תמונות בעמוד
PDF
ePub

אולם דאַוואוסט אחז דרכו מאשמיענא ביד חזקה ויבוא למינסק בח' יוליא ויהי אל הרוסים מאחריהם, ובכל מקום אשר באו בנוסם מפני היראָנימוס שם פגעו בחיל דאַוואוסט, וגם כאשר העמיקו ללכת פאת תימנה ויגיחו עד מינסק Minsk, ויהי המה באים בקצה העיר מזה והצרפתים באים מקצה העיר מזה, וישובו ויזורו אחור עד בְצִי הב עו עזינה Berezina , ויהיו ארבעים אלף בני הרוסים האלה כלואים בין הבערעזינה ובין הוינע פער Dneper בין דאוואוסט ובין היראָנימוס בתווך - עד כי דמה נאפאלעאן כי אין מנוס להם עוד , ויתהלל במתת שקר לאמר ,לי המה; ! אבל באגראטיאן היה איש אשר לא לבו הלך ללכת שבי לפני צר, ויתן רטן מתעה על לחיי דאוואוסט וימשכהו לגלוסק Glusk לארוב על הרוסים שמן, ובעוד עיני הצרפתים כלות במקום ההוא, פנה לו תימנה ויפרוץ לו דרך חדשה עד באברויסק ויעבור את מעבר הבערעזינה במקום ההוא, ויסע למסעיו בשלום עד בואו אל ביקאָף אשר על שפת הרינעפער - ומשם נסע למאָהילאָוו בטח, והנה צרפתים חדשים לעיניו מחיל דאוואוסט אשר הקדימו גם במקום ההוא, וכאשר נבהלו הרוסים לראות את הצרפתים במקום אשר לא דמו, ככה נבהלו הצרפתים גם המה בראותם כי צלחה בידי הרוסים לפרוץ להם דרך עד העיר ההיא; ובהיותם שניהם מבוהלים למראה עיניהם התעורר באגראטיאָן ראשונה לקום על אויביו בחרב, וַיִּשְׁבְּ את להקת הרוכבים העומדים שמה למשמר , אולם בעבור הבהלה הראשונה מצאו כל אנשי חיל דאוואוסט את ידיהם להלחם עם הרוסים בחזקה וילחצום אחור בדרך אשר באו ממנה, וישובו הרוסים ויעברו . את מעבר הרינעפער אצל ביקאוו החדשה אל פנימית ארץ רוסיא לשוב ולהתחבר עם בערקלאי במסבי סמאָלענסק, סכל הזמן את עצת נאפאלעאן בפעם הזאת.

ויהי כשמוע נאפאלעאן כי נמלט באגראטיאן מהפח אשר יקש לו, ויתעבר בראשונה על דאוואוסט, ואחריו על היראנימוס אחיו, ויצוהו לשוב אל ביתו לבל יהי לו לשטן במלחמה - כי בתר לטפול חסרון דעת מלחמה באחיו, מלהודות לשר צבא רוסיא על דעתו היתירה בתכסיסי מלחמה - וינער חצנו ממחשבת המלחמה אשר חשב מיום עברו את הניעטען ולא הוהיל עור לחצות את הרוסים לשתי מחנות ולכלות את המלחמה פעם אחת - כי אם שלח את צבאו בט"ז יוליא למרחבי ליטא לחפש את הרוסים מעבר לנהר דינא והלאה , כי שקד על המלחמה ועל הנצחון להחיות את רוה בני חילו, ובני ליטא אשר כהה בראותם כי בתחבולת מלחמה ולא מרפיון לבב נוורו הרוסים אחור, וגם הוא עזב בלילה ההוא את ווילנא אשר ראתה בכבודו שלשה ועשרים יום ויתן בי"ח יניא את משכנו בקלובאָקע, ואת מאָרעט סגנו נתן לנציב בארץ ליטא, הוא בקלובאָקע ומלאכים באו ויגידו לו כי עזב בערקלאי ככפיר את מחנהו אשר בצר בדריסאָ ויסג אחור לעומת וויטעפסק, והמקום ההוא נכבד מאוד כי בין שני הנהרים היא יושבת ובין שתי המחנות, עד כי אם תצלח בידו להקדים את הרוסים בה, כי עתה ישובו הרוסים ויחצו לשתי מחנות כבראשונה - על כן מהר הקיסר לשלוח מלאכים קלים גם אל מוראט גם אל נייא המחזיק את ידי אורינאָט בפאלאצק ויצוום לבקוע אל וויטעפסק, ואת המחנה אשר ברגליו נהג לבעשינקאָוויטש, בצפיתו למצוא שמה את המלחמה ואת הנצחון אשר הוא מבקש – ואנשי מלחמתו גם המה ששו לקראת המלחמה כי נלבטו בטורה הדרך הקשה אשר לא ראו קֵץ לו בלתי אם במלחמת תנופה, על כן שמחו בְדֵי קול כלי התותח אשר הרעים באזניהם בכ"ה לחורש ההוא, כי דמו כי קרוב הנצחון לבוא. .

