תמונות בעמוד
PDF

אחד עד מאסקויא, ככה שבה עפה דעתו כמעט הפך ערפו ממאסקויא עד פאריז , אולם לא נקלה היתה לפסוח ולהמליט את חילו בדרך הגדול הזה, כי לא היה לו בלתי אם שני משכנות מבטחים וערי מסכנות בסמאלענסק ובמינסק, ובהן היו צבורים בר ואוכל וצרכי מלחמה למכביר, אבל גם שתי אלה לא היו בטוחים מפחד רעה, כי וויטטגענשטיין המתחזק על יד פאלאצק נצב כדוב אורב על סמאלענסק, וטשיטשקאף אשר הגיח בעת ההיא עד בריסק בליטא לטש עינו על סמאלענסק, ומי יעצור בעד טשיטשקאף העומד כמאה פרסה מאחורי הצרפתים למהר לבוא ארצה אשכנז בעוד הצרפתים מתמהמהים ברוסיא? במקום אשר היו הפרייסים ואולי אף העסטרייכים נכונים להריץ כפים אל אויבי צרפת, ולסגור על נאפאלעאן הדרך

לשוב צרפתה, על כל אלה דאג נאפאלעאן ויחש על העתירות.

אולם לפקידי החיל לא גלה סודו ופחד לבבו, ויתראה להם בכבודו הראשון, ובדברו אתם פתח להם את אוצר ישועתו ויאמר למשוך אליו את וויקטאר ואת שלשים אלף איש אשר אתו , ומסמאלענסק ומווילנא אמר להוציא את אנשי המלחמה אשר פגרו ללכת לרגלי המחנה הגדולה, ואשר התרפאו מהמכות אשר הוכו במלחמה, ובכח המחנות האלה יקבע מקומו בעבר הדגעפער והדינא, במקום אשר היה בו אהלו בתחלה, שמה יתחבר עם מאקדינאל ועם זיענט מיר ויכה את קוטוזאוו ואת וויטטגענשטיין אחור, ואת פטרסבורג יחריד , ובדברים הנחומים האלה צוה נאפאלעאן את חילו לפנות להם צפונה לעומת מאזאיסק .

[ocr errors]

אבל גם הרוסים לא שמחו בנצחונם שמחה שלמה, כי היה

הישיש קוטוזאוו איש מתון מאוד, ולא התנצח להלחם עם הצרפתים מרי הנפש, על כן לא מסר נפשו לגדור על הצרפתים את הדרך בגדרים בל יפרצו, כי אם שמר את מספר צעדיהם לבל יפרצו להם

דרכים חדשים, ואת הדרך אשר באו בו אותו הניח פתוח להם לשוב אחור, אף לא לחץ אותם בחזקה, ורק הקאזאקין הקלים בנמרים מהרו אחריהם להרגיזם בדרך, והמה סבבו את הצרפתים כדבורים, גזלו את מנוחתם, ויזנבו את כל הנחשלים אחריהם , וירעצו וירוצצו את הכבודה המתנהגת בכבדות, ויקחו מהם את כל השלל אשר הביאו ממאסקויא, כה משפטו כל ימי היות הצרפתים ברוסיא, אבל לא כמחשבותיו היו מחשבות ו ו י ל סאן Wilsson ציר מלך ענגלאנד , אשר היה עם הרוסים במחנה מן היום אשר חדש מלכו את בריתו עם קיסר רוסיא, כי הוא היה איש נבהל למלחמה, ולא חס על דם בני רוסיא, ויסת את קוטוזאוו תמיד לתגר עם הצרפתים מלחמה נצחת, ורבים מבחורי הרוסים הבוטחים בזרועם היו עמו בדעה אחת, ומדי ראותו את הצרפתים מרחוק הציק את קוטוזאוו בדברים טובים ואף בדברים קשים לבלע ולהשחית , עד אשר גער בו קוטוזאוו ויאמר לאמור מה לי ולך איש ענגלאנד כי באת אלי להזכירני מלחמה ולהמית את בני עמי? הן לא את מלחמת ענגלאנד אני נלחם עם הצרפתים, כי אם את ארצי אני הולך להושיע, ואני הנני רואה את נאפאלעאן בורח מארץ רוסיא ומה יש לי עוד צדקה לאנוס אותו לעמוד בארץ ולהלחם אתי ? טוב לי לצקת להבורח הזה גשרים מזהב מוצק לעבור את הדנעפער והניעמען, מאכוף אותו להלחם בי ולנצחני – והזמן לא יאחר את נקמת רוסיא ממנו, כי קרב החורף העז לבוא, על כן אינני דוחק את השעה עד בוא החורף בעל בריתנו ונוסף גם הוא עלינו . כי נאמן ברית החורף אתנו מברית מלך ענגלאנד אדוניך, . - ובנסוע נאפאלעאן ממאסקויא הניח אחריו את מארטיער ושמונת אלפים איש אתו לשמור את עקבו העולה לקאלוגאה, ואת הכבודה ההולכת בדרך הישר למאזאיסק, ויצוהו להרוס את שארית מאנtקויא, ואת מצודת קרעמלין העומדת עוד על תלה, ואחר יסג

