הסוללה ההיא על נקלה, וירוצו אליה בשטף אפם ויציגו כף רגלם עליה, והנה באו הרוסים הרחוקים קלים כנשרים ויהדפום אחור, והצרפתים מאנו להוציא בלעם מפיהם, וימסרו נפשם עליה וילכדוה שנית, אבל גם הפעם לא השתקעו בה, כי שבו הרוסים בגבורה ויגרשום שנית, ובכל אלה לא רפתה רוחם וישובו וירעשו עליה בשלישית, אבל גם גבורת הרוסים לא נשתה וינשלום ממנה גם בפעם הזאת, ותחזק

המלחמה ושפך הדם במקום ההוא מאד . וגם אחרי כן לא שבתה המלחמה במקום ההוא, כי היער הסמוך אל הסוללה היה מלא מורי הרוסים, והמה יצאו מרגע לרגע ממחבואיהם להחריד את הצרפתים בכדוריהם, עד אשר לכד פאניטאווסקיא את היער, והפרשים שות שתו אל המישור או השיבו הרוסים צור חרבם, ולא יספו להרגיז את הסוללה עוד . עד כה וכה שקדו כל צבאות צרפת לבוא איש איש על מקומו אשר רשם מלכם לפניהם, וילכו הלוך וירה איש איש בקנה אשר בידו עד רַד היום, ומקצת כלי התותח הרעימו גם המה בקול גאונם, עד אשר זכו איש איש במקומו המיועד לו • אך להקה אחת מצבא דאוואוסט עקמה דרכה מהקו אשר משך

נאפאלעאן לה, עד אשר פגעה בגבול רוכבי הרוסים, והמה התגוללו עליה כארי על טרפו וימיתו וישבו ממנה כשלש מאות נפש ואת כלי תותחיה בזזו, לא נמלטו ממנה כי אם פלטים, וילינו הצרפתים ומלכם אתם שם בלילה ההוא

מלחמה אצל מאזאיסק

בלילה ההוא נדדה שנת כל אנשי החיל, אנשי המלחמה מרקו כלי זייניהם, והפקידים חשבו את מחשבת מלחמתם מקצתם יראים מפחד היום הבא, ומקצתם שמחים על המלחמה אשר תשים קץ לכל עמל נפשם אשר עמלו ואשר ענו כחם בדרך עד כה, וכולם מקוים כי אחרי המלחמה ההיא יתענגו על טוב כל ארץ רוסיא וישובו בשלום אל ארץ מולדתם, אך נאפאלעאן לבדו לא החזיק בתקותו, כי ירא פן יסוגו הרוסים אחור גם הפעם וגם מוראט גיסו הסיתו בספק ההוא כל הלילה, ועל כל מוקד הרוסים אשר שקע ועל כל נר אשר נכבה אמר כי נסים המה לפניו כאשר בתחלה, עד כי עלה השחר בו' זעפטעמבער ויראו את צבאות רוסיא נטושים על ההרים כחצי גורן עגולה מהופך, מנחל מאסקווא עד הדרך הישן העולה למאסקויא, קרנם הימיני נשען אל נחל קאלוגא מן המקום אשר הוא משתפך אל המאָסקווא עד בואכה באָראָדינא, והקרן השמאלי נשען אל אחד היערים הגדולים, ושני הקרנות נמשכים לאחור רחוקים מעט מפני המלחמה, לא בלטה החוצה בלתי אם המחנה התיכונה העומדת מגארקא בואכה זעמענאָווסקא, ועליה שם נאפאלעאן את עינו הצמא למלחמה, ויסדר את מערכת מלחמתו ביום ההוא ואת שרי צבאיו העמיד איש על משאו ואיש על משמרתו, ויורם את הדרכים אשר ילכו בהם ואת המעשה אשר יעשו . גם במחנה הרוסים היה היום ההוא יום מעשה רבה וחשבונות רבים, כי חשב קוטוזאוו את מחשבת מלחמתו עם בערקלאי ועם באגראטיאן שרי ידו ויעמידם על מעמדיהם, ואחרי עשותו את כל אשר טכסיסי המלחמה דורשים מידו, הלהיב את

לבב אנשי המלחמה בדברים היורדים חדרי לבב, ויעוררם הוא וראשי כמריו אשר אתו להתחזק במלחמת מצוה זאת, עד כי לבשה רוח מלחמה ורוח קנאה את כל העם יחד, וַיִּפָּעַמו מרוח משנה לעשות גדולות

