תמונות בעמוד
PDF
ePub

אשר השלים קיסר רוסיא עם בערנא דאָטטע יורש טווערען , ,שבו גדודי רוסיא תחת יד שטיינהייל Steinheil מפיגלאנד ויתעתדו להטות ידם גם המה על קרן צרפת השמאלי, עד כי דאג זיענט סיר את שני שרי צבאות רוסיא אלה, פן יבואו ויכוהו בשני קצותיו, ויאץ במאקרינאל לחזק את ידו בחמשה עשר אלף איש , או לבוא בנפשו אל המקום הזה לפקד צבא מלחמה תחתו, ולא אבה מקרינאל לנסות את המסה הזאת על אחריות נפשו, כי היה את לבבו דבר חשר על יאָרק Jork שר צבא הפרייסים אשר אתו , כי לא נאמן בבריתו עם הצרפתים, על כן יָרֵא למוש ממקומו אשר הָפקד בו מטעם קיסר, כי היה רב לו גם הוא להפקיע את נפשו ,

בי"ז אקטאבער יצאו הרוסים באריות וילכדו את כל מבואות היערים המקיפים את פאָלאָצק Polotzk, וילטשו עינם על המחנה הבצורה אשר הצרפתים מתבצרים בה, כי לא נשלמת מלאכתה עד כה, ומחרת היום ההוא יצאו מן היערים בעם כבר ויתגרו אתס מלחמה נמרצת, והכדורים הראשונים אשר ירו על אויביהם פגעו בזיענט סיר שר צבא צרפת ויחלשותו עד כי לא עצר כח לרכבָ על סוסו, ובכל זאת לא התרפה וירכב על זרועות בני אדם אל מקום המלחמה החזקה, שבע פעמים לכדו הרוסים את הסוללות בזרוע עוזם, ובכל אלה לא התקיימו בידם, וישובו וידָחו מהן , זאת פעולת הצרפתים בקרנם הימיני, אולם בקרנם השמאלי היתה יד הרוסים בהם לרעה, כי לתצו אותם עד שערי פאלאצק, אף כי בכל אלה לא עמדה להם השעה ללכוד את העיר ביום ההוא .

. בלילה ההוא עבר שטיינהייל וצבאו את מעבר הדינא אצל דריסא, ויעש לו ירים בעבר הנהר מזרחה, לבוא על הצרפתים מאחריהם, ולסגור אותם בפאלאצק בינו ובין חיל וויטטגענשטיין ובין הדינא, ובי"ט לחודש בבוקר שב וויטטגענשטיין ויעמוד במערכת

מלחמה, ויוחל עד אשר ישמע את תרועת שטיינהייל הנלחם עם הצרפתים בעבר הדינא מזה, וגם אחרי שמעו את קול התרועה לא קם ולא זע ממקומו, וישב ויוחל עד אשר יחלו הצרפתים לנוס מחרב שטיינהייל, ויבוא הוא וישלים את מַגֵפָתָם, וזיענט סִיר הבין את מחשבתו, ויט שכמו לסבול את מכות שטיינהייל כל היום ההוא , ולא יצא מאת העיר עד פנות היום, ויהי בלילה והחושך וערפל כסו את פני הארץ , אז הוציא את צבאותיו בסתר ויעבירם חרש את הדינא, ותצלה לו לגנוב את לֵב הרוסים ולא ידעו כי בורח הוא , עד אשר עבר רוח הוללות על מקצה הצרפתים לשרוף את אהליהם באש אשר לא צוה זיענט סיר ולא עלתה על לבו לעשות את הדבר הזה, ומהם ראו וכן עשו יתר העם, אז אורו עיני הרוסים לראות כי נסים הצרפתים לפניהם, וימהרו ויורו עליהם וישחיתו מהם רב, כי הלהבה הלוהטת את אהלי הצרפתים הראתה להם את המטרה אשר יורו עליה ולא יחטאו, ובך' אקטאבר בבוקר באו הרוסים בפאלאצק וישבו בה ,

