תמונות בעמוד
PDF
ePub

גם נאפאלעאן השביע בגאון העיר ההיא את עיניו המפיקות גאוה, וסביביו שרי צבאיו אשר רחקו מעליו מעט מיום אשר נוקשה הצלחתו כמעט במלחמה הגדולה, ועתה שקדו לראותו בלב מלא יראת המעלה להנות מאור גדולתו ולהתחמם באש הצלחתו, רגעים אחרים זנו עיני נאפאלעאן מתפארת העיר ההיא, ואחרי כן שב רוחו ויפעמה במצוקת הספקות, כי ידע כי ביום הזה עולה הוא לפני כסא התולדה לדין. אם הוא האדם הגדול בכל בני תמותה ; או רק העז בהם, אם הציב לו במאסקויא מצבת כבוד ; או חצב לו בה קבר כי ראה העיר בידו, ומלאך אין לצקת לרגליו את מפתחות העיר בשם ראשיה אפרתיה וזקניה, אין איש בא לקבל פניו ואין מאסף אותו הערה .

עוד רוחו מרחפת על פני הספקות האלה, ומוראט התערב בין המורים ויפרוץ אתם עד מגרשי העיר מקום אשר מאספי מחנות הרוסים עומרים עוד, ומילאָראַראָוויטש שלח ציר לנאפאָלעאן להגיר לו כי הצת יציתו הרוסים את העיר באש אם ירגיזו הצרפתים את הרוסים הנסוגים אחור דרך העיר - ונאפאלעאן לא מנע ממנו את חפצו ויתן למאסקויא ולהרוסים הנסוגים ממנה את בריתו שלום ביום

ההוא, או התערבו חלוצי הצרפתים עם מאספי הרוסים וירברו אתם , פנים בפנים כאשר ידבר איש את רעהו , המה משוחחים והקאזאקין

הכירו את מוראט הרודף אחריהם מן הניעמען עד מאסקויא ויסורו אליו לשאול לשלום לו ולברכו על גבורתו ועל אומץ לבו, וגם הוא השיב אהבה אל חיקם, ויקח מאת פקידיו את מורי השעות אשר בחיקם ויתנם מתנות להם. .

ואנשי המלחמה מתרפקים על מאסקויא ועל טובה ואין איש בא לאסוף אותם העירה עד כי נחלו בתוחלתם הממושכה וישלחו אנשים מקציהם לראות מה נעשה בעיר ? והנה היא עזובה ושעריה

שוממים, אז התיר להם נאפאלעאן לבוא העירה במוסר מלחמה, ועוד קותה נפשו כי יצאו בני העיר מן החורים אשר התחבאו בהם מפחד הצרפתים לשחרהו שלום, אבל בכל רחוב ובכל שוק ופנה אשר רגלי הצרפתים מגיעות לא ראו בלתי אם את צְלָם ולא שמעו בלתי אם את הֶד מדרך רגלם – עד כי נודע להם אל נכון כי עזבו אזרחי מאסקויא גם המה את ארמנותיהם כאשר עזבו הַכַּפְרִים את . סוכת נוצריהם בשנאתם את הצרפתים, ויעברו בה לארכה ולרחבה בהשקט ובבטחה עד בואם אל מצודת קרע מלין Kremlin והנה שעריה נעולים, ואנשים מדלת העם עומדים על חומותיה ומחרפים את מערכות צרפת, ויגש מוראט לדבר באזניהם דברי שלום, והמה מרו ועצבו את רוחו בקללותיהם עד אשר פרץ את שערי המצודה במחי קבלו ויגרשם מאת פניו, שמה מצאו חמש מאות אנשי מלחמה אשר לא הספיקו להמלט מתוך העיר, ולא חששו הצרפתים לתת עליהם משמר, כי דמו כינשלמה המלחמה, ויתהלכו הרוסים בתוך אויביהם בהשקט ובבטחה ואין מחריד, עד אשר נצתה מאסקויא באש, אז זכרו כי מלחמה להם עם צרפת ויתגנבו .וישובו אל אחיהם - ומוראט באהבתו לנוע עבר משוק אל שוק ומרחוב לרחוב עד עברו את העיר בדרך העולה לוו אַל אָדאָמיר walodomir, הוא מחוץ לעיר ויפגע בהמון קאזאקין הממלטים את נפשם ואת כלי התותח אשר אתם בדרך ההוא, ותבער בו פתאום אש המלהמה ויצו את פקידיו להתגרות בם אולם את עם המלחמה היתה רוח אחרת ולא שמעו לקול פקידיהם ולא שלפו את החרב, עד שלש פעמים מרו את פי פקידיהם והוא עמד על דעתו ויאכפם במצות פיו להרש את המלחמה . ר

