תמונות בעמוד
PDF

לא רפו ידיהם ויתחלקו לחצי , חצים הרסו את המשוכה ; וחצים הפכו פניהם אל האויבים וימטירו על ראשיהם כדורי אש וגאות עשן

אשר הכו את סוסיהם בשגעון, וישתגעו וינוסו ואת רוכביהם הפילו אחור ויהרסו את משטרם גם בפעם הזאת, והרוסים מהרו עברו בפרצות אשר פרצו וישובו ויסתמו אותן להבדיל ביניהם ובין רודפיהם, עד כי נואשו הצרפתים ללכוד את האריות האלה בכח יריהם, ויוחילו עד בוא כלי התותח הגדולים לפרוץ פרץ בחומת

האנשים האלה בכלי משחית כאשר יפרצו חומת עיר בצורה .

בכל אלה לא התרפה נעוועראווסקיא בעת צרה כי ראה כי בידו עתותי סמאלענסק מעוז רוסיא ביום ההוא, ואם לא יחרוף את נפשו ואת נפש אנשיו לעצור את הצרפתים עד אשר יהי עת לבערקלאי לשוב ולהגן על העיר, כי עתה לא תמלט סמאלענסק מידיהם, על כן מרק שארית כחולהלחם עם הצרפתים בחזקה, מהר שגב את חילו אל אחד המעברות הצרים ויער את רוחו על הצרפתים בגבורה נצחת ובחמה שפוכה, עד כי נלאו ונכשלו עליו, גם הרגלים - גם הרוכבים, גם כלי התותח ולא יכלו לו , ויסג אחור בגבורה ובתחבולה עד בואו אל אחד היערים וישגב בו, ואחר שוב חמת

המלהמה נסגרו לבוא סמאלענסקה לשמרה ולהגן עליה.

י ובעוד הצרפתים שוטפים ועוברים ברוסיא עד שערי

סמאלענסק הגיעו, קפאו צבאות רוסיא על שמריהם בין הדגעפער ובין היאור קאס פליא kasplia , ופניהם לעומת אינקאווא, היא הפרצה אשר פרצו במחיצת צרפת אחרי הכותם את ועבאסטיאניא, כי אל המקום הזה היו עיניהם צופות לשבור את מחיצת הצרפתים שבר אשר לא יוכל הרפא, בעצת באגראטיאן זקן

רוסיא אשר גם בליטא לא היה לבושלם עם סררי המלחמה אשר

בערקלאי מתנהג בהם, ומה גם כאשר הגיעו הצרפתים עד הדגעפער הרק הזקן הזה את שניו מכעס בראותו את בערקלאי נכון לפתוח להצרפתים גם את שערי רוסיא הישנה בלי מלחמה, ורבים מראשי הארץ ומרבי החיל נותנים קטורה באפו ויפצרו ויאיצו בבערקלאי לצאת למלחמת תגרה על הצרפתים, עד כי נעתר להם גם הוא, אבל עוד עינו צופה על הצרפתים העומדים לדעתו מול פניו או מול קרנו הימיני, (כי קרנו השמאלי היה בטוח בעיניו בכח מי הדנעפער) והנה שמעו אזניו מאחוריו את קול שועת געוועראווסקיא כי עברו הצרפתים את קרנו השמאלי והנם נטושים על שערי סמאלענסק! עד כי נערו הרוסים חצנם ממלחמת התגרה אשר דמו להצרפתים , וימהרו וירוצו על ידיהם ועל רגליהם להגן על סמאלענסק מעוזם, אבל עוד לא הספיקו לבוא ונחרת סוסי הצרפתים נשמעו על שערי סמאלענסק, ומוראט הציב לרוכביו יד במקום אשר יחצה הדנעפער את חוטת העיר; ונייא קבע מקום להרגלים במקום אשר יפנה הדנעפער מאת פני העיר, וקרנו השמאלי וקרן מוראט הימיני היו נשענים על הנהר ההוא, וגם פאניטאווסקי הבא ממאהילעף נלווה אל מחנה מוראט ביום ההוא". כמעט ראה נייא את העיר מרחוק ויפעם מרוח מלחמה עזה ויקרב אליה ללכדה על נקלה י כי זכר את דבר מבצרי פרייסען אשר נלכדו לפני הצרפתים בשנת 1807 באפס יד, והנה יצא כדור אש מאת פני המבצר ויפגע בצווארו ויזכירהו כי עם גבורי רוסיא הוא מדבר בשער עירם, אבל גם בזאת לא נוסר, ונהפוך הוא כי בראותו.