ואף בהיות זיענט סיר חולה לא הסיר מסבל העבודה שכמו , ולא נתן את פקודתו לוויעדע Wrede שר צבא הבייערים הראשון בשרי גדודיו, כי ראה את יתר שרי גדודיו מתקשים לקבל מרות איש אשכנזי עליהם, על כן החרה החזיק במשמרתו , וַיִּסְע את בני צבאו תימנה ער סמַאָליאָן בכל ארבעה הדרכים העולים אל העיר ההיא, לא נתנם ללכת בדרך אחד, לבל יהיו זה לזה לשטן בדרך, וילכו ברוָחה ובנחת הליך גֶנין על הדרך העולה מאָרשאַ עד באָריסאוו, הוא הדרך אשר פליטי צרפת השבים ממאסקוויא עולים בו, אולם וורעדע אשר היה נפשו מרה על הצרפתים המקילים בכבודו , בקש וימצא תואנה לֹשָׁנות דרכו , ויפרך מאת הצרפתים ויתהלך באשר התהלך ער בואו בכף הרוסים,

ויאבד לו כל הכבודה הגדולה ההולכת לרגליו, וגם אחרי הנזק הזה לא שב מדרכו, ויסע דרך קלובאָקע עד ווילייקא, לא התחבר עם הצרפתים עוד , ולעומתו מהר וויקטאָר מסמאָלענסק לסמוך את זיענט סיר בחמשה ועשרים אלף איש היל , וילך. ויפגשהו על יד סמאליאן בל"א אקטאבער , וביום ההוא עבר וויטטגענשטיין את נחל לוקאלמילא ויתגר את הלוצי הצרפתים, כי לא ידע את דבר וויקטאָר אשר התחבר עם זיענט סיר, ובכל זאת לא ערב וויקטאָר את לבבו לנסות דבר מלחמה נצחת עם הרוסים, מדאגה ברבר פן לא תעמוד לו השעה, ואבכה שארית צרפת השבה ממאסקוי , וישב ויסג אחור בלילה ההוא ער זי ענאָ, אבל גם וויטטנענשטיין לא החזיק דרכו לעומת הבערעזינא כשמעו את דבר ההתחברות ההיא, ויסתפק לקבוע יתרו בוויטעפסק אשר נלכדה לפניו בעת ההיא , אז שבו כל הערים העומדות על פי הרינא לידי בעליהן הראשונים , וגם הבערעזינא היה פרוץ לפני הרוסים, כי שווארצענבערג נמשך מאת טטיטשאקאָף להגן על וואָרשויא , ויפתח להרוסים את שערי באריסאָוו ומינסק, ובה מצאו את האסמים הגדולים אשר עיני פליטת הצרפתים עליהם, עד כי לא נשאר להם לחם לאכול ודרך לשוב אחור, כי גם גדודי צרפת השומרים את עֶלְנִיאַ אשר לסמאָלענסק מאחור, נגפו ויפלו המה ואסמיהם שבי בידי צר, ומן העיר ההיא נפתחה להרוסים מסלה חרשה וקצרה, להקרים לבוא לפני הצרפתים בקראסנא כאשר הקדימום בוויאזמא, וכאשר נשאו שרי צבאות צרפת בסמאָלענסק את ראש אנשי מלחמתם, מצאו כי לא נשאו ממאת ושמונים אלף איש אשר לכדו את מאסקויא, בלתי אם שלשים אלף אשר כח וכלי זיין בידיהם לצאת לקראת נשק, וגם המה זובחים יום יום את סוסי הרכב וסוסי כלי התותח ואוכלים אותם במסתרים, עד כי הגיעו ראש ויאמרו הזאת המחנה הגדולה שיאמרו עליה כי רב כחה להרגיז ארץ ממקומה ! ובכל זאת פקרו והתכלכלו הפלטים

האלה לארבעה גדודים, ויצאו מסמאָלענסק גרורים גרודים תחת יד נאפאלעאן מלכם, איישען, דאוואוסט, ונייא, ביום הראשון הוא יום י"ד נאוועמבער יצא נאפאלעאן וגדודו, ואותם צוה לשום רֶוַח בין גדוד לגדוד דרך יום אחר , עד כי יצא הגורל על נייא לאַחֵר בסמאָלענסק עד י"ז לחודש ההוא , ובמשך ימי שבתו בעיר יְאַבְּר .את כלי הנשק אשר לא יוכלו הצרפתים שאֵתָם, ויהרוס את חומת העיר ואת מגדליה, ויהי נאפאלעאן מחלק את חילו הקטן לארבעה גדודים, וקוטוזאון הקרימו בהילו הגדול ויארוב עליו בקראסנא להשכיר את הגרורים האלה אחד אחר .

