תמונות בעמוד
PDF
ePub

ונקיקים לפני מישור ותהיינה עיני הצרפתים מלאות שלג וכפור שמים, ובידיהם גששו על כל מדרך כף רגל את האדמה אשר הם עליה, כי אשר נפלו בנקיקים נקברו בערמות השלג, הקור בקע דרך בגדיהם הקלים ונעליהם הקרועים ויסמר את בשרם, הסער עצר את נשימתם, ורוח פיהם נקפא ויהי לקרח על שפמם ועל זקנם, ברגליהם דבקו גלגלי שלג ויכבידו את מצעדי רגלם, ואשר נוקשה רגלו ויפול שכב ולא יסף קום ויכס עליו השלג, כלי זייניהם נמוטו מידיהם ודגלי עוזם מזרועיהם, לא הביטו על פקידיהם ולא שמעו לקול נוגשיהם, איש איש הולך לבדו ומתנודד בצרת נפשו רבים נפוצו בדרכים צדדים ובמשעולי הכפרים לבקש אוכל לנפשם ומחסה בקרה, ויפלו בידי הקאזאקין אשר ארבו בצדי הדרכים להכרית את פליטיהם, ואשר החזיקו בדרך המלך עמדו כל הלילה בערמות שלג רעבים וסמרים, כי התלחלחו עצי היער ויעמדו בפני עד כי תם לריק כחם לצלות את בשר הסוסים ולבשל במי שלג נמס את מלא כף הקמח אשר בשולי כליהם רבים ישנו בשלג שנת עולם ולא הקיצו עוד, שמה הטביעו הצרפתים את יתר בְּנַת מאסקויא

[ocr errors]
[ocr errors]
[merged small][ocr errors]
[ocr errors]

ביום ההוא פגש נאפאלעאן ציר שלוח אליו מביתו מפאריז וישמח לקראתו, כי לא שמע מהם דבר זה עשרת ימים, אבל השמועה הבאה על ידו מארץ מרחק היתה כמים קרים על נפש סמרה מקרה, כי הודיעו את דבר הקשר אשר קשר מאַללעט Mallet להדיח את יושבי פאריז מאחרי מלכם, ואף כי לא קמה עצת הקושרים ויכפרו את חטאתם בנפשם, בכל זאת זרקה הבשורה ההיא מרה בלב נאפאלעאן, כי ראה את שני קצותיו אוכלת אש המלחמה ברוסיא ובספרד, וגם תוכו נחר בקרב ממלכתו פנימה

ופקידי המחיה בסמאלענסק שמעו כי קרבו הרעבים לבוא

7

וישלחו לקראתם המון עגלות נושאות בר ולחם ומזון, זיפגשו את הקיסר ואת שומרי ראשו ויעטו עליהם לבלעם בעודם בכפם אבל את נאפאלעאן היתה רוח אחרת, כי כלכל דברו במשפט, וישלח את כל המזון אל חיל נייא מאספי המחנה, כי אמר הקרובים אל האויב ואל המלחמה המה יקרבו אל שולחני ראשונה, ויעורר את נייא לעצור את האויב בכל כחו, עד אשר ישיבו העם את נפשם בסמאלענסק יום תמים, והוא בגודל נפשו עמד בפרץ ויעמוד להלחם עם הרוסים כאשר ילחמו עבדי המלחמה הקטנים ויעצרם עד בוא כל הצבא אל מקומם, ואחר נסג אחור גם הוא ויבוא בקרבת סמאלענסק בי"ג נאוועמבער, עשרת ימים הגין על עקב הצבא הנסוגים אחור מוויאזמן עד בואם סמאלענסקה.

[ocr errors]

הוא בקרבת העיר, והנה כל ההרים אשר קרנו השמאלי נשען עליהם מלאים נסים ופלטים הנדחפים ונחלקים בחלקלקות הקרח מראשי הצוקים ארצה ואבריהם מתפרקים, וגדודי הקאזאקין משחיתים בם, ותושע לנייא זרועו לגרש את הרודף גם בפעם הזאת לא נתן את הקאזאקין לכלות את חמתם בם.

