תמונות בעמוד
PDF

אולם דאוו או סט אחז דרכו מאשמיענא ביד חזקה ויבוא למינסק בח' יוליא ויהי אל הרוסים מאחריהם, ובכל מקום אשר באו בנוסם מפני היראנימוס שם פגעו בחיל דאוואוסט, וגם כאשר העמיקו ללכת פאת תימנה ויגיחו עד מינסק Minsk, ויהי המה באים בקצה העיר מזה והצרפתים באים מקצה העיר מזה, וישובו ויזורו אחור עד בצי ה ב ער עז י נ ה Berezina, ויהיו ארבעים אלף בני הרוסים האלה כלואים בין הבערעוינה ובין ה ד י נ ע פער Dneper בין דאוואוסט ובין היראנימוס בתווך - עד כי דמה נאפאלעאן כי אין מנוס להם עוד , ויתהלל במתת שקר לאמר לי המה! אבל באגראטיאן היה איש אשר לא לבו הלך ללכת שבי לפני צר, ויתן רטן מתעה על לחיי דאוואוסט וימשכהו לגלוסק Glusk לארוב על הרוסים שמוז, ובעוד עיני הצרפתים כלות במקום ההוא, פנה לו תימנה ויפרוץ לו דרך חדשה עד באברויסק ויעבור את מעבר הבערעוינה במקום ההוא, ויסע למסעיו בשלום עד בואו אל ביקאף אשר על שפת הדינעפער – ומשם נסע למאהילאוו בטח, והנה צרפתים חדשים לעיניו מחיל דאוואוסט אשר הקדימו גם במקום ההוא, וכאשר נבהלו הרוסים לראות את הצרפתים במקום אשר לא דמו, ככה נבהלו הצרפתים גם המה בראותם כי צלחה בידי הרוסים לפרוץ להם דרך עד העיר ההיא; ובהיותם שניהם מבוהלים למראה עיניהם התעודד באגראטיאן ראשונה לקום על אויביו בחרב, וישב את להקת הרוכבים העומדים שמה למשמר, אולם בעבור הבהלה הראשונה מצאו כל אנשי חיל דאוואוסט את ידיהם להלחם עם הרוסים בחזקה וילחצום אחור בדרך אשר באו ממנה, וישובו הרוסים ויעברו את מעבר הדינעפער אצל ביקאוו החדשה אל פנימית ארץ רוסיא לשוב ולהתחבר עם בערקלאי במסבי סמאלענסק, סכל הזמן את

עצת נאפאלעאן בפעם הזאת.

[ocr errors]

ויהי כשמוענאפאלעאן כי נמלט באגראטיאן מהפה אשר יקש

לו, ויתעבר בראשונה על דאוואוסט, ואחריו על היראנימוס אחיו, ויצוהו לשוב אל ביתו לבל יהי לו לשטן במלחמה – כי בחר לטפול חסרון דעת מלחמה באחיו מלהודות לשר צבא רוסיא על דעתו היתירה בתכסיסי מלחמה – וינער חצנו ממחשבת המלחמה אשר חשב מיום עברו את הניעמען ולא הוהיל עוד לחצות את הרוסים לשתי מחנות ולכלות את המלחמה פעם אחת – כי אם שלח את צבאו בט"ז יוליא למרחבי ליטא לחפש את הרוסים מעבר לנהר ד י נ א והלאה, כי שקד על המלחמה ועל הנצחון להחיות את רוה בני חילו, ובני ליטא אשר כהה בראותם כי בתחבולת מלחמה ולא מרפיון לבבנזורו הרוסים

