תמונות בעמוד
PDF

כל זאת באתם והמה לא נואשו מתקוותם, ובצפיתם צפו על אוסמם הגדול בסמאלענסק, כי בו ימצאו את כל אשר תשאלם נפשם, מנוחה, מזון, ובגדים, וכח לדרך, עד כי כראותם את עיר חמדתם זו מרחוק, מרקו את שארית כחם, וירוצו בלי םדרים , וידחקו איש את אחיו, מלאים חמת רעב, מראיהם כאודים עשנים, ומרורות בלבם, עד כי יראו פקידי העיר לאסוף את מרי הנפש האלה פן יכו את העיר חרם, על בן מהרו לסגור שעריה, ולא נתנו לבוא העירה בלתי אם את הבאים מזוינים לרגלי פקידיהם בסדרי מלחמה, והבאים בלי סדרים כעניים המבקשים לחם חסד, עצרו על יד השער, לשוא התגלגלו האומללים האלה בשלג ויבכו ויתחננו ויצעקו ויקללו את יומם ואת מלבם עד אשר יצא רוח אפס לעיני השומרים, כי על פי הקיסר היתה שומה לאכוף את הנפוצים האלה לשוב ולהתאסף על דגליהם, וגם אחרי אשר נפתחו השערים להם, שקדו לשוא על דלתות האסמים לבקש פת לחם, עד אשר נאנסו להתאסף ולהתגודד לגדודים תחת ידי קצינים ופקידים בראשונה, אבל בעוד המה מתמהמהים אזל הלחם והבשר מאסמי העיר, לא נשאר להם בלתי אם קמח ולפתחי ויין שרף, והמה אשר נחמרו מעיהם מפני זלעפות רעב, נפלו עליהם ויבלעו את הקמח חי, ויין שרף גמאו למרבה , עד כי נהפך לחמם ושקוים במעיהם למרורת פתנים, שכרו ויעלוזו וישנו שנת עולם, ומקצתם ראו כי גם בסמאלענסק לא היה קץ לעמלם, וידעו כי עוד נכונים להם ארבעים ימי תלאה כאלה עד בואם לווילנא, וימאסו בחיים, וישלחו יד בנפשם, וגם האנשים אשר התנצחו על - כל הרעות המתרגשות לבוא עליהם, וישובו ויחזיקו בדרך, לא בטחו ברעיהם, ולא היו עם אחיהם בצרה, כולם נטשו את דבר הכלל וידאגו איש איש את דאגת נפשו, גנבו גזלו חמסו איש מיד אחיו החלש ממנו את מזונו ואת בגדיו החמים, וכמעט פנר אחד מהם וישכב ארצה לנוח ולהחליף כח, התנפלו עשרת אנשים מכל לשונות

[ocr errors]

עמי איראפה, והחזיקו בכנף בגדי הנופל ובמזונו ויקחו אותם ממנו,

עד כי נפל ערום ויפרפר בשלג עד צאת נפשו, אספו האומללים האלה

י את החסד ואת הרחמים אשר נתנה הטבע בלבם, כי צרת נפשם לא נתנתם להצר בצרת רעיהם, אלה קצות דרכי הצרפתים במסעיהם

הנוראים מסמאלענסק עד עברם את הגיעמען !

המשך, מלחמה בקרן השמאלי ,

והתרועה אשר הריע קוטוזאוו בה"י אקטאבער על הצרפתים היושבים על חרבות מאסקויא, באה באזגי וויטטגענשטיין העוצר את הצרפתים מפרוץ בצפון רוסיא, ובאזני טשיטשאקאף אשר עבר את קרנם הימיני דרך מאה פרסה, ויהי להם מאחוריהם, וביום אחד הפכו כל צבאות רוסיא בכל המקומות אשר המהנהתים, ויתגרו מלחמת תגרה עם הצר הצורר את ארצם, וויטטגענשטיין בא מצפון, וטשיטשאקאף מדרום, ושניהם חתרו להתחבר אחד אל אחד על יד נהר בערעוינא, ולנדור את הדרך בגדרים בליפתו לפני הצרפתים אשר היה להם קוטוזאוו מאחוריהם, והרעב והקו בקרב מחניהם פנימה, אלה המה סדרי המלחמה אשר דמי הרופץ לאויביהם, ותכון עצתם בדבר הזה, כי קרבו שני צבאותיהם אלה לבוא אל נחל בערעוינא , והצרפתים רחקו ממנו עוד דרך שנים עשר יום . *

