תמונות בעמוד
PDF

את רעהו ואת קרובו אשר נפלו ביום ההוא, כי מספר המתים והנפצעים רבו למעלה משלשים אלף, ובתוכם שלשה וארבעים שרי גדודים, כולם אישים ראשי גבורי צרפת המה, ובכל הדם הרב הזה

לא קנו בלתי אם את מקום המלהמה לבדו.

גם מאת הרוסים נפלו רב מחמשה ועשרים אלף ובתוכם שמונה

שרי גדודים ובאגראטיאן זרוע עוזם, אבל מה נחשבה להם האבדה הזאת בשבתם בתוך עמם ? המתנדבים בעם השלימו את מספר המתים, עריהם הספיקו להם את צרכי המלחמה וכל מחסוריהם אשר המהחסרים, וחוליהם מצאו מנוחה ומזור בבתי אחיהם, וקרוביהם, לא כן הצרפתים הרחוקים אשר חסרוכל, על כן לא נחלו הרוסים על שברם אשר השברו ביום ההוא, כי ידעו כי כזה וכזה תאכל החרב , ויריעו בלילה ההוא במחנה כאשר יריעו העם המנצחים במלחמה, והצרפתים שמעו את קול התרועה ויצא לבס, כי ראו כי לא נכנעו הרוסים בלבם, ומה בצע בנצחון כזה אשר כל רגלים אין לו! אף היתה עצת מוראט אמונה אשר יעץ לנאפאלעאן לסגת אחור עד ליטא, להתרפא מן המכות אשר הכם הנצחון ההוא, כי מחרת היום ההוא התנשאו הרוסים כאריות ויעוררו קול תרועה גדולה עד כי נשמע קולם באוהל נאפאלעאן , שמעו הצרפתים הנטושים בשדה המלחמה וירגזו , ושומרי ראש הקיסר מהרו אל הנשק, והרוסים אחרי אשר הראו להצרפתים כי עוד לבבם אתם, נסוגו אחורכמשפטם לפני המלחמה, לא הניחו לשלל בידי אויביהם דגלים ונשק וכלי

תותח, גם שבי בידי צר לא נפלו יותר משבע מאות איש, זה הנצחון וזה שכרו .

הצרפתים בדרך מאסקויא

ויהי כאשר החזיקו הרוסים בדרך וירכב נאפאלעאן לראות את שדה המלחמה אשר קנה בדמי בני עמו, שמה נוכח למראה

עיניו כי לא שלמה מגפת הרוסים עד כה, ובכל מקום אשר ראתה עינו לא מצא צרי למחלת לבו, הביט השמימה והנה התקדרו עבים וימטירו על ראשו אנלי מים קרים, רוח קרה נשבה בו ויבשרהו כי החורף קרב לבוא, ראה על הארץ והנה עלה קיטור הבתים השרופים כקיטור הכבשן, הסוללות הרוסות, הארץ מלאה בקיעים, אנשי המלחמה נודדים בין ההרוגים, מבקשים בכלי המתים אוכל בעד החיים, בגדיהם קרועים ופניהם כשולי פארור מעשן אבק השרפה, וידיהם נגאלות בדם , דממה בכל המישור ההוא, אין אומר אין דברים ואין שיר מלחמה ושיר נצחון נפרץ במקום ההוא, וגם הברכה אשר ברכו את הקיסר הבא אליהם חיתה אך ברכת שפתים ולבם בל עמה - הסוללות מחופים בפגרים רבים מאוד, מרביתם פגרי צרפתים, עד כי עליהם ימשול כל מושל ואמר כי להצרפתים המתים ולא לה חיים נלכדה הארץ הזאת! ראה נאפאלעאן ותכה רוחו . אחר הדברים האלה שבו כל דברי המלחמה לקדמותם , הרוסים נזורו אחור בסררים מעולים, ומוראט שר רוכבי הצרפתים רודף אחריהם עד מאואיסק, ויהי כאשר דמו הצרפתים לבוא העירה ללון בה, ולא נתנום הרוסים לבוא, כי נצבו מאספי מחנות רוסיא לפני חומת העיר, ומאחריה עמדו כל עם המלחמה וישמרו את שני הדרכים אשר אחת מהן עולה מאסקויא ואחת לק א ל ו גאה IRaluga ויראו הצרפתים את הרוסים כי חזקים הם, ככחם אז ככחם עתה , ואת מצב רגלם כי בטוח הוא, ויעמדו מרחוק לא קרבו לנסות אליהם דבר, אף כי התלהב לבב מוראט הלהוט אחרי המלחמה כאש לא נופח, ויצו את פרשיו בקול עוז להתגרות בם, בכל זאת השיאוהו שלשיו ויוכלו לו להעבירו מדעתו בפעם הזאת, וילינו הצרפתים בקרבת העיר ולמחרתו הוא ט' זעפטעמבר באו העירה כמבוא עיר מבוקעה, כי מצאו שעריה פתוחים ובתיה שוממים, ויעברו מקצת