אחור , וגם הוא עזב בלילה ההוא את ווילנא אשר ראתה בכבודו שלשה ועשרים יום ויתן בי"ח יוניא את משכנו בקלובאקע, ואת מארעט סגנו נתן לנציב בארץ ליטא, הוא בקלובאקע ומלאכים באו ויגידו לו כי עזב בערקלאי ככפיר את מחנהו אשר בצר בדריסא ויסג אחור לעומת וויטעפסק, והמקום ההוא נכבד מאוד, כי בין שני הנהרים היא יושבת ובין שתי המחנות, עד כי אם תצלח בידו להקדים את הרוסים בה, כי עתה ישובו הרוסים ויחצו לשתי מחנות כבראשונה – על כן מהר הקיסר לשלוח מלאכים קלים גם אל מוראט גם אל גייא המחזיק את ידי אודינאט בפאלאצק ויצוום לבקוע אל וויטעפסק, ואת המחנה אשר ברגליו נהג לבעשינקאוויטש, בצפותו למצוא שמה את המלחמה ואת הנצחון אשר הוא מבקש – ואנשי מלחמתו גם המה ששו לקראת המלחמה כי נלבטו בטורה הדרך הקשה אשר לא ראו קץ לו בלתי אם במלחמת תנופה, על כן שמחו בדי קול כלי התותח אשר הרעים באזניהם

בכ"ה לחודש ההוא, כי דמו כי קרוב הנצחון לבוא.

כי ביום ההוא פגע אישען בראקטאראף המאסף למחנה

בערקלאי בלכתו לרגלי שר צבאו וויטעפסקה – ובדרסו זה נועז לעבור בעפר הדינא מזרחה לתור את הארץ עד בעשינקאוויטש, ואף כי כאשר כלה את מעשהו שבאחור וישלח את גשר ה ד י נא באש, בכל זאת לא נעצר איישען להשיב את הגשר ההוא על מכונו, כי כהו הרוסים בו מעבר הנהר אבל לא בחזקה, על כן לא בושש קיסר צרפת גם הוא מעבור את הנהר ההוא בנפשו לתור ולשער עד כמה הרחיקו הרוסים לבוא בדרכם לוויטעפסק , והנה סכל השם את עצתו גם הפעם, כי הוגדלו מפי שבויי הרוסים אשר נפלו בירו כי כבר תקע בערקלאי את יתדו בוויטעפסק ובמעברות הצרים החופפים על העיר . ההיא, ואת וויטטגענשטיין הרביץ במסבי פאלאצק, לשמור את צעדי

הצרפתים העומדים למולו תחת יד אודינאט.

אז היתה מהומה והמולה רבה במקום ההוא אשר כמוהו לא היתה מיום הווסדו ואחריו לא יהיה עד שני דור ודור , כי רוח נאפאלעאן קבצה אל המקום הצר ההוא בשעה אחת את שני צבאיו הגדולים מכל המקומות ומכל הדרכים אשר המה נפוצים בהם , ויתבוללו כל אנשי המלהמה אלה באלה וידחקו איש את אחיו למהר לעבור את הנהר אל המקום אשר עתדו לבוא, הרגלים דחפו את הפרשים והסוסים את בעלי הרכב, הרצים האיצו בהפקירים והעגלונים נלחצו מאת נוגשיהם, וכולם עייפים רעבים ומתקצפים מבקשים לחם ומקום מנוחה, לא נכר קול הפקידים לפני המולת העבדים, ומצהלות הסוסים לפני רעש האופנים, עד חצות הלילה התרוצצו איש באחיו עד בואם אל אסטראוונא, ואחר קמה המהומה לדממה.

מחרת היום ההוא ביקש מוראט וימצא את חרוטים הראשונים השומרים את ראשי המעברות הצרים תחת יד אסטערמאן.

0stermann פקידם, ויתגר אתם מלחמה וילחצם אחור עד היער

הקרוב אל הכפר ההוא – וגם את היער אשר המה מסתתרים בו דמה לבקוע אליו ולא יכול, כי הרוסים הנכשלים התאזרו חיל ויכום אהור, וינסו להבריח את הצרפתים גם משדה המערכה אשר לכדו, ותחזק התגרה ביום ההוא, וברפות היום והמלחמה כאחד התפקדו ויעמדו איש איש על חלקו אשר זכה ביום ההוא – הצרפתים תפשו את שדה המערכה, והרוסים החזיקו ביער, ויהי ביום המחר וישובו ויחזקו שניהם את לבבם ואת ידיהם למלחמה, כי התחבר איישען אל מוראט, ופאהלען וקאנאווניטצין נלוו אל אסטערמאן,והצרפתים כלו כחם לתהו פעמים לבקוע את היער ותצר כחם , אז יצאו הרוסים נאזרים בעוז מאת היער להתראה פנים בפנים את אויביהם, המה לבשו עוז והצרפתים לבשו חרדות ויבהלו לראות המוניהם נצערים. חללים לפניהם ופצועים מאחריהם, ובעלי כלי התותח ראו כי אין תומך ידיהם ויסוגו אחור, ואחריהם נמשכו כל עם המלחמה וידחקו איש את אחיו ויתבוללו להקה בלהקהרגלים ורוכבים זה בזה, עד כי היה אידם קרוב לבוא ורעתם מהרה מאוד, לולא הערה מוראט למות נפשו . בראש רוכבי הפולין לעצור את גבורת הרוסים ואת תבוסת הצרפתים, ויהפוך את האופן בגבורה נמרצה, כי לחץ את הרוסים להוץ ודו,: אהור ער קרוב אל העיר.

