תמונות בעמוד
PDF
ePub

לקראת המנצחים האלה, וזה היה שכר לעבודתם הגדולה אשר עבדו על סמאָלענסק מנעול רוסיא.

עתירות

[ocr errors]

וגם נאפאלעאן בא העירה וימהר ויצא ממנה מלא דאגה ופחד כי נכזבה תוחלתו גם הפעם לגבור על הרוסים במערכה ויעמוד בקצה העיר במקהלות שרי צבאיו ויחרף את מערכות הרוסים היראים להתראות פנים אתו, והמה שמעו את דבריו וידמו באבנים, ובלבם הצדיקו את בערקלאי המכשיל את כח הצרפתים במנוסתו יותר מבמלחמת תנופה - כי המה נשאו את מספר אנשי הצבא אשר בידיהם וידעו כי כבר נגרע בדרך הקשה הזה רובע ממספר הצרפתים ומחצה מחיל מלכי בריתו, כי מעשרים ושנים אלף בני בייערןאשר עברו את האָדער לא הגיעו עד הדינא יותר מאחד עשר אלף איש, ויתרם אכל הרעב והדרך הקשה, ועוד לא ראו קץ לעמלם והמלחמה לא הֵחֵלָה עוד, וזאת העיר סמאָלענסק אשר אמרו כי בצלה יחיו בחורף המתעתד לבוא, נהפכה לתלי אפר ולערמות אבן, עד כי לא שמו אנשי הצבא מחסום לפיהם ויצעקו בקול לאמור ,למה הניענו הקיסר דרך ארבע מאות פרסה לשתות מֵי בְּצָה ולנוח על ערמות אפר ? הארץ אשר אנחנו באים אליה חסרה כל טוב אין אתנו בלתי אם רכושנו וצרכי חייתנו אשר הבאנו אתנו מצרפת ולמה זה הבל ניגע לשאת על שכמנו את צרפת ואת כל מותרותיה לארץ רוסיא ? הלא טוב לנו שוב צרפתה לאכול פריה על אדמתה בנחת, וגם שרי הצבא נלאו ויתלוננו על המלחמות הרצופות אשר נאפאלעאן נלחם מיום עשותו מלוכה בצרפת, כי מה בצע בעושר אשר הוא מעשירם אחרי אשר לא ישליטם לאכול ממנו ? בתיהם בנוים לתלפיות בצרפת והמה מתגוללים על תלי עפר וסלעים צחיחים בקצוי ליטא, בתיהם מלאים כל טוב ונשיהם עדינות, והמה חיים חיי צער וחיי אלמון בקצוי ארץ, את כל התלונה הזאת שמע

ואנחנו

נאפאלעאן ויכהו לבבו, עד כי כמעט רגע היתה תחנה ממנו ויאמר לנוח את מנוחת החורף בחומות סמאלענסק השוממה, אבל כמעט התבונן על העיר הנצורה ההיא אשר אין בה מכל המחסורים אשר תחסר נפש האדם היתה אתו רוח אחרת ויאמר לפרוץ במאסקוי

תגרת מלחמה בקרנות מחנה צרפת

[ocr errors]

ובעוד הרוסים נסוגים אחור עד מעבר לסטאלענסק והלאה לפני מחנה צרפת התיכונה, נלחמו שרי צבאיהם מלחמת תגרה עם שני קרנותיה, טארמאסאף עזב ככפיר את רבצו ויפרוץ דרך בצפון בין מינסק ובין ווארשויא, את הקו אשר משכו צבאות צרפת לגבול מלחמה הרס, את צבא הזאקסים העומדים בקאברין לקח בשבי, ואת ווארשויא החריד ויאמר להבקיעה אליו, וירעץ וירוצץ את חיל מלכי ברית צרפת, עד בוא עליו שווארצענבערג בעם כבד וביד חזקה, אז שב אחור עד גראָדעננא, ויתקע אהלו בי"ב אגוסט באחד המעברות הצרים בסתר יער וּבְצָה משני קצותיו, אשר אין דרך לבקוע אליו בלתי אם במישור קטן אחד בעקב קרנו השמאלי, ורעשניער Regnier שר צבא הצרפתים הממהרים אחריו היה איש חכם ובעל מחשבות חרוצים וַיְתָר וימצא בהרף עין את ערות מחנה הרוסים בפרצה אשר הניחה תכונת הארץ ההיא פתוחה לפניו, ויבקע אליה, אבל לא בחיל גדול ובעם רב פעם אחת, כי אם מעט מעט בלהקות להקות נפרדות, עד כי הספיקה העת לטארמאסאף לשלוח להקות לקראת להקות וגדודים לקראת גדודים, ויתחזקו ויעמדו על נפשם עד רד היום, ובלילה נהג טארמאסאף את מחנהו מעבר לנהר שטיר ויתחבר עם טשיטשאַקאָף השב מפאת הראנייא בראש החיל אשר נלחמה בתוגרמה