מימי המלחמה אשר נלחם זיענט סיר עם וויטטגענשטיין

בח"י אגוסט, קפאו שניהם על שמריהם ולא נסו דבר גדול איש אל רעהו משך שני חדשים, ואך בתגרות קטנות התגרו הרוסים את אויביהם ויוכלו להם תמיד, וילבו הצרפתים הלוך וצעור, והרוסים הלוך ורב, אלה טפו תמו במלחמה במחלה ובאויר עז אשר לא נסו בו, ואלה הרבו אנשי חיל מהמתנדבים בעם, ואחרי השלום

[ocr errors]
[ocr errors]
[ocr errors]

אשר השלים קיסר רוסיא עם בערגא דאטטע יורש שוועדען, שבו גדודי רוסיא תחת יד ש ט י י נ ה י י ל Steinheil מפינלאנד ויתעתדו להטות ידם גם המה על קרן צרפת השמאלי, עד כי דאג זיענט סיר את שני שרי צבאות רוסיא אלה, פן יבואו ויכוהו בשני קצותיו, ויאץ במאקדינאל לחזק את ידו בחמשה עשר אלף איש, או לבוא בנפשו אל המקום הזה לפקד צבא מלחמהתחתו, ולא אבה מקדינאל לנסות את המסה הזאת על אחריות נפשו, כי היה את לבבו דבר חשד על יארק Jork שר צבא הפרייסים אשר אתו ,. בי לא נאמן בבריתו עם הצרפתים, על כן רא למוש ממקומו אשר הפקד בו מטעם קיסר, כי היה רב לו גם הוא להפקיע את נפשו,

בי"ז אקטאבער יצאו הרוסים כאריות וילכדו את כל מבואות היערים המקיפים את פאלא צ ק Polotzk, וילטשו עינם על המחנה הבצורה אשר הצרפתים מתבצרים בה, כי לא נשלמה מלאכתה עד כה, ומחרת היום ההוא יצאו מן היערים בעם כבר ויתגרו אתם מלחמה נמרצה, והכדורים הראשונים אשר ירו על אויביהם פגעו בזיענט סיר שר צבא צרפת ויחלשוהו עד כי לא עצר כח לרכב על סוסו, ובכל זאת לא התרפה וירכב על זרועות בני אדם אל מקום המלחמה החזקה. שבע פעמים לכדו הרוסים את הסוללות בזרוע עוזם, ובכל אלה לא התקיימו בידם, וישובו וידחו מהן, זאת פעולת הצרפתים בקרנם הימיני, אולם בקרנם השמאלי היתה יד הרוסים בהם לרעה, בי לתצו אותם עד שערי פאלאצק, אף כי בכל אלה לא עמדה להם השעה ללכוד את העיר ביום ההוא .

- בלילה ההוא עבר שטיינהייל וצבאו את מעבר הדיגא אצל

דריסא, ויעש לו ירים בעבר הנהר מזרחה, לבוא על הצרפתים מאחריהם, ולסגור אותם בפאלאצק בינו ובין חיל וויטטגענשטיין ובין הדינא, ובי"ט : בבוקר שב וויטטגענשטיין ויעמוד במערכת

(86) t מלחמה, ויוחל עד אשר ישמע את תרועת שטיינהייל הנלחם עם הצרפתים בעבר הדינא מזה, וגם אחרי שמעו את קול התרועה לא קם ולא זע ממקומו, וישב ויוחל עד אשר יחלו הצרפתים לנוס מחרב שטיינהייל, ויבוא הוא וישלים את מגפתם, וזיענט סיר הבין את מחשבתו, ויט שכמו לסבול את מכות שטיינהייל כל היום ההוא, ולא יצא מאת העיר עד פנות היום, ויהי בלילה והחושך וערפל כסו את פני הארץ, אז הוציא את צבאותיו בסתר ויעבירם חרש את הדי גא, ותצלה לו לגנוב את לב הרוסים ולא ידעו כי בורח הוא, עד אשר עבר רוההוללות על מקצת הצרפתים לשרוף את אהליהם באש אשר לא צוה זיענט סיר ולא עלתה על לבו לעשות את הדבר הזה, ומהם ראו וכן עשו יתר העם, אז אורו עיני הרוסים לראות כי נסים הצרפתים לפניהם, וימהרו ויורו עליהם וישחיתו מהם רב, כי הלהבה הלוהטת את אהלי הצרפתים הראתה להם את המטרה אשר יורו עליה ולא יחטאו, ובך'אקטאבר בבוקר באו הרוסים בפאלאצק וישבו בה .

