תמונות בעמוד
PDF
ePub

אחור ער וועריי אַ Wereja, ויהי המאסף למחנה צרפת ,

ויאסוף טאַרטיער את אנשיו הנפוצים בכל העיר , ויתנם במצודה אשר מלא אותה אבק שרפה לרוב מאוד, כי עוד נשמעו נחרת סוסי הצרפתים היוצאים בקצה העיר מזה , וקול מצהלות אבירי הקאזאקין הבאים נשמע בקצה מזה - ובעקביהם הלך ווינצענגער אָדע Winzengerode האשכנזי שר גדוך לקיסר רוסיא ועשרת אלפים איש אתו, ויהי ווינצענגעראָרע נחפז לבוא אל העיר ראשונה לכל בני הרוסים , למען יקרא שמו עליה , והצרפתים ארבו לו ויתפשוהו חי, והוא כראותו כי נפל בתוא מְכמר בראש חוצות מאסקויא, שם ערמה מעוזו וינופף במטפחתו אשר בידו, ויאמר כי ציר שלוח מאת קוטוזאוו הוא , וגם ערמתו זאת לא עמדה לו, כי הציקו מאַרטיער בשאלותיו וילכדהו בתשובותיו , עד אשר הודה כי היתה מעשהו נמהרה, ויתן את נפשו לשבי ביר הצרפתים . . וישב מאַרטיער על חרבות מאסקויא ארבעה ימים, ביום החמישי טמן מוקשי אש לא נופח בחבלים ארוכים, אשר קצם אחד נוגע באבק השרפה , בוער והולך בנחת עד העת אשר חשב לו , ואחר מהר הוא ואנשיו ויצאו מתוך ההפכה, והקאזאקין באו תחתם בתרועת שמחה ויירשו את העיר וישבו בה, הם עטים אל השלל אשר הניחו הצרפתים במצודה, והאש הלוהט את החבלים בא עד קצם הנוגעים באבק השרפה, ופתאום נבקעה הארץ תחת המצודה בקול רעש נורא מאוד, יסודיה התמוטטו וחומותיה התפוררו, ואבני מסע גדולות עפו באויר הרקיע כצפרים עפות, וקול רעשה נשמע עד מחנה צרפת אשר היתה רחוקה בעת ההיא כשלש פרסה ממאָסקויא , אז ידע נאפאלעאן ויבשר לשריו כי נכבה גחלת מאסקויא האחרונה , במצודת מאסקויא החל, וביתר ערי רוסיא אשר עבר בתוכן כלה

המתו הנתכת באש, נס את באראווסק, גם את ווערייא הצית באש , למען לא ימצאו רודפיו מנוחה בהן, כאשר עשו לו הרוסים בבואו בן שלם להם בשובו ...

הצרפתים נסוגים אחור בכח אקטאבער הגיעו הצרפתים ער פֿאַזאַיסק המלאה לה בתי חולים מוכי מלחמה, ויעשו בם כאשר עשו בטאסקויא , את אשר היה בו כח להחזיק בררך לקחו אתם, ויתרם הניחו לרחמים לפני הרוסים - שמה תם הלחם אשר הצטיָדו במאסקוי, והחורף שלח את חצי קרתו הראשונים למשחית בהם, ועוד ביום ההוא נלאו הרכים והענוגים לעמוד לפני קרתו, וסוסים רבים לא מצאו כה למשוך את העגלות, עד כי שרפו עגלות רבות וצרכי מלחמה באש במצות הקיסר, ובכל אלה לא הרגיזום הרוסים ברוך, אך יו טורה הדרך לברה עשתה זאת, על כן לא שת נאפאלעאן לבו לזאת, כי דמה כי אך זה חלי וְיִשְׂאָנוּ, אבל פתאום שלח דאָוואוסט אליו אחד מבני הרוסים אשר נפל שבי בידו, והוא הגיד להקיסר כי כל צבא הרוסים הולכים ממעדין Medin לוויאזמא, הדברים האלה ירדו חדרי בטנו, כי ראה את קוטוזאון מתעתד לגרור בעדו גם את דרך סטאָלענסק, כאשר גֶדר עליו את דרך קאַלוגא, על כן לא אחר נאפאלעאן לגדור. בעד הרעה ההיא, ויצו את שומרי ראשו בכ"ט בבוקר ללכת כל היום ההוא ער בואם לגיאָטץ, שמה ישיבו נפשם במזון ויקדימו לבוא לפני הרוסים אל המקום אשר דמה קוטװאָוו לקבוע יתרו בו בראשונה . ..