כי ביום ההוא פגע איישען בראָקטאָראָף המאסף למחנה

בערקלאי בלכתו לרגלי שר צבאו וויטעפסקה - ובדרכו זה נועז לעבור בעבר הדינא מזרחה לתור את הארץ עד בעשינקאָוויטש, ואף כי כאשר כלה את מעשהו שב אחור וישלח את גשר הדינא באש, בכל זאת לא נעצר איישען להשיב את הגשר ההוא על מכונו, כי כהו הרוסים בו מעבר הנהר אבל לא בחזקה, על כן לא בושש קיסר צרפת גם הוא מעבור את הנהר ההוא בנפשו לתור ולשער עד כמה הרחיקו הרוסים לבוא בדרכם לוויטעפסק , והנה סבל השם את עצתו גם הפעם, כי הוגד לו מפי שבויי הרוסים אשר נפלו בירו כי כבר תקע בערקלאי את יתדו בוויטעפסק ובמעברות הצרים החופפים על העיר ההיא, ואת וויטטגענשטיין הרביץ במסבי פאָלאָצק, לשמור את צערו הצרפתים העומדים למולו תחת יד אודינאט.

אז היתה מהומה והמולה רבה במקום ההוא אשר כמוהו לא היתה מיום הווסדו ואחריו לא יהיה עד שני דור ודור , כי רוח נאפאלעאן קבצה אל המקום הצר ההוא בשעה אחת את שני צבאיו הגדולים מכל המקומות ומכל הדרכים אשר המה נפוצים בהם . ויתבוללו כל אנשי המלהמה אלה באלה וידחקו איש את אחיו למהר לעבור את הנהר אל המקום אשר עתרו לבוא , הרגלים דחפו את הפרשים והסוסים את בעלי הרכב, הרצים האיצו בהפקירים והעגלונים נלחצו, מאת נוגשיהם, וכולם עייפים רעבים ומתקצפים מבקשים לחם ומקום מנוחה , לא נִכַּר קול הפקידים לפני המולת העבדים, ומצהלות הסוסים לפני רעש האופנים עד חצות הלילה התרוצצו איש באחיו עד בואם אל אסטראָוונא, ואחר קמה המהומה לדממה .

מחרת היום ההוא ביקש מוראט וימצא את הרוסים הראשונים השומרים את ראשי המעברות הצרים תחת יד א סט עומאן. 0stermann פקידם, ויתגר אתם מלחמה וילחצם אחר ער היער

הקרוב אל הכפר והוא – וגם את היער אשר המה מסתתרים בו דמה לבקוע אליו ולא יכול, כי הרוסים הנכשלים התאזרו חיל ויכום אחור, וינסו להבריח את הצרפתים גם משרה המערכה אשר לכדו , ותחזק התגרה ביום ההוא, וברפות היום והמלחמה, כאחד התפקדו ויעמדו אוש איש על חלקו אשר זכה ביום ההוא - הצרפתים תפשו את שדה המערכה, והרוסים החזיקו ביער, ויהי ביום המחר וישובו ויחזקו שניהם את לבבם ואת ידיהם למלחמה כי התחבר איישען אל מוראט ופאהלען וקאַנאָווניטצין נלוו אל אסטערמאן, והצרפתים כלו כחם לתהו פעמים לבקוע את היער וְהֵצַר כחם, אז יצאו הרוסים נאורים בעוז מאת היער להתראה פנים בפנים את אויביהם. המה לבשו עוז והצרפתים לבשו חרדות וינָהלו לראות המוניהם נצערים. חללים לפניהם ופצועים מאחריהם, ובעלי כלי התותח ראו כי אין תומך ידיהם ויסוגו אחור, ואחריהם נמשכו כל עם המלחמה וידחקו איש את אחיו ויתבוללו להקה בלהקה רגלים ורוכבים זה בזה, עד כי היה אידם קרוב לבוא ורעתם מהרה מאוד , לולא הערה מוראט למות נפשו ,בראש רוכבי הפולין לעצור את גבורת הרוסים ואת תבוסה הצרפתים, ויהפוך את האופן בגבורה נמרצה, כי לחץ את הרוסים להוץ ודו, אהור ער קרוב אל העיר.