הצרפתים דרכה לתגר את האויב העומד כדוב אורב מאחריה , ומקצתם נשארו בעיר לחפור אוכל, והנה אין בה איש חי ודבר מחיה, כי אם מתים וחולים קרובים למות, והמה מהפכים בבתי העיר לבקש מזון לנפשם, ויורו עליהם הרוסים במחי קבליהם,

ויהפכו גם את העיר ההיא לתל אפר .

ויהי כאשר הגיעו הצרפתים אל פרשת הדרכים וישובו ויפסחו

על שני השעיפים, כי היה דרך הרוסים במנוסתם כדרך אניה בלב ים, לא השאירו רושם אחריהם אשר בו יכירו אויביהם את הדרך הלכו בו, ואיש אין בארץ אשר יודיע דרכם להצרפתים, עד אשר אחז מוראט ומאר טיער Martier לתומם את הדרך העולה למאסקויא וילכו הצרפתים דרך שני ימים במדבר הזה, לא מצאו איש ולא שמעו קול מקנה, בשר סוסים היה בשרם, וגרגרי דגן כתושים היה לחמם, ויחיו חיי צער וחיי דאגה עד בואם אל קרי מס קאי, Rrimskoi שמה שבו מצאו את הרוסים במערכה בצורה מאוד, עד כי נוכח מארטיער כי אין בכחו לנסות אליהם דבר, אולם מוראט אשר בהריחו ריח אבק מורה, היה כגבר עברו יין חמה, לא שער ולא דרש עד מה כח הרוסים גדול, ויטביע את נפשו ואת נפש חילו במקום סכנחרבה מרצון נפשו, ואחריו נמשכו יתר שרי הצבא בחבלי האונס אל המקום ההוא, ויד הרוסים חזקה עליהם וישחיתו מהם ארצה כאלפים איש, כולם אנשים שומרי ראש הקיסר המה, אשר הסה עין נאפאלעאן להוציאם אל הורג ביום המלחמה הגדולה, אז התמרמר מארטיער ויכתוב אל הקיסר כי לא יקבל כל פקודה עוד מפי מוראט המנהיג בשגעון, גם דאוואוסט אשר לא נרפאו פצעיו עוד הפגיע בהקיסר להעביר את הפקודה מאת מוראט ולתת את החלוץ בידו, ויבטח את הקיסר כי רדוף ירדוף אחרי הרוסים והשג ישיג אותם והדיח עליהם מלחמה רבה, אך לא בלי תחבולה ומומה במוראט, ושומע לא היה לו מאתו, כי לא אבה לשנות סדרי צבאו

אשר הוא מתנהג בהם מיום בואו בקצה גבול רוסיא, בהיותו עוד אך דרך שני ימים ממאסקויא.

הצרפתים על שערי מאסקויא

ומאסקויא מקדש רוסיא תל אשר כל פיות הרוסים פונים בו ראתה נכרים באים שערי הארץ , ותתנדב להיות למופת לרבים באהבה אל מלכה ואל עמה, עוד בהיות הצרפתים בליטא התחרו יושביה לעשות דברים רבים לטובת כללה , האפרתים התנדבו באכריהם והסוחרים בכספם, עשר עשרו האפרתים את כל אכריהם ויתנו אחד אחוז מעשרה לעבודת הצבא, והאזרחים החזיקו בכיסם ויתנו רב יותר מאשר ישערומפזרי הון, את כל אלה עשתה העיר ההיא, אף כי לא דמתה כי יביא צר ואויב בשעריה .

