תמונות בעמוד
PDF
ePub

חיח אחריו לשמור את עקבו , אולם כמעט עברה קצה טחנה וויקטאר את המעברה, והנה וויטטגענשטיין פרץ לו דרך צדדי אל כפר קאָסטריץ אשר על הדרך העולה לטאָלאָטשין ויבדל בין מחנה וויקטאר ובין מחנה פאָרטאָנע מאספין בראשונה התגר אתם מלחמה וימֶת רבים מהם, ואלף איש ושלשים מפקידי החיל לקה בשבי, אבל קל מהרה נהם וויטטגענשטיין על שפכו דם חנם, וישלח ציר להודיע לפאָרטאָנע כי מוקף הוא מסביב חיל וויטטגענשטיין מקדם ופלאָטאָוו מאחור, וגם העיר באריסאון בירי הקאזאקין, וכח אין בירו לפרוץ דרך בין המון הצרים אותו אז כלכל פאַרטאָנע דרכו במשפט גם הוא לבלי שפוך דם חנם זיתן את נפשו ונפש בני חילו לשבי בידי הרוסים שבעת אלפים המונים ורבים משרי הגרוד ומפקידי החיל, וכלי תותה וכבודה רבה, ויתר גזת מאסקויא נפלו בידי הרוסים ביום ההוא ולמחרתו

ביום ההוא נשברה זרוע נאפאלעאן האחרון – הוא מחנה וויקטאר אשר היתה בעצם תומה עד העת ההיא לא נשבו עם פאַרטאָנע ואשר לא מתו במלחמה ועל הגשר התערבו עם שרידי המחנה הגדולה ויהיו גם המה ככל המון פליטי צרפת אשר לא צלחו למלחמה עוד, לא נשאר לו משש מאות אלף האנשים הבאים לרגליו על אדמת רוסיא, בלתי אם מחנה שווארצענבערג ומחנה מאקרינאל שרי פקורות הקרן הימיני והקרן השמאלי, והמה היו אשכנזים אשר לא בטח בהם נאפאלעאן, על כן לא נתן את שרידי החיל לברוח דרך מינסק ולחסות בצל שווארצענבערג, כי אם נתנם אבוד בְעָנְיָם בדרך העולה לווילנא, כי ידע את לֵב צבאות מלכי בריתו , כי אך מירְאָה המה עוברים אותו, ולא מאהבה, והוא נער כפיו מאת

כי

[ocr errors]
[ocr errors]

מחנהו במעט עבר את הבערעזינא, וַיִמָלֵך לברוח בגפו ובהחבא לארצו צרפתה, טרם תגלה רעתו וחרפתו למלך פרייסען

אז קרבו הרוסים אל מקום המעברה, במקום אשר הצרפתים לוחצים ממיתים ועוצרים איש את אחיו, וישלחו את כדוריהם בם , ויוסיפו מהומה מבוכה ומות על מיני מיתות הראשונים ויהי כאשר ירא אחד השרים הצרפתים השומר את משמרת הגשר פן ידבקו הרוסים אותם ויעברו גם המה את מעבר הבערעזינא וידיתו את הרעה גם על יתר הפלטה אשר בעבר הבערעזינאַ מערבה וימהר וישלח את הגשר באש, והצרפתים אשר לא ראו איש את מעשה אחיו מהרו גם על הגשר הבוער, ולא יכלו לשוב ממנו כי הממהרים אחריהם דחקו אותם להלאה להלאה, וימותו רבים מהם גם באש גם במים, אולם ההמון הגדול וכל הכבודה אשר לא הספיקו לבוא עד הגשר, היו לשבי בידי הרוסים ותהי להם נפשם לשלל