וביום ההוא לא נשמע קול תרועת מלחמה ולא נראה חרב בכל המקום ההוא, כי קדשו אותו למנוחה ולחשוב את חשבון נפשם לפני בוא היום הגדול והנורא ויוכיח ביניהם - ואך קול כלי תותח אחד הפריע את מנוחת היום ההוא, כי בקרוב נאפאלעאן אל אחד הגבעות אשר במעגל מערכות הרוסים לחפרו הרעימו עליו בקול גאונם להרחיקהו להלאה ממעגלם, וישב נאפאלעאן לאהלו סר וזעף לא ידע נחת כל היום ההוא, וגם בלילה לא שכב לבו המרחף על פני דמיונות רבים ומחשבות חרוצים, ויתנודד בשיחו על משכבו, וגם שנת כל שרי צבאיו נדדה בגללו. כי לקה אתם דברים כל הלילה, עד אשר הודיעו נייא בשעה החמישית בבוקר כי הרוסים מתעתדים להודיע אותו דבר, אז החליף כח לקום כארי ממשכבו, ויאמר קומו ונירש לנו את גאון מאסקויא ! בשעה הששית בבוקר ז' זעפטעמבער בא נאפאלעאן אל הסוללה הנלכדה ביום העבר ויקבע מקומו בה, ופאניאטאווסקיא אשר היה מקומו בקרן הימיני נהג את מחנהו לעומת היער אשר קרן רוסיא השמאלי נשען עליו, כי כן צוה אדונו אותו ואת איישען בעל קרן צרפת השמאלי לסוב את הרוסים בשני קרנותיהם ולבוא עליהם מאחריהם, בעוד אשר ילחמו יתר הצרפתים עם הצבא התיכון פנים בפנים. ויהי כזרוח השמש על הארץ ויאמר נאפאלעאן אל שרי צבאיו לאמר זאת השמש אשר זרחה לנו באויסטערליץ» ! דבריו בפיו ועיניו נמשכו אל הקרן הימיני, כי דמה כי שם תהי תוצאת המלחמה, והנה קול תרועת מלחמה באזניו מפאת הקרן השמאלי כי מן העם העומד בקרן ההוא תחת יד איישען יצאה

להקה אחת אנשי לבב וילכדו את הכפר באָראָדינא ואת הגשר

אשר בו, ותקטן עוד זאת בעיניהם ויעברו את הגשר להתגרות את הרוסים העומדים אל מרומי הכפר גאָרקיא, למרות עיני פקידם אשר כְּהָה בם מנסות את המסה הזאת. ולא שמעו לו עד אשר הפילו הרוסים על פניהם ובצדיהם כדורי מות כאשר יפול הטל, ולא נותרו מהם בלתי אם פלטים, וגם השארית הזאת לא היתה להם, לולא מהרה להקה אחרת מרצון נפשה לעזרת הנהלאים האלה . אז נתן נאפאלעאן אות מלחמה, ופתאום נהפכו גבעות שלום אלה להרים יורקי אֵשׁ ולגלגלי עשן, השמים התקדרו, הארץ רעשה, כל עין מלאה עשן ואבק וכל אוזן צללה מרעם כלי תותח, ורבבות אלפי מלאכי מות עפו כברקים בכל קצות המחנה, ובגיא צלמות זה הלך דאוואוסט ואנשיו בלי חָת לעומת סוללות הרוסים, לא ירו ולא הרימו את ידיהם כי אם חשו אצו ברגליהם למהר על הסוללה ללכדה, והרוסים מורים עליהם כדורי מות בדי ארבה לרוב, וימיתו את פקידם ואת ראשי גבוריו, עד כי שממו האנשים האלה ויעמדו רגע במבול הכדורים האלה, וימלאו ידיהם בקנה רובה להשיב מכה אל חיק מכיהם, והנה ראפה אחד השרים העומדים לפני הקיסר מִהֵר כחץ מקשת למלא את מקום הפקיד המומת, וַיֹּאץ באנשי המלחמה למהר אחריו אל הסוללה, והמה מהרו אחריו, לא הביטו אחריהם ולצדיהם על נבלת אחיהם הנופלים כעמיר לפני הקוצר עד בואם בקצה הסוללה, וראפה הציג כף רגלו עליה ראשונה, אבל עוד לא הספיק לדרוך עליה ברגל גאוה ויבוא כדור ויפצעהו גם הוא, גם הפקיד השלישי אשר קם תחתיו בראש העם לא טוב היה מההולכים לפניו ויפול בנופלים, ואף על דאוואוסט שר הצבא לא חסו הכדורים המשחיתים בעם, עד כי נפל לבב אנשי המלחמה ויאספו את רגליהם ויהי כראות נייא את חיל דאוואוסט כי ברע הוא, וימהר להטביע את נפשו ואת נפש עשרת אלפים אנשיו במישור המלחמה לחזק את הידים הרפות, והרוסים כראותם אותו מהרו חָצו את