[ocr errors]
[ocr errors]

והאומללים האלה היו שארית צבא איישען אשר עזב בואָיאָג אבוסץ את דרך המלך וישם פניו לבוא וויטעפסקה בדרך אשר בא בו בלכתם למאסקויא לא זכר את השנוים אשר שנה החורף בדרך ההוא כי הנחל וואפה Woph אשר עברו בו בקיץ ברגל, הקוה מי גשמים רבים בחורף ויהי לנחל שוטף, בשפתו גומא ובצה רבה והרים תלולים משני עבריו, ובצוות איישען להרוס את הבתים הקרובים אליו ולבנות מקורותיהם גשר לעבור בן היתה תלונה רבה עליו ממקצת העם הצמאים אל המנוחה בבתים ההמה, והמה רבו אתו כל הלילה ולא נתנו לנגוע במקום מנוחתם, עד בוא היום והקאזאקין לוחציהם כאחד, אז

תותח

[ocr errors]

היתה מהומה רבה על שפת הנחל ההוא כי נלחצו שמה כששת אלפים אנשים מזוינים, וכפלים כהם חולים ופצועים מאה כלי עגלות וצבים וכבודה רבה, אויב מאחריהם ונחל שוטף לפניהם, ויהי כלי התותח הראשונים עוברים את מיכל המים בין בצעי קרח בשלום, והבאים אחריהם נוקשו ויפלו, ובנפלם עצרו את הבאים באחרונה ער אפס מקום לעבור, עד כי הפקיר איישען את כל הנשק והכבודה לשלל בידי אויב, דבר יצא מפיו ואנשי המלחמה התגוללו על הכבודה העשירה ויגזלו ויחטפו איש אשר מצאה ידו, מרביתם בזו למחמדי פאריז ומאסקויא ולא בזזו בלתי אם כל דבר מאכל, ואיישען ובחירי בני צבאו הפכו פניהם אל האויב ויתר העם חצו בנחל ויעברו כל אשר עוד כח בו לעמוד לפני קרתו ואשר פגרו מעבור הלכו שבי בידי צר והעוברים באו אל אחד הכפרים ויהרסו את הבתים אשר דמו שרי גדודיהם לנוח בם ויעשו מדורות לחום וליבש את בגדיהם כל הלילה ההוא וביום השני באו אל אחת הערים העומדות על תלם, והנה הקדימום הקאזאקין ויאחזו בה אפס כי לא היה את לבבם להלחם פנים בפנים עם הצרפתים מרי הנפש הנואשים מחייהם, על כן פנו להם ויעזבו את העיר להצרפתים, שמה נואש איישען לכלות את דרכו, אשר בחר ויאמר לשוב ולהתחבר עם חיל נאפלעאן בסמאלענסק, אפס כי לא בכל העם אשר אתו היה כח לשוב ללכת בדרך, והמונים המונים מהם התגלגלו באפר החם אשר הכינו להם, ולא קמו ולא זעו מפני הפקידים המאיצים בס להמלט ממוקשות הקאזאקין ויאמרו לאמור טוב לנו נמות פה, ולא ולא נענה בדרך שארית חיינו, עד כי נואש איישען מהם ויאחז דרכו לסמאלענסק עם שארית האנשים אשר נגע רוח גבורה בלבם, ואשר אחרו בדרך נרדפו על צוואריהם ער כי נמלטו אל מאספי מחנות צרפת הבאים סמאלענסקה לרגלי

[merged small][ocr errors]

1

[ocr errors]
[ocr errors]