לפנות ערב בא גם נאפאלעאן העירה, ויקרש את מאָרטיער לנגיד על העיר, ויצוהו לשמור את המנוחה ואת הבטחון מכל משמר ,

[ocr errors]

פן ישלחו אנשי המלחמה בבזה את ידיהם ויחייב את ראשו למלך אבל עוד בלילה ההוא היתה שנתו נגזלה, כי באו מבשרי רע מכל קצות העיר זיודיעו כי נטמנו מוקשי אש במקומות רבים, ובשעה השנית אחרי חצות נודע לו כי החלו עמודי אש להגלות בבית אחד הסוחרים בטבור העיר , ומאָרטיער לא חשך ידיו להשקיע את האש בכל בחו ויכלתו, וגם נאפאלעאן בא באור הבוקר אל מקום התבערה, ויתרעם על מאַרטיער ועל שומרי ראשו אשר עשו את מלאכת משמרם רמיה , אבל המה צדקו נפשם בהראותם לו בתים סגורים אשר לא נפתחו לפני הצרפתים עור , ובכל זאת החלה משאת העשן לעלות מהם, אז רפתה רוחו ויסר אל מעון ננידי רוסיא הקדמונים אשר בקרעמלין ויכתוב בכתב ידו דברי אהבה ושלום אל אלכסנדר קיסר רוסיא , וישלחהו אליו ביך אחד מפקידי הרוסים אשר נמצא בבית החולים במאסקויא .

א עד כה וכה צלחה בידי מאַרטיער לכבות את הבערה, וישובו הצרפתים בסדרי מנוחה וישבו בבתים אשר תפשו , וינוחו מנוחת שלום כל היום ההוא, אבל בלילה שב יצא אש ויבער במקומות רבים פעם אחת ביתר שאת וביתר עז , ורוח צפון נשא את הלהבה לעומת קרעמלין, מקום אשר היה אצור בו אבק שרפה עד למרבה , וגם לפני חלונות נאפאלעאן עמדו המון עגלות טעונות. באבק ההוא , ורוח עז אשר התחולל מחום האש נשא את הלהבה מכל קצות העיר לעומת קרעמלין, עד כי היה המקום ההוא בחזקת סכנה רבה , כי

פו הזיקים כצפרים עפות לעומת העגלות, וחיי מלך כל הארץ תלוים | באחר הזיקים הקלים האלה, ומאָרטיער ואנשיו חשים אצים בנחלי אש כל הלילה, עד כי תמה גם הלילה גם יגיעתו וכחו לריק, והאש אוכלת לימינה ולשמאלה, נחלי להבה מציפים את כל חוצות העיר , עמודי עשן רובצים מעופפים מתגלגלים ועולים עד לב השמים, זיקים

וניצוצים פורחים מגג אל גג, לא מצאו כל אנשי החיל את ידיהס לטאטא במטאטאותיהם את שפע הזיקים הנופלים על גג ארמון מלכם, וכל העם עומרים מרעידים במצוקת לבב ורואים את האויב הנלחם אתם בסדרי מלחמה אשר לא נסו לעמוד בם - כי בלה רוח אפס בעשן, ואפר חם להט את מעיהם מרי יפתחו פיהם לתת רוחה ללבם, עד כי נואשו מהשקיע את האש, ויכלאו ידיהם בחיקם וידמו לראות מה יעשה השם בם, וראשיהם אצו בבהלה ובחפזון למלט את הקיסר ממקום המהפכה, כי עמודי אש מכתירים את המצודה , ושמועה אחת בפי הרוסים הנשארים בעיר כי בקרקע הקרעטלין הלולים חלולים מלאים אבק שרפה, המה אצים בו והקול נשמע כי נגע אש בקירות קרעמלין , אז נער נאפאלעאן כפיו מתמוך בארמון מלכי רוסיא הקדמונים, ויצו לפנות מקום לו מחוץ לעיר בדרך העולה לפטרסבורג, רחוק פרסה אחת מן העיר, ולא נקלה היתה לצאת מן המקום הזה בשלום, כי הקיפוהו פלגי אש מכל עבריו מסביב ,