אחור עד ו ו ערי יאWereja, ויהי המאסף למחנה צרפת ,

ויאסוף מארטיער את אנשיו הנפוצים בכל העיר, ויתנם במצודה אשר מלא אותה אבק שרפה לרוב מאוד, כי עוד נשמעו נחרת סוסי הצרפתים היוצאים בקצה העיר מזה , וקול מצהלות אבירי הקאזאקין הבאים נשמע בקצה מזה – ובעקביהם הלך ווי נצענג ע ר א ד ע Winzengerode האשכנזי שר גדוד לקיסר רוסיא ועשרת אלפים איש אתו, ויהי ווינצענגעראדע נחפז לבוא אל העיר ראשונה לכל בני הרוסים, למען יקרא שמו עליה , והצרפתים ארבו לו ויתפשוהו חי, והוא כראותו כי נפל בתוא מכמר בראש חוצות מאסקויא, שם ערמה מעוזו וינופף במטפחתו אשר בידו, ויאמר כי ציר שלוח מאת קוטוזאוו הוא, וגם ערמתו זאת לא עמדה לו, כי הציקו מארטיער בשאלותיו וילכדהו בתשובותיו , עד אשר הודה כי היתה מעשהו נמהרה, ויתן את גפשו לשבי ביד הצרפתים .

וישב מארטיער על חרבות מאסקויא ארבעה ימים, ביום

החמישי טמן מוקשי אש לא נופח בחבלים ארוכים, אשר קצם אחד נוגע באבק השרפה, בוער והולך בנחת עד העת אשר חשב לו , ואחר מהר הוא ואנשיו ויצאו מתוך ההפכה, והקאזאקין באו תחתם בתרועת שמחה ויירשו את העיר וישבו בה, הם עטים אל השלל אשר הניחו הצרפתים במצודה, והאש הלוהט את החבלים בא עד קצם הנוגעים באבק השרפה, ופתאום נבקעה הארץ תחת המצודה בקול רעש נורא מאוד, יסודיה התמוטטו וחומותיה התפוררו, ואבני מסע גדולות עפו באויר הרקיע כצפרים עפות, וקול רעשה נשמע עד מחנה צרפת אשר היתה רחוקה בעת ההיא כשלש פרסה ממאסקויא, אז ידענאפאלעאן ויבשר לשריו כי נכבה גחלת מאסקויא האחרונה , במצודת מאסקויא החל, וביתר ערי רוסיא אשר עבר בתוכן כלה

המתו הנתכת באש, גם את באראווסק, גם את ווערייא הצית באש , למען לא ימצאו רודפיו מנוחה בהן, כאשר עשו לו הרוסים בבואו בן שלם להם בשובו .