[ocr errors]
[ocr errors]

ובקרן השמאלי במקום אשר נגפו גם הרוסים גם הצרפתים

חליפות בראשית ימי החודש הזה, היו הרוסים מבקשים מלחמה תמיד והצרפתים מבקשים מנוחה, לא נלחמו בלתי אם להגן על נפשם מחרב וויטטגענשטיין העומד כדוב אורב על מערכות צרפת ואודינאָט שר צבאם שב להתרפאות מן הפצעים אשר נפצע בי"ז לחודש ההוא במלחמה אצל סלאָוונא ותהי פקודתו לסיענטסיר cyr Saint משנהו, והוא איש מזמות ובעל תחבולה, ויחשוב מחשבה להשיב על בני הרוסים את האופן, ואחרי אשר רמה אותם בדברי שלום אשר שלח אליהם כל היום ההוא, התנפל עליהם פתאום ואמר להומם ולאבדם , ואך הקרן הימיני הנשען אל הדינא החזיק במעוזו וישיבו את כל פני תגרת הצרפתים ריקם עד עבור הבהלה הראשונה, ואחרי אשר שב רוח הרוסים אל קרבם נהפך הגלגל ברגע, כי השתערו רוכבי הרוסים על סוללות סיענט סיר וילכדוה ביד חזקה, והצרפתים אשר חשו להצילה הפנו עורף וינוסו מנוסת חרב אל המקום אשר כלי התותח ערוכים בו, על כן לא יכלו המורים לירות על הרוסים הרודפים פן יפגעו בנפשות הצרפתים הנרדפים על צוואריהם, עד כי לא היה מעצור להרודפים להתערב עם הנרדפים ולהגיע אל כלי התותח, שמה המיתו את המורים, את כלי

התותח נָפֶצו, ואת רוכבי הצרפתים החרידו ויבריחום בשטף אפם עד כי הרסו את מקום רגלי שר צבאם, וינוסו איש אל נפשו ואין מקבץ לנסים, וזיענט סיר נס ברגליו ויתחבא באחת הפחתים עד עבור זעם, והרוסים פרצו ויעבורו ער שערי פאָלאָצק, שמה שבו הצרפתים ויתחזקו במלחמה, וירפו הרוסים מהם וישובו אחור, אז ידע זיענט סיו ערוך את גבורת הרוסים וישמור את מספר צעדם

ויחזק את ההתחברות אשר לו עם מאקרינאל, עם וויטפעסק סמאלענסק, ואת פאָלאָצק בְּצַר ויקיפה בריק ובסוללות ויצבור בה בר ומזון למרבה

[ocr errors]