אולם בנפול טמאלענסק מנעול רוסיא בידי צר, ומצהלות

אבירי הצרפתים נשמעו בוויאזמא, אז היתה חלחלה במאסקויא, ורבים מבני העיר שמופניהם לברוח ממנה, לולא שסע ראש טאפ טש ין Rostopschin פקיד העיר את הנחפזים בדברים ולא נתן לצאת ממנה בלתיאם את הנשים אשר לא ידעו דרך מלחמה, ואת האנשים עורר בדברים לשנס מתנם עד כדי מאת אלף איש לדבר את אויביהם בשער, והמה האמינו בדברו בטחו בגבורתו כל הימים אשר ראו את אוצרות בית המלכות אצורים בחומותיהם, כי היה זה האיש ראשטאפטשין כביר כח לבב ואיש אמונים מאוד, אולם אחרי המלחמה הגדולה כאשר

ראו אותו מפנה את אוצרות המלך ואת גנזי הכתבים ממאסקויא , וכראותם עוד את שפע העגלות המלאות מוכי הרב במלחמה

עוברות דרך עירם , אז הלך לבם ולא בטחו במקדשם עוד , וגם ראשטאפטשין לא כהה בס לפנות גם המה את אוצרותיהם ואת שכיות המרתם, ויעוררם להציג את העיר ההיא על גחליה

- ' ' , אר" (57) ש יריקה – עד כי היו כל דרכי מאסקויא מלאים פליטים נוררים וגולים, בכל זאת לא חרל הנגיד לדרוש את כל אשר כח בידו לשאת כלי זיין להתכבד ולשבת בבתיהם, עד אשר ידעו מה יעשה השם בעיר, כי כלה ונחרצה היתה ממנו להגן עליה בחייו ובחיי יושביה, ויעוררם להכן להם כלי קרב, ואת דלת העם צוה להזדיין בשלש קלשון, כי אמר כי קלים הצרפתים כאלומי דגן – ואת קוטוזאוו , השביע לבל ימסור את עטרת רוסיא ביד אויב בלי מלחמה - ותצא ממאסקויא בעת ההיא כל הדרה, אזרחיה שריה וכהניה עם כל

י קדשי בתי אלהיה, ואחריהם נמשבו כל עם הארץ הולכים הלוך ; ובכה על כבודם היוצאים כמוצאי גולה, הפעמונים מצלצלים, והכומרים מקוננים על צלמי קדשיהם , והמון נשים אחריהם מבכות ומתופפות על לבביהן, לא היתה כבכיה הזאת. במאסקויא

ששנות דור דור י

בכל אלה החזיק ראשטאפטשין בתקותו כי יתנצח קוטוזאוו עוד הפעם להלחם בעד עמו ובעד עיר קדשו, והוא ויתר יושבי מאסקויא התעתדו לכפר עירם בדמם, ופתאום באה השמועה הנוראה לאזניו, כי נוסד קוטוזאוו ושרי גדודיו בסוד מלחמה לפתוח את שערי מאסקויא לאויבה בלי כל מלחמה שמע ראשטאפטשין ויחרוק שניו מכעס . .

[ocr errors]

בלילה ההוא שלח הפקיד לבשר את הדבר הרע הזה בכל

פתחי הבתים ובכל חלוניה , ואת שארית יושביה האומללים עורר לצאת מן העיר אשר התעתדה להיות מעון פריצים, ותהי עת צרה למאסקויא אשר כמוה לא נהייתה מיום שבות פריצי הקדרים חילה, אלה חרקו שניהם, אלה התגודדו ואלה היו כחולמים, עד אשר ראו את חיל קוטוזאוו מעוזם עוברים דרך העיר , אז התאבקו באבק רגליהם וינערו חצנם לעזוב את עיר תהלתם כאיש אחר

« הקודםהמשך »