. המשך

. . ובעשרים ושבעה לחודש ההוא העיר קיסר צרפת את השחר ויבוא ויעמוד בקצה החמושים אשר במחנה עד צאת השמש על הארץ, וירא את צבא הרוסים רובצים בטח באחד המקומות הגבוהים החופפים על פני העיר, לרגליהם הנחל לוסיצא נעטר מפאת פניו בעשרת אלפים רוכבים ומספר רגלים שומרים את מבואו, על הקרן הימיני עמדו הפרשים בשני טורים נטענים אל הוינא, והקרן השמאלי נשען אל אתר היערים אשר במרום המקום ההוא - וצבא הרגלים

עומרים בתווך על דרך המלך, ובפעם הזאת לא היו פני הרוסים. צופים על אויביהם בקו ישר, כי הטו את משטרם הַצְרָה לפי מרוצת הנחל הנוטה במקום ההוא ממקום מעמר רגלי הצרפתים, על כן הטו גם הצרפתים את משטרם לבל יאבד להם גם המה משענת הנחל ההוא, ונאפאלעאן בקש וימצא לו בשמאל הדרך גבעה בודדת הנשקפה על פני שתי המחנות יחד, ויעמוד עליה לראות את המלחמה .

דבר יצא מפי שר הצבא ומאתים איש מבני נערי פאריז יצאו ראשונה ויתייצבו לעומת רוכבי הרוסים, ואחריהם להקה אחת רוכבים ורגלים וכלי תותח ויעמדו בקשרי מלחמה, והרוסים לא הרימו ידיהם ורגליהם ויראו בנחת את מערכת המלחמה אשר דמו להם אויביהם , עד כי נפעם רוח מוראָט ויצו את צבאו הקטן להתנפל על המון הרוכבים הגדול הזה - כי היה מוראט איש אשר בהריחו ריה מלחמה היה כגבר עברו יין-והאנשים האלה ראו כי נִתִּנו לחרב והולכים המה למות, וילכו בדרכים כושלות אל גיא צלמות אף לא החזיקו בדרכם בלתי אם כל עת היות הרוסים במנוחתם, וכמעט התרגשו הרוכבים לקראתם הפכו ערפם וישובו אחור, והנה המעקשים הממלאים את פני המקום ההוא עצרה את מנוסתם, והרודפים הדביקום וימיתו רבים בחרב, ורבים נדחפו מראשי הרכסים אל הנקיקים, עד כי הכה לבב מוראט אותו על דבר המעשה הנמהרה אשר עשה, ויטביע את נפשו במעמקי המלחמה הוא וששים מֵרַבֵּי המלחמה העוטרים אותו להלחם עם הרוסים פֿנים בפנים, ויהי הרוסים משתאים על המלך ועל רביו הנלחמים באחד מעברי המלחמה הקטנים; ופליטי החרב מצאו את רגליהם להתמלט בעור שניהם משדה המערכה

ורוכבי הרוסים החזיקו בנצחונם מאנו להרפות ממנו, וירדפו אחרי הצרפתים ער רגלי הגבעה אשר הקיסר עומר עליה, ער אשר עמרו עליהם בני צכאו בכדוריהס וירחיקום ממקום רגלי מלכס , ובשובס אחור פגעו במאתַים נערי פאריז העומרים בין שתי המחנות

« הקודםהמשך »