כי כפשע בינו ובין המות לא חשך ממות את נפש הגדוד הקרוב אליו ויכריבם אל מקום כדורי הרוסים, והנה קל מהרה התקדרו השמים עבי עשן וכדורי אש נפלו כברד על ראשי שני שלישי הגדוד ההוא

וימיתום, לא שבו אחור בלתי אם פלטים לספר בצרפת את מעשי שר

אי

צבאם הנמהרים. אז רפתהרוחנייא וירא כי לא בהשכל היתה מעשהו, ויסגאחור אל אחד ההרי' הנשעני' אל הנהר לתור את ערות העיר איזה דרך נוחה היא להכבש, ופתאום ראה עננים עולים מעבר הדנעפער ואבק רגלי עם רב הולכים הלוך וקרב אל העיר , וימהר ויקרא את נאפאלעאן להראותו את המראה החדשה ההיא, וההמון הולך וקרב עד כי הכירם כיכל צבא הרוסים המה כמאה ועשרים אלף איש, ובערקלאי ובאגראטיאן בראשם, אז עבר רוח שמחה על נאפאלעאן ויתקע כף ויאמר,הנה באה הנה באה המלחמה אשר אני מבקש מיום עברנו את הניעמען,! מהרצוה את מוראט ואת נייא הצרים על העיר לסגת אחור, ולהניח מקום פנוי למערכת הרוסים במישור אשר בין הרנעפער ובין היער, אכל המה מהרו קבעו מסמרתם במרום ההרים אשר בעבר הנהר מערבה, וינוחו, לשוא שלח נאפאלעאן את גדודי רביו לירות עליהם ולמשוך אותם למלחמה אל עבר הדנעפער מזרחה, כי החזיק בערקלאי בשטתו לבלי הלחם את הצרפתים עוד ולא הרפה ממנה, ואת באגראטיאן אשר היה צמא למלחמה שלח ל ע ל נ י א EInia לשמור את המקום ההוא, כי ירא פן יחזיקו הצרפתים בדרך המסוכן ההוא ויבדילו בין מהנה הרוסים ובין מאסקויא – ויותר

בערקלאי לבדו להגן על סמאלענסק

[merged small][ocr errors]

ובי"ז לחודש אגוסט קדמו עיני נאפאלעאן אשמורות, ויצא

לראות את הרוסים עומדים חלוצים בשדה המלחמה אשר פנה להם,

והנה המישור ריק אין איש מתיצב נגדו, ואחד משרי הגדוד במחנה

דאוואוסט בא ויודיעהו כי שבו הרוסים אל קיאם והנם נזורים אחור

בדרך מאסקוי , לא הניחו בלתי אם מקצתס לשמור את העיר , וי

אז התחמץ לבב נאפאלעאן ויצו לרעוש על העיר וללכוד אותה כרגע, אבל את מוראט העז בשרי צבאיו היתה רוח אחרת, ויאמר אל הקיסר לאמר אחרי אשר אין חפץ להרוסים במלחמה , רב לנו גם אנחנו לרדוף אחריהם, ויפל את תחנתו לרגלי מלכו לבל יביא את כל הקהל הזה אל מאסקויא למות בה ברעב ובקרח, ובכל זאת עמד נאפאלעאן