המשך

ובעשרים ושבעה לחודש ההוא העיר קיסר צרפת את השחר

ויבוא ויעמוד בקצההחמושים אשר במחנה עד צאת השמש על הארץ, וירא את צבא הרוסים רובצים בטח באחד המקומות הגבוהים החופפים על פני העיר, לרגליהם הנחל לוס יצא נעטר מפאת פניו בעשרת אלפים רוכבים ומספר רגלים שומרים את מבואו, על הקרן הימיני עמדו הפרשים בשני טורים נשענים אל הדינא, והקרן השמאלי נשען אל אחד היערים אשר במרום המקום ההוא – וצבא הרגלים

[ocr errors][merged small]

עומדים בתווך על דרך המלך, ובפעם הזאת לא היו פני הרוסים. צופים על אויביהם בקו ישר, כי הטו את משטרם הצדה לפי מרוצת הנהל הנוטה במקום ההוא ממקום מעמד רגלי הצרפתים, על כן הטו גם הצרפתים את משטרם לבל יאבד להם גם המה משענת הנחל ההוא, ונאפאלעאן בקש וימצא לו בשמאל הדרך גבעה בודדת הנשקפה על פני שתי המחנות יחד, ויעמוד עליה לראות את המלחמה. בר יצא מפי שר הצבא ומאתים איש מבני נערי פאריז יצאו ראשונה ויתייצבו לעומת רוכבי הרוסים, ואחריהם להקה אחת רוכבים ורגלים וכלי תותח ויעמדו בקשרי מלחמה, והרוסים לא הרימו ידיהם ורגליהם ויראו בנחת את מערכת המלחמה אשר דמו להם אויביהם, עד כי נפעם רוח מוראט ויצו את צבאו הקטן להתנפל על המון הרוכבים הגדול הזה – כי היה מוראט איש אשר בהריחו ריה מלחמה היה כגבר עברו יין-והאנשים האלה ראו כי נתנו לחרב והולכים המה למות וילכו בברכים כושלות אל גיא צלמות אף לא החזיקו בדרכם בלתי אם כל עת היות הרוסים במנוחתם, וכמעט התרגשו הרוכבים לקראתם הפכו ערפם וישובו אחור, והנה המעקשים הממלאים את פני המקום ההוא עצרה את מנוסתם , והרודפים הדביקום וימיתו רבים בחרב, ורבים נדחפו מראשי הרכסים אל הנקיקים, עד כי הכה לבב מוראט אותו על דבר המעשה הנמהרה אשר עשה, ויטביע את נפשו במעמקי המלחמה הוא וששים מרבי המלחמה העוטרים אותו להלחם עם הרוסים פנים בפנים, ויהי הרוסים משתאים על המלך ועל רביו הנלחמים כאחד מעבדי המלחמה הקטנים; ופליטי החרב מצאו את רגליהם להתמלט בעור שניהם משדה המערכה. י ורוכבי הרוסים החזיקו בנצחונם מאנו להרפות ממנו, וירדפו אחרי הצרפתים עד רגלי הגבעה אשר הקיסר עומר עליה, עד אשר עמדו עליהם בני צבאו בכדוריהס וירחיקום ממקום רגלי מלכם , ובשובם אחור פגעו במאתים נערי פאריז העומדים בין שתי המחנות

« הקודםהמשך »