כל שעריו נעולים במנעולי אש, ועמודי להבה נצבים עליהם כשומרי • אמונים, ורק אחרי יגיעה רבה זכו למצוא מעבר צר בין הסלעים בפלג

המשתפך אל נחל מאָסקווע, ויצאו בו . ..

המשך אבל ממקום סכנה יצאו ואל מקום סכנה רבה ממנו באו , כי נסגרו לבוא במקום אשר חומת אש להם מסביב, אל כל מקום. אשר שמו עיניהם זרמו זרמי אש לקראתם וּלְפניהם אכלה אש ואחריהם להטה להבה, כְתָפְתֶּה הארץ לפניהם, ואחריהם כנהל זפת בוערה , אין דרך אין שוק ואין רחוב נכר בעת ההיא, כי הציף ים אש את גליו ויכס את כל פני הארץ, אך רחוב עקומה אחת אשר לא נמוגה באש עור משכה את עיניהם עליה, ותהי למקלט מעט אל מלך כל

[ocr errors][ocr errors][ocr errors][ocr errors][merged small][merged small]

הארץ, וגם בה הלכו בלא חמרה כהולך בגי צלמות , כי היו מוקרי אש לימינם ולשמאלם, השמים התקדרו עבי עשן וימטירו רשפים על ראשיהם, הארץ התלהטה ותבער ברגליהם, הבניינים המפרפרים השליכו קורות ואבנים להצר את צעדיהם, עיניהם מלאו עשן ואפר לוהט גרונם, עד אשר הכירום בין עמודי עשן אחרים מאנשי המלחמה אשר עטו אחרי השלל במקום ההוא, ויוציאום דרך אחד השווקים העשנים ויניחום מחוץ לעיר, ומשם נסע נאפאלעאן אל היכל פאַטראָווסקי א Patrowsky, וילן שם בלילה ההוא,

וכאור הבוקר בי"ז זעפטעמבר השקיף נאפאלעאן על פני מאָסקוא. וירא את המראה הנוראה בע: תומה , כי היתה כל העיר כמרורה גדולה אחת, אז הביט עליה בעין מלאה צער ויאמר רעה רבה תִּפָּתַח לנו מזאת, ויצו לתת לאנשי הצבא לשלל את כל אשר יותיר האֵש,

וישב נאפאלעאן בפעטראווסקיא כל ימי אכול האש את שלשת רבעי העיר, ורוחו מרחפת על נהרי- נחלי דמיונות, כי אסף האש את שלומו אשר חשב למצוא במאסקויא, ואת המנוחה בחורף הבא אשר בני חילו נוהים אחריה, רגע אמר לחדש את מלחמת התנופה ולבקוע אל פטרסבורג , ורגע הטה אזנו אל שרי צבאיו אשר יעצו לפרוץ בקאלוגאָה, כי ממנה תוצאת לחם הרוסים וכלי זייניהם, ולסנת דרך הארץ המיושבה ההיא אחור עד ליטא, ויש אשר אמרו לפרוץ את מחיצת וויטטגענשטיין ולקחת דרכם לוויטעפסק, אבל הוא בגודל לבבו לא הלך אחרי עצת הנסוגים אהור , והמה הוכיחו ברברים אשר לא יכול לסתרם כי לֹא עֶת לחשוב מחשבה על פטרסבורג, ובין כה וכה עמדו תחתם אסורים ברהטים על הרבות מאסקויא ער עבור מועד, ובצפיתו צפה נאפאלעאן על המכתב אשר הריץ לאלכסנדר כי ממנו תתי תוצאות השלום אשר הוא מתרפק

« הקודםהמשך »