על דעתו ויצו להכין מצור על העיר

ויתגרו הצרפתים את הרוסים השומרים את העיר תגרה עזה מאוד, והרוסים השיבו מלחמתם אל חיקם ברוח משחית וברוח בער, כי נפצו את כלי תותחם ואת אסמיהם המלאים אבק שרפה שלחו באש, ותהי מהומת מות רבה מאוד במחנה צרפת ביום ההוא, עשן אש וכרורי מות אוכלים בכל קצותם, ומוראט עומד נצב בתוך מבול האש ההוא בנחת וחובק את ידיו, ויותר אשר הרבו פקידי החיל לפצור בו לסור מתוך מוקשימות אלה כן הרחיק ללכת בגיא צלמות, כי בקש לאבד נפשו לדעת ביום ההוא, ואף כאשר שתו נגד עיניו כי אם איננו חס על נפשו יחוס על נפשות בני לוויתו העוטרים אותו, ענה אותם בנחת לאמור ישובו המה למקימם ואני פה אעמוד, אפס כי עוד לא באה פקידתו,רבים נפלו לימינו ולשמאלו והוא לא מצא את המות אשר הוא מבקש, וישב סר וזעף לאהלו

- אז התגעשו כל שרי צבאות צרפת יחד להחזיק מלחמתם על העיר איש איש מקצו, נ י י א צר על העופל , דאוואוסט נלחם במגרשי העיר הסמוכים אל החומה, ופאניאטאווסקיא התעצם להרוס את הגשרים לבלתי נתן להרוסים מקום להמלט, ושומרי ראש הקיסר מתחזקים להשחית את החומה במחי קבליהם, ולא יכלו, כי היו

החומות בצורות מאוד, והרוסים עמדו על ארצם בזרוע חשופה וימלאו

את ידם למלכם בכח לבב, את כל מדרך כף רגל מחצו בדם אויביהם, על כל צעד וצעד אשר קנו הצרפתים רבו חלליהם, דרכם היה נסמן אחריהם בדם, ופגריהם כסו את כל פני מגרשי העיר, עד כי נלאה נאפאלעאן לנפץ את ראשי חילו על החומות הבצורות האלה, ויאמר לסור ממנה לעת ערב, אך דאוואוסט לבדו הסית אותו להזק מלחמתו על העיר עד רדתה, ותהי הטאת נאפאלעאן ביום ההוא רבה מהטאת נ י י א ביום העבר, כי זה בא בגדודו לבדו ויאבד ממנו כארבע מאות איש י וזה בא בכל המון צרפת, ויוציא אל הורג כששת אלפים נפש

וגם בלילה לא רפתה יד המלחמה, הרוסים המטירו מות

ואבדון על ראשי אויביהם הקרובים אל החומה, והצרפתים השליכו מחי קבליהם אל תוך העיר פנימה, וער מהרה נראו לעיניהם גאות עשן מתאבכים ורשפי אש מעופפים, ונחלי להבה פורצים בכל קצות העיר, עוד רגע וזרמי האש האלה קרבו אחד אל אהד ויתהברו ויהיו למבול להבת שלהבת, עד כי היתה כל העיר הרבה ההיא כמדורה גדולה אחת, והצרפתים ומלכם אתם עומדים מזינים כל הלילה

נבהלים למראה עיניהם, מחרישים לדעת מה יעשה השם בעיר . עוד לא האיר השחר, ואחד הצרפתים אמץ לבו לעלות על החומה ולררת ממנה אל תוך העיר, והנה אין בה איש וקול אדם , ויתחרש וילך כה וכה בין מוקדי אש ותמרות עשן, ופתאום צללו אזניו לקול דברת אנשי מלחמה המדברים במבטא הסל או וים , עד כי נפל לבב הצרפתי הזה ויכון לקראת המית והשבי , והנה עלה השחר ויראהו כי בין בני הפולין מצבא פאניאטאווסקיא הוא עומד , כי המה באו אל העיר ראשונה אחרי אשר יצאו הרוסים ממנה, אז נפתחו שערי סמאלענסק אל הצרפתים, ויבואו בטח אל העיר הפרוצה והשרופה העזובה והשוממה, אין בית לנוח בו ואין איש מקרם פניהם בלחם ובמים, ואך ענני עשן וזיקי אש אשר לא עוממו צוהלים

« הקודםהמשך »