תמונות בעמוד
PDF
ePub

עברו את הניעמן אל גבול פולין מקצתם על הגשר ומקצתם על הקרח, וזאת היתה שארית ארבע מאות אלף הגברים אשר עברו את הנהר הזה להפוך את כסא רוסיא, ובי"ד דעצעמבער באו הרוסים לקאָוונע עיר קצה גבולם ולא יספו לרדוף אחרי הצרפתים בעת ההיא, כי לא ידעו עוד את הדרך אשר יבואו בו בגבול פרייסען אם בתור אויבים או אוהבים.

[ocr errors]

שמה

הקרן השמאלי נסג אחור ומאקדינאל שר צבא הקרן השמאלי ומחנהו, אשר מרביתם היו בני פרייסען קפאו על שמריהם ויאכלו את חלב ארץ קורלאנד כל ימי היות הצרפתים בריגא, כי קו מלחמהם היה נמשך ממוצא הנחל אה ער דינאבורג, והארץ רחבת ידיים לפניהם ורבת מזון , והרוסים בריגא ובמסביה היו מעטים ולא הרגיזו את אויביהם במלחמה גדולה, בלתי אם בתגרות קטנות לבדן, ואלה הנה התגרות הקטנות אשר התגרו זה בזה, בראשונה התגרו בין הנחל אַה ובין הריגא שגבו הפרייסים לקחת את עקקאוי מידי לעוויז שר גדוד רוסיא המתחזק בתוכה, ומאקרינאל כראותו כי נחה רוח גבורה על הפרייסים והמה נלחמים בלב שלם, השב מחשבה על ריגא, ויפרוש מצודתו על דינאבורג וילכדה וכלי מצור גדולים הביא מדאנציג להבקיע את ריגא

ויהי כאשר נודע להרוסים כי כלי המצור באים. ויעשו להם שלשה ראשים, שניים מהם פרשו מצודות שוא על שפת הים המזרחי ועל מיטאוי, והשלישי תחת יד לעוויז לטש עינו באמת על עקקאוי לגרש את הפרייסים עד מעבר לנהל אַה, ולקהת את כלי המצור מידם, בראשונה היתה יד הרוסים רוממה ויוציאו את מחשבתם לפעלה עד מעבר לנחל אָה, אבל שמה התעוררו הפרייסים החת

וישובו וידחו

יד גראָווערט שר גדודם וקלייסט סמך את ידו את הרוסים עד מעבר לנחל דינא ומאקדינאל בראותו את התחרה אשר הפרייסים מתחרים לטובת הצרפתים , השיב אהבתם אל חיקם על ידי הכלכלה הטובה אשר כלכלם, ויהיו מעשיהם זה לזה אך טוב .

אבל לא לעולם חוסן, כי אחד הצרפתים אשר בידו הפקודה על המחיה הוציא דבה על ממוני המחיה אשר להפרייסים לאמור ,לוקחים המה ביד חזקה את רוב הבהמות הנמצאות בקורלאנד ושולחים אותם לארצם לפרייסען, ובמרוצת הימים יחסר בשר לכלכלת עם המלחמה" ומאקרינאל קבל את לשון הרע הזה, ויעבר את פקיד המחיה אשר להפרייסים ממקומו, ואת פקודתו נתן להצרפתי לבעל הדבה ההיא אז רפתה רוח האהבה בין מאקרינאל ובין יאָרק שר צבא פרייסן .