וביום ההוא הוא יום כ"ח לחודש הגיח גם טשטשאקאף ממורד באריסאוו בעבר הבערעזינא מערבה ויתגר מלחמה עם יתר פליטת הצרפתים אשר נמלטו ממעבר הבערעזינאה ומחרב וויטטגענשטיין, ולא יכול להם, כי מרק אַודינאָט שארית כחו ללחוץ אותו אחור ולא נתנו להתחבר עם וויטטגענשטיין עד מחרת היום ההוא וגם אחרי אשר התחברו שני צבאות רוסיא אלה לאחדים בכ"ט לחודש, לא שקדו לרדוף אחרי הצרפתים בחזקה. כי היו גם המה עיפים מאוד, על כן נתנו להצרפתים מקום לנוס ולפול בין הקור אשר חדש כחו בעת ההיא ויגאה למעלה מעשרים ,ושתים מעלות, על הדרך הזה עמדה לנאפאלעאן הצלחתו לקלקל את החשבון הישר אשר חשבו שרי צבאות רוסיא לקחת אותו ואת שארית עמו בשבי על יד הבערעזינאה וַיִמָלֵט גם בפעם הזאת .

[ocr errors]

1

!

בכ"ט לחודש עבר נאפאלעאן מאת פני הבערעזינאה ויסע למסעיו לעומת ווילנא, ולפניו ולאחריו היו עוד כששים אלף איש, אבל רבים מהם היו בלי חרב ובלי מגן, וגם המזוענים בהם, לא הלכו בסדרי מלחמה כי אם מעורבים ומבולבלים רגלים, רוכבים, וכלי תותח באגודה אחת, אין קרנות ואין מחנה תיכונה, צרפתים אשכנזים ופולאנים יחד, אין פקיד ואין שומע

פקודה, איש כטוב בעיניו וככה בקרבו הלך, וכולם חורקים שְׁנֵיחֶם מקרח וממהרים לרוץ עד מאַלאָר עצנאָ Malodozna כי הוא היה המקום האחרון אשר היה ביד טטיטשאקאף להקדימם

בו, ומן העיר ההיא שבו נפתחו להם כל הדרכים אשר אין הרוסים : שליטים עליהם עוד, ויבואו למאַלאָדעצנא בג' דעצעמבער בבוקר

שמה רָוַח להם מעט מפחד הרוסים, אף מצאו בה מזון מעט ומספוא לרוב והיום ההוא היה יום צח השמש זרחה להם בעצם תקפה ותחלש את כח הקור מעט, וגם נאפאלעאן מצא נחת מעט בעיר ההיא, כי מצא בה אגרות לרוב מצרפת ומכל מקום אשר הוא עודנו שליט עליו, אשר נעצרו במקום ההוא מפחד הרוסים שמה שב ויפקד את עמו ויחלקם ללכת בדרכים שונים את בני הפולין שלח דרך אָליטאָ olita לווארשויא עיר מלכותם, את הרוכבים אשר אברו להם סוסיהם בדרך שלה דרך מער עץ Merez לעומת הניעמען, ואת יתר העם צוה להחזיק בדרך המלך העולה לווילנא

[ocr errors]

המשך . נאפאלעאן עוזב את מחנהו

ובחצות היום ההוא גבר הקור מאוד ויגאה פתאום ארבע מעלות, עד היות בד' דעצעמבער בבוקר עשרים ושש מעלות קור ולא יכלו הצרפתים שאתו, ובכל זאת החזיקו בדרך ויתענו

1

[ocr errors]

בואם לביניטצ א Binitza ביום ההוא, אפס כי רק התנועה התמידית שמרה את יתר חומס בלבם ואת רותם באפם, ואשר עמד וַיָנַח רגעים אחדים גבר עליו הקור וימת, ככה ענו בדרך כתם וילכו ויצערו משעה אל שעה עד בואם לסמארגאן Smargony , הוא המקום אשר יעד נאפאלעאן להפרד בו מאת מחנהו, ולמהר לפניהם צרפתה