ואף בהיות זיענט סיר חולה לא הסיר מסבל העבודה שכמו ,

ולא נתן את פקודתו ל ו ו ר עד עWrede שר צבא הבייערים הראשון בשרי גדודיו, כי ראה את יתר שרי גדודיו מתקשים לקבל מרות איש אשכנזי עליהם, על כן החרה החזיק במשמרתו , ויסע את בני צבאו תימנה עד סמא לי אן בכל ארבעה הדרכים העולים אל העיר ההיא, לא נתנם ללכת בדרך אחד, לבל יהיו זה לזה לשטן בדרך, וילכו ברוחה ובנחת הלוך וגנון על הדרך העולה מארשא עד באריסאוו, הוא הדרך אשר פליטי צרפת השבים ממאסקוויא עולים בו, אולם וורעדע אשר היה נפשו מרה על הצרפתים המקילים בכבודו, בקש וימצא תואנה לשנות דרכו,

ויפרד מאת הצרפתים ויתהלך באשר התהלך ער בואו בכף הרוסים,

[ocr errors]

ויאבד לו כל הכבודה הגדולה ההולכת לרגליו, וגם אחרי הנזק הזה

לא שב מדרכו, ויסע דרך קלובאקע עד ווילייקא, לא התחבר עם . הצרפתים עוד , ולעומתו מהר וויקטאר מסמאלענסק לסמוך את

זיענט סיר בחמשה ועשרים אלף איש חיל , וילך ויפגשחו על יד סמאליאן בל"א אקטאבער , וביום ההוא עבר וויטטגענשטיין את

נחל לוקאלמילא ויתגר את חלוצי הצרפתים, כי לא ידע את דבר וויקטאר אשר התחבר עם זיענט סיר, ובכל זאת לא ערב וויקטאר את לבכו לנסות דבר מלחמה נצחת עם הרוסים, מדאגה בדבר

פן לא תעמוד לו השעה, ואבדה שארית צרפת השבה ממאסקוי ,

" וישב ויסג אחור בלילה ההוא עד זי ענא , אבל גם וויטטגענשטיין

לא החזיק דרכו לעומת הבערעזינא כשמעו את דבר ההתחברות ההיא, ויסתפק לקבוע יתדו בוויטעפסק אשר נלכדה לפניו בעת ההיא, אז שבו כל הערים העומדות על פי הדינא לידי בעליהן הראשונים , וגם הכערעזינא היה פרוץ לפני הרוסים, כי שווארצענבערג נמשך מאת טשיטשאקאף להגן על ווארשויא, ויפתח להרוסים את שערי באריסאוו ומינסק, ובה מצאו את האסמים הגדולים אשר עיני פליטת

[ocr errors][ocr errors]

ו הצרפתים עליהם, עד כי לא נשאר להם לחם לאכול ודרך לשוב לאחור, כי גם גדודי צרפת השומרים את עלניא אשר לסמאלענסק

מאחור, נגפו ויפלו המה ואסמיהם שבי בידי צר, ומן העיר ההיא נפתחה להרוסים מסלה חדשה וקצרה, להקדים לבוא לפני הצרפתים בקראסנא כאשר הקדימום בוויאזמא, וכאשר נשאו שרי צבאות צרפת בסמאלענסק את ראש אנשי מלחמתם, מצאו כי לא נשאו ממאת ושמונים אלף איש אשר לכדו את מאסקויא, בלתי אם שלשים אלף אשר כח וכלי זיין בידיהם לצאת לקראת נשק, וגם המה זובחים יום יום את סוסי הרכב וסוסי כלי התותח ואוכלים אותם במסתרים, עד כי הגיעו ראש ויאמרו הזאת המחנה הגדולה שיאמרו עליה כידב כחה להרגיזארץ ממקומה! ובכל זאת פקדו והתכלכלו הפלטים

[ocr errors]
« הקודםהמשך »