יציאת הצרפתים מסמאלענסק בין נאוועמבר בשעה החמשית בבוקר יצא נאפאלעאן לרגלי שומרי ראשו מסמאלענסק ויבואו בשלום ער קאָריטניאַ horitinia, ומקצת אנשיו הלכו לפנות דרך לפניו עד קראסנא Krassno, ומהם מהרו מקצתם ויבואו ער ליאַ דיא Liadi עיר קצה גבול רוסיא הישנה, אבל עוד בלילה ההוא באו גם הרוסים גדודים גדודים ויפוצו בכל הדרכים אשר פליטי הצרפתים עולים בהם. ואת כל הבא בידם לקחו בשבי , וילחצו את הצרפתים אבל לא בחזקה, והצרפתים אשר טוב להם היות חללי אש מחללי קרח. שמו נפשם בכפם וילכו לעומת הכדורים ומלכם אתם בתווך, ער אשר נפתחה להם הדרך ויבואו לקראסנא, ובהחפזם להמלט על נפשם

סה נשק, כלי תותח, עגלה וכבודה, כל דבר המתנהג בכבדות וכל איש אשר צרו צעדיו ללכת לרגלי אנשי המגן נפל שבי בידי הרוסים העומדים על ראשי ההרים ורואים את ערות הצרפתים, ואתרי אשר התמלט נאפאלעאן וגדודו בעור שְׁנָיו, ירדו הרוסים מהרריהם ויעמרו על הדרך ביד חזקה, להבדיל בין גדוד נאפאלעאן

ובין גדודי שרי צבאין הבאים אחריו .

בט"ו נאוועמבר הסיע גם איישען את שמונת אלפים בני גדודו מסמאָלענסק, וינהלם בכבדות וברפיון יד, ועמל הדרך חזקה עליהם מאוד, רבים עזבו את פקידיהם וירוצו בלי סדרים לפני המחנה איש לנפשו, ובכל מקים אשר עמדו לנוח הניהו אחריהם אנשים אשר פגרו ללכת לרגלי המחנה, כי נרפו מוסרות מוסר המלחמה , איש הישר בעיניו עשה וכטוב בעיניו התהלך, ואיישען ומרעהו רוכבים על סוסים קלים תפושים במחשבות לבבם בין הנפוצים האלה ולא התבוננו כי הקרימו את בני חולם דרך הצי פרסה, עד אשר ראו כי קרובים המה לגדוד הרוסים, וער אשר שמעו את דברי הציר אשר שלח מילאָראַדאָוויטש לעורר אותם לתת את נפשם לשבי, וכמעט השיב איישען את פני הציר ריקם, רעמו כלי התותח מראשי ההרים ויפיצו כדורי מות על הדרך אשר הצרפתים הולכים עליו, אז התלקטו הנפוצים אחד אל אחד וישימו להם ראש אחד, ואיישען מהר לשוב אחור וִיאֵץ באנשי חילו למהר אל מקום המלחמה, לשוא העידו בם הרוסים לבל יאבדו את נפשותיהם לדעת, כי כאנשים אשר לא נתן להם השם לב להבין את סכנת המות המקפת איתם סביב חשו רצו לעומת פיות כלי התותח, והכדורים אוכלים לימינם ולשמאלם עד כי ספו מחציתם, ובכל אלה חזקו יתרם פניהם מסלע ולא קבלו את חיי החסד אשר אמרו הרוסים להחיותם, ותקצר נפש מילאָראָדאָוויטש בעמל האומללים האלה, וירף מהם לפנות ערב , כי אמר אולי ינָחמו מתר וחסו בצִל הרוסים וחיו, והמה לא כן דמו. ובראותם את הרוסים הוזים שוכבים, התגנבו ויצאו דרך פרצות מחיצת הרוסים במסתרים, וחשכת הלילה ההוא היתה להם לסתרה, ואך אחד מאנשי המשמר שמע קול צעדי המתגנבים האלה, ויקרא ויאמר מי אתם ויגש אליו ? קליסקי א Alisky אחר

« הקודםהמשך »