ויהי כבואם שמה ויצו הקיסר את האנשים אשר באו בסודו זה להכין בסתר את כל המחסורים אשר יחסר לנסיעתו, והוא נסגר בחדרו כל היום ההוא, ויסדר בכתב את המנהגים אשר ינהגו בני צבאו ואת הדרכים אשר ילכו בהם אחרי אשר יעזבם, ויקדש את מוראט מלך נעאפאל גיסו לנגיד על כל הצבא תחתיו, ואת יתר שרי הצבא עָתֵר איש על משאו ואיש על משמרתו אשר המה שומרים כל ימי היותו אתם במחנה, ואחרי עשותו את כל אלה קרא את כל נגידי החיל לאכול אתו בערב, ובבואם הטה אותם אל הצד איש איש לבדו, ויגל לפניו בלט את פרשת דבר נסיעתו ואת הסבות המעוררות אותו אל הנסיעה ההיא דברים טובים דברים נחומים לקנות בשוחד דבריו הנעימים את הסכמתם ואת דעתם לנסיעתו זאת, ובשבתם אתו אל הלחם מדד אל חיק איש ואיש מהם את תהלתו הראויה לו לפי מדת הגבורה אשר הצטיין בה

ואת פני עצמו, לא נשא ויודה כי שגגה יצאה מלפניו במלחמה הרחוקה ההיא - אפס כי צדק את נפשו בדברים האלה לאמר אלו נולדתי על ברכי מלכים במלכי בית בורבאן אשר היו לפַני בצרפת בי עתה היה נקל לי להמלט משגיאות כאלה,

ואחרי כלותם לאכול אמר נאפאלעאן בקול רם לאמר : הנני נוסע עור בלילה הזה לפאריז, לעשות דבר לטובת מדינת

וידבר אתם

וימותו

[ocr errors]

צרפת בכלל ולטובת שארית המחנה הזה בפרט, כי רק בהיותי בצרפת יהי כח בידי לתת יראתי על פני עסטרייך ופרייסען

לבל יקדשו עלי מלחמה, והיה כראות האשכנזים כי כבודי חרש עמדי בצרפת לא יעוזו להתפרץ מפני

,אך אתם שמרו את כבוד מוראט גיסי וממלא מקומי ככל אשר שמעתם אלי תשמעו אליו, ועצת שלום ההי בין כולכם, וככלותו לדבר את הדברים האלה תקע כפו לכף כל אחד ואחד לברו ויחבקם, ואחר עלה אל מרכבתו הוא ואחוזת מרעהו ויחזק בדרך, בראשונה היו רוכבי פולין בני לוויתו, ואחר יצאו לקראתו מווילנא שבע מאות רוכבים איטאַלקים משומרי ראש מלך נעאפאל, כולם אנשים אשר לא ראו חרב ורעב במלחמה ההיא ובדרך הקטן הזה אשר הלכו להקביל פני טלכם ספו תמו מן בלהות, כי גבר עליהם הקור אשר לא נסו בו בארץ מולדתם כאיש אחר .

עוד בלילה ההוא היה כפשע בין נאפאלעאן ובין השביה כי הקדימוהו רוכבי הרוסים וילכדו פתאום

את זופר אן Jupran. אשר על הדרך העולה מסמאַרגאָן לווילנא, אפס כי לא התמהמהו כאשר לא מצאו אויבים בה ויעזבוה, ואלו אתרו המה לצאת ממנת או הקדים נאפאלעאן לבוא אליה שעה אחת בי עתה לא נמלט מידס

הוא במעדניק Mednik ומאַרעט יצא מווילנא לברכו ויהי כראות הקיסר אותו ויספר לו את כל המוצאות אותו לאמור ,בתוך שרידי חרב ופלטי מלהמה אני הולך, אנשים החסרים כל לחם לאכול , בגד ללבוש וכלי זיין למלחמה, כולם תועים כצאן מבקשים אוכל להשיב את נפשם כי פקירי המחיה אשר הקימותי עשו מלאכתם רמיה ומוראט בשמעו את מלכו מתנודר קפץ

[ocr errors]
« הקודםהמשך »