המחנה התיכונה מעבר הרגעפער והלאה

והרוסים הנסוגים אחור מאת סמאָלענסק התחזקו עוד זמן מה במגרשי העיר אשר מעבר הדנעפער מזרחה בעור הצרפתים עמלים כל היום י"ח אגוסט להשיב את הגשרים ההרוסים על מכונם ובי"ט בו לפני אור הבוקר עבר נייא וחילו את מעבר הרנעפער לאור מגרשי העיר העולים כליל אש השמימה, ותכבד יד הדרך עליהם מאוד, כי סגר האש עליהם את כל דרכי העיר ואת כל משעוליה וילכו בין מוקדי אש הלוך ובקש מדרך כף רגל ופחד הרוסים עליהם עד בואם אל פרשת הדרכים אשר אחת הולכת למאסקויא ואחת לפטרסבורג, שמה שבו עמדו כמסתפקים ויפסחו על שני הדרכים האלה עד אחר הצהרים, כי לא נפלו שבויי מלחמה בידיהם, ומרגלים לא היו להם להודיעם איזה דרך אחזו הרוסים הנזורים אחור, ואך לפנות ערב שבו החלוצים ההולכים לתור את הדרך ויודיעו כי הדביקו את הרוסים בדרך ההולך למאסקוי וירדוף נייא אחריהם וישיגם במורד וואלוטין אַ Valutina על שפת נחל קאָלאָוְדָנִיא, והנה הפכו הרוסים את פניהם ויעמדו כנגדו במערכת מלחמה! כי בעזוב בערקלאי את סמאָלענסק לא הלך בדרך הישר למאסקויא, כי באורך הדנעפער הולך הדרך ההוא ונקל היה להצרפתים להרגיזם בכלי תותחיהם מעבר הדגעפער מערבה, על כן אחז את דרך פטרסבורג הפונה לו מאת הנהר , ומשם פנה לו בשני דרכים צדדים המתעקמים ושבים אל דרך מאסקויא, ויתנהג בכבדות עם כל הכבודה אשר ברגליו בשני הדרכים העקומים האלה ההולכים במעגל כחצי קשת, וְיֶתֶר הקשתות האלה הוא הדרך הישר ההולך למאסקויא אשר החזיקו הצרפתים בו, עד כי כמעט קדמו הצרפתים בדרך הישר את הרוסים המעקמים עליהם את הדרך, ורק אחרי יגיעה רבה זכו הרוסים לשוב אל הדרך הגדול בעוד היות הצרפתים בוואלוטינא, ורק הנחל קאָלאָוודנין מבדיל בינם ובין

ההוא

[ocr errors]
[ocr errors]

הדרך ; על כן הפכו הרוסים את פניהם למלחמה נצחת למען הציל את הכבודה הגדולה אשר ברגליהם, את חוליהם את כלי תותחיהם ואת אסמיהם, והצרפתים עטו אל השלל הגדול הזה ויתגרו אתם מלחמה רבה. במערכה בשדה, אשר כמוה לא נהייתה מיום בוא הצרפתים בגבול רוסיא, ונאפאלעאן הצמא למלחמה שמע את קול התרועה ולא שת לבו לזאת, כי דמה כי אך תגרה קלה היא אשר חלוצי צרפת מתגרים עם מאספי מחנות רוסיא כמשפטם כל הימים וישב עם עם המלחמה אשר ברגליו סמאָלענסקה, אבל קל מהרה נהפכה התגרה ההיא למלחמה רבה, כי על יד על יד נקבצו המונים המונים אל עמק החרוץ ההוא עד כְּדֵי ששים אלף איש, וילחמו עבדים ושרים פקידים ושרי גדודים פנים בפנים מלחמת מרי נפש, ויהי שפך דמים מורה מאוד כל היום, וגם הלילה לא אמר למלאכי המות אספו ידיכם, כי הצרפתים לא חשכו את ידיהם ממלחמה עד אשר חשכו עיניהם מאישון לילה, והרוסים לא העתיקו ממקומם עד אשר מלטו את הכבודה אשר ברגליהם, לא השאירו על פני השדה דבר אשר ישתבחו אויביהם בו לאמור זה שלל רוסיא ואחרי כן אחזו בשטתם ויסוגו אחור כגבורים, והצרפתים לא יספו להרגיזם נמקו גם המה בחבורות המלחמה ההיא מאוד, עד כי לא מצא נייא ומחנהו כח עוד ללכת לפני מחנה צרפת כמשפטס מאז ויעמדו מאחריה להנפש ולהחליף כח ודאוואוסט ומחנהו עמדו במקומם בראש חלוצי צרפת, והוא איש אשר איננו נבהל למלחמה כנייא ודעתו לא היתה שָׁיֶה לדעת מוראט שר הרוכבים אשר היה כסוס שוטף במלחמה, ומעת ההיא והלאה היו בראש חלוצי צרפת שני קצינים אשר לא היה גם לבבם גם דעתם שלמה איש את אחיו, מוראט שר הפרשים היה איש להוט על המלחמה, וכמעט ראה קאזאקין אחדים מרחוק היה כגבר עברו יין שוקק להתגרות בם

כי

וישובן

וראוואוסט

« הקודםהמשך »