חיי הנצח של הנרייטה לאקס כנרת, זמורה-ביתן, 2011 - 413 עמודים "שמה היה הנרייטה לאקס, אבל המדענים הכירו אותה בתור הילה. היא היתה שחורה ענייה שמתה ב־4 באוקטובר 1951 בבית החולים ג'ונס הופקינס, אבל התאים שלה ממשיכים לחיות ולהתרבות במעבדות בכל רחבי העולם. התאים האלה - תאי הילה - הם התאים האנושיים הראשונים בעולם שנעשו בני אלמוות. אילו היה אפשר להצמיד את כל תאי הילה שגודלו אי־פעם אלה לאלה, הם היו מקיפים את כדור הארץ שלוש פעמים לפחות, ומאז שנלקחו מגופה של הנרייטה ללא ידיעתה הם נעשו לאחד הכלים החשובים במחקר הרפואי; הם מילאו תפקיד חיוני בפיתוח תרכיב הפוליו, סייעו בחשיפת סודות הסרטן והנגיפים ועזרו לפיתוח טכניקות חדשות חשובות כמו השיבוט וההפריה החוץ־גופית. התאים האלה גם השיקו תעשייה אדירה, אבל אף שהם נקנו ונמכרו במיליארדי דולרים, נותרה הנרייטה אלמונית כמעט, ובני משפחתה חיים בעוני ומתקשים לקנות תרופות שפותחו באמצעות תאי הילה. בספרה חיי הנצח של הנרייטה לאקס יוצאת רבקה סקלוט למסע בעקבות הנרייטה והתאים שלה ; מעיירת ילדותה של הנרייטה בווירג'יניה אל המחלקה ל"צבעונים" של בית החולים ג'ונס הופקינס בשנות החמישים; ומהמעבדה שבה גודלו תאי הילה הראשונים, 'דרך הניסויים הראשונים שנעשו בתאים האלה' אל מאבקי היומיום שמנהלים ילדיה של הנרייטה בשכונות" -- מן המעטפת האחורית. |