הצרפתים נסוגים אחור

בכ"ח אקטאבער הגיעו הצרפתים עד מאואיסק המלאה לה בתי חולים מוכי מלחמה, ויעשו בם כאשר עשו במאסקויא , את אשר היה בו כח להחזיק בדרך לקחו אתם, ויתרם הניחו לרחמים לפני הרוסים – שמה תם הלחם אשר הצטידו במאסקוי, והחורף שלח את חצי קרתו הראשונים למשחית בהם, ועוד ביום ההוא נלאו הרכים והענוגים לעמוד לפני קרתו, וסוסים רבים לא מצאו כה למשוך את העגלות, עד כי שרפו עגלות רבות וצרכי מלחמה באש במצות הקיסר, ובכל אלה לא הרגיזום הרוסים בדרך, אך יד טורה הדרך לבדה עשתה זאת, על כן לאשת נאפאלעאן לבו לזאת, כי דמה כי אך זה חלי וישאנו, אבל פתאום שלח דאוואוטט אליו אחד מבני הרוסים אשר נפל שבי בידו, והוא הגיד להקיסר כי כל צבא הרוסים הולכים ממעדין Medin לוויאזמא, הדברים האלה ירדו חדרי בטנו, כי ראה את קוטוזאוו מתעתד לגדור בעדו גם את דרך סמאלענסק, כאשר גדר עליו את דרך קאלוגא, על כן לא אחר גאפאלעאן לגדור בעד הרעה ההיא, ויצו את שומרי ראשו בכ"ט בבוקר ללכת כל היום ההוא עד בואם לגיאטץ, שמה ישיבו נפשם במזון ויקדימו לבוא לפני הרוסים אל המקום אשר דמה קוטוזאו לקבוע יתרו בו בראשונה .

ויהי נאפאלעאן מחשב דרכו בצדק על פי חוק דרכי המלחמה, והחורף אשר לא הביאו בחשבון התקצף עליו ויקלקל את חשבונו, כי גטה ידו עליו בחזקה, ויראהו כי גרים הצרפתים עמו והוא אדוני

המקום הזה, והקור הראשון אשר הוציא מאוצרו ביום ההוא שנה את פני כל הדברים פתאום, גם הדרכים גם פני האנשים, גם לבבם לא עמדו על תכונתם אשר היה להם ביום שלפניו, ורוח אנשי המלחמה כהה, וילכו בלא חמדה ובלא כח, גם רוח הסדרים רופפה בעת ההיא, ובדאגתם איש איש לנפשו שכחו את דאגת הכלל, ואין איש שם על לבו לצלוח את נחל קאלוגאה המפסיק את הדרך אחרי מאזאיסק, עד כי נעצר מהלך המחנה בגללה איזה שעות, וכמה כלי תותה גטבעו במקום ההוא, ובהגיע בלי התותח אל אחד ההרים המחופים בקרח, נמוטו רגלי הסוסים אשר לא נסמרו כראוי ויפלו בחלקלקות ארצה, אז התנפלו עליהם אנשי המלחמה הרעבים וינתחום, ואת העגלות הציתו באש ויצלו את הבשר בדמו ויאכלו .

ביום ההוא עברו הצרפתים על פני המערכה אשר נלחמו בו

את המלחמה הגדולה, וימצאוה מכוסה בשלשים אלף מתי מלחמה אשר לא היתה להם קבורה עוד, וביניהם פצוע בשתי רגליו אשר עוד נפשו בו, חמשים יום התגלגל הצולע הזה על פני השדה באין דורש ובאין מאסף, בטן סוס מת היה מעונו , בשר חי מזונו ומי בצה שקויו, עד שוב הצרפתים ממאסקויא ויאספוחו, ויסבו הצרפתים את עיניהם מן המתים האלה שכבר מתו להצר בצרת החיים המתהפכים בציים על משכבם במקלט קאלאטסקאי, כי שם צוה המות את מגפותיו הרעים להכות את הצרפתים בתחלואים שונים ומשונים, רעב וקרח ומחלה וכל דבר רע, לא היה כל צרי למכאובם בלתי אם התקוה לבדה, כי יפקדם נאפאלעאן במאסקוי והשיבם אל נויהם בכלות המלחמה, והאומללים האלה כראותם את המחנה עוברת לפניהם בתור נסי מלחמה, שטחו אליהם כפים ויבכוויתחננו עד כי צוח הקיסר את כל העגלות הנמצאות במחנה, אין נקי, לטעון עגלה עגלה חולה אחד עליה, ויהי בתוך בעלי העגלות האלה אנשיפ

« הקודםהמשך »