בכל זאת לא הטא יאָרק. להצרפתים בפועל ידים ויחזק : מלחמתו על הרוסים בקרם, ובכ"ט זעפטעמבער כאשר יצאו הרוסים מריגא כאריות ויגיחו ער מיטאוי ויוסיפו וילטשו עיניהם על כלי המצור, שלח את קלייסט שר גדודו ויכם ויכתם אחור, אפס כי בהיות הפרייסים שמחים בנצחונם זה, ומצפים בציפיתם על התהלה אשר ימיו מאקרינאל אל חיקם, היתה את מאקרינאל רוה אחרת וידבר את יארק קשות על דבר אשר לא הרבה מכה בהרוסים - אז היתה תלונה רבה בצבא הפרייסים על דבר החרפה אשר מדד מאקרינאל אל חיק שר צבאם, ולא יספו אהבתו עוד, ובכל אלה לא חשבו כחם להלחם את מלחמת הצרפתים גם בט"ו נאוועמבער, ובכחם בקע מאקרינאל את מחנה הרוסים על יד דאָהלקירכען, ויסגור על הקרן השמאלי את כל הדרכים לשוב אחור, לא נשאר להם מפלט אחר בלתי אם דרך הדינא אשר היתה בעת ההיא מחופה בקרם דק, עד

כי רמה מאקרינאל כי בני שביה המה בידו אפס כי נועז לעוויז לתת על פני הקרח הדק רצפת תבן, ואת פני התבן כסה בקרשים, ויעבר את חילו על פני הרצפה ההיא את מעבר הדינא בשלום ומן העת ההיא והלאה לא יסף מאקרינאל לנסות דבר אל הרוסים כי הבהילוהו השמועות אשר שמע כי נסג מלכו אחור עד סמאלענסק וכי לכדו הרוסים את מינסק, וידע כי לא עת מלחמה היא לו, וישב ויתרצה גם עם יארק

בטי דעצעמבער צוה אותו מוראט מווילנא לסגת אחור עד טילזיט, אפס כי אחרה המצוה הזאת בדרך תשעה ימים, ויחזק מאקרינאל בדרך העולה בין שאַוועל ובין טעלז על פי הסדרים האלה, חלוצי המחנה היה גדוד פרייסים תחת יד מאַסענבאך, ואתו היה אחד משרי גדודי הצרפתים, ובתווך הלך מאקרינאל בראש הצרפתים הפולין והביערים, ויארק היה המאסף לשלשת המחנות האלה , וילך דרך יום אחריו קרוב אל הלוצי הרוסים הרודפים אחריהם, שְׂכֵּל מאקרינאל לחלק את הפרייסים לשתי מחנות ויסעו הלוך ונסוע לעומת גבול פרייסען והרוסים היו להם מאחריהם, ומצדם

ויפגעו בם בשלשה מקומות , בראשונה אצל קעלעם ואחריה על יד פיקליפענע ובאחרונה אצל טילזיט, ובשלשת המקומות האלה נפלאה מאת הרוסים לעשות להפרייסים דבר

וישובו וידָחו לפניהם כה עשו הפרייסים וזה משפטם כל ימי היותם על ארמת רוסיא

אולם כמעט הגיעו בגבול ארצם היתה אתם רוח אחרת ולא מלאו אחרי הצרפתים בראשונה החלו לעשות את דבר מאקרינאל בעצלתים ואחרי כן בל"א דעצעמבער נפרד ממנו מאסענבאך בסתר ויאָרק אֵחַר לבוא אתריו ושניהם הודיעו למאקרינאל בכתב, כי כרתו בל' דעצעמבער ברית בטויראָגגען

מפניהם

,

[ocr errors]
[ocr errors]

עם הרוסים להניח את הפרייסים על אדמתם משך שני חדשים והמה יהיו במעמד הבֵּינַיִם (נייטרמ{) משך העת ההיא אף אם לא יסכים מלכם על הברית ההוא, ואחרי כן הרשיון בידם לשוב ולהתחבר עם הצרפתים בחפץ מלכם בכל אלה כלכלו הפרייסים דרכם במשפט ולא נפרדו, מאת מאקרינאל ומתשעת אלפים בני צבאו, עד אשר היה לו ידים לסגת אחור במנוחה עד קעניגסבערג hoenigsberg עד אשר התחבר בג' יאנואר 1813 עם מאָרטיער שר צבא צרפת ושניהם יחד הגינו על העיר ההיא