ויהי נאפאלעאן מחשב דרכו בצדק על פי חוק דרכֶי המלחמה, והחורף אשר לא הביאו בחשבון התקצף עליו ויקלקל את חשבונו , כי נטה ידו עליו בחזקה, ויראהו כי גָרִים הצרפתים עמו והוא ארוניי

המקום הזה, והקור הראשון אשר הוציא פאוצרו ביום ההוא שְׁנָה את פני כל הדברים פתאום, גם הדרכים גם פני האנשים, גם לבכם לא עמדו על תבונתם אשר היה להם ביום שלפניו, ורוח אנשי המלחמה כהה, וילכו בלא חמרה ובלא פח, גפרוח הפדרים רופפת בעת ההיא, ובדאגתם איש איש לנפשו שכחו את דאגת הכלל, ואין איש שם על לבו לצלוח את נחל קאָלוגאה המפסיק את הדרך אתרי מאזאיסק, עד כי נעצר מהלך המחנה בגללה איזה שעות, וכמה כלי תותה נטבעו במקום ההוא, ובהגיע בלי התותה אל אחד ההרים המחופים בקרח, נמוט רגלי הסוסים אשר לא נסמרו כראוי ויפלו בחלקלקות ארצה, אז התנפלו עליהם אנשי המלחמה הרעבים וינתחום, ואת העגלות הציתו באש ויצלו את הבשר בדמו ויאכלו ,

ביום ההוא עברו הצרפתים על פני המערכה אשר נלחמו בו את המלחמה הגדולה, וימצאוה מכוסה בשלשים אלף מתי מלחמה אשר לא היתה להם קבורה עוד, וביניהם פצוע בשתי רגליו אשף עוד נפשו בו, המשים יום התגלגל הצולע הזה על פני השדה באין דורש ובאין מאסף, בטן סוס מת היה מעונו, בשר חַי מזונו ומי בָעָה שְׁקויו , עד שוב הצרפתים פפאסקויא ויאספוהו, ויסבו הצרפתים את עיניהם מן המתים האלה שכבר מתו להָצֵר בצוא החיים המתהפכים בצירים על משכבם במקלט קאָלאָטסקאי, כי שם צוה המות את מגפותיו הרעים להכות את הצרפתים בתחלואים שונים ומשונים, רעב וקרח ומחלה וכל דבר רע, לא היה כל צרי למכאובם בלתי אם התקוה לבדה, כי יפקדם נאפאלעאן במאסקוי והשיבם אל נויהם בכלות המלחמה, והאומללים האלה כראותם את המחנה עוברת לפניהם בְּתוךְ נָסִי מלחמה, שטחו אליהם כפים ויבכו ויתחננו עד כי צוה הקיסר את כל העגלות הנמצאות במחנה, אין נקי, לטעון עגלה עגלה חולה אחד עליה, והן בתוך בעלי העגלות האלה אנשים

ערלי לבב אשר אחרו בדרך מעט עד עבור המחנה על פניהם, ואתר התאכזרו וישליכו את חוליהם על פני השדה, וימהרו ויעבורו , וימותו כולם בקרח , לא נמלט מהם בלתי אם שר גדוד אחר אשר מצאוהו מאספי המחנות ויביאוהו לספר לנאפאלעאן את מעשי האנשים ההמה .