כל זאת בָּאַתָּם והמה לא נואשו מתקוותם ובצפיתם צפו על אוסמם הגדול בסמאָלענסק, כי בו ימצאו את כל אשר תשאלם נפשם, מנוחה, מזון, ובגדים, וכח לדרך, עד כי כראותם את עיר חמדתם זו מרחוק, מרקו את שארית כחם, וירוצו בלי סדרים וידחקו איש את אחיו, מלאים חמת רעב מראיהם כאודים עשנים ומרורות בלבם, עד כי יראו פקידי העיר לאסוף את מרי הנפש האלה פן יכו את העיר חרם, על כן מהרו לסגור שעריה, ולא נתנו לבוא העירה בלתי אם את הבאים מזוינים לרגלי פקידיהם בסדרי מלחמה והבאים בלי סדרים כעניים המבקשים לחם חסר, עצרו על יד השער לשוא התגלגלו האומללים האלה בשלג ויבכו ויתחננו ויצעקו ויקללו את יומם ואת מלכם עד אשר יצא רוח אפס לעיני השומרים, כי על פי הקיסר היתה שומה לאכוף את הנפוצים האלה לשוב ולהתאסף על דגליהם, וגם אחרי אשר נפתחו השערים להם, שקרו לשוא על דלתות האסמים לבקש פת לחם, עד אשר נאנסו להתאסף ולהתגודד לגדודים תחת ידי קצינים ופקידים בראשונה אבל בעוד המה מתמהמהים אזל הלחם והבשר מאסמי העיר, לא נשאר להם בלתי אם קמח ולפת חי ויין שרף, והמה אשר נחמרו מעיהם מפני זלעפות רעב, נפלו עליהם ויבלעו את הקמח חַי, ויין שרף גמאו למרבה עד כי נהפך לחמם ושקוים במעיהם למרורת פתנים, שכרו ויעלוזו וישנו שנת עולם, ומקצתם ראו כי גם בסמאלענסק לא היה קץ לעמלם, וידעו כי עוד נכונים להם ארבעים ימי תלאה כאלה עד בואם לווילנא וימאסו בחיים, וישלחו יד בנפשם, וגם האנשים אשר התנצחו על

לא

כל הרעות המתרגשות לבוא עליהם, וישובו ויחזיקו בדרך, בטחו ברעיהם, ולא היו עם אחיהם בצרה, כולם נטשו את דבר הכלל וידאגו איש איש את דאגת נפשו, גנבו גזלו חמסו איש מיד אחיו החלש ממנו את מזונו ואת בגדיו החמים, וכמעט פגר אחד מהם וישכב ארצה לנוח ולהחליף כח, התנפלו עשרת אנשים מכל לשונות

[ocr errors]

עמי איראפה, והחזיקו בכנף בגדי הנופל ובמזונו ויקחו אותם ממנו עד כי נפל ערום ויפרפר בשלג עד צאת נפשו, אספו האומללים האלה את החסד ואת הרחמים אשר נתנה הטבע בלבם, כי צרת נפשם לא נתנתם להצר בצרת רעיהם, אלה קצות דרכי הצרפתים במסעיהם הנוראים מסמאלענסק עד עברם את הניעטען !

המשך, מלחמה בקרן השמאלי

והתרועה אשר הריע. קוטוזאוו בח"י אקטאבער על הצרפתים היושבים על חרבות מאסקויא, באה באזני וויטטגענשטיין העוצר את הצרפתים מפרוץ בצפון רוסיא ובאזני טשיטשאַקאָף אשר עבר את קרנם הימיני דרך מאה פרסה, ויהי להם מאחוריהם . וביום אחד הפכו כל צבאות רוסיא בכל המקומות אשר המה נחתים ויתגרו מלחמת תגרה עם הצר הצורר את ארצם וויטטגענשטיין בא מצפון, וטשיטשאַקאָף מדרום, ושניהם חתרו להתחבר אחד אל אחר על יד נהר בערעזינא ולגדור את הדרך בגדרים בל יפרצו לפני הצרפתים אשר היה להם קוטוזאָוו מאחוריהם והרעב והקור בקרב מחניהם פנימה, אלה המה סדרי המלחמה אשר דמו הרוסים לאויביהם, ותכון עצתם בדבר הזה, כי קרבו שני צבאותיהם אלה לבוא אל נחל בערעזינא והצרפתים רחקו ממנו עוד דרך שנים

עשר יום

[ocr errors]

מימי המלחמה אשר נלחם זיענט סיר עם וויטטגענשטיין בח"י אגוסט, קפאו שניהם על שמריהם ולא נסו דבר גדול איש אל רעהו משך שני הדשים, ואך בתגרות. קטנות התגרו הרוסים את אויביהם ויוכלו להם תמיד, וילכו הצרפתים הלוך וצעור, והרוסים הלוך ורב, אלה ספו תמו במלחמה במחלה ובאויר עז אשר לא נסו ואלה הרבו אנשי חיל מהמתנדבים בעם ואחרי השלום

[ocr errors]
« הקודםהמשך »