תמונות בעמוד
PDF

במעט, ומקצת האנשים אשר לא היה להם בהמות משא אסרו את נפשם בעגלות הטעונות באבותיהם הזקנים בנשיהם הענוגות ובילדיהם הרכים, וימשכום בחבלי האהבה אל ערי גלותם, ויושבי כפרים קדמו את הנורדים האלה בלחמם, ויכלכלום כל ימי " - . היותם נודדים ביניהם

ביום המר ההוא פתח הנגיד את כל בתי האסורים ויוצא לחפשי את כל האסירים אשר בהם, והוכיח אותם בדברים לכפר י את חטאיהם במעשים טובים ונרצים לארץ מולדתם – ואך שנים מהם הביא במשפט לעיני כל ההמון העומדים עליו, האהד היה צרפתי והשני איש רוסיא אשר התמכר לדחות את בני עמו אהרי הצרפתים, והנה אבי האסיר הזה בא בתוך הרואים לראות במות פרי בטנו ! ויהי כצוות אותו הנגיד לברך את בנו לפני מותו ; ויתמרמר ויאמר בנפש מרה מה לעוכר רוסיא זה ולברכה ? ויפן אל בנו בחמה שפוכה ויקללהו קללה נמרצה, וההמון מלאו אחריו - - . וימיתו את האומלל הזה בחרב

והצרפתי עומד נדהם ונכון לשתות גם הוא את כוס החמה הזה, והנה שנה ראשטאפטשין את טעמו ויאמר אליו בנחת לאמר לא עליך יסוב כוס חמתי, כי צרפתי אתה והנך שמה בשמחת גניך, לך לשלום, אך הגד תגיד לבני עמך כי לא נמצא יותר מבוגר אחד בכל המון הרוסים, והאחר הזה קבל ענשו - . . ,בפלילים

ומן השעה ההיא והלאה היתה העיר רבתי עם כאלמנה, אין יושבים ואין אדונים לה, ואך האסירים אשר שלח ראשטאפטשין לחפש היו בעלי מאסקיא, ובידיהם היו עתותי העיר בעת

ההיא. א י

[ocr errors]

הצרפתים כמאסקויא

עוד ביום ההוא הוא יום י"ד זעפטעמבער קרבו הצרפתים ויאתיו לפני מאסקויא, ואנשי התרים אשר לפניהם הולכים ותרים את היערים ואת הנקיקים, ויעלו על ראשי ההרים לראות איה הרוסים נחתים, כי לא האמינו כל שרי צרפת כי ימסרו הרוסים את עיר קדשם ביד אויב בלי מלחמה, והנה אין צבא ואין מלחמה! ויפסעו התרים מהר להר ומגבעה לגבעה עד ראש. ההר הצופה על פני מאסקויא, הוא הראש אשר שם ישתחוו הרוסים לאלהים מדי יראו את עיר קדשם הלזו , ובעקבי התרים עלו המורים - אל הראש ההוא ויעטרוהו בכלי נשקם, ואין מנופף יד ואין פוצה פה עליהם.

והשמש הכה על ראשי המגדלים ועל גגות המקדשים הנחפים בזהב בכסף ובכל צבע, ותוציא מהם קרני אור ניצוצי זהב וויקי אש לעיני הצרפתים המשתאים על הדר העיר עד אשר הוציאו כל רוחם ויקראו מרעידים ומשתוממים מאסקויא! מאסקויא! ולקול הקריאה הזאת מהרו כל עם המלחמה, ויעלו על ידיהם ועל רגליהם. בלי סדרים על ההרים, ופתאום נשמע קול תקיעת כפים עזה בכל המחנה ויקראו גם המה מאסקויא! מאסקויא! י

למראה הכבוד הזה שכחו הצרפתים את תלאות הדרך ואת עמל המלחמה, את אחיהם ואת קרוביהם, אשר מתו ממותי תחלואיס מזי רעב ומוכי חרב , נשכחו כל הצרות העוברות האלה - מפני הכבוד הקיים אשר קנו להם, ומפני תהלתם אשר תעמוד לעד , ובלבם דמו לשמוע את כל עמי הארץ ממחאים כף להם, ובחצרות כל מלכי האדמה כולו אומר כבוד! ואחרים אשר לא להטו אחרי הכבוד שמחו על הקץ הבא אל כל עמל נפשם, כי דמו כי במאסקויא ימצאו את המנוחה, את השלום, ואת התשובה אל בתיהם, אשר המה מתרפקים עליהם.