בערב היום באה כל המחנה עד גיאַטץ , וישתוממו למצוא בה גופת רוסים הרוגים ביום ההוא , וכולם רצוצי גלגולת, והמה היו שבויי חרב אשר לא מצאה יד הצרפתים לתת עליהם משמר ולפרוס להם משארית לחמם, אף יראו לשלח אותם לנפשם, פן יגלו לאחיהם את מעמד הצרפתים הרע, על כן לקחו את נפשם, ראו הצרפתים ויפול לבבם, כי זכרו את אחיהם אשר נפלו שבי בירי הרוסים

הוציא רוחו ויאמר זאת תורת החסד אשר הבאנו לארץ רוסיא, ! ובכל זאת היה נבחר להשבוים המות הוה מחיי הצער אשר החיו אותם אחרי כן, כי מהיום ההוא והלאה לא המיתו אותם בפועל ירים, כי אם כלאום במקומות אשר לא יכלו לצאת מהם, ויאסרום למות תחתם ברעב, זה חסרם אשר עשו עמהם!

עוד שני ימים ענה נאפאלעאן בררך בחו עד בואו לוויאזמא ויוחל בה עד בוא איישען ודאוואוסט לשמור את דרך מעדין ויוקנאוו המתחבר בעיר ההיא עם הדרך העולה לסמאָלענסק, כי בו הרוסים באים ממאָלאָ-יארעסלאוויטש, ויהי כאשר הוחיל שלשים ושש שעות ועקבי הרוסים לא נודעו , וישב ויסתפק בהשערתו את דעת קוטוזאוו אם רודף הוא אחריו בעצלתים ועודנו מאחֲרִ בדרך, או מהר לפניך ברוך העולה לימין וויאזמא לגרור ארחו בדאָראָגאַ בוסץ ? -Doro gabusz על כן הניח את נייא בעיר ההיא, וימלא את ידו להיות המאסף למחנה צרפת תחת דאוואוסט אשר עיפה נפשו בדרך, ואשר היתה תלונה ובה מאת העם עליו, כי דקרק בסדרי הצבא יתר על

[ocr errors]

המדה הדרושה לחפץ שעת הסכנה כזו, ולא נתן את בני צבאו לפסוח על סדרי הקרב אשר יתר שרי הצבא מרחים אותם בעת ההיא, ובעוד הוא משתעשע ומתמהמה בסדריו , הדביקו פלא טאָוו Platoff וגדודי הקאזאקין , ויורו עליהם בכלי תותחיהם הקטנים אשר המה מוליכים אתם בעגלות החורף, וישחיתו מהם רב, עד כי נצערו אנשי המלחמה בדרך ההוא כעשרת אלפים איש, על כן השיבו נאפאלעאן, ויקם את נייא תחתיו בעקב המחנה.

ויאחרו איישען ודאוואוסט לבוא בקרבת וויאזמא עד בי נאוועמבער , וביום ההוא באו גם חלוצי הרוסים תחת יד מילאָראַדאוויטץ ויתייצבו לפני העיר , ויעמדו תחתם כל הלילה . ובבוקר התגרו בם מלחמה עזה מאוד, הרוסים העבירו את האיטאלקים ויגדרו בערם את הדרך, ונייא יצא מאת העיר ויהי על הרוסים מאחריהם, ויאכפם להקל ידם מעל איישען, ודאוואוסט גם הוא מלא לבבו תחבולות מלחמה, ויסוב ויבא גם הוא מאחוריהם , ויבוא ויעמוד בין הרוסים ובין העיר, ותהי המלחמה חזקה ביום ההוא מאוד, וכדורי הרוסים אכלו בשר צרפתים לשובע, ובכל אלה התחזקו שלשת שרי צבאות צרפת אלה לפרוץ את הגדר אשר גררו הרוסים בערם, ויפתחו להם את הדרך ויעברו את וויאזמא, ואותה שלחו באש, ויפקדו מהם ביום ההוא כארבעת אלפי איש,

תשובתם לסמאלענסק עד כה לא מלאה סאת הצרפתים האומללים, כי זרחה להם עוד שמש אורה וחום בכנפיה , ויקוו לבוא שלום סמאָלענסקה האוצרת בקרבה מזון ומחיה וצרכי מלחמה בהמון , אולם בו'י נאוועמבער לבשו השמים קדרות, וערפל קר התל את הארץ , והשלג ירד בשפע רב ויכס את פני האדמה, לא נכר דרך לפני שדה,

« הקודםהמשך »