ומלך פרייסען כשמעו את אשר נועז יארק. לעשות על דעתו, מלא את יד קלייסט שר גדודו לפקד את הצבא ההוא במקום יאָרק, ואותו ואת מאסענבאך צוה להביא אליו בערלינה Berlin , ולהעמידם לפני בית דין מלחמה למשפט . ובכל אלה לא נוחה יאָרק ממקומו

כי ידעו פקידי הצבא כי אך מיראת הצרפתים פקר מלכם את הפקודה ההיא ,

[ocr errors]

הקרן הימיני

[ocr errors]

ושווארצענבערג בעל פקודת הקרן היטיני לא ידע דבר מכל אשר נעשה

ויקבע יתדו בסלאנים Slonim בי' דעצעמבער, ומשם שלח גרודים לעומת מינסק, נאוועגאראד וביעליטצא כי דמה כי נגפים הרוסים לפני נאפאלעאן והוא רודפם ופתאום באה אליו השמועה כי ברח הקיסר מעל הארץ ומחנהו הגדולה חצבה לה קבר ברוסיא , אז היה כאיש נדהם ולא ידע מה לעשות, ובמצוקת לבבו שאל בעצת סגן הקיסר היושב בווארשויא איזה דרך יבחר לו והסגן ההוא כיד היושר הטובה עליו ענהו, כי לדעתו אל יְסַכֵּן אף לא נפש אחת עוד במלחמה

[ocr errors]

• 15

אך הלוך ילכו

[ocr errors]

הזאת

[ocr errors]

ובבה העצה ההיא נסוגו העסטרייכים אחור בי"ד דעצעמבער עד ביאליסטאָק, המה בדרך ההוא ומלאכים באו מאת מוראט לצוות את שווארצענבערג גם בשמו למשוך ידו מן המלחמה,

בכ"א דעצעמבער צוה קיסר רוסיא את עמו לבל יצורו את העסטרייכים ולבל יתגרו בם מלחמה אחריהם בסדרי מלהמה, והעסטרייכים יזורו אחור לפניהם, כי פשר התפשרו ביניהם להחזיק את סדר המלחמה על כנה למראית העין , הרוסים יהיו נכונים תמיד למלחמת תגרה, וכל מעשי העסטרייכים יהיו אך להגן על עצמם, ומעשי ידי שניהם יהיו אך למראית העין, לא ירעו ולא ישחיתו איש את אחיו באמת

וגם מוראט כשמעו את דבר הפשר הסכים עליו , אולם ועגנער ועשרת אלפים הצרפתים והזאקסים אשר אתו לא נכללו בברית

ובכל זאת לא יכלו הרוסים לגעת בם כי עשה שווארצענבערג כחכמתו ויכלכל דרכו ומעמד אנשי חילו להבדיל בין הרוסים ובין צבא רענניער , אף לא נשא את פני הרוסים ולא נסג אחור לפניהם, עד אשר נוכח למראה עיניו כי חזקים המה ממנו באמת וזאת היתה חוקת פשרם הזה נתקו רגלי העסטרייכים בשלום עד הבוג ועד הנאַרעוו מן גור לאָסטראָלענקא , ובדרכו זה היה גם על ווארשויא בחומה ולא נתן את הרוסים לבקוע אליה

אולם בכ"ב יאנואר 1813 שלח אליו קיסר עסטרייך אדונו פקודה נמרצה למשוך את חילו מגבול פולין ואת ידן בעזרת רענניער וצבאו

ולשוב לגאליציען ארץ מכורתו אבל גם אחרי הפקודה הזאת התנהל שווארצענבערג לאטו ובפסיעות מרודות דרך וואַרשויא

לא נעתר אל הרוסים אשר הפגיעו בו למהר דרכו , ואת העיר מסר בידי הרוסים על פי תנאים טובים ,

על הדרך

« הקודםהמשך »