י

גם נאפאלעאן השביע בגאון העיר ההיא את עיניו המפיקות גאוה, וסביביו שרי צבאיו אשר רחקו מעליו מעט מיום אשר נוקשה הצלחתו כמעט במלחמה הגדולה,ועתה שקדו לראותו בלב מלא יראת המעלה להנות מאור גדולתו ולהתחמם באש הצלחתו, רגעים אחדים זנו עיני נאפאלעאן מתפארת העיר ההיא, ואחרי כן שב רוחו ויפעמהו במצוקת הספקות, כי ידע כי ביום הזה עולה הוא לפני כסא התולדה לדין, אם הוא האדם הגדול בכל בני תמותה; או רק העז בהם, אם הציב לו במאסקויא מצבת כבוד; או חצב לו בה קבר – כי ראה העיר בידו, ומלאך אין לצקת לרגליו את מפתחות העיר בשם ראשיה אפרתיה וזקניה, אין איש בא לקבל פניו ואין מאסף אותו - . העירה

עוד רוחו מרחפת על פני הספקות האלה, ומודאט התערב בין המורים ויפרוץ אתם עד מגרשי העיר מקום אשר מאספי מחנות הרוסים עומרים עוד, ומילאראדאוויטש שלח ציר לנאפאלעאן להגיר לו כי הצת יציתו הרוסים את העיר באש אם ירגיזו הצרפתים את הרוסים הנסוגים אחור דרך העיר – ונאפאלעאן לא מנע ממנו את חפצו ויתן למאסקויא ולהרוסים הנסוגים ממנה את בריתו שלום ביום ההוא, אז התערבו חלוצי הצרפתים עם מאספי הרוסים וידברו אתם פנים בפנים כאשר ידבר איש את רעהו, המה משוחחים והקאזאקין הכירו את מוראט הרודף אחריהם מן הניעמען עד מאסקויא ויסורו אליו לשאול לשלום לו ולברכו על גבורתו ועל אומץ לבו, וגם הוא השיב אהבה אל חיקם,ויקח מאת פקידיו את מורי השעות אשר בחיקם - .ויתנם מתנות להם

ואנשי המלחמה מתרפקים על מאסקויא ועל טובה ואין איש בא לאטוף אותם העירה עד כי נחלו בתוחלתם הממושכה וישלחו אנשים מקציהם לראות מה נעשה בעיר? והנה היא עזובה ושעריה

שוממים, אז התיר להם נאפאלעאן לבוא העירה במוסר מלחמה, ועוד קותה נפשו כי יצאו בני העיר מן ההורים אשר התחבאו בהם מפחד הצרפתים לשחרהו שלום, אבל בכל רחוב ובכל שוק ופנה אשר רגלי הצרפתים מגיעות לא ראו בלתי אם את צלם ולא שמעו בלתי אם את הד מדרך רגלם – עד כי נודע להם אל נכון כי עזבו אזרחי מאסקויא גם המה את ארמנותיהם כאשר עזבו הכפרים את סוכת נוצריהם בשנאתם את הצרפתים, ויעברו בה לארכה ולרחבה בהשקט ובבטחה עד בואם אל מצודת קרע מלין Bremlin והנה שעריה. נעולים, ואנשים מדלת העם עומדים על חומותיה ומהרפים את מערכות צרפת, ויגש מוראט לדבר באזניהם דברי שלום, והמה מרו ועצבו את רוחו בקללותיהם עד אשר פרץ את שערי המצודה במחיקבלו ויגרשם מאת פניו, שמה מצאו חמש מאות אנשי מלחמה אשר לא הספיקו להמלט מתוך העיר, ולא חששו

. הצרפתים לתת עליהם משמר, כי דמו כי נשלמה המלחמה, ויתהלכו

הרוסים בתוך אויביהם בהשקט ובבטחה ואין מחריד, עד אשר נצתה מאסקויא באש, אז זכרו כי מלחמה להם עם צרפת ויתגנבו

. וישובו אל אחיהם – ומוראט באהבתו לנוע עבר משוק אל שוק

ומרחוב לרחוב עד עברו את העיר בדרך העולה ל ו ו אלא דאמיר walodomir, הוא מחוץ לעיר ויפגע בהמון קאזאקין הממלטים את

נפשם ואת כלי התותח אשר אתם בדרך ההוא, ותבער בו פתאום אש

המלחמה ויצו את פקידיו להתגרות בם, אולם את עם המלחמה היתה רוח אחרת ולא שמעו לקול פקידיהם ולא שלפו את החרב, עד שלש פעמים מרו את פי פקידיהם והוא עמד על דעתו ויאכפם במצות פיו . להדש את המלחמה .

לפנות ערב בא גם נאפאלעאן העירה, ויקדש את מארטיער לנגיד על העיר, ויצוהו לשמור את המנוחה ואת הבטחון מכל משמר,

פן ישלחו אנשי המלחמה בבזה את ידיהם ויחייב את ראשו למלך אבל עוד בלילה ההוא היתה שנתו נגזלה, כי באו מבשרי רע מכל קצות העיר ויודיעו כי נטמנו מוקשי אש במקומות רבים, ובשעה השנית אחרי חצות נודע לו כי החלו עמודי אש להגלות בבית אחד הסוחרים . בטבור העיר , ומארטיער לא חשך ידיו להשקיע את האש בכל כחו ויכלתו, וגם נאפאלעאן בא באור הבוקר אל מקום התבערה, ויתרעם על מארטיער ועל שומרי ראשו אשר עשו את מלאכת משמרם רמיה , אבל המה צדקו נפשם בהראותם לו בתים סגורים אשר לא נפתחו לפני הצרפתים עוד , ובכל זאת החלה משאת העשן לעלות מהם, אז רפתה רוחו ויסר אל מעון נגידי רוסיא הקדמונים אשר בקרעמלין ויכתוב בכתב ידו דברי אהבה ושלום אל אלכסנדר קיסר רוסיא, וישלחהו אליו ביד אחד מפקידי הרוסים אשר נמצא בבית החולים - . במאסקויא

עד כה וכהצלחה בידי מארטיער לכבות את הבערה, וישובו הצרפתים בסדרי מנוחה וישבו בבתים אשר תפשו, וינוחו מנוחת שלום כל היום ההוא, אבל בלילה שביצא אש ויבער במקומות רבים פעם אחת ביתר שאת וביתר עז, ורוח צפון נשא את הלהבה לעומת קרעמלין, מקום אשר היה אצור בו אבק שרפה עד למרבה ,' וגם לפני חלונות נאפאלעאן עמדו המון עגלות טעונות. באבק ההוא, ורוח עז אשר התחולל מחום האש נשא את הלהבה מכל קצות העיר . לעומת קרעמלין, עד כי היה המקום ההוא בחזקת סכנה רבה , כי עפו הזיקים כצפרים עפות לעומת העגלות, וחיי מלך כל הארץ תלוים באחד הזיקים הקלים האלה, ומארטיער ואנשיו חשים אצים בנחלי אש כל הלילה, עד כי תמה גם הלילה גם יגיעתווכחו לריק, והאש אוכלת לימינה ולשמאלה, נחלי להבה מציפים את כל חוצות העיר, עמודי עשן רובצים מעופפים מתגלגלים ועולים עד לב השמים, זיקים

« הקודםהמשך »