-

אבל באגראטיאן היה איש אשר לא לבו הלך ללכת שבי לפני צר, ויתן רסן מתעה על לחיי דאוואוסט וימשכהו לגלוסק לארוב על הרוסים שמה, ובעוד עיני הצרפתים כלות במקום ההוא, פנה לו תימנה ויפרוץ לו דרך חדשה עד באברויסק ויעבור את מעבר הבערעזינה במקום ההוא, ויסע למסעיו בשלום עד בואו אל ביקאָף אשר על שפת הדינעפער ומשם נסע למאהילאָוו בטח, והנה צרפתים חדשים לעיניו מחיל דאוואוסט אשר הקדימו גם במקום ההוא, וכאשר נבהלו הרוסים לראות את הצרפתים במקום אשר לא דמו, ככה נבהלו הצרפתים גם המה בראותם כי צלחה בידי הרוסים לפרוץ להם דרך עד העיר ההיא : ובהיותם שניהם מבוהלים למראה עיניהם התעודד באגראטיאָן ראשונה לקום על אויביו בחרב, וַיִּשְׁךְ את להקת הרוכבים העומדים שמה למשמר, אולם בעבור הבהלה הראשונה מצאו כל אנשי חיל דאוואוסט את ידיהם להלחם עם הרוסים בחזקה וילחצום אחור בדרך אשר באו ממנה, וישובו הרוסים ויעברו את מעבר הדינעפער אצל ביקאוו החדשה אל פנימית ארץ רוסיא לשוב ולהתחבר עם בערקלאי במסבי סמאָלענסק,

סכל הזמן את עצת נאפאלעאן בפעם הזאת,

יקש

ויהי כשמוע נאפאלעאן כי נמלט באגראטיאן מהפח אשר לו , ויתעבר בראשונה על דאוואוסט, ואחריו על היראנימוס אחיו, ויצוהו לשוב אל ביתו לבל יהי לו לשטן במלחמה – כי בחר לטפול חסרון דעת מלחמה באחיו, מלהודות לשר צבא רוסיא על דעתו היתירה בטכסיסי מלחמה - וינער חצנו ממחשבת המלחמה אשר חשב מיום עברו את הניעמען ולא הוחיל עוד לחצות את הרוסים לשתי מחנות ולכלות את המלחמה פעם אחת – כי אם שלח את צבאו בט"ז יוליא למרחבי ליטא לחפש את הרוסים מעבר לנהר דינא והלאה, כי שקד על המלחמה ועל הנצחון להחיות את רוח בני חילו ובני ליטא אשר כֵּחָה, בראותם כי בתחבולת מלחמה ולא מרפיון לבב נזורו הרוסים אחור, וגם הוא עזב בלילה ההוא את ווילנא אשר ראתה בכבודו

שלשה ועשרים יום ויתן בי"ח יוניא את משכנו בקלובאָקע, ואת מארעט סגנו נתן לנציב בארץ ליטא, הוא בקלובאָקע ומלאכים באו ויגידו לו כי עזב בערקלאי ככפיר את מחנהו אשר בצר בדריסא ויסג אחור לעומת וויטעפסק, והמקום ההוא נכבד מאד, כי בין שני הנהרים היא יושבת ובין שתי המחנות, עד כי אם תצלח בידו להקדים את הרוסים בה. כי עתה ישובו הרוסים ויחצו לשתי מחנות כבראשונה - על כן מהר הקיסר לשלוח מלאכים קלים גם אל מוראט גם אל נייא המחזיק את ידי אודינאָט בפאלאצק ויצוום לבקוע אל וויטעפסק, ואת המחנה אשר ברגליו נהג לבעשינקאוויטש, בצפיתו למצוא שמה את המלחמה ואת הנצחון אשר הוא מבקש ואנשי מלחמתו גם המה ששו לקראת המלחמה כי נלבטו בטורח הדרך הקשה אשר לא ראו קֵץ לו בלתי אם במלחמת תנופה, על כן שמחו בְדֵי קול כלי התותח אשר הרעים באזניהם בכ"ה לחדש ההוא, כי דמו כי קרוב הנצחון לבוא,

כי ביום ההוא פגע איישען בדאָקטאָראָף המאסף למחנה בערקלאי בלכתו לרגלי שר צבאו וויטעפסקה – ובדרכו זה נועז לעבור בעבר הדינא מזרחה לתור את הארץ עד בעשינקאוויטש, ואף כי כאשר כלה את מעשהו שב אחור וישלח את גשר הדינא באש, בכל זאת לא נעצר איישען להשיב את הגשר ההוא על מכונו, כי כהו הרוסים בו מעבר הנהר אבל לא בחזקה, על כן לא בושש קיסר צרפת גם הוא מעבור את הנהר ההוא בנפשו לתור ולשער עד כמה הרחיקו הרוסים לבוא בדרכם לוויטעפסק, והנה סכל השם את עצתו גם הפעם, כי הוגד לו מפי שבויי הרוסים אשר נפלו בידו כי כבר תקע בערקלאי את יתדו בוויטעפסק ובמעברות הצרים החופפים על העיר ההיא ואת וויטטגענשטיין הרביץ במסבי פאָלאָצק, לשמור את צעדי הצרפתים העומדים למולו תחת יד אודינאָט אז היתה מהומה והמולה רבה במקום ההוא אשר כמוהו לא היתה מיום הווסדו ואחריו לא יהיה עד שני דור ודור, כי רוח

נאפאלעאן קבצה אל המקום הצר ההוא בשעה אחת את שנ צבאיו הגדולים מכל המקומות ומכל הדרכים אשר המה נפוצים בהם, ויתבוללו כל אנשי המלחמה אלה באלה וידחקו איש את אחיו למהר לעבור את הנהר אל המקום אשר עתדו לבוא, הרגלים דחפו את הפרשים והסוסים את בעלי הרכב, הרצים האיצו בהפקידים והעגלונים נלחצו מאת נוגשיהם, וכולם עייפים רעבים ומתקצפים מבקשים לחם ומקום מנוחה, לא נִכַּר קול הפקידים לפני המולת העבדים, ומצהלות הסוסים לפני רעש האופנים, עד חצות הלילה התרוצצו איש באחיו עד בואם אל אסטראָוונא

ואחר קמה המהומה לדממה.

מחרת היום ההוא ביקש מוראט וימצא את הרוסים הראשונים השומרים את ראשי המעברות הצרים תחת יד אס טערמאן פקידם, ויתגר אתם מלחמה וילחצם אחור עד היער הקרוב אל הכפר ההוא וגם את היער אשר המה מסתתרים בו דמה לבקוע אליו ולא יכול, כי הרוסים הנכשלים התאזרו חיל ויכום אחור, וינסו להבריח את הצרפתים גם משדה המערכה אשר לכדו, ותחזק התגרה ביום ההוא, וברפות היום והמלחמה כאחד התפקדו ויעמדו איש איש על חלקו אשר זכה

ביום ההוא

הצרפתים תפשו את שדה המערכה, והרוסים החזיקו ביער, ויהי ביום המחר וישובו ויחזקו שניהם את לבבם ואת ידיהם למלחמה, כי התחבר איישען אל מוראט, ופאהלען וקאָנאָווניטצין נלוו אל אסטערמאן, והצרפתים כלו כחם לתהו פעמים לבקוע את היער וַתֵּצַר כחם, אז יצאו הרוסים נאזרים בעוז מאת היער להתראה פנים בפנים את אויביהם, המה לבשו עוז והצרפתים לבשו חרדות ובהלו לראות המוניהם נצערים. חללים לפניהם ופצועים מאחריהם, ובעלי כלי התותח ראו כי אין תומך ידיהם ויסוגו אחור, ואחריהם נמשכו כל עם המלחמה וידחקו איש את אחיו ויתבוללו להקה בלהקה רגלים ורוכבים זה בזה, עד כי היה אידם קרוב לבוא ורעתם מהרה מאד, לולא הערה מוראט למות נפשו בראש רוכבי הפולין לעצור את גבורת הרוסים

זאת תבוסת הצרפתים, ויהפוך את האופן בגבורה נמרצה, כי לחץ את הרוסים לחוץ ודחף אחור עד קרוב אל העיר

ה מ ש ך

ובעשרים ושבעה לחדש ההוא העיר קיסר צרפת את השחר ויבוא ויעמוד בקצה החמושים אשר במחנה עד צאת השמש על הארץ, וירא את צבא הרוסים רובצים בטח באחר המקומות הגבוהים החופפים על פני העיר, לרגליהם הנחל לוסיצא נעטר מפאת פניו בעשרת אלפים רוכבים ומספר רגלים שומרים את מבואו, על הקרן הימיני עמדו הפרשים בשני טורים נשענים אל הדינא, והקרן השמאלי נשען אל אחד היערים אשר במרום המקום ההוא וצבא הרגלים עומדים בתווך על דרך המלך, ובפעם הזאת לא היו פני הרוסים צופים על אויביהם בקו ישר, כי הטו את משטרם הַצְדָה לפי מרוצת הנחל הנוטה במקום ההוא ממקום מעמד רגלי הצרפתים, על כן הטו גם הצרפתים את משטרם לבל יאבד להם גם המה משענת הנחל ההוא, ונאפאלעאן בקש וימצא לו בשמאל הדרך גבעה בודדת הנשקפה על פני שתי המחנות יחד, ויעמוד עליה לראות את המלחמה

דבר יצא מפי שר הצבא ומאתים איש מבני נערי פאריז

יצאו ראשונה ויתיצבו לעומת רוכבי הרוסים, ואחריהם להקה אחת רוכבים ורגלים וכלי תותח ויעמדו בקשרי מלחמה, והרוסים לא הרימו ידיהם ורגליהם ויראו בנחת את מערכת המלחמה אשר דמו להם אויביהם, עד כי נפעם רוח מוראט ויצו את צבאו הקטן להתנפל על המון הרוכבים הגדול הזה כי היה מוראט איש אשר בהריחו ריח מלחמה היה כגבר עברו יין והאנשים האלה ראו כי נִתְּנוּ לחרב והולכים המה למות, וילכו בברכים כושלות אל גיא צלמות אף לא החזיקו בדרכם בלתי אם כל עת היות הרוסים במנוחתם, וכמעט התרגשו הרוכבים לקראתם הפכו ערפם וישובו אחור, והנה המעקשים הממלאים את פני המקום

ההוא עצרה את מנוסתם, והרודפים הדביקום וימיתו רבים בחרב, ורבים נדחפו מראשי הרכסים אל הנקיקים, עד כי הכה לבב מוראט אותו על דבר המעשה הנמהרה אשר עשה, ויטביע את נפשו במעמקי המלחמה הוא וששים מֵרַבֵּי המלחמה העוטרים אותו להלחם עם הרוסים פנים בפנים, ויהי הרוסים משתאים על המלך ועל רבין הנלחמים כאחד מעבדי המלחמה הקטנים ; ופליטי החרב מצאו את רגליהם להתמלט בעור שניהם

משדה המערכה. ורוכבי הרוסים החזיקו בנצחונם מאנו להרפות ממנו וירדפו אחרי הצרפתים עד רגלי הגבעה אשר הקיסר עומד עליה, עד אשר עמדו עליהם בני צבאו בכדוריהם וירחיקום ממקום רגלי מלכם, ובשובם אחור פגעו במאתַיִם נערי פאריז העומדים בין שתי המחנות בתווך מראשית התגרה וישתערו עליהם, וכל הצבא רואים מרחוק את הסכנה המרחפת על ראשי האנשים האלה ויאשו מעזרתם, אפס כי המה בנפשם היו גבורי חיל וְגַדְלֵי נפש ויעמדו על נפשם בגבורה נמרצה, ויובישו את רוכבי הסוסים לשמחת לבב כל הצבא.

עד כה וכה התגרו יתר אנשי המלחמה עם הרוסים העומדים על דרך המלך ועם בעלי הקרן השמאלי אשר נלוו עליהם, ותהי המלחמה עזה קצרה ונמרצה, ויסוגו חלוצי הרוסים אחור עד מעבר לנהר לוסיצא להתחבר עם יתר הצבא - וירא נאפאלעאן

את מספר הרוסים העומדים מעבר הנהר כי רב הוא ואת מחניהם

כי בצורה היא מאד, וידע כי לא בכח היום הזה יגבר עליהם, על כן השיב את עמו מן המלחמה לפני הצהרים, ויצום לנוח ביום ההוא ולהחליף כח למלחמה אשר התעתדה לבוא מחר כי דמה כי זה מקום המלחמה אשר הוא מבקש, ולא יוסיפו הרוסים לענות בדרך כחו ולהניעו במעמקי רוסיא עוד כאשר בתחלה, אבל מוראט אשר השלו הרוסים אותו בתוחלת ממושכה כזאת פעמים רבות לא האמין גם הפעם בְּדֵי מלחמה, ויאמר בפה מלא כי יזורו הרוסים אחור גם בלילה